1. בפניי בקשה מטעם המבקשים (נתבעים 1, 2, 6, 7 ו-8), לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותם לדיון ביום 3/2/13.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הנני סבורה כי דינה להידחות.
3. תביעה זו הינה תביעה מטעם התובע, כונס נכסים (להלן: המשיב), לפירוק שיתוף במקרקעין לצורך מימוש הדירה נשוא התביעה במסגרת הליכי גביית חובות פסוקים וחלוטים של הנתבע 1 לשעבר, הקיימים זה מכבר, כאשר הנתבע 1 לשעבר, הלך בינתיים, במהלך ניהול ההליכים, לעולמו.
4. התביעה מתנהלת מאז 21/1/10 (מעל 3 שנים). הנתבעת 2 הינה אלמנתו של הנתבע 1 לשעבר שכאמור הלך לעולמו. הנתבעת 2 ובעלה ז"ל, העלו בעבר טענות משני סוגים עיקריים; טענות בדבר נסיבותיהם הסוציאליות/חברתיות/כלכליות הקשות מחד, וטענות תוקפניות כלפי דרכי התנהלות המשיב, ככונס נכסים, בפעולותיו כנגדם.
5. ביטוי לאמור ניתן למצוא בפרוטוקול מיום 16/9/10, שהתנהל בפני כב' השופטת ר. שמולביץ, שבו אחת הנושות אף ציינה את הנסיבות הכלכליות הקשות שלה, והיזקקותה לכספים שנפסקו לטובתה.
6. ממועד הגשת התביעה ועד היום, בית המשפט הפגין סבלנות אין קץ והתחשבות מעל ומעבר לנדרש, הכל בכדי לאפשר לצדדים להגיע לפתרון בדרכי שלום.
7. ביום 13/3/11 בית המשפט עיכב את הליכי התיק על-מנת לאפשר לנתבעת ובעלה להגיע לפתרון מול המשיב, הפועל בשם הנושים בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד המנוח. ההליכים הוחזרו על מנת שיתנהלו בפני יושב ראש ההוצאה לפועל, אלא שעל-פי החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 16/3/12, צוין כי בהתחשב בזכותם הקניינית של הנושים והעדר שיתוף פעולה מטעם החייב, יחודשו הליכי מימוש הנכס, והליכי התיק שבפני בית המשפט בנדון (תביעה זו לפירוק השיתוף), חודשו.
8. התובע עתר למתן פסק דין, בהעדר כל טענות הגנה של ממש מטעם הנתבעים ובהעדר תגובה כלשהי לבקשתו למתן אותו פסק דין. על אף שאכן לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעת 2 והמנוח, קבעתי את הבקשה לדיון ביום 5/9/12, במעמד הצדדים. רק לאחר מכן "נזכר" בא כח הנתבעים להגיש הודעה לקונית, לפיה "הנתבע 1 הלך לעולמו ומעולם הוא לא ייצג את הנתבעת 2". הטענה אחרונה זו, סתרה את מסמכי התיק והוריתי שעליו ועל הנתבעת 2 להופיע לדיון.
9. ביום 5/9/12 ב"א כח הנתבעים הופיע לדיון בהעדר הנתבעת 2 וטען כי היא ביקשה להפסיק את ייצוגו וניתקה עימו כל קשר. כן, נטען על ידו כי לא נמסר לו כלל על פטירת הנתבע 1 על ידי הנתבעת 2. החלטתי מאותו מועד מדברת בעד עצמה ולא אחזור עליה. אציין רק שבגין המידע שנמסר באיחור על פטירת הנתבע 1, ניתנה שהות להגשת כתב תביעה מתוקן (כנגד עזבונו/יורשיו) והדיון נדחה שוב ליום 28/11/12. הנתבעת 2 התבקשה על ידי בית המשפט, להגיב לטיעוני בא כוחה.
10. ביום 10/10/12 הוגשה תגובתה שהומצאה לבית המשפט, מפקס שמספרו 09-8616050. התגובה (כמו המסמכים הקודמים שהוגשו מטעם הנתבעים), מנוסחת היטב, ובלשון משפטית. בתגובתה, היא הכחישה את כל טענותיו העובדתיות של בא כוחה, והטילה עליו את האחריות לאי הופעתה והעדר יצירת קשר, דברים שהוכחשו על ידי אותו עורך דין, מכל וכל (ראה מסמכי בקשה 35 בתיק).
11. לאחר המצאת כתב התביעה המתוקן, הנתבעת 2 הגישה בקשה דחופה למתן ארכה להגשת כתב הגנה (והגדירה את העיזבון וילדיה הנתבעים 8-6 שהוספו כיורשים נוספים, בתור "משיבים פורמאליים"). גם בקשה זו נוסחה על פניה, בעזרת יעוץ משפטי (שאינו מצוין במסמך). הבקשה כללה בקשה לדחיית מועד קדם המשפט.
12. ביום 14/11/12 הוריתי על ארכה להגשת כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן, לפנים משורת הדין, עד ליום 15/12/12, וכן הוריתי שמועד קדם המשפט יידחה ליום 3/2/13.
13. ביום 13/12/12 הוגשה עוד בקשה חתומה על ידי הנתבעת 2 (שוב ממספר פקס 09-8616050) בו התבקשה ארכה של ימים ספורים נוספים להגשת כתב הגנה מתוקן, אשר הוגש בפועל ביום 16/12/12 והינו חתום על ידי הנתבעת 2 ועל ידי כל אחד מילדיה, שהוספו כנתבעים והינם, ביחד עימה, המבקשים בבקשה זו. גם כתב ההגנה נערך, על פניו, בשפה של משפטנים, על אף ש"ייצוג" עדיין נעדר בו, ולא צוין כי נוסח על ידי עורך דין.
14. על אף כל האמור, המבקשים לא טרחו להתייצב לדיון שהתנהל ביום 3/2/13, על כן ניתן פסק דין כנגדם שהינו פסק הדין נשוא בקשה זו.
15. בבקשה זו, המבקשים הינם מיוצגים על-ידי עורכת דין דיאנה אוהב ציון וראה איזה פלא, מספר הפקס של משרדה הינו אותו הפקס ממנו הנתבעת 2 פנתה לבית המשפט בתגובות ובבקשות שונות, עוד מיום 10/10/12!
16. בטרם אתייחס לטענות הבודדות המתייחסות ספציפית ל"נתבע 6", אציין ששוב מוזכרים נסיבותיהם הקשות של הנתבעת 2 וילדיה ושוב מותקף התובע, על דרכי פעילותו, לגביית החוב וככונס נכסים.
17. על שתי הטענות האלה אשיב כדלקמן:

א. יהא מצבם הקשה של הנתבעת 2 וחלק מילדיה אשר יהיה, אין בכך כדי למחוק את ספרי החוקים וכבר ציינתי כי הנתבעת ובעלה ז"ל זכו לסבלנות והתחשבות אין קץ, מזה מעל 3 שנים שבהם מתנהלים הליכי תיק זה, שהינה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, על מנת לממש מכירת נכס לצורך גביית חובות פסוקים וחלוטים, ישנים עוד יותר.

ב. ההתקפות על המשיב לא נמצאו מבוססות בעבר וניתן רק להצטער על העלאתם, כתמול שלשום, מחדש.

ג. באופן כללי, השיטה המופגנת עד היום על ידי הנתבעת 2 (הרוח החיה אף דהיום בהליכים), הינה בהפגנת "מסכנות" והטלת האשמות, פעם בתובע, פעם בבא כוחה לשעבר. מסך העשן הנוצר משיטות אלה, אינו מקדם דבר ביישוב המחלוקת לגופה, על פי הוראות הדין.

1. על כל האמור לעיל, יש להוסיף שהנתבעים 8-6 הוספו כחלק מהגורמים שנכנסים לנעלי אביהם ז"ל, שהינו כאמור החייב והנתבע 1 לשעבר, כל זאת, לאחר שנמסר למשיב ולבית המשפט, בדיעבד וכלאחר יד, על פטירתו.
2. מכל מקום, מובן שהיורשים אינם יכולים לרשת כל זכות שלא הייתה קנויה לאביהם ולא ניתן להוריש אלא זכויות הקיימות לחייב, בדין.
3. דברים אלה תקפים גם ובמיוחד ביחס לנתבע 6, שאין מחלוקת כי אינו מתגורר בדירה בפועל ואינו על כן זכאי לכל דיירות מוגנת ו/או חלוף, ממילא.
4. לא אוכל לקבל את טענות הנתבע 6, שהינו רופא במקצועו, שיש לבטל את פסק הדין בגין "פגמי פרוצדורה", נטענים, התקפים לגביו. אין מחלוקת שהוא חתם על כתב ההגנה שהוגש ביום 16/12/12 על ידי כל הנתבעים מבני המשפחה, דהיום, באופן אישי. המדובר באותו כתב הגנה מתוקן שהוגש באיחור, ברשות בית המשפט, על פי החלטתי מיום 14/11/12 שבו אף נעתרתי לבקשת אמו לדחות את מועד קיומו וקבעתי בו את המועד החדש.
5. בנסיבות אלה, אין לקבל את הטענה כי הוא לא ידע על ההליכים, על תוכן התביעה וכתב ההגנה מטעמו, וכי הוא לא ידע על המועד הנדחה שנקבע לדיון, על מנת לאפשר לו ולאחרים את הגשת כתב הגנתם, באיחור. הנני רואה טענה זו אף כנגועה בחוסר תום לב.
6. לוּ הנתבעת 2 ובני ביתה היו פועלים במשך השנים, להגיע להסדר לתשלום החובות מול המשיב תוך כדי ניסיון לקבל ממנו התחשבות במצבם, במקום לנקוט בתרגילי השהייה והטלת האשמות, לצד טענת המצוקה, ההליכים לא היו נמשכים עד היום, לדעתי. גם היום ייתכן והפגנת רצון טוב ויחס ענייני, תאפשר לצדדים לנהל משא ומתן לסילוק חובות, לסיום הליכי ההוצאה לפועל, אולם הדבר חורג מד' האמות של תיק זה והחלטה זו.
7. מקובלת עלי טענת המשיב שלבד מהטענות הנ"ל שבפי המבקשים, אין בפיהם בכלל ובפי הנתבע 6 בפרט, גם היום, כל טענות הגנה של ממש לגופן, על כן, על פניו, מדובר שוב, בעצם - בניסיון לדחיית הקץ בלבד.
8. אם לא היה די בכל האמור, הרי שפסק הדין, על אף שניתן במעמד צד אחד ובגין העדר הופעה, כולל בתוכו, מלכתחילה, תנאים שנועדו כשסתומי הגנה למבקשים, להבטחת הליך מכירה במחיר הוגן בלבד, ואף תוך כדי הפנייה לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, בכל הקשור לפרוק/פינוי ומכירה באמצעות ההוצאה לפועל.
9. לאור כל האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין עומד בעינו.
10. מבלי למצות עם המבקשים את הדין, המבקשים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות הבקשה בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.