1. בפני בקשה מטעם המבקשת- הנתבעת להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת טענה למעשה בית דין, ועקב טענה לאי תשלום אגרה.

2. התובעת - המשיבה היתה בעלת בית ספר "שרי ברמן" העוסק בהכשרה מקצועית בתחום הנהלת החשבונות. עניינה של התובענה הינו בטענה לחוסר תום ליבה של המבקשת - הנתבעת בכך שזו מנעה מתלמידי המשיבה לגשת לבחינה הסופית, על אף שהוצגו בפניה כל האישורים הנדרשים, וכל זאת, יום אחד לפני מועד הבחינה.

3. כמו כן, המבקשת לא אפשרה למשיבה לפתוח מחדש קורס להנהלת חשבונות, ובכך גרמה להפרת החוזה בינה לבין תלמידיה וגררה אותה לתביעות רבות, אשר הובילו לקריסתה הכלכלית ולסגירת בית הספר.

4. סכום התביעה הינו 1,800,000 ₪.

תמצית טענות המבקשת

5. לטענת המבקשת, דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין על בסיס פסק דין שניתן באותה פלוגתא ביום 3.12.06 בת.א. 6905/06 על ידי כבוד השופטת יעל אילני, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

6. מעיון בפסק הדין דלעיל עולה כי קורס מספר 58895 נפתח בהעדר הכרה ואישור פיקוח, ואף באם התובעת פתחה קורס היה הדבר מבלי שיש בידה אישור פעולה פרטני לפתיחתו. התובעת היא זו שהציגה בפני תלמידיה את מצג השווא, כאילו בידה פיקוח של משרד התמ"ת.

7. קביעת בית המשפט הינה החלטה פוזיטיבית המעידה על רשלנותה של התובעת כלפי תלמידיה. כמו כן, עולה מפסק הדין כי התובעת ידעה היטב כי המוסד שבבעלותה פועל ללא פיקוח אולם למרות זאת דיווחה לתלמידיה כי זה פועל בפיקוח.

8. עוד, גורסת המבקשת, כי דין התביעה להידחות בשל אי תשלום אגרה מספקת, עובדה עליה אין מחלוקת.

9. יתרה מזאת, טוענת המבקשת כי עניין האגרה נדון והוכרע בהחלטה מפורטת מיום 2.1.13 , מפי כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ, שם נקבע באופן מפורש כי טענותיה לפטור מאגרה נדחות.

תמצית טענות המשיבה

10. לטענת המשיבה, שילמה היא את האגרה על פי החלטת כבוד הרשמת ורדה שוורץ, קרי, שילמה סך של 9,000 ₪, וביום 17.6.13 הגישה בקשה להקטנת סכום התביעה ובהתאם, הקטנת סכום האגרה. על כן, אין מקום לקבל את בקשת המבקשת למחיקה על הסף של התביעה בשל טעם זה.

תשובת המבקשת

11. בתשובתה, גורסת המבקשת כי בקשת המשיבה להקטנת סכום האגרה אינה ברורה שכן עניין האגרה נדון והוכרע על ידי כבוד הרשמת שוורץ, החלטה שהפכה חלוטה.

12. התובעת עושה כעת דין לעצמה ואינה משלמת את מלוא האגרה תוך הזמן שנקבע לה ועל כן יש למחוק את התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ולפיכך יש לדחות התביעה על הסף, מהנימוקים כדלקמן:

מעשה בית דין

13. אין חולק כי פסק הדין שניתן בעניין הפרת ההסכם של המשיבה עם תלמידיה בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב הפך חלוט, וסבורה אנוכי כי הקביעות שנקבעו שם הינן מהותיות לתביעה דנן.

14. המשיבה מנסה בתביעה שבפנינו לאיין את תוצאות פסק הדין החלוט, אשר הכריע בפלוגתא העיקרית בין הצדדים, ולכן מנועה היא מלשוב ולהעלות בתביעה דנן טענות החותרות תחת הכרעה זו ומנסות לשנות מהותה ומהות יחסי הצדדים.

15. מסקנתי הינה, כאמור, כי פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות יצר מעשה בית דין לגבי ההתדיינות בתובענה דנן.

16. על פי לשון תקנה 101 (א) (1) לתקסד"א, בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה מחמת מעשה בית דין, וזו לשון התקנה:

"דחיה על הסף

101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין; "

17. לעניין זה ראה רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' רלה ויינשטיין (פורסם בנבו), כדלקמן:

"גם אני סבורה, כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו."

כן ראה ההלכה שנקבע על ידי כבוד הנשיא אגרנט כתוארו דאז בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583, כדלקמן:

"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילתו שם "נבלעה"...בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד...וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום...המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת...".

18. עוד, אציין כי כאמור, ביום 2.1.13 נתן בית המשפט החלטתו בעניין האגרה וקבע באופן ברור כי אין ליתן פטור מתשלום אגרה ועל התובעת לשלמה במלואה.

19. התובעת צריכה היתה לשלם מדי חודש בחודשו את סכום האגרה בסך של 22,500 ש"ח שחולק לה לעשרה תשלומים. התובעת שילמה את האגרה באופן חלקי וחדלה מלשלמה מבלי שאושר לה לעשות כן. לאמור, התובעת עשתה דין לעצמה ולא שילמה את מלוא האגרה, וגם בשל טעם זה יש לסלק התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 (4) לתקסד"א אשר זהו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

...

4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך."

20. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת הבקשה ומורה כי התביעה תידחה על הסף בהתאם לתקנה 101(א)(1) בשל קיום מעשה בית דין ובשל אי תשלום אגרה.

21. המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך של 2,500₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.