1. בפני תביעה ע"ס 1,397,606 ₪ אשר הוגשה כנגד הנתבעים.
2. תביעה זו מוגשת לאחר שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל אביב פסק דין בתובענה למתן חשבונות (ה"פ 11245/99), בין היתר כנגד הנתבעים בתביעה זו. (להלן: "פסק הדין")
3. כנגד הנתבעים 1,2 ו- 4 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ונותרה לדיון התביעה כנגד הנתבעת 3 – הגב' דפנה יגיל.
4. התובעים כיהנו כמנהלים בנתבעת 1 ומחזיקים ביחד ב - 43.35% ממניותיה.
5. הנתבעת 1 עסקה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, ביבוא ובשיווק של רפידות המיוצרות בפולין ע"י חברת PIOKAL.
6. הנתבע 2 כיהן כמנהל בנתבעת 1 ומחזיק ב- 28.2% ממניותיה.
7. הנתבעת 3 הינה רעייתו של הנתבע 2 וכיהנה כמנהלת מכירות של הנתבעת 1 למשך 6 חודשים וכן הינה מחזיקה ב- 95% ממניותיה של הנתבעת 4.
8. הנתבעת 4 הינה חברה שהוקמה , לטענת התובעים ע"י הנתבעת 3, כדי לעקוף את חברת ביוטופ לייבא ולשווק את הרפידות באופן עצמאי ובכך לשלשל לכיסה של הנתבעת 3 את הכספים שהגיעו לנתבעת 1.
9. בהתאם לפסק הדין מיום 25.9.01 נקבע ע"י כב' השופט סטרשנוב (כתוארו אז) ביחס לנתבעת 3 כדלקמן:

"אין חולק כי ייפגע חופש עיסוקה של המשיבה בענייננו אם ארחיק לכת ואגביל את פעילותה בשיווק רפידות ומשלא הייתה המשיבה 4 צד ישיר לחוזים שבין הצדדים, יינתן במקרה זה סעד שיפורט בפרק הסעדים אותם החלטתי לייתן". (עמ' 13 לפסה"ד שורות 18-21).

הסעדים אשר נקבעו בפסה"ד הרלוונטיים לנתבעת 3 היו כדלקמן:

ה. ייצור ו/או ייבוא ו/או שיווק רפידות ע"י המשיבים 2-5 בין במישרין ובין בעקיפין – באמצעות המשיבה 6 ו/או בכל אופן אחר שלא באמצעות החברה מהווים הפרה של ההסכמים שנחתמו בין בעלי המניות והינם מעשים מקפחים את המבקשים"(עמ' 14 לפסה"ד שורות 12-14).

י. רכישת הרפידות ע"י המשיב 3 מן המשיבים 2 ו – 4 מהווה הפרה של ההסכמים שבין בעלי המניות והחברה ומקפחת את המבקשים".(עמ' 15 לפסה"ד שורות 1-2).

בפרק צווי עשה אשר ניתנו בפסה"ד ביחס לנתבעת 3 (שם המשיבה 4) נקבע:

"יא. הנני מורה למשיבים 2,3,4,5,6 לדווח למבקשים ולמסור חשבונות מפורטים בדבר כל הרפידות שנמכרו על ידם בין במישרין בין באמצעות סוכנים ו/או בכל דרך אחרת ממועד הקמת החברה ועד ליום זה, בין בארץ ובין בחו"ל ובכלל זה פירוט בדבר כמות הרפידות שנמכרו אופן מכירתם והתמורה שנתקבלה בגינן.

י"ב. הנני מורה למשיבים 2,3,4,5, למסור למבקשים דיווח מלא בדבר הרפידות שנמכרו על ידיהם ועל ידי המשיבה 6 בין במישרין ובין בעקיפין מיום הקמתה ועד היום וכן לגלות למבקשים את כל חשבונות המשיבה 6 ולבדוק את ספריה."

לעומת זאת לא ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעת 3 למכור רפידות במישרין ו/או בעקיפין שלא באמצעות החברה.

1. בחקירתו הנגדית של התובע 1 אישר כי הנתבעת 3 לא הייתה צד להסכמים ולכן לא יכולה הייתה להפר אותם ולא הייתה בעלת מניות, אולם לטענתו הנתבעת 3 הייתה הרוח החיה של העסק ומה שאמרה לבעלה עשה.(עמ' 11-12 לפרוטוקול).

דיון

1. התובעים מסתמכים בתביעתם על פסק הדין ועותרים לחיובה של הנתבעת 3 בהעברת כספים בגין מכירת רפידות אשר בוצעו על ידה באופן עצמאי.
2. אין מקום לקבל טענה זו.
3. יש לערוך הבחנה בין חיובה של הנתבעת 3 במסירת דיווח בדבר מכירת רפידות לבין חיובה הנטען בהעברת כספים בגין המכירות אשר בוצעו על ידה.
4. הבחנה זו נעשתה באופן מפורש בפסק הדין במסגרתו נקבע כי משלא הייתה הנתבעת 3 צד ישיר לחוזים בין הצדדים אין להגביל פעילותה בשיווק רפידות.
5. משלא הוגבלה פעילותה, אין מקום לחייבה בתשלום לתובעים בגין מכירות אשר בוצעו על ידה באופן עצמאי.
6. התובעים לא הוכיחו כי המכירות אשר בוצעו ע"י הנתבעת היו קשורות באופן ישיר לבעלה.

בעניין זה נטל ההוכחה מוטל עליהם.

נטל זה לא הורם ע"י התובעים.

התובעים לא זימנו את הספק הפולני לשם הוכחה כי רכישות הנתבעת היו קשורות לבעלה ו/או לא זימנו לקוחות התובעת לשם הוכחה כי העסקאות אשר בוצעו על ידה עימם היו קשורות לבעלה.

משלא הורם נטל זה אין לי אלא לקבוע כי מכירות התובעת היו מכירות עצמאיות אשר לא נאסרו עליה.

1. אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 3.

משקיבלה הנתבעת 3 ייצוג במסגרת הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים.