1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד איתי פריימן (להלן: "הנאמן"), להגדלת התשלום החודשי המושת על החייב, מסך של 1,500 ₪ לסך של 9,000 ₪.

2. הנאמן מבסס בקשתו על מספר נימוקים. לטענתו, תביעות החוב שהוגשו עומדות על סך של 77,468,466 ₪.

בנוסף, החייב עובד כשכיר במשרד נדל"ן שבבעלות אמו בקיסריה ומדווח על הכנסות בסך של כ-17,500 ₪ מדי חודשיים והוצאות בסכום דומה.

לטענת הנאמן, הוצאות החייב אינן עולות בקנה אחד עם היותו פושט רגל, שכן לחייב הוצאות ממוצעות על חשמל מדי חודשיים בסך של 3,700 ₪, הוצאות בגין ארנונה בסך של 1,750 ₪ עבור חודשיים ועוד הוצאות גבוהות בגין תחזוקת הבית, אחזקת רכב שטח 4X4, הוצאות גבוהות עבור טלוויזיה בכבלים, לבוש, חינוך ותרבות.

עוד מציין הנאמן, כי החייב מתגורר בבית מגורים שהיה בבעלותו ברחוב הרימון 14 בקיסריה, אשר מומש על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ ונמכר למר אריה צימרמן בתמורה לסך של 5.2 מיליון ₪. עם זאת מציין הנאמן את גרסת החייב, לפיה מר אריה צימרמן, המתגורר בחו"ל, מאפשר לחייב ולמשפחתו להמשיך להתגורר בבית ללא תמורה משך כל השנה, פרט לחודשי הקיץ.

הנאמן ציין, כי לא עלה בידו ליצור קשר עם מר אריה צימרמן, שכן פניותיו לא נענו.

הנאמן הוסיף וציין, כי ספק בליבו אם ההכנסות המדווחות משקפות את הכנסת החייב בפועל. לטענתו, דרישתו לאמו של החייב לקבל העתקי הדו"חות הכספיים, כמו גם רשימת עסקאות הנדל"ן שנעשו באמצעות משרד התיווך, לא נענתה.

בנוסף טוען הנאמן, כי על אשת החייב לצאת לעבודה, לסייע בכלכלת הבית ובהחזר החובות.

3. החייב מתנגד לבקשה. החייב מציין, כי לו ולאשתו 5 ילדים, אשר שניים מהם בגיל שנתיים ו-9.5 חודשים ויתר הילדים הינם בגילאים 8, 13.5 ו-15 שנים.

החייב אישר, כי הוא ובני ביתו מתגוררים לעת עתה בנכס שהיה בעבר בבעלותו, בלא תמורה כספית, ובלבד שהחייב ישלם את ההוצאות השוטפות של הבית ואחזקתו וכן יפנה את הבית בחג פסח, בחג סוכות ובחופשת הקיץ. החייב מציין, כי ההוצאות השוטפות קטנות באורח ניכר מהוצאות שכירת דירת מגורים לחייב, לאשתו ולחמשת ילדיו.

החייב ציין, כי משיקולי מס, העבירה אמו בשנת 2000 את פעילות משרדה בנאמנות לחברה שהייתה בשליטת החייב והמשיכה בפעילותה בתחום התיווך במסגרת משרדה. לטענת החייב, עם קריסת החברה שבבעלותו בשנת 2008, אשר עסקה בעסקים אחרים, החזירה אמו של החייב את הפעילות במשרדה למתווה הקודם, שהתנהל במשך 23 שנים, ואפשרה לחייב לעבוד בעסקה, כאשר שכרו משקף את היקף עבודתו במשרד.

החייב טוען, כי טענות הנאמן, בדבר ההוצאות המוגזמות לחינוך וללבוש, אינן מציאותיות, שעה שהוצאות אלה סבירות ומופנות לטובת הילדים בלבד.

באשר להוצאות הרכב ציין החייב, כי מדובר ברכב ישן משנת 2004, אשר משועבד לבנק, אשר נסע מעל 210,000 ק"מ. לרכב אין שוק, ומאידך הוא בעל 7 מקומות ישיבה ויכול לשמש את המשפחה, המונה 7 נפשות, בנסיעותיה המועטות מחוץ לקיסריה. לטענת החייב, עולה מדו"ח ההוצאות, כי היקף הנסיעה ברכב הינו מינימאלי והחייב עצמו עושה דרכו בתחבורה ציבורית.

עוד ציין החייב, כי אשתו עבדה בעבר כחוקרת נוער במשטרה ושכרה עמד על 4,385 ₪. על רקע המשבר ולאור עלות הגנים הפרטיים, מטפלת אשתו של החייב בילדים, חוסכת עלות של גנים פרטיים ומסגרות חינוך לאחר שעות הלימודים בבית ספר ליתר ילדיה וכך עוזרת לפרנסת הבית הרבה יותר מאשר אם הייתה חוזרת למקום עבודתה.

4. הכנ"ר בתגובתו ציין אך, כי הינו מצטרף לבקשת הנאמן, על כל סעיפיה.

5. מעיון בבקשת הנאמן והחייב עולה, כי הכנסתו החודשית המדווחת של החייב עומדת על סך של 8,750 ₪ וכך גם הוצאותיו. על פניו, ככל שבכך מתמצות הכנסות והוצאות התא המשפחתי, לא ניתן לומר כי בהתחשב בעובדה שהחייב מטופל ב-5 ילדים כי הוצאות התא המשפחתי הינן מוגזמות ואינן ראויות.

6. אכן, עשויה העובדה שהחייב מתגורר בבית רחב מידות ומפואר בקיסריה, שהיה בעבר בבעלותו ואשר מומש על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ, להיות לצנינים בעיני נושיו. עם זאת, הוצאות החשמל, האחזקה והארנונה של הבית אינן עולות על כ-3,500 ₪ לחודש, כעולה מדו"חות ההכנסות וההוצאות של החייב. אין ספק כי הסכום הנ"ל נמוך מההוצאות הכרוכות בדיור מינימאלי לבני משפחתו של החייב, ארנונה והוצאות חשמל מדודות, למשפחה המונה 7 נפשות.

7. הנאמן בבקשתו מבקש להעמיד את התשלום החודשי המושת על החייב על סך של 9,000 ₪, העולה על גובה ההכנסות החודשיות המדווחות, מבלי להביא כלל בחשבון את הוצאות התא המשפחתי, המונה 7 נפשות.

8. בבקשתו מציין הנאמן, כי בקשתו מבוססת על רחשי לבו, שעה שספק בלבו כי הכנסותיו של החייב מסתכמות בסכומים המדווחים על ידי החייב. בידי הנאמן עמדה ועומדת האפשרות לזמן את אמו של החייב לחקירה פומבית בבית המשפט, על מנת לאמת את חשדותיו ביחס להכנסות החייב ממשרד הנדל"ן שבבעלות אמו של החייב. לצורך כך, רשאי הנאמן להורות לאמו של החייב להגיש דו"חות בדבר הכנסות העסק, מספר עסקאות התיווך שנקשרו באמצעות המשרד למן ראשית עבודתו של החייב בעסק, מספר העובדים בעסק וכן כל מסמך אחר, שלדעת הנאמן יש בו כדי לבסס את חשדותיו, לפיהן הכנסותיו של החייב גבוהות מהמדווח.

9. ניתן אף להניח, כי בידי הנאמן לברר פרטי התקשרות עם מר אריה צימרמן, אשר רכש את בית המגורים של החייב, הן במישרין והן באמצעות כונס הנכסים מטעם בנק מזרחי טפחות בע"מ, על מנת להזים באמצעותו את טענות החייב, לפיהן הינו מתגורר בבית בלא תשלום דמי שכירות.

10. לעת הזו, משאין בידי הנאמן להצביע על נתונים המבססים את טענותיו בדבר הכנסות החייב ובקשתו נסבה אך על ספקותיו, סבורני, כי לא ניתן להיעתר לבקשה להגדלת התשלום החודשי, לא כל שכן להעמדתו על סך של 9,000 ₪, כמבוקש בבקשה, ואולם, שמורה לנאמן האפשרות, לאחר שיוצגו על ידו נתונים שיש בהם כדי לבסס את החשדות, לחזור ולעתור להגדלת התשלום החודשי המושת על החייב.

11. אוסיף ואציין, כי לנוכח פוטנציאל ההשתכרות של אשת החייב מחד וההוצאות הנחסכות, שעה שאשת החייב מטפלת בעצמה בחמשת ילדי בני הזוג, לרבות הילדים שאינם בגיל חוק חינוך חינם, לא ראיתי לזקוף לחובת אשת החייב את העובדה, כי לא חזרה בשלב זה לעבודתה בשירות המשטרה. ככל שהילדים יתבגרו ויהיו זכאים ללמוד במסגרות חינוך מוסדיות, יהיה על אשת החייב להירתם למאמץ, לחזור לעבודה ולסייע למקסום הכנסות התא המשפחתי.

12. לנוכח כל האמור, הנני מורה על דחיית הבקשה.

13. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.