לפני בקשה מוסכמת להעיד את המומחה שמונה מטעם בית המשפט באמצעות הועדות חזותית ממקום מושבו בארצות הברית.

הבקשה הוגשה ביום 28/6/2018 ולא יכולתי לדון בה מאחר ושהיתי בחופשה בין התאריכים 25/6/2018 ועד ליום 3/7/2018.

התביעה המונחת לפני היא תביעה לרשלנות רפואית שהגישו יורשי המנוחה אורה סיני ז"ל שהלכה לעולמה בעת שהייתה מאושפזת בבית חולים רמב"ם ביום 28/1/2013. התביעה מופנית כנגד מדינת ישראל כמעסיקה את הצוות הרפואי בבית חולים רמב"ם על חלקו בטיפול הרפואי במסגרת האשפוז ואת שירותי בריאות כללית שביצע מעקב רפואי בקהילה לפני אשפוזה בבית חולים רמב"ם בטענה לביצוע מעקב רפואי רשלני.

לאחר שהצדדים הניחו חוות דעת נוגדות מיניתי ביום 12/3/2015 את פרופ' גיורא וייס כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה נתן את חוות דעתו ביום 21/12/2015. למומחה שוגרו שאלות הבהרה על ידי התובעים ותשובות התקבלו ביום 29/2/2016.

התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 16/2/2017 וליום 19/2/2017. באותה החלטה קבעתי כי צד המבקש לזמן את המומחה מטעם בית המשפט יעשה כן בתוך 30 יום וכן יפקיד סך של 2,000 ₪ אחרת לא אתיר זימונו. מועדים אלו בוטלו מאחר והתברר שלמורת שתצהירי התובעים הוגשו בחודש נובמבר 2016 הם לא הומצאו לנתבעות עקב טעות. לאור זאת נקבעו מועדים ליום 24/4/2017 וליום 16/5/2017. בטרם המועדים החדשים הוגשה בקשה מוסכמת להמיר את הישיבה הראשונה לקדם משפט מאחר והתובעים ושירותי בריאות כללית הגיעו כנראה להבנות. נעתרתי לבקשה זו. במקביל הגישו התובעים בקשה לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לעדות רק ביום 9/4/2017. לבקשה זו נעתרתי ואפשרתי לתובעים להפקיד את שכרו בסך של 2,000 ₪ עד ליום 30/4/2017.

בישיבת קדם המשפט נוכח העובדה כי התובעים ושירותי בריאות כללית הגיעו להסכם אפשרתי למדינה לשגר הודעה לצד שלישי והוריתי לתובעים ולשירותי בריאות כללית להגיש הסכם פשרה תוך 15 יום תוך שאני מבטל את ישיבת ההוכחות וקובע תחתיה שני מועדים לחודש נובמבר 2017. כן הוריתי לצדדים לזמן את העדים המומחים תוך 14 יום. הסכם פשרה לא הוגש תוך 15 יום . כן התובעים לא מצאו לנכון הפעם להזמין את המומחה מטעם בית המשפט אלא רק את המומחה מטעמם זאת בניגוד להחלטתי המורה להם לעשות כן בתוך 14 יום אלא רק ביום 26/10/2017 כחודש לפני מועד ההוכחות. כן אציין כי הסכם פשרה הוגש בסמוך לפני ישיבות ההוכחות מה שגרר בקשה לגיטימית של המדינה לשגר הודעה לצד שלישי. ושוב בשל כך בוטלו ישיבות ההוכחות וקבעתי במקום ישיבה ליום 15/7/2018.

ביום 4/3/2018 הוגשה על ידי התובעים בקשה לזמן את המומחה מטעם התובעים בלבד ולא התבקש זימון המומחה מטעם בית המשפט זאת בניגוד להחלטה ההיסטורית לזמן את המומחה בתוך 30 יום. ביום 18/6/2018 מצאו לנכון התובעים להגיש הודעה בה הודיעו כי המומחה מטעם בית המשפט נמצא בחו"ל ואין לצפות מהן כי יישאו בעלויות הגעתו והעדתו. עוד צוין כי ייתכן ולאחר חקירת מומחי הצדדים התמונה תתבהר ותתברר וחקירתו תתייתר. בהחלטה מיום 18/6/2018 הבהרתי כי מאחר והמומחה לא זומן באמצעות בית המשפט כפי שהוריתי ולא הפקד סך של 2,000 ₪ אינני רואה רלוונטיות לשהותו בחו"ל ולכן אין ובדעתי להתיר זימונו. ביום 20/6/2018 הוגשה בקשה למתן הוראות והבהרתי שוב שאינני מתכוון להורות על זימון מומחה בית המשפט משהתובעים לא פעלו בהתאם להחלטתי ונזכרו באיחור בעניין זה.

כעת מונחת לפני הבקשה המוסכמת על ידי הצדדים ומומחה להעיד את המומחה בהועדות חזותית כאשר צוין בה שגם המומחה מטעם בית המשפט מבקש כי העדות לא תינתן לפני השעה 14:30 ועדיף אף מאוחר מכך בשל פערי הזמנים בין ישראל לארה"ב . עוד צוין בבקשה כי התובעים מסכימים לשאת בכל עלויות הכרוכות בהעדת המומחה בדרך זו.

לאחר ששקלתי את הבקשה הגעתי למסקנה שיש לקבלה בתנאים תוך הבעת מורת רוח מהתנהלות התובעים שתבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות לאוצר המדינה כפי שאפרט להלן.

ראשית, בית משפט אינו חייב לקבל הסדרים דיוניים גם אם הם מוסכמים על כל הצדדים. לבית משפט עדין שיקול דעת האם לאשר את ההסדר הדיוני או לדחותו. נימוק זה הוא נכון גם לבקשה מוסכמת להעיד עד בהועדות חזותית נוכח המגבלות שיש בהתרשמות בית המשפט מעד המעיד לפניו בדרך זו והקשיים הטכניים שעלולים להיווצר בשל העדה בדרך זו. לבית המשפט מסורה ההכרעה הסופית האם להעיד את העד בדרך כזו על מנת שלא לפגום בעדות ובהתרשמותו בשל המגבלות הנ"ל.

שנית, בבוא בית משפט לבחון בקשה להעיד עד בהועדות חזותית עליו לשקול שלושה עניינים עיקריים: פניית המבקש נעשתה בתום לב; ישי בידי העד למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת ; וקיימת סיבה טובה המונעת את הגעתו של העד לישראל (ראו: רע"א 7265/09 לירן מסס נ' משרד הבריאות [פורסם בנבו]; להלן: עניין מסס ). בעניין מסס נפסק כי הימצאות מומחים בארצות הברית ועומס עבודה המוטל עליהם אינה סיבה מספקת להוביל להעדתם בהועדות חזותית. לכן העדה בדרך זו תשמר רק למקרים ובהם יש סיבה טובה לאי ההגעה לארץ. באותו עניין בית משפט עמד על הקשיים להעיד עדים מומחים בתביעה לרשלנות רפואית בפרט ובין היתר יכולתו של בית המשפט להטיל מרות על העד המעיד בדרך זו, המוגבלת הטכנית להעיד בדרך זו כגון אלו הנוגעים בהצגת תיעוד רפואי ומאמרים בעת חקירת העד ועוד. יחד עם זאת, הודגש כי ככל שהעדות היא חשובה ומרכזית ראוי לנהוג בגמישות רבה יותר.

שלישית, יישום הכללים הנ"ל ולמרות מחדלי התובעים כפי שתוארו לעיל שבאו לידי ביטוי לאורך ההליך מוביל למסקנה כי יש לאפשר לתובעים להעיד את המומחה בדרך זו על מנת שזכותם לקבל את יומם בבית המשפט לא תקופח תוך שימת דגש על חשיבות חקירת המומחה במקרה זו כעדות מרכזית נוכח קביעותיו בחוות דעתו שאינן נוחות לתובעים. נכון שהתובעים השתהו עד מאוד בהגשת הבקשה זאת בניגוד גמור להחלטת בית המשפט ואף לתקנות סדר הדין האזרחי שם נקבע מועד לפיו מומחה מטעם בית המשפט יזומן לעדות לא פחות מ- 30 יום לפני מועד הישיבה. התובעים לא הפקידו את שכרו של המומחה למרות החלטות קודמות המורות להם לעשות כן. אילו התובעים היו מזמינים את המומחה מבעוד מועד וכפי שקבעתי בהחלטתי ניתן היה לתאם מועד לחקירתו בו ישהה בארץ על כל היתרונות הגלומים בכך. הגשת הבקשה ברגע האחרון סיכלה אפשרות כזו. הראיה המומחה במייל תשובה לבא כוח התובעים כותב במפורש שאם המבקשים מעוניינת בהעדתו בארץ ניתן לארגן זאת (מייל נספח ב' להודעה מיום 20/6/2018). יחד עם זאת, ייתכן ואי העדת המומחה תישא בחובה תוצאות קשות נוכח מרכזיות חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט והכללים שהתוו בפסיקה להתערבות בחוות דעת של מומחה ממונה.

לאור זאת אני מקבל את הבקשה בתנאים כדלקמן:

א. עד ליום 10/7/2018 יופקד על ידי המבקשים בקופת בית המשפט שכר עדותו של המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,000 ₪.

ב. המבקשים יודיעו לבית המשפט עד לום 8/7/2018 מה הן עלויות העדת המומחה בהועדות חזותית וכיצד הם יבטיחו תשלום הוצאה זו.

ג. המבקשים ימציאו עד ליום 10/7/2018 לתיק בית המשפט, ליתר הצדדים ולמומחה קובץ שך כך המסמכים שבכוונתם הסתמך עליהם במהלך חקירתו הנגדית של המומחה לרבות תיעוד רפואי ומאמרים. הקובץ יסומן במספרים לפי סדר רץ מ- 1 וכל הלאה על מנת שהחקירה תהיה נוחה. לא אתיר הצגת מסמכים במהלך חקירת המומחה שניתן היה לכלול בקובץ ולא נכללו בו.

ד. עדות המומחה תחל לא יאוחר מהשעה 13:30 שעון ישראל.

ה. המבקשים ידאגו להתקנת כל הציוד הנדרש לצורך כך באולם בית המשפט ובמקום מושבו של המומחה. כן יודיעו המבקשים למומחה ולאלתר תוכן החלטה זו. בעלות שמיעת העדות בדרך זו יישאו המבקשים.

ו. התובעים יישאו בהוצאות לאוצר המדינה בסך של 2,000 ₪ בשל התנהלותם והסרבול הכרוך בשמיעת המומחה בדרך זו ועיתוי שעת שמיעתו בדגש על כך שניתן היה להביאו לעדות בארץ אלמלא הבקשה הייתה מוגשת מבעוד מועד.

ז. ברי כי לא יתקיימו התנאים הנ"ל לא אתיר העדת המומחה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מהחלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.