פסק דין שניתנה ע"י יהודה פרגו

יהודה פרגו01/11/2016

בפני	כב' השופט יהודה פרגו – שופט בכיר
התובע		בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מ. גרון
נגד
הנתבעת		societe diamantaire Ch Finkelstein Et. Co, NV. ע"י ב"כ עו"ד ארז טיקולסקר

פסק דין

1. מבוא

בפני תביעה כספית.

התובע – בנק דיסקונט לישראל בע"מ – (להלן: "הבנק") הוא תאגיד בנקאי אשר במסגרת פעולותיו עוסק בין השאר, בליווי פיננסי של עסקאות יהלומים של לקוחותיו באמצעות סניף הבנק בבורסת היהלומים ברמת גן.

חברת צבי אור יהלומים 1981 בע"מ (להלן: "צבי אור") הייתה בין לקוחות הבנק אשר קיבלו ליווי פיננסי זה.

בתצהירה מיום 11/8/2010 כותבת הגב' נילי ערן:

"4. בין לקוחות הסניף נמנית גם חברת צבי אור יהלומים 1981 בע"מ (להלן: "צבי אור") אשר קיבלה מהסניף אשראי לצורך עסקי היהלומים שלה".

הנתבעת – Societe Diamantaire Ch Finkelstein Et. Co. NV. (להלן: "הנתבעת") הנה חברה בלגית שמנהלה הוא צ'רלס חיים פינקלשטיין.

לטענת הבנק, כמפורט בתצהירה של הגב' נילי ערן:

"6. במסגרת מימון פעילות היצוא של צבי אור היה התובע מממן, לבקשת צבי אור, משלוחי יצוא שבוצעו ע"י צבי אור לנתבעת כאשר הנתבעת התחייבה, בחוזה שנכרת בינה לבין התובע בישראל, לשלם לידי התובע את מחיר היהלומים (במקרה של מכירתם באמצעות הנתבעת) או להחזירם לתובע כדי שיוסיפו וישמשו ביטחון בידיו לחובותיה של צבי אור (במקרה שהיהלומים לא נמכרו).

יודגש כי פעילות יצוא זו היוותה בטחון בידי התובע להתחייבויותיה של צבי אור כלפיו.

7. במסגרת הפעילות הנ"ל שלח התובע אל הנתבעת, לבקשות של צבי אור והנתבעת, יהלומים בשני משלוחים כדלקמן:

א. יהלומים במשקל של 357.78 קראט בשווי של 644,004 דולרים של ארה"ב לפי חשבונית של צבי אור שהוצאה לנתבעת מס' 83039 מיום 7.2.08.

ב. יהלומים במשקל של 353.88 קראט בשווי של 714,005.50 דולרים של ארה"ב לפי חשבונית של צבי אור שהוצאה לנתבעת מס' 83171 מיום 4.9.08.

העתקים מצולמים של שתי החשבוניות הנ"ל (יחד עם רשימון יצוא המצורף לכל אחת מהן) מצ"ב ומסומנים א' ו-ב' (בהתאמה).

העתקים מצולמים של שני שטרי המטען הרלבנטיים מצ"ב ומסומנים ג' ו-ד' (בהתאמה).

8. בכל אחת משתי החשבוניות הנ"ל הורתה צבי אור לנתבעת, בהוראה בלתי חוזרת, והצהירה, בין השאר, כדלקמן:

א. היהלומים אליהם מתייחסת החשבונית ניתנו כביטחון לתובע ותמורתם צריכה להיות מועברת אליו.

ב. על הנתבעת לשלם לתובע באופן בלעדי כל תמורה שתתקבל מהיהלומים לחשבונה של צבי אור בסניף.

ג. במקרה של החזרת היהלומים, כולם או בחלקם, יש להחזירם לתובע.

ד. כל שינוי בהוראות הנ"ל יהיה חסר תוקף אלא אם ניתנה הסכמה מוקדמת בכתב של התובע לשינוי זה.

ה. קבלת היהלומים בידי הנתבעת מהווה ראיה חלוטה להסכמת הנתבעת להוראות הבלתי חוזרות הנ"ל וצוין שאם אין הנתבעת מסכימה להוראות אלה על הנתבעת להשיב מיד את היהלומים לתובע.

9. כל היהלומים המצוינים בשתי החשבוניות הנ"ל נמסרו לנתבעת והתקבלו על ידה ללא כל הערות או טענות מכל מין וסוג שהוא.

10. את תמורת היהלומים שהתקבלו אצל הנתבעת לפי החשבונית הראשונה בסכום של 644,004 $ היא הייתה צריכה להעביר לתובע עד יום 6.6.08 אלא שהיא העבירה לתובע, לסניף ברמת-גן, רק שני סכומים על חשבון הסכום הנ"ל לפי הפירוט כדלקמן:

א. סכום של 100,000 $ ביום 17.7.08.

ב. סכום של 110,000 $ ביום 3.8.08.

11. את יתרת הסכום של 434,004$ שהיה על הנתבעת להעביר לתובע לפי החשבונית הראשונה לא העבירה הנתבעת לתובע עד יום הגשת תביעה זו והיא אף לא החזירה לו את היהלומים שהסכום הנ"ל מתייחס אליהם.

12. את תמורת היהלומים שהתקבלו אצל הנתבעת לפי החשבונית השנייה בסכום כולל של 714,005.50$ היא הייתה צריכה להעביר לתובע עד יום 11.2.09 אך עד יום הגשת תביעה זו לא העבירה הנתבעת לתובע סכום כלשהו על חשבון הסכום הנ"ל ואף לא החזירה לו את היהלומים הכלולים בחשבונית זו.

13. ביום 11.9.08 התחייבה הנתבעת בהתחייבות בלתי חוזרת להעביר לחשבון צבי אור בסניף עד יום 9.1.09 סכום של 152,664$ עבור היהלומים שהחליטה לרכוש מתוך היהלומים שהתקבלו אצלה לפי החשבונית השנייה וביום 15.9.08 התחייבה הנתבעת בהתחייבות בלתי חוזרת להעביר לחשבון הנ"ל עד יום 13.1.09 סכום נוסף של 169,212$ עבור יהלומים נוספים שהחליטה לרכוש מתוך היהלומים שהתקבלו אצלה לפי החשבונית השנייה.

העתקים מצולמים של שני מסמכי ההתחייבות הנ"ל מצ"ב ומסומנים ה' ו-ו' (בהתאמה).

14. הנתבעת לא קיימה גם את התחייבויותיה לפי המסמכים נספחים ה' ו-ו' לעיל ולא העבירה כל סכום לחשבון צבי אור בסניף על חשבון התחייבויותיה הנ"ל.

...

17. בנסיבות המפורטות לעיל לא נותרה לתובע הברירה אלא לפנות לעזרת בית המשפט ולהגיש תביעה מתאימה נגד הנתבעת.

18. על הנתבעת לשלם לתובע את מלוא חובה לתובע בסכום של 1,148,009.50 $ כאשר סכום זה משוערך ליום הגשת התביעה (31.1.10) לפי השער היציג האחרון של הדולר (3.727 ₪ = 1 $), עומד על סך 4,278,631 ₪, הוא סכום התביעה".

עוד נאמר בתצהיר:

"5. א. ביום 25.12.2008 הוצא וניתן צו פירוק קבוע נגד צבי אור ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

ב. יתרת חובה של צבי אור לבנק הוא כמפורט מטה: -

[1] בחשבון 908-01-002560 – סך של 3,751,928.86$ של ארה"ב נכון ליום 31.12.2009, כשהריבית בגין חוב זה מחושבת עד ליום 31.12.2009 בלבד.

[2] בחשבון עו"ש מס' 825808 – סך של 133,975.99 ₪ נכון ליום 31.12.2009, כשהריבית בגין חוב זה מחושבת עד לתאריך הנ"ל".

תצהיר זה הוגש בתמיכה לבקשת הבנק להמצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט והוא חלק מהראיות בתיק. בעדותה בבית המשפט – בדיון שהתקיים ביום 15/9/2014 - אישרה העדה נילי ערן את האמור בתצהיר.

בכתב ההגנה נטען, בין השאר:

"הנתבעת תטען, מבלי לגרוע מכל טענה אחרת, כדלקמן:

(א) לא הייתה יריבות חוזית בין התובע לנתבעת בכל הנוגע למושא התביעה.

(ב) כל עיסקה שהתבצעה, בכל הנוגע למושא התביעה, אם וככל שהתבצעה, הייתה בין התובע לבין חברת צבי אור יהלומים 1981 בע"מ ("צבי אור") בלבד ואין בה כדי לחייב את הנתבעת.

(ג) הנתבעת לא הסכימה מעולם להכפיף את עצמה לתניות אלה או אחרות, ככל שקיימות, שהוכללו, ככל שהוכללו, במסמכים שונים שהוחלפו, ככל שהוחלפו, בין התובע לבין צבי אור.

...

(ה) המסמכים עליהם "מבוססת" התביעה (לרבות חשבוניות/ תעודות/ רשימונים/ שטרי מטען) הוצאו על-ידי צבי אור ו/או עבורה ולא על-ידי הנתבעת ו/או עבורה, הם על שם "צבי אור" ולא על שם הנתבעת והאמור בהם אינו מחייב את הנתבעת.

(ו) התובע אינו צד לכל הסכם עם הנתבעת בכל הנוגע למושא התביעה, וככל שתישמע טענה לפיה התובע הוא, כביכול, מוטב בהסכם לטובת צד שלישי הרי שהסכם כזה לא התקיים והתובע לא היה מוטב בו.

...

(ז) לא התקיים גם כל נוהג ו/או מנהג אשר תומך בטענות התובע בכתב התביעה...

...

(ח) ככל שייקבע, בניגוד לעמדת הנתבעת, כי לתובע זכות כלשהי, בסכומים כלשהם, בגין עסקאות שבין צבי אור לבין הנתבעת, הרי שזכות הקיזוז של הנתבעת כלפי צבי אור גוברת. זכות קיזוז זו (בין היתר בגין נזקים שנגרמו לנתבעת בגין חדלות הפרעון של צבי אור ו/או כניסתה להליך פירוק/כינוס/כל הליך אחר ו/או בגין סכומים שצבי אור הייתה חייבת לה ו/או בגין כל טעם אחר) מאיינת את התביעה כולה, ולחילופין חלקה. גם מטעם זה יש לדחות את התביעה.

...

(י) גם אם ניתנה הוראה מאת צבי אור, בתחילה, להעביר כספים ו/או סחורה לתובע, הרי שצבי אור רשאית הייתה למסור הוראה אחרת ואף סותרת מאוחר יותר, ובוודאי שהייתה רשאית לעשות זאת בכל הנוגע למערכת היחסים שבינה לבין הנתבעת. בכל מקרה, הנתבעת אינה מחויבת בדבר כלפי התובע ו/או מכח הוראות שנמסרו בעניינו, אם וככל שנמסרו בעבר".

בכתב ההגנה, מכחישה הנתבעת את קבלת משלוחי היהלומים :

"6. מוכחש הנטען בסעיף 6 לכתב התביעה על כל סעיפי המשנה שבו. מבלי לגרוע מכלליות האמור, מוכחש כי במסגרת הפעילות הנטענת שלח התובע אל הנתבעת, לבקשותיהן הנטענות של צבי אור והנתבעת, יהלומים בשני משלוחים. מבלי לגרוע מכלליות האמור:

6.1. מוכחש הנטען בסעיף 6(א) לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות האמור, מוכחש כי התובע שלח לנתבעת משלוח יהלומים במשקל של 357.78 קראט בשווי נטען של 644,004 דולרים של ארצות הברית, מוכחשת הטענה המתייחסת לחשבונית של צבי אור שהוצאה, לרבות נספחה, ובכלל זה קיומה ותוכנה.

6.2. מוכחש הנטען בסעיף 6(ב) לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות האמור, מוכחש כי התובע שלח לנתבעת משלוח יהלומים במשקל של 353.88 קראט בשווי נטען של 714,005.50 דולרים של ארצות הברית, מוכחשת הטענה המתייחסת לחשבונית של צבי אור שהוצאה, לרבות נספחה, ובכלל זה קיומה ותוכנה".

במהלך העדות של הגב' נילי ערן אף טען ב"כ הנתבעת – עו"ד טיקולסקר – שהנתבעת לא קיבלה את תעודות ה-invoice (מוצגים 1, 2 למוצגי הבנק) המצורפות ומלוות כל משלוח של יהלומים:

"עו"ד טיקולסקר: אדוני רצה לומר, אם אני מבין נכון, או שקיבלתם את ה invoice והוא לא מחייב אתכם, או שלא קיבלתם.

כב' השופט: או שלא קיבלתם את ה invoice.

עו"ד טיקולסקר: הטענות אינן סותרות אדוני, הטענה הראשונה היא עובדתית, הטענה השניה היא משפטית.

כב' השופט: ... קיבלת את ה invoice או לא קיבלת את ה invoice ?

עו"ד טיקולסקר: גרסתנו היא שלא.

כב' השופט: אוקיי.

עו"ד טיקולסקר: ואנחנו אומרים אדוני, שגם אם ייקבע עובדתית ממצא שסותר את עמדתנו, מה שאנחנו לא חושבים שצריך לקבוע, וייקבע עובדתית על ידי בית המשפט הנכבד שהוכח בפניו שכן קיבלנו את ה invoice, אז אנחנו צריכים לקרוא את ה invoice ולנתח אותו משפטית, טענתנו היא שהניתוח הזה מביא למסקנה של היעדר חבות".

(עמ' 65).

בעדותו טען חיים פינקלשטיין:

"ש. עכשיו אני רוצה להציג בפנייך מסמך שהבנק טוען שאתם קיבלתם יחד עם אותו משלוח, אני אדוני מציג בפני העד את אינוייס מספר 83039 שהוא מוצג מספר 1 בתיק המוצגים של הבנק והבנק טוען שהמסמך הזה צורף לאותו משלוח של יהלומים בשווי 644,000 דולר, מה תגובתך לטענה שלפיה המסמך הזה צורף לאותו משלוח?

ת. אני, הפתק הזה במשלוח לא ראיתי".

(עמ' 125).

"עו"ד טיקולסקר: אוקי עכשיו הצגתי בפנייך את אינווייס מספר 83039

מסמך מספר 1 לתיק המוצגים,

עד: כן.

ש: של הבנק ואמרת לי שהמסמך הזה לא היה בחבילה?

ת: לא".

(עמ' 129, 130).

יאמר מייד;

אני דוחה את טענות ההגנה של הנתבעת שחבילות היהלומים נשוא הדיון לא התקבלו אצלה ואת הגרסה שלחבילות יהלומים אלו לא היו מצורפות תעודות invoice.

הובאו בפני ראיות ברורות ומשכנעות, שהנתבעת קיבלה את משלוחי היהלומים נשוא הדיון, כשמצורפים אליהם כל המסמכים לרבות תעודת קימברלי, תעודת invoice , רשימון יצוא ושטר מטען (מוצגים 4-1 למוצגי הבנק).

גרסת הנתבעת בכתב ההגנה על פיה לא התקבלו אצלה משלוחי היהלומים, הופרכה כליל.

בעדותו הודה מר חיים פינקלשטיין כי הוא קיבל לידיו את משלוחי יהלומים אלו ופתח בעצמו את החבילות.

אין לי כל ספק שלחבילות היו מצורפות "תעודת קימברלי" ותעודות invoice.

גרסת הנתבעת (מפי חיים פינקלשטיין) שהיא לא קיבלה את תעודות ה- invoice, אלא מסמכים אחרים (דוגמת ת/5, ת/6) הושמעה לראשונה בבית המשפט והופרכה כליל באמצעות ראיות מהימנות.

הוכח בפני, שגרסתו ועדותו של מר חיים פינקלשטיין, אינה עקבית, מתחמקת ואינה מביאה בפני בית המשפט את התרחשות האירועים כהווייתם וכי לא ניתן לסמוך עליה.

הוכח בפני, שהנתבעת קיבלה לידיה שני משלוחים של יהלומים בשווי כולל של 1,358,009.5 דולר כשמצורפות אליהן "תעודת קימברלי" ותעודות invoice מספר 83039 ומספר 83171.

יהלומים אלו, שימשו כבטחון לאשראי שניתן ל-צבי אור בחשבונותיו בבנק.

על פי תנאי תעודות ה- invoice, אותן קיבלה הנתבעת על עצמה, היה עליה להעביר/לשלם לחשבון הבנק של צבי אור את תמורת היהלומים אותם היא החליטה לרכוש ואת היתרה להחזיר לבנק.

הוכח בפני, שהנתבעת ידעה היטב שעליה לעשות כן.

בפועל, העבירה הנתבעת לחשבונו של צבי אור בבנק את הסך של 210,000 דולר בלבד, ולא החזירה לבנק את יתרת היהלומים.

טענת הנתבעת, שיתרת היהלומים הוחזרו לצבי אור, לא הוכחה.

מכאן שתביעת הבנק לתשלום יתרת שווי היהלומים בסך של 1,138,000 דולר (שווה ערך ל- 4,278,631 ₪ , נכון ליום הגשת התביעה), היא נכונה וצודקת.

2. קבלת היהלומים ע"י הנתבעת

בכתב ההגנה – בסעיפים 6, 8 – הכחישה הנתבעת את קבלתם של שני משלוחי היהלומים המפורטים בסעיף 6 לכתב התביעה ובסעיף 7 לתצהיר הגב' נילי ערן.

בשאלון שנשלח לנתבעת, הודה חיים פינקלשטיין בקבלת היהלומים (תשובותיו בסעיפים 10, 11)

בעדותו בבית המשפט, עת הופנה לכתב ההגנה בו מוכחש קבלת יהלומים אלו, הוא השיב:

"עו"ד גרון: מר פינקלשטיין אתה יכול להגיד לי למה בכתב ההגנה שלך בכלל הכחשת את קבלת היהלומים? הכחשת את קבלת,

עד: לא נכון.

ש: אמרת לא קיבלת.

ת: לא נכון.

ש: בסעיף 6 של כתב ההגנה שלך כתוב "מוכחש הנטען בסעיף 6 לכתב התביעה שלו". אני אגיד לך מה כתוב בכתב התביעה. בכתב התביעה כתוב בסעיף 7 "במסגרת הפעילות הנ"ל שלח התובע לנתבעת לבקשתו של צבי אור והנתבעת יהלומים בשני משלוחים כדלקמן ומצורף פה שני המשלוחים שאנחנו מדברים עליהם ומצורפים גם עוד שתי החשבוניות וכולי ואז אתה אומר מוכחש הנטען בסעיף 6 לכתב התביעה על כל סעיפי המשנה שבו מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל ומוכחש כי במסגרת הפעילות הנטענת שלח התובע אל הנתבעת לבקשתו".

(עמ' 167).

...

"עד: לא אין כזה דבר, זה, זה טעות.

כב' השופט: ועל זה הוא שואל אותך.

עד: בטח אני קיבלתי, מה,

עו"ד גרון: הבנתי.

עד: אני בטח קיבלתי, מה.

ש: ואתה לא יודע להסביר למה,

ת: לא זה, זה שטויות, בטח קיבלתי, אני אומר כל הזמן שקיבלתי".

(עמ' 168-169).

במהלך הדיון, אימצה הנתבעת קו הגנה חדש שלא הופיע במפורש וכמתחייב בכתב ההגנה וגם לא במענה חיים פינקלשטיין לשאלון הנתבעת.

לטענת הנתבעת, היהלומים התקבלו אצלה ללא תעודת invoice ויתרת היהלומים שלא נרכשו, הוחזרו לצבי אור.

לא הוכח בפני שהיהלומים הוחזרו לצבי אור. הנתבעת לא הציגה כל ראייה לכך ועליה היה מוטל הנטל לעשות כן. אומנם בתצהיר של מר צבי גל – מנהלה לשעבר של צבי אור, אשר הוגש ע"י הנתבעת בתמיכה לתביעת לשון הרע שהוגשה ע"י הנתבעת נגד הבנק בבלגיה נאמר, שיתרת היהלומים הוחזרו לצבי אור. אולם, אין מסמכים התומכים זאת. הייתי מצפה מהנתבעת שאם טענה זו הייתה נכונה ומבוססת, שהדבר יטען באופן מפורש בכתב ההגנה ובמענה לשאלון שנשלח לנתבעת שנענה ע"י חיים פינקלשטיין וכי לדיון הוא יביא עימו מסמכים התומכים החזרה זו של היהלומים.

יתרה מכך, בפתיח לכתב ההגנה נטען:

"(ד) ככל שטענות התובע "מבוססות" על טיעון בדבר קיומם של משכון/ שעבוד לטובת התובע, היה על התובע להעלות טענה זו במפורש ולפרטה. בכל מקרה, כל משכון/ שעבוד כאמור, אם בכלל, לא נכנס לתוקף, בטל ו/או בוטל ובכל מקרה חסר תוקף. לחילופין – גם אם התקיים משכון/ שעבוד כאמור הרי שהוא נדחה ביחס לזכויות הנתבעת".

אילו זכויות יש לנתבעת על יהלומים שלטענתה הוחזרו לצבי אור ??

זאת ועוד, גם אם הייתה נכונה טענת חיים פינקלשטיין שיתרת היהלומים הוחזרה לצבי אור (והדבר לא הוכח), לא הייתה רשאית הנתבעת לעשות כן. על פי המסמכים אשר ליוו את משלוחי היהלומים שהתקבלו אצלה, לרבות תעודת ה invoice היה עליה להחזיר יהלומים אלו לבנק ולא לצבי אור.

3. המסמכים שצורפו למשלוחי היהלומים

בעדותו טען חיים פינקלשטיין שהוא בעצמו פתח את חבילות/ משלוחי היהלומים והם הגיעו ללא תעודות invoice (עמ' 125, 129, 130).

אני דוחה את הטענה שמשלוחי היהלומים הגיעו ללא תעודות ה- invoice (מוצגים 1,2 למוצגי הבנק).

הוכח בפני, שהנתבעת קיבלה את שתי חבילות/משלוחי היהלומים, כשמצורפים אליהם כל המסמכים המלווים משלוח כזה, לרבות תעודות ה- invoice שאת קבלתם מכחיש חיים פינקלשטיין.

העד שמואל מרדכי הוא מפקח המכס האחראי על אגף היהלומים.

בעדותו הסביר העד את תהליך משלוח יהלומים לחו"ל במעטפות חתומות (סגורות) ע"י המכס הנושאות את חותמת מדינת ישראל וכן את המסמכים המצורפים למשלוחים אלו הנמצאים בתוך המעטפות החתומות:

"תעודת קימברלי" המאשרת שאין המדובר ב"יהלומי דמים" בעקבות אמנה בין 70 מדינות, ביניהן ישראל, שהתחייבו לא לקנות "יהלומי דמים" שמקורם באפריקה
"תעודת invoice".

בהתייחס למשלוחים הנדונים נשאל והשיב שמואל מרדכי:

"עו"ד גירון: ... אני רוצה להראות לך 2 מסמכים שנושאים חותמת שלכם, של הפיקוח על היהלומים, אני מציג לעד את המסמך הראשון במוצג 1 ואת המסמך הראשון במוצג 2."

עו"ד גירון: invoice עם החותמת שלכם וכאן invoice למשלוח אחר שהוא עם החותמת שלכם, ויש ויכוח בין הצדדים פה אם המסמכים האלה מצורפים או לא מצורפים, או צורפו או לא צורפו למשלוחים האלה, אני מבקש שתתייחס לוויכוח הזה.

שמואל מרדכי: אנחנו תמיד מצרפים תעודת Kimberley ו invoice בתוך המשלוח, תמיד.

ש. מה זה נקרא בתוך המשלוח, למה אתה מתכוון?

ת. בתוך השקית סגורה, בתוך השקית שהיא סגורה הרמטית, שאם מישהו פותח אותה היא נחבלת ואז אותה מדינה שמקבלת מבינה שמישהו עשה בה משהו, כמו שאנחנו מקבלים שקיות כאלה עם משהו פרום, מישהו חתך אז אנחנו יודעים שמישהו טיפל בשקית בצורה לא ראויה.

כב' השופט: האם יתכן שייצא מכם משלוח בלי תעודת invoice, ומבלי תעודת Kimberley ?

שמואל מרדכי: לא".

(עמ' 37, 38).

בעדותו הסביר העד שמואל מרדכי, שמדינת היעד – במקרה הנדון בלגיה שהיא מדינה מאוד מתקדמת ומסודרת בנדון – אינה מאפשרת כניסת יהלומים אליה בלי "תעודת קימברלי" ותעודת invoice וכאשר הן חסרות, החבילה/המשלוח לא משוחרר. והוסיף, שגם אם קיים מקרה נדיר כזה (מה שלא קרה במקרה הנדון) , מבקשים להשלים את החסר, שאחרת היהלומים מוחרמים:

"כב' השופט: ... שהמשלוח מגיע לבלגיה או לכל מקום אחר, האם בבלגיה יקבלו מכם משלוח בלי תעודת invoice או בלי תעודת Kimberley ?

שמואל מרדכי: אני יכול להעיד על מה שאנחנו עושים, במידה ואנחנו מקבלים בלי תעודת Kimberley, ... שזה יותר אסון, זה יותר דרסטי, אנחנו פונים לאותה מדינה ואומרים בטעות נשלחה פה חבילה בלי תעודה, האם ידוע לכם, האם הוצאתם,

כב' השופט: האם אתם משחררים סחורה?

שמואל מרדכי: בשום פנים ואופן, בשום פנים ואופן, עכשיו, אחרי שפנינו פעם פעמיים שלוש, במידה ולא נקבל תעודה אנחנו פונים למכס ומבקשים להחרים את החבילה.

כב' השופט: ותעודה, ואם זה מגיע בלי invoice ?

שמואל מרדכי: invoice זה פחות אבל לא קורה.

כב' השופט: לא קורה דבר כזה, אוקיי. הלאה".

(עמ' 40).

אני דוחה את טענתו של ב"כ הנתבעת, על פיה לא ניתן להסתמך על עדות זו היות והעד בעצמו לא בדק את תוכן החבילות, לא צירף אליהם את המסמכים ולא חתם את מעטפות המשלוח.

בעדותו הסביר העד את הכמות הגדולה של משלוחי היהלומים בהם עוסק המשרד:

"ש. ...

בכמה משלוחי יהלומים עוסק משרדכם בשנה?

ת. גלם או בכלל?

ש. בכלל וספציפית.

ת. בכלל, כ-170,000, 150,000 בשנה, גלם אנחנו מקבלים כ-6,000 משלוחים, אנחנו שולחים 6,000 משלוחים בשנה החוצה, ואנחנו מקבלים כ-7,000 משלוחי גלם למדינת ישראל מכל רחבי העולם".

(עמ' 39).

גם אם היו מאתרים את הפקיד/ה שטיפל/ה בחבילות היהלומים נשוא הדיון, הם לא היו יכולים לזכור חבילות אלו מכלל החבילות הרבות אותן בדקו, ביקרו וחתמו בטרם משלוח. כל שניתן במקרה דנן הוא להסתמך על הנוהל בנדון שאין בלתו ועל אמצעי הבקרה הנוספים, ששוללים כל אפשרות שהמשלוחים הגיעו ליעדם ללא תעודת קימברלי ו-תעודת invoice.

בעדותו מסביר שמואל מרדכי:

"ת. בהנחה שחבילה כזו הייתה מגיעה לבלגיה בלי תעודת Kimberley, כל הפעמונים היו זועקים".

(עמ' 43).

שמואל מרדכי: בלי תעודת Kimberley אי אפשר לשחרר סחורה בשום מקום בעולם.

ש. כלל בל יעבור.

ת. כלל בל יעבור, למעט אם אתה,

ש. בכל המדינות שחתומות על האמנה.

ת. אם אתה מגיע למדינה שהיא לא מתוקנת אני לא אחראי על,

ש. בלגיה מתוקנת.

ת. בלגיה מאד מתוקנת". (עמ' 45)

לשמע עדות זו, אמר עו"ד טיקולסקר:

"אין לנו טענה על תעודת Kimberley...". (עמ' 44)

ובהתייחס למקרה הנדון, אומר שמואל מרדכי:

"שמואל מרדכי: ... אם היו מודיעים לנו אין invoice, מה שאני לא מניח, אם היו מודיעים לנו היינו אומרים קחו invoice, היינו שולחים להם את זה, סורקים את זה ובאותו יום שולחים את זה, לכן אני לא רואה סיבה ולא רואה מקום שלא היה פה invoice, אני אומר, אני חוזר, בלי Kimberley לא ישחררו סחורה, ואם לא ננפיק Kimberley יחרימו את הסחורה, בכל מקום בעולם שהוא עולם מתוקן, עם invoice אז יחכו עוד יום יומיים שלושה ארבעה כדי לקבל את זה או כדי להתריע, פה לא קיבלנו שום התרעה, לא קיבלנו שום בקשה, מתוך זה אני יוצא מנקודת הנחה שאין ספק שהיה שם invoice.

כב' השופט: אז אני עכשיו אשאל את השאלה שלו, אמרת לא קיבלתם שום דבר, אם זה היה מגיע, אני פשוט רוצה להבין שאני הבנתי אותך נכון, אם זה היה מגיע בלי תעודת Kimberley הם היו מחרימים את הסחורה ישר, אם זה היה מגיע,

שמואל מרדכי: סליחה, או שואלים,

כב' השופט: או שואלים או ששום דבר, אם זה היה מגיע לבלגיה בלי invoice הם היו מתקשרים אליכם ומבקשים את ה invoice ואז הייתם שולחים להם את ה ,invoice

שמואל מרדכי: באותו יום.

כב' השופט: הם לא היו משחררים את הסחורה בלי invoice.

שמואל מרדכי: באותו יום. לפעמים כן, לפעמים לא.

...

עו"ד טיקולסקר: מה לפעמים כן לפעמים לא?

שמואל מרדכי: לפעמים ישחררו בלי invoice ויגידו אנחנו מחכים עד מחר לקבל את ה invoice, אני מאשר invoice בדרך אליכם, יש לנו את ה invoice, אז אנחנו לא רוצים שהם יעשו קשיים ליהלומן, לא רוצים שיעכבו את הייבוא, אז אנחנו נבקש מהם תשחררו את הסחורה, תקבלו את ה invoice.

כב' השופט: במקרה הזה הם פנו אליכם?

שמואל מרדכי: לא פנו.

...

שמואל מרדכי: הפניות מגיעות או אליי או לסגניתי.

ש. סגניתך.

ת. או אליי או לסגניתי, מי שמוסמך לענות בשם Kimberley, מי שמוסמך לענות,

ש. לא Kimberley, אני מדבר על ה invoice.

ת. גם invoice, מי שמוסמך, הלוא זה תעודה שמצורפת למשלוח יחד עם Kimberley, מי שמוסמך לענות לזה, מי שנותן את האישור לענות תשובה כזו או אחרת זה או אני או סגניתי, לפי מיטב ידיעתי סגניתי ..., היא טיפלה בתיק הזה באופן אישי בזמן שזה התנהל פה בבית משפט, היא לא קיבלה פניה כזו ובוודאי אני לא קיבלתי פניה כזו, אין שום רשות לאף אחד מהפקידים שלנו, מהמעריכים שלנו, שהם אנשים נכבדים וטובים, ומכירים את העבודה שלנו...

ת. פנו אליה לקבל מסמכים לועדת המסמכים, היא הכינה לי את המסמכים האלה, את התיקים שלהם, זה מה שהיא עשתה.

ש. זאת אומרת היא זאת,

ת. היא יכלה להיות פה, אני יכולתי להיות פה.

ש. היא זאת שעשתה את הבדיקה עבורך.

ת. בהחלט.

...

כב' השופט: ... ואם היה איזה שהוא פניה של הבלגים שאומרים לא קיבלנו invoiceאו מה היית רואה את זה?

שמואל מרדכי: בוודאי.

כב' השופט: היית רואה את זה במחשב?

שמואל מרדכי: כן.

כב' השופט: הבנתי. ולא ראית דבר שכזה?

שמואל מרדכי: לא ראיתי".

(עמ' 46 – 50).

זאת ועוד;

על תעודת invoice מספר 83039 מופיעה חותמת מיום 7/2/2008 של מינהל היהלומים.

על תעודת invoice מספר 83171 מופיעה חותמת מיום 4/9/2008 של מינהל היהלומים.

ללמדך, כי שתי תעודות ה-invoice דלעיל – החתומות בחותמת מדינת ישראל - הוכנסו למעטפות משלוח/חבילות היהלומים יחד עם "תעודת הקימברלי"; ונשלחו לנתבעת. אין כל אפשרות אחרת. אם לא היה כך הדבר, חבילות היהלומים, לא היו מתקבלות ע"י פיקוח היהלומים הבלגי , מה שלא קרה במקרה הנדון.

בעדותה מתייחסת העדה רוחמה בידה -מנהלת סחר חוץ של הבנק בסניף בורסת היהלומים- לקשר המשולש בין לקוח של הסניף, הפיקוח על היהלומים וחברת השילוח:

"ש. ... תגידי לי, מה הקשר במשולש שבין לקוח של הסניף שבא אליכם כדי לייצא יהלומי גלם, אתם והפיקוח על היהלומים.

ת. הלקוח מביא את היהלומים לפיקוח,

...

ת. הם נסגרים שם על ידי חותם של מדינת ישראל, כאשר בתוך החבילה מצורפים תמיד משלוח, תעודת Kimberley חתומה על ידי הפיקוח, וחשבונית ייצוא invoice שחתום על ידי הפיקוח, נלווית לחבילה מבחוץ שטר מטען ורשימון ייצוא, ברגע שכל המסמכים האלה חתומים אנחנו מקבלים העתקים מהם לבנק, לסניף, הלקוח בא ופותח תיק ייצוא אצלנו.

ש. אוקיי. מכל המסמכים שאת אמרת כעת, איזה מסמכים מצורפים בתוך החבילה של היהלומים?

ת. תעודת Kimberley ו- invoice חשבונית של הייצוא".

(עמ' 79).

...

רוחמה: שטר מטען של החבילה שמדובר בה, 644,004 קראטים, זה שטר

מטען המורה על ביצוע המשלוח שאנחנו מקבלים אותו חתום לבנק.

ש. על מה מעידה החתימה, החותמת של הבנק?

ת. יום קבלת המסמך בבנק, ברגע שאנחנו מקבלים את המסמך הזה אנחנו פותחים תיק ייצוא, הלקוח בא ופותח תיק ייצוא בבנק.

ש. המוצגים 2 ו-4 תסתכלי".

(עמ' 81).

...

ת. שטר מטען שאנחנו מקבלים לאחר ביצוע הייצוא, שמורה שחברת השילוח מלכה עמית קיבלה את היהלומים ומעבירה אלינו, אנחנו מקבלים עם קבלת המסמך הזה, ומטביעים חותמת".

(עמ' 82).

העד שלמה פרומוביץ' הוא נציג החברה המשלחת "מלכה – עמית", אשר באמצעותה נשלחו החבילות לנתבעת.

בעדותו סיפר העד, כיצד מתבצע המשלוח, אלו מסמכים מצורפים לחבילות הנשלחות והציג ראיות על כך שהחבילות התקבלו אצל הנתבעת:

"מר פרומוביץ': המסמכים האלה, יש פה 3 מסמכים, 2 מהם הם מסמכים של חברת מלכה, שהמסמכים עצמם זה טופס, אנחנו קוראים להם טופס הוראות משלוח, שהלקוח שמביא את הסחורה אלינו במקרה, ב-2 המקרים האלה אני רואה שהלקוח הוציא יהלומים באמצעות בנק דיסקונט בשניהם, פה יש את כל הנתונים הרלוונטיים לגבי הבקשה לשילוח הסחורה מישראל ליעד שהסחורה צריכה להגיע אליו...".

(עמ' 18).

...

"מר פרומוביץ': הלקוח במקרה הזה צבי אור יהלומים, שולח צבי אור יהלומים באמצעות בנק דיסקונט, צבי אור יהלומים חתום פה על 2 המסמכים, ומצד שני מלכה עמית חתמה לפי, עם חותמת ותאריך על התאריך שהאבנים התקבלו אצלנו לשילוח, ובדקנו שהסחורה סגורה בסגר של הפיקוח על היהלומים..."

(עמ' 19).

...

"כב' השופט: ת/46 ו-ת/47.

...

מר פרומוביץ': המסמך האחרון זה מסמך שאנחנו, חברת מלכה עמית קיבלנו מהפיקוח על היהלומים הבלגי, לאחר שעורך דין גירון פנה אלינו בנושא התיק הזה והתברר שאנחנו צריכים לבדוק יותר לעומק מה קרה עם המשלוחים, אנחנו פנינו לאחרונה לפיקוח על היהלומים הבלגי כדי לקבל אישור מהם אם הסחורה, מה קרה עם הסחורה מהצד שלהם, וזה מסמך שקיבלנו, שהמקור נמצא אצלי, אני יכול גם להציג את המקור, חתום על ידי הפיקוח הבלגי,

מר פרומוביץ': המסמך הזה כפי שהתחלתי להגיד, שאנחנו פנינו לפיקוח היהלומים הבלגי, ציינו בפניהם את מספרי שטרי המטען של המסמכים המדוברים, אפשר גם לראות את מספרי שטרי המטען על הטפסים הקודמים שהגשתי, ופנינו אליהם בנוגע למסמכים האלה והם אישרו לנו במסמך הזה ש-2 המשלוחים האלה נמסרו ללקוח בתאריך הנקובים במשלוח, אחד ב-5 לספטמבר ואחר ב-8 לפברואר 2008, זהו".

(עמ' 20).

ובהתייחס לת/3, ת/4 שטרי המטען המצורפים אף הם לחבילה החתומה, אומר שלמה פרומוביץ':

"מר פרומוביץ': אכן, כפי שכבודו ציין, זהו שטר המטען של המשלוח, המשלוחים המדוברים, אני לא חושב שאני צריך לפרט יותר מה זה שטר מטען, זהו שטר המטען שהלקוח מקבל אחרי שהסחורה התקבלה אצל חברת מלכה עמית, שבו מוצגים הפרטים המלאים של המשלוח, כמובן גם המשקל הסופי, ואם ללקוח יש השגות הוא צריך להגיד לנו שמשהו לא בסדר" (עמ' 21)

בעדותו הסביר העד שלמה פרומוביץ' , את תהליך משלוח חבילות היהלומים באמצעות חברת "עמית – מלכה"; פירט את המסמכים האמורים ללוות משלוחים אלו ואת ההתנהלות מול משרד הפיקוח על היהלומים בבלגיה, תוך התייחסות למשלוחי היהלומים נשוא הדיון:

"מר פרומוביץ': לפי מה שאנחנו מכירים את תהליך המשלוח, המסמכים שנכנסים על ידי הפיקוח לתוך המעטפה זה חשבון המכר ותעודת הקימברלי.

כב' השופט: האם הפיקוח על היהלומים, לפני שהוא חותם את המעטפה וזה עובר בדיקה שלו, בודק אם המסמכים האלה ישנם?

מר פרומוביץ': זה תפקידו של פיקוח היהלומים, הוא מחוייב להכניס את זה לתוך המשלוח.

כב' השופט: מחוייב להכניס את זה.

מר פרומוביץ': מחוייב להכניס את זה"

(עמ' 30, 31)

"ת: ...

אני פניתי למלכה-עמית בלגיה כדי לברר את התהליך במלואו, מה קורה בצד השני, ולשאלתך מה קורה כשהמשלוחים מגיעים, לפי מה שאני ביררתי, המשלוחים בבלגיה נמסרים לפיקוח על היהלומים הבלגי, הפיקוח על היהלומים הבלגי חותם על המסמכים של מלכה עמית, שהוא קיבל את המשלוחים במלואם, ולאחר מכן הלקוח פונה, פיקוח היהלומים הבלגי, כדי להתחיל את הליך השחרור, ישירות מול הפיקוח על היהלומים הבלגי שבמקרה הזה זה המכס שמתייחס למשלוחי יהלומים בבלגיה.

ש: כשאמרת הלקוח כאן למי התכוונת?

ת: הלקוח המקבל שזה SCO Diamonds פינקלשטיין לפי מה שכתוב".

(עמ' 23).

מר פרומוביץ': ... לפי בדיקה שלי מול מלכה עמית בלגיה, מול הפיקוח על יהלומים, הלקוח עצמו מטפל בתהליך השחרור ולוקח את הסחורה מהפיקוח על היהלומים עצמו, מבחינת חברת מלכה עמית בע"מ בתל אביב ומלכה עמית בלגיה, אנחנו מוסרים את הסחורה לפיקוח על היהלומים הבלגי, הוא חותם לנו שהוא קיבל לידיו את הסחורה, ובאותו רגע נגמר השירות של מלכה עמית במשלוח הזה, ולכן במקרה של, לפי שאלתך, אין לנו אף חתימה של הלקוח פינקלשטיין שהוא קיבל מאתנו, מחברת מלכה עמית את המשלוח, את המסמכים, אין לנו שום עדות, כל זה התבצע מול הפיקוח על היהלומים הבלגי בעצמו". (עמ' 34)

ת/48 הוא האישור שניתן ע"י פיקוח היהלומים בבלגיה.

חיים פינקלשטיין בעצמו מודה, שלא יתכן שיתקבל משלוח ללא תעודת invoice; וכי גם בחבילות/המשלוחים הנדונים היו תעודות invoice ו"תעודת קימברלי", בעת שהוא פתח אותם:

"עו"ד טיקולסקר: איזה מסמכים בדרך כלל כשאתה מקבל משלוח של

יהלומים. אלו מסמכים בדרך כלל מצורפים למשלוח?

עד: יש, אני לא יודע אם אתם מכירים אבל זה פה גלם, כן,

כתוב פה, זה גלם וגלם זה צריך קימברלי, קימברלי

זה סרטיפיקייט,

עד: תעודת קימברלי. אסור, אסור, אסור להוציא ממדינה

למדינה.

...

כב' השופט: חוץ מהקימברלי?

עד: מכס וחשבון מ, מהמוכר. צבי ופה צבי אור.

עו"ד טיקולסקר: זאת אומרת שלושה מסמכים,

...

עו"ד טיקולסקר: קימברלי, מכס וחשבון?

עד: נכון.

כב' השופט: אינווייס אתה לא מקבל?

עד: זה כן, אינוויס, אינווייס מצבי אור.

כב' השופט: אינווייס מצבי אור.

עד: כן.

...

כב' השופט: ... כלומר גם בחבילה, אני עוסק עדיין בחבילה

שהוא פתח, סליחה. כלומר גם בחבילה שאתה פתחת

היה צריך להיות חשבון?

עד: יש חשבון.

כב' השופט: יש חשבון, היה חשבון.

עד: אין כזה, אין כזה דבר ששולחים בלי חשבון.

כב' השופט: יפה. עכשיו החשבון זה האינווייס?

עד: כן.

...

עד: החשבון אינווייס זה אותו מילה.

כב' השופט: זו אותה מילה.

עד: נכון.

כב' השופט: זאת אומרת שגם בחבילה שאתה פתחת היה

אינווייס?

עד: נכון.

עו"ד טיקולסקר: עכשיו תראה מר פינקלשטיין בתיק המוצגים של,

עד: אסור, אסור לשלוח דבר בעולם בלי אינווייס.

כב' השופט: כן.

עד: אין כזה דבר.

...

כב' השופט: כלומר כל מה שרציתי לדעת אמרת אני פתחתי את החבילה הספציפית הזאת, אתה אמרת לי אני פתחתי את החבילה הספציפית הזאת לכן הייתה שלי,

עד: כן, כן.

כב' השופט: שכאשר פתחת היה שמה אינווייס.

עד: כן, כן היה אינווייס" (עמ' 126 – 130).

ואכן בתצהיר של צבי גל, אשר ניתן לבקשת הנתבעת והוגש ע"י הנתבעת בתביעתה בבלגיה יש אישור ששתי תעודות ה- invoice התקבלו אצל הנתבעת:

"1. I make affidavit as to the request of soc. Diamond. Ch. Finklestein (hereinafter the "Buyer") regarding the payment of invoice 83039 dated 7th of February 2008 (appendix "A" to this affidavits), and invoice 83171 dates 4th of September 2008 (appendix "B" to this affidavit).

2. I am the director and C.E.O of Zvi-or Diamond (1981) L.t.d ("Zvi-or").

3. I know all the facts written in this affidavit from my personal involvement in the matter.

4. Both invoices accompanied the diamonds mentioned in the invoice, and were sent to Belgium to the buyers office.

5. The shipments were made through an autorized shipping company and received at the buyer's office"

(ההדגשה שלי – י.פ)

לא בכדי, בכתב ההגנה ובתשובותיו של חיים פינקלשטיין לשאלון שנשלח אל הנתבעת, לא נטען שתעודות ה-invoice לא צורפו לחבילות ולא התקבלו על ידי הנתבעת, זאת למרות שלכתב התביעה צורפו העתקי תעודות ה- invoice. אין זה סביר בעיני, שאם הנתבעת לא הייתה מקבלת את תעודות ה- invoice, היא לא הייתה טוענת זאת במפורש.

בשאלון נשאלה הנתבעת שאלות ישירות על כך:

"5. א. האם קיבלה הנתבעת את היהלומים האמורים בסעיף 6(א) של כתב התביעה?

האם קיבלה הנתבעת את החשבונית נספח א' לכתב התביעה?

אם קיבלה – מתי וממי קיבלה את היהלומים ואת החשבונית?

ב. האם קיבלה הנתבעת את היהלומים האמורים בסעיף 6(ב) של כתב התביעה?

האם קיבלה הנתבעת את החשבונית נספח ב' לכתב התביעה?

אם קיבלה – מתי וממי קיבלה את היהלומים ואת החשבונית?

6. א. האם נכון שהנתבעת, או מי מטעמה, קראה את הוראות צבי אור שבחשבוניות נספחים א' ו-ב' לכתב התביעה?

ב. האם נכון שהנתבעת הסכימה להוראות הנ"ל?

האם לא נכון – מדוע לא החזירה הנתבעת את היהלומים שקיבלה לתובע מיד לאחר קבלתם אצלה?

ג. האם נכון שלא היו לנתבעת כל הערות או טענות בעת קבלת היהלומים הנ"ל?

אם לא נכון – מה היו כל הטענות, ללא יוצא מן הכלל, שהעלתה הנתבעת, כיצד העלתה אותן ובפני מי?".

תשובותיו של חיים פינקלשטיין היו מתחמקות:

"10. לשאלה 5.א. –

שאלה ראשונה – כן.

שאלה שניה – השאלה אינה רלבנטית.

שאלה שלישית – השאלה אינה רלבנטית ומהווה ניסיון ל"דיג" אסור של שמות עדים ו/או ראיות.

11. לשאלה 5.ב. –

שאלה ראשונה – כן.

שאלה שניה – השאלה אינה רלבנטית.

שאלה שלישית – השאלה אינה רלבנטית ומהווה ניסיון ל"דיג" אסור של שמות עדים ו/או ראיות.

12. לשאלה 6.א. – השאלה אינה רלבנטית.

13. לשאלה 6.ב. – ר' התייחסותי לשאלה 6.א.".

בעדותו התבקש חיים פינקלשטיין להסביר תשובותיו מתחמקות אלו:

"עו"ד גרון: עכשיו תראה חוץ מדרישה למסמכים נוספים אני הגשתי לך גם שאלון וגם שאלתי אותך כל מיני שאלות ואתה ענית כל מיני תשובות גם כן בתצהיר וכל פעם,

ת: סליחה מה המילה תצהיר?

...

עו"ד גרון: שאלה 5א' האם קיבלה הנתבעת את היהלומים האמורים בסעיף 6א' של כתב התביעה, האם קיבלה הנתבעת את החשבונית נספח א' לכתב התביעה שזה האינווייס הראשון שזה מוצג 1 ואתה ענית בתשובה לשאלות האלה, לשאלה הזו, אני מפנה אדוני אל תשובה 12. השאלה אינה רלוונטית, כך ענית כך שאנחנו יודעים שזה הכי רלוונטי ואני תוהה למה ענית שהשאלה אינה רלוונטית?

...

עד: לא הבנתי בדיוק את השאלה שלו אבל, אבל אם יש לך כזה, זה כל כך חשוב לך ושוכב אצלך שנה כזה מסמך למה אתה לא שולח לי פקס, למה אתה לא מתקשר אלי, למה אתה לא זה, שום דבר, שום דבר אתה עושה,

כב' השופט: הוא לא עונה לשאלה, בוא נתקדם.

...

כב' השופט: שאל אותך שאלה מאוד ברורה, הוא אומר אני שואל אותך באופן מפורש לגבי המסמך הזה במקום להגיד, להשיב תשובה המסמך הזה איננו אצלי, לא קיבלתי אותו, קיבלתי מסמך אחר, זה המסמך שקיבלתי ולא מסמך אחר,

עד: זה, זה אמרתי. זה כבר אמרתי.

כב' השופט: לא, אתה בתשובה שלך בתצהיר אומר לו השאלה אינה רלוונטית.

עד: בסדר,

כב' השופט: והוא מעיר לך,

עד: אוקי.

...

עד: אני, אני לא, לא התעמקתי לזה, בוא נגיד טוב.

עו"ד גרון: והתשובה כך גם לגבי שאלה 6א', בשאלה 6א' שאלתי אותך כך, "האם נכון,

כב' השופט: אם, סליחה, אם לא הבנת או לא התעמקת בשאלות אז למה ענית על השאלון?

עד: העו"ד ענה על השאלות.

כב' השופט: מי?

עד: העו"ד וזה ענו על השאלות".

(עמ' 152-149)

מה לא רלוונטי בשאלות אלו, כאשר על תעודות ה-) invoiceנספחים א', ב') מבוססת התביעה??

מה היה פשוט יותר מאשר לענות, שהנתבעת לא קיבלה את תעודות ה- invoice אם אכן כך היה הדבר??

אין זה סביר בעיני שאם הנתבעת לא הייתה מקבלת את תעודות ה- invoice היא לא הייתה טוענת זאת במפורש.

לא בכדי, לא היה לחיים פינקלשטיין הסבר כלשהו לכך ובעדותו בבית המשפט – (בעמ' 155-151) תשובותיו היו רחוקות ממתן מענה כלשהו.

לשאלת בית המשפט "למה זה לא רלוונטי?" השיב:

"עד: בסדר אז אמרתי לא רלוונטי. אז אמרתי על כל, על כל השאלות שלך, זה אם בן אדם אומר לא רלוונטי זה לא עושה אותו שקרן. זה באמת לא יפה איך שאתה אם בן אדם אומר לא, לא רלוונטי, לא רלוונטי אז או אני לא, לא הבנתי,

(עמ' 154).

...

עד: לא הבנתי בדיוק את, את השאלון, אמרתי לא רלוונטי,

כב' השופט: סליחה.

עד: זה לא, לא,

עו"ד גרון: מר פינקלשטיין,

עד: לא, לא פשעתי, לא פשעתי שאמרתי לא רלוונטי על כל".

(עמ' 154, 155).

גם הטענה "לא הבנתי" רחוקה מלשכנע. את תשובותיו לשאלות שנשאל בשאלון ענה חיים פינקלשטיין בעזרתו של עורך הדין ואין כל קושי להבין את שאלות 5, 6.

ברי לי, שחיים פינקלשטיין הבין היטב את שנשאל. בתשובותיו המתחמקות, הוא ניסה להימנע ממתן תשובה לשאלות אלו.

לתיק המוצגים צירפה התובעת את מוצגים 5, 6 ובהם התחייבות מפורשת של הנתבעת להעביר לחשבון צבי אור בבנק סכומים של 152,664 דולר ו- 169,212 דולר עבור רכישת חלק מהיהלומים אשר בתעודת ה- invoice 83171.

חיים פינקלשטיין נאחז במוצגים אלו כ"מוצא שלל רב" על מנת להציג בפני ביהמ"ש לראשונה במהלך עדותו, "גירסה כבושה" בלתי הגיונית לחלוטין:

"עו"ד טיקולסקר: תודה. האם המסמך שצורף למשלוח הראשון היה

מסמך מן הסוג הזה?

ת: כן, כל פעם הוא היה שולח ככה ואחרי זה הוא היה אומר לי תשלם לאומי, תשלם דיסקונט, תשלם זה, תשלם זה, אל תשלם, כן תשלם.

ש: אבל זה סוג המסמך מספר 5.

ת: כן.

ש: שצורף למעטפה, זה האינווייס שעליו דיברת שאותו

ראית כשפתחת את המעטפה,

ת: נכון.

ש: הסוג הזה כי זה לא הסכום,

ת: כן.

ש: אבל הסוג הזה?

ת: נכון".

(עמ' 130).

ברי שאין שחר ל"גירסה כבושה" זו.

ברי שמוצג 5 ו/או דומה לו, אינו תעודת-invoice .

מוצג 5 ו/או דומה לו, מבטא בדיוק את הנאמר בו. קרי, את החלטת הנתבעת לרכוש 63.61 קרט מתוך חבילת היהלומים אותה היא קיבלה והתחייבות להעביר את סכום הרכישה – 152,664 דולר - לחשבון צבי אור בבנק, כאשר את השאר, יש להחזיר לבנק:

"ת. אם זה טוב אנחנו נקנה אותם ואם זה לא טוב אנחנו נחזיר אותם".

(עמ' 123).

מוצגים 1, 2 הם תעודות ה-invoice אשר היו בחבילות/ המשלוחים אותם קיבל ופתח חיים פינקלשטיין עליהן גם מוטבעת חותמת מדינת ישראל, לאחר שנבדקה התאמת היהלומים המצויים בתוך החבילות לתעודות ה- invoiceהמצורפות אליהן.

חותמת כזו, אינה קיימת במוצג 5.

אין שתי תעודות invoice לחבילת יהלומים אחת.

יכולה להיות רק תעודת invoice אחת הנושאת את חותמת מדינת ישראל.

חיים פינקלשטיין בעצמו מאשר זאת:

"כב' השופט: האם במעטפה היו, שאתה פתחת, היו שני אינווייסים?

עד: לא.

כב' השופט: רק אחד?

עד: רק אחד.

כב' השופט: רק אחד.

עד: או, או אחד בשבילי, לא, לא, לא, בשבילי רק היה את זה.

כב' השופט: אחד?

עד: כן.

כב' השופט: רק האחד.

עד: כן.

...

כב' השופט: תראה אבל על האינווייס, על האינווייס שאתה, תראה אתה קיבלת אינווייס אחד. הסכמת, אמרת לנו שלא מגיעה חבילה בלי אינווייס.

עד: אין כזה דבר.

...

עד: אם לא הוא, הוא יכול, הוא יכול לצאת, מה שקורה יכול להיות שפה שמים אינווייס, בלגיה שם אינווייס וזה הולך לאיבוד אבל בסוף אני צריך לקבל ממישהו אינווייס.

כב' השופט: אינווייס.

עד: כן.

כב' השופט: יפה, עכשיו על האינווייס, על האינווייס מספר 1, אני מדבר על האינווייס הזה, על האינווייס מספר 1 יש חותמת של מדינת ישראל.

עד: כן.

כב' השופט: חותמת.

עד: חותמת, כן.

כב' השופט: של מדינת ישראל.

עד: כן, כן.

כב' השופט: על האינווייס מספר 5 שהוא הראה לך,

עד: אין חותמת של מדינת ישראל.

כב' השופט: אין חותמת של מדינת ישראל.

עד: נו ו?

(עמ' 131-132).

...

כב' השופט: מה שאתה אומר לי במילים אחרות שלחבילה הזאת היו שני אינווייסים?

עד: לא.

עו"ד טיקולסקר: הוא לא אמר את זה.

עד: לא, לא בכלל לא.

כב' השופט: זאת אומרת, אני פשוט רוצה להבין, זאת אומרת שאם קיבלת מספר 5 ויש גם אינווייס אחר שנראה אחרת שהוא מספר 1 מה שאתה אומר לי, אני פשוט רוצה להבין,

עד: בקופסא, אנחנו מדברים בקופסא,

כב' השופט: מה שאתה רוצה לומר לי,

עד: כן.

כב' השופט: שלחבילה הזאת היו שני אינווייסים?

עו"ד טיקולסקר: לא הוא לא אמר את זה.

עד: לא, לא חס וחלילה.

עו"ד טיקולסקר: סליחה אדוני, ממש לא אמר את זה.

עד: חס וחלילה אני בכלל,

כב' השופט: אז מה?

עד: אני בכלל לא אומר, אני אומר, אני,

עו"ד טיקולסקר: הוא לא אומר את זה.

עד: שקיבלתי כזה אינווייס כמו, כמו שאתה מחזיק ב,

עו"ד טיקולסקר: מספר 5".

(עמ' 137-136).

זאת ועוד;

בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, לא הצהירו הנתבעת/חיים פינקלשטיין על קיומן של תעודות invoiceאחרות ממוצגים 1 ו- 2 דלעיל, הנושאות את חותמת מדינת ישראל.

ב"כ הבנק לא הסתפק בגילוי המסמכים הכללי והגיש "דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים" של "כל המסמכים הקשורים בקבלת היהלומים אצל הנתבעת".

תשובת חיים פינקלשטיין בתצהיר הינה:

"לא אותרו מסמכים".

ביום 30/7/2014 הגישה הנתבעת את רשימת המוצגים, אשר בכוונתה לעשות בהם שימוש במהלך הדיון.

הנתבעת הגישה מוצג אחד בלבד – "דו"ח רשם החברות של יהלומי צבי אור (1981) בע"מ"; והוסיפה:

"על מנת למנוע כפילות בהגשת מסמכים, הנתבעת מודיעה כי בכוונתה לעשות שימוש במהלך דיוני ההוכחות שיתקיימו בתיק, בין היתר, בחלק מן המסמכים שצורפו לתיק המוצגים שהוגש מטעם התובעת".

למותר לציין, שהנתבעת לא צירפה תעודת invoice או מסמך כלשהו אחר, השונה מתעודות ה-- invoice מוצגים 1, 2 למוצגי הבנק. ברי, שאין בנמצא תעודות ו/או מסמכים אחרים , שאחרת אין לי כל ספק שהנתבעת הייתה מציגה אותם; בוודאי כאשר על מסמך נטען אחר , היא מבססת את הגנתה ו"גרסתה הכבושה".

בעדותו נשאל חיים פינקלשטיין:

"עד: את האינווייס שקיבלתי, בטח.

כב' השופט: כן. כן.

עד: בטח.

כב' השופט: איפה הוא?

עד: בבלגיה.

כב' השופט: בבלגיה. זאת אומרת אין לך פה את האינווייס שקיבלת?

עד: לא שאלת אותי להביא.

כב' השופט: אני צריך להגיד לך,

עד: לא, בסדר.

כב' השופט: מה להביא?

עד: אוקי.

כב' השופט: אני לא צריך להגיד לך מה להביא,

עד: אני לא הבאתי,

כב' השופט: אתה ידעת, אתה ידעת מה, מה המחלוקת פה, הלא בשביל זה באת להעיד לכן אני שואל אותך אם יש לך את האינווייס שקיבלת ואם לא למה,

עד: אני אשלח,

כב' השופט: אתה אומר כן, לא הבאת לי אותו.

עד: טוב, אני אשלח". (עמ' 138-139)

בשלב זה פנה בית המשפט לעו"ד טיקולסקר ב"כ הנתבעת:

"למה אין לי האינווייס שהוא אומר שהוא קיבל? למה הוא לא הביא את, הוא טוען שיש לו את האינווייס אז שהוא קיבל ואתה אתה אומר שהוא קיבל אינווייס כדוגמת האינווייס,

(עמ' 139).

השיב עו"ד טיקולסקר:

"עו"ד טיקולסקר: אני לא אומר כלום, הוא אומר".

המשיך בית המשפט ושאל:

"כב' השופט: אני יודע, אני יודע שהוא אומר את זה. אני יודע שהוא אומר את זה וזו נקודת המחלוקת בתיק, הלא זו טענת ההגנה שלכם. אז איך זה שאין לי את האינווייס הזה?".

השיב עו"ד טיקולסקר:

"עו"ד טיקולסקר: אדוני ירשה לי להמשיך...".

(עמ' 140).

ללמדך, שגם לעו"ד טיקולסקר לא הייתה תשובה עניינית ומשכנעת.

למותר לציין, שגם בתום עדותו, עת חזר חיים פינקלשטיין לבלגיה, הוא לא שלח לבית המשפט את המסמך האחר הנטען על ידו. בא כוחו - עו"ד טיקולסקר - אף לא הציג ולא צירף לסיכומיו מסמך נטען זה, ולא בכדי. תעודות ה-invoice היחידות שקיימות הן אלו שהוצגו במוצגים 1, 2 למוצגי הבנק, הנושאות את חותמת מדינת ישראל והן אלו אותן קיבלה הנתבעת.

אני קובע שהנתבעת - באמצעות חיים פינקלשטיין - קיבלה את שני משלוחי היהלומים שמצורפים אליהם תעודת ה- invoice83039 ותעודת ה- invoice 83171 ולא אחרים; וכן את "שטרי המטען" שליוו כל אחת מן החבילות :

"שטר מטען" 3872728 אשר היה מצורף לחבילה שבה תעודת ה- invoice83039 (מוצג 3 למוצגי הבנק)
"שטר מטען" 3007491 אשר היה מצורף לחבילה שבה תעודת ה- invoice83171 (מוצג 4 למוצגי הבנק).

4. התחייבות הנתבעת

על כל אחת מתעודות ה- invoiceאותן קיבלה הנתבעת מופיעות ההוראות של צבי אור לנתבעת והתחייבויותיו לבנק כדלקמן:

We herewith declare that the above mentioned diamonds have been cut and polished in Israel.

Please note that the goods pertaining to this invoice are pledged to IDB and the proceeds therof are assigned to them.

We therefore instructs you irrevocably as follows:

To pay all amounts under this invoice exclusively to IDB acc. No. 2560

When the issuance of promissory notes is agreed upon, to issuance of promissory notes is agreed upon, to issue them to the order of IDB and to airmail same to them, which shall be conclusive that your obligation to pay such notes to IDB, or its order is unconditional, the sale being considered therefore final, so that returning of the relative goods or other set-off is not allowed anymore.

When returning the parcel (or any part thereof), in case of (partial) refusal, to so the address of IDB, by airfreight (value declared to airline) or brink's courier service or via Malca – Amit Ltd.

Any change is these instructions shall be invalid without IDB's prior consent in writing. Your acceptance of the parcel (or part thereof) is conclusive evidence of your agreement to our above irrevocable instructions, otherwise you are to return the parcel forthwith to IDB in the way described above.

על "שטר המטען" מופיע:

Shipper's Name and address

ISRAEL DISCOUNT BANK LTD.

DIAMOND EXCHANG BLDG.

RAMAT-GAN ISRAEL

On Behalf of: ZVIOR DIAMONDS LTD. 1981

Consignee's Name and Address

SOC DIAM CH FINKELSTEIN & CO NV

HOVENIERSSTRAAT 53

ANTWERPEN 2018 BELGIUM

בתצהירה כותבת נילי ערן: