1. ביום 16/12/2009 נמצאה גופתו של המנוח קבועה ג'מעה ג'מעה סולימאן ז"ל ברכבו אשר נשרף כליל. בבית משפט קמא נדונו תביעות שהגישו אלמנתו של המנוח, לילא רדא מוסטפא קבועה והוריו פאטמה אלעודאת והליל אלעודאת לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, כנגד מבטחת הרכב – אליהו חברה לביטוח בע"מ,.

2. בפסק דינו מיום 23/1/2019 קבע בית משפט קמא, כב' השופטת ע' וינברגר, כי האירוע בו מצא המנוח את מותו מהווה "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים וכי על חברת הביטוח לפצות את התלויים במנוח ואת עזבונו על נזקיהם.

3. בית המשפט קמא דן בטענות הצדדים וקבע כי אלמנתו של המנוח הייתה תלויה בו. לעומת זאת מצא בית משפט קמא כי הורי המנוח לא היו תלויים בו לפרנסתם, ועל-כן דחה את תביעתם לפיצויים בגין הפסדי התלות. בית המשפט מצא כי התובע קיבל, עובר למותו, קצבת נכות מעבודה, וכי עבד גם בעבודה חלקית שאינה מדווחת. בהתאם קבע כי הכנסותיו החודשיות של התובע היו כ-6,000 ₪ (משוערך 6,500 ₪).

4. לאור קביעות אלו פסק בית משפט קמא לאלמנה פיצויים בסך של 1,552,352 ₪ הכוללים אבדן תמיכה ואבדן שירותי בעל. בית המשפט פסק לעיזבון המנוח פיצוי בסך של 278,611 ₪ הכולל אבדן תמיכה, נזק לא ממוני והוצאות אבל וקבורה. את הפיצוי לעיזבון הורה לחלק בין יורשי המנוח, מחצית לאלמנה ורבע לכל אחד מההורים.

5. על פסק דינו זה של בית משפט קמא הוגשו שלושת הערעורים המונחים להכרעתנו. המבטחת, אליה חברה לביטוח בע"מ, ערערה הן על קביעת החבות, דהיינו על הקביעה כי המנוח מצא את מותו באירוע המהווה תאונת דרכים לפי החוק, והן על שיעור הפיצויים. הורי המנוח ערערו על החלטת בית משפט קמא לפיה לא היו תלויים במנוח וכן על מיעוט הפיצויים שנפסקו. גם האלמנה ערערה על מיעוט הפיצויים שנפסקו במיוחד בראש הנזק של אבדן שירותי בעל.

6. בדיון שנערך היום הודיעה המבטחת כי היא חוזרת בה מהערעור לעניין החבות אולם עומדת על הערעור בעניין שיעור הפיצויים. באי כוח האלמנה וההורים הסכימו להצעתנו לחזור בהם מהערעורים לעניין הנזק והפיצוי.

7. לאחר עיון בפסק הדין ובטיעוני הצדדים, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעל-פה, הגענו למסקנה כי דין כל הערעורים להידחות. גם אם ניתן היה לקבוע בראשי נזק שונים סכומים אחרים במקצת, הרי שהתוצאה הכוללת של פסק הדין והממצאים שנקבעו בו אינם מצדיקים כל התערבות.

שוכנענו כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות, ואין בפסק הדין טעות שבחוק. אשר על-כן, ובהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אנו מורים על דחיית כל הערעורים.

8. המבטחת – אליהו חברה לביטוח בע"מ, תשלם לכל אחד מהצדדים האחרים (ההורים יחדיו והאלמנה) הוצאות בערעור 3819-02-19 בסך של 14,040 ₪. אין צו להוצאות בערעורים האחרים.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.