לפנינו בקשה להוציא מתיק הערר חוות דעת שהגיש המשיב ביום 12.5.13 (להלן: "חוות הדעת").

המשיב מתנגד לבקשה.

רקע

העוררת החזיקה ב- 50% ממניות חברת קניונים בישראל בע"מ (להלן: "החברה") המחזיקה ב"קניון בת-ים" ועוסקת בהחזקתו וניהולו. ביום 17.4.2008 רכשה העוררת משופרסל בע"מ 50% נוספים ממניות החברה.

ביום 14.5.2008 הגישה העוררת למשיב הודעה לפי סעיף 16 (ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק"), בה ציינה העוררת כי אין מדובר ברכישת מניות באיגוד מקרקעין.

המשיב לא קיבל את טענת העוררת והוציא לה שומת מס רכישה.

השגת העוררת על השומה נדחתה, ומכאן הערר.

בערר טוענת העוררת כי לחברה פעילות עסקית מהותית ועל כן, היא אינה בגדר איגוד מקרקעין, בנוסף ולחילופין טענה העוררת כי טעה המשיב "בשווי שנלקח על ידו לצורך הטלת המס" והיה עליו להטיל מס רכישה רק על החלק היחסי של שווי הזכויות במקרקעין שבבעלות החברה תוך נטרול כל הרכיבים בממכר שאינם זכות במקרקעין ובכלל זה "מוניטין, שווי המיטלטלין והמחוברים הניתנים להפרדה, כמו גם את שווים של הסכמי השכירות".

בדיון שהתקיים ביום 27.12.12 נקבע כי המשיב יגיש חוות דעת מומחה מטעמו עד ליום 1.2.13. ביום 4.3.13 הגיש המשיב בקשה להאריך את המועד להגשת חוות הדעת בעוד 60 ימים לפחות (להלן: "בקשת הארכה"). באותו היום ניתנה החלטה לפיה הוארך המועד להגשת חוות הדעת כמבוקש.

חוות הדעת הוגשה ביום 12.5.13.

דיון

1. בבקשתה מצביעה העוררת על איחור בהגשת חוות הדעת. בנוסף מצביעה העוררת על אי התאמה בין האמור בבקשת הארכה ביחס למיהות המומחה הנדרש לצורך הגשת חוות הדעת (מומחה חיצוני), לבין המומחה שערך את חוות הדעת. כן טוענת העוררת כי מעיון בהחלטה בהשגה ובכתב הערר ניתן ל"היווכח בנקל כי אין מחלוקת לגבי השווי בין המשיב לעוררת" והמחלוקת היחידה הינה בשאלה האם החברה הינה איגוד מקרקעין אם לאו. לפיכך, טוענת העוררת כי הגשת חוות הדעת הקובעת שווי גבוה יותר מהשווי שנקבע על ידי המשיב בהחלטה בהשגה, "מהווה הרחבת חזית אסורה".
2. בהתחשב בימי פגרת הפסח שאינם נמנים, נראה כי חוות הדעת הוגשה תוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה על הארכת המועד להגשת חוות דעת.
3. כטעם לבקשת הארכה להגשת חוות הדעת, ציינה ב"כ המשיב כי "טרם מונה מומחה חיצוני כאמור שיקבל על עצמו את מלאכת הכנת חוות הדעת מטעם המשיב" (סעיף 5). בפועל הוגשה חוות הדעת מטעם גב' יהודית הילרוביץ ממחלקת שמאות מקרקעין ברשות המיסים נציבות מס הכנסה. נמצא, שהמשיב ו/או באי כוחו לא נזקקו למומחה חיצוני לצורך הגשת חוות הדעת ואילו פעלו באופן סביר היו מגישים את חוות הדעת בשלב מוקדם יותר ולא היו גורמים לדחיית ההליכים בערר, ובכך אנו מוצאים טעם לפגם.
4. מהאמור ב"החלטת המנהל בהשגה – מס רכישה" מיום 19.11.2009, עולה כי שווי הזכות בשלמות עמד על 335,000,000 ₪ ומחוות הדעת עולה לכאורה כי שווי זכויות החכירה עומד על 386,960,000 ₪. בהתחשב בכך נראה כי חששה של העוררת בדבר פתיחת חזית חדשה ביחס לשווי הנכס, מובן. מתשובת המשיב עולה כי הערכת שווי זכויות החכירה של קניון בת-ים על ידי המומחה נועדה ללמד שהעוררת לא מצאה לנכון לייחס לשווי הממכר ערך נוסף בגין נכסים בלתי מוחשיים ובכך יש כדי לתמוך בטענתו לפיה החברה הינה איגוד מקרקעין. בהתחשב בטענה זו של המשיב, ובכפוף לאמור בהחלטת המנהל בהשגה ביחס לשווי הזכות בשלמות נראה כי אין מקום להוציא את חוות הדעת ומשקלה ייבחן במסגרת פסק הדין. לכך יש להוסיף כי גם העוררת אינה מתנגדת להגשת חוות הדעת אם וככל שאין מחלוקת לעניין השווי (סעיף 5 לתשובתה).

סוף דבר

הבקשה נדחית.

בהתחשב בנסיבות אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

______________ __________________

רו"ח אליהו מונד רו"ח צבי פרידמן