1. התובעת, כמבטחת של רכב מסוג פג'ו שמספרו 80-690-63 (להלן: הפג'ו), הגישה תביעת שיבוב נגד הנתבע, אשר ביום 31.7.2009 נהג ברכב מסוג מזדה לנטיס שמספרו 51-51-874-27 (להלן: המזדה), ובעת היותו בצומת התשבי התנגש בפג'ו. לטענת התובעת, הנתבע אחראי לפצותה בגין נזקיה כתוצאה מפגיעתו בפג'ו, מאחר והתאונה נגרמה באשמתו ועקב נהיגתו הרשלנית.

2. בכתב התביעה צוין כי במועד התאונה, בעת שדוד צמח (להלן: צמח) נהג בפג'ו בצומת תשבי תחתון בכביש 66/722, בנתיב נסיעה בו מופע הרמזור היה ירוק, התפרץ לפתע לנתיב זה המזדה, בו נהג הנתבע, ופגע בפג'ו. עוד נטען כי ההתפרצות אירעה בעת שהנתבע התעלם ממופע אדום של הרמזור שהיה בנתיב נסיעתו הוא.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התאונה אירעה באשמו של צמח. בעוד שהוא (הנתבע) ציית לרמזור, ונכנס לצומת רק כשהמופע בו הפך לירוק, הרי צמח נכנס לצומת לא פנויה בעת שמופע הרמזור היה אדום.

4. המחלוקת נסבה על האחריות לתאונה. בנוסף לעדויות הנהגים ונוסעת ברכב הנתבע, הונחו בפני בית המשפט דו"ח בוחן תנועה משטרתי וחוות דעת מומחה מטעם התובעת.

דו"ח של בוחן חוקר תאונות דרכים ותרשים הצומת

5. בדו"ח של הבוחן המשטרתי, רס"מ אמיר אוסקר, שהעתקו צורף לכתב התביעה, ואשר נערך בעקבות ביקורו בזירת התאונה ביום 3.8.2009 באור יום, תיאר הבוחן את מצב שדה הראיה שהיה לכל אחד מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה: לנהג הפג'ו - "מכיוון נסיעתו עד לצומת 300 מטר ומקו הצומת לימין 300 מטר ולשמאל 70 מטר שדה ראיה פתוח". לנהג המזדה - "מכיוון נסיעתו עד לצומת 500 מטר ומקו הצומת לשמאל 300 מטר וישר 70 מטר שדה ראיה פתוח". כן צוין כי בעת ביקור הבוחן הרמזורים בצומת היו תקינים, וכי מצב הכביש ותוואי הדרך לא היוו את הגורם לתאונה.

6. חלק מדו"ח בוחן תאונות הדרכים כלל תרשים שהוא ערך ביום 3.8.2009. דו"ח זה, והתרשים כחלק ממנו, צורפו על-ידי התובעת כנספח לכתב התביעה והיוו חלק מתיק המוצגים אותו היא הגישה לבית המשפט ביום 14.11.2011. התרשים סומן כמוצג נ/1 במהלך חקירתו הנגדית של צמח.

חוות דעת מומחה מטעם התובעת

7. מטעם התובעת הוגשה כראיה חוות דעת מומחה מיום 19.1.2010 (ת/23) של בוחן תנועה דב גל (להלן: המומחה), אשר חלק מנספח א' שלה הינו תרשים הצומת בו נפגשים כביש מס' 722 וכביש מס' 66 (תרשים זה יקרא להלן: תרשים מע"ץ). בחוות הדעת בחן המומחה את תכנית הרמזורים, אשר, לדבריו, נתקבלה ממע"ץ, והגיע למסקנה כי הסבירות שהפג'ו נכנס לצומת באור אדום היא נמוכה בעוד שהסבירות שהמזדה נכנס לצומת באור אדום היא גבוהה.

ממספר טעמים הגעתי למסקנה כי לא ניתן לאמץ את מסקנת המומחה, ואין בחוות דעתו כדי לתמוך בגרסת התובעת:

8. ראשית, אין התאמה בין תרשים מע"ץ לבין תרשים נ/1 אשר נערך על-ידי הבוחן המשטרתי בסמוך למועד התאונה. כך, למשל, בתרשים מע"ץ לא מופיעים בצומת נתיבי נסיעה מצפון לדרום ולמזרח (בכביש מס' 66), בעוד אשר נתיבים אלו מופיעים בתרשים נ/1. השאלה המתעוררת היא - איזה תרשים משקף את מצב הצומת במועד התאונה ?

הנני סבור כי תרשים נ/1 (ולא תרשים מע"ץ) הוא המשקף את מצב הצומת במועד התאונה. הנימוקים לכך הינם: (1) התובעת מנועה מלהתכחש לנכונות תרשים נ/1 שנערך על-ידי הבוחן המשטרתי בסמוך לתאונה. הרי היא עצמה צרפה תרשים זה לכתב התביעה ולתיק המוצגים שהגישה. יוער כי אף הנתבע אמר בעדותו כי תרשים זה משקף את מצב הצומת במועד התאונה (עמ' 16); (2) בעוד אשר מועד יצירת תרשים נ/1 הינו ידוע (ימים ספורים לאחר התרחשות התאונה), לא ידוע לאיזה מועד מתייחס תרשים מע"ץ; (3) המומחה העיד בחקירתו הנגדית כי הוא מכיר את הצומת מזה ארבעים שנה, וכי היא השתנתה מאז מועד התאונה. למרות זאת, בחוות דעתו, שנערכה מספר חודשים לאחר קרות התאונה, והתבססה על תרשים מע"ץ, לא נכללה התייחסות לשינויים שחלו בצומת מאז מועד התאונה. אין לנו ידיעה האם המומחה, בדומה לבוחן המשטרתי, ביקר בצומת בסמוך למועד התאונה. ככל הנראה הוא הסתמך על תרשים שקיבל ממע"ץ מבלי לאבחן את תקפותו למועד התאונה. יוער כי המומחה טעה באומרו בחקירתו הנגדית כי שגה הבוחן כאשר לא ציין על גבי תרשים נ/1 את מספרי הכבישים. עיון בתרשים נ/1 מגלה על נקלה כי מספרי הכבישים רשומים בו.

לשוני בין תרשים נ/1 לבין תרשים מע"ץ ישנה השלכה ברורה על תכנית הרמזורים: תכנית רמזורים הכוללת אף תנועה מצפון לדרום (אל המשך כביש מס' 66) ולמזרח (אל כביש מס' 722) תהא שונה לחלוטין מתכנית רמזורים בה אין תנועה בכיוונים אלו. משקבעתי כי תרשים נ/1 - ולא תרשים מע"ץ - הוא התיאור הנכון של הנתיבים והכיוונים בצומת התשבי במועד התאונה, הרי ניטל המשקל מהמסקנה שבחוות הדעת, אשר מבוססת על תרשים מע"ץ.

9. שנית, אף אם נניח כי תכנית הרמזורים אותה תיאר המומחה בחוות דעתו היא התכנית שהייתה תקפה בעת התאונה, הרי ההנחות שביסס עליה את מסקנתו אינן נשענות על משענת עובדתית מוצקה: (1) המומחה תיאר את סדר המחזור בן 100 שניות של ארבעה מופעי הרמזורים בצומת, והגיע למסקנה כי אם גרסת הנתבע הייתה נכונה אזי זמן התרחשות התאונה היה "ש+2", דהיינו בסמוך לשניה 2 במחזור. להשקפתו, הדבר אינו סביר, מכיוון שבמקרה כזה הפג'ו - שהיה צריך לחצות דרך ארוכה למדי בצומת עצמה - היה מתנגש לפני כן עם כלי רכב שנסעו ממערב למזרח במופע 9 (כתיאורו בחוות הדעת) של רמזור ירוק. גרסת הנתבע, לפיה הוא יצא לדרכו עם התחלפות צבע הרמזור לירוק, אינה מלמדת בהכרח כי התאונה התרחשה ב"ש+2". כמו-כן, לא הובאה כל עדות על עומס התנועה בכביש 722 ממערב למזרח. ההשערה של המומחה, לפיה במועד התאונה היה קיים עומס תנועה וכי נסיעת הפג'ו במופע אדום ברמזור הייתה מביאה בהכרח להתנגשותו בכלי הרכב שנעו ממערב למזרח, אינה מבוססת על ממצאים עובדתיים ואינה מחוייבת על-פי ההיגיון. במאמר מוסגר יוער כי בחוות הדעת נאמר שמופע 9 - ממערב למזרח - מתחיל ב"ש+85", אולם לא צוין מה משך פעולתו.

10. שלישית, בעוד שהנהגים העידו על כלי רכב נוספים שהיו בסמוך אליהם במועד התאונה, העיד המומחה כי מסקנותיו אינן מסתמכות על כך. הוא לא נתן תשובה עניינית לשאלת בא-כוח התובעת, בחקירה החוזרת, באם היה בכך כדי לשנות ממסקנות חוות הדעת (עמ' 13).

11. רביעית, בסעיף 4.3 לחוות הדעת נקבע כי "לאור לימוד תכנית הרמזורים אל מול גרסות הנהגים" נמוכה הסבירות שנהג הפג'ו נכנס לצומת באור אדום, ואילו הסבירות שנהג המזדה עשה זאת היא גבוהה. מלבד השערת המומחה שפורטה בפסקה 9 לעיל, אין בחוות הדעת הסבר אובייקטיבי למסקנה אודות "סבירות גבוהה" ו"סבירות נמוכה".

אחריותו המכרעת של הנתבע להתרחשות התאונה

12. עם זאת, מהעדויות ומהראיות בכתב שהוצגו על-ידי הצדדים הגעתי למסקנה כי האחריות המכרעת להתרחשות התאונה רובצת על הנתבע, וכי גרסת צמח, נהג הפג'ו, קרובה יותר לתיאור אמיתי של ההתרחשויות.

13. מיקום הפגיעות בכלי הרכב - בחוות דעת שמאי הרכב עמיקם ויס (ת/2), אשר בדק ביום 2.8.2009 את הפג'ו, צוין כי הפג'ו ניזוק לאורך צד ימין וגלגל אחורי. כך משתקף אף מתמונות ת/3 - ת/9 אשר צורפו לחוות הדעת. בחוות דעת שמאי הרכב מיכה ביבי, אשר בדק ביום 2.8.2009 את המזדה, צוין כי למזדה נגרם נזק בחלק הקדמי. הדבר אף משתקף בתמונות המזדה שצורפו לחוות דעת זו. מהפגיעה החזיתית בחלקו הקדמי של המזדה עם הפגיעה לכל אורך צידו הימני של הפג'ו ניתן להסיק כי המזדה (שעשה דרך קצרה לאחר כניסתו לצומת) נכנס לצומת בנסיעה מהירה הישר אל תוך הפג'ו (שעשה דרך ארוכה יותר לאחר כניסתו לצומת).

14. התעלמות משדה הראיה הרחב - על אף שלנתבע, בטרם כניסתו לצומת, היה שדה ראיה במרחק של 300 מטר (כאמור בדו"ח הבוחן), הוא לא הסתכל אל הדרך משמאלו בטרם כניסתו כאמור. הוא הודה בכך בחקירתו הנגדית, ואמר:

"אני יצאתי בירוק. למה אני צריך להסתכל שמאלה?" (עמ' 17).

15. הנתבע לא הבחין בפג'ו – תחילה הנתבע העיד כי לא ראה את הרכב שפגע בו (עמ' 15), אולם בהמשך חקירתו העיד את ההפך:

"הוא עמד או בנתיב הראשון מימין או בנתיב השני מימין" (עמ' 16).

16. גרסאות סותרות של הנתבע אודות מיקומו בטרם נכנס לצומת –

בהודעתו במשטרה ביום 3.8.2009 סיפר הנתבע על נסיבות התאונה (ההדגשות הוספו - א"ג):

"...נהגתי ברכב פרטי מזדה בכביש 722 מכיוון כללי כפר יהושע לכיוון יוקנעם וכאשר הגעתי לצומת עם כביש 66 צומת התשבי היה לי אור אדום ואני עמדתי בנתיב הימיני כאשר התחלף לי האור לירוק התחלתי בנסיעה ישר הרכב שהיה בנתיב השמאלי נסע יותר מהר ממני ואז משום מקום רכב שהגיע מצד שמאל שלי פגע ברכב שלי בחזית בעוצמה...";

כשנשאל הנתבע נשאל באם בעת כניסתו לצומת היו בכיוון נסיעתו נהגים נוספים, הוא השיב:

"כן, מצד שמאל שלי היה רכב נוסף".

אולם בתצהירו (נ/2) תיאר הנתבע באופן שונה את אופן כניסתו לצומת (ההדגשות הוספו - א"ג):

"... עצרתי את הרכב מאחורי רכב נוסף שהיה הראשון בצומת. כאשר הרמזור התחלף למופע ירוק, התחלתי את נסיעתי בעקבות הרכב שמלפניי. לפתע הגיח רכב מכיוון עפולה/מגידו חצה את הצומת כנראה באור אדום ונכנס ברכבי בעוצמה רבה".

בחקירה הנגדית הוא שב ושינה טעמו, והעיד כי המזדה הייתה הרכב הראשון שעמד בצומת והמתין למופע ירוק של הרמזור. הוא טען כי בנתיב משמאלו המתין טנדר, אשר נכנס לצומת לפניו, עם התחלפות מופע הרמזור.

17. סתירות בגרסת עדת ההגנה לוי - בהודעתה במשטרה ביום 3.8.2009 אמרה עדנה לוי (לעיל ולהלן: לוי), שנסעה במזדה וישבה לצידו של הנתבע בעת התרחשות התאונה:

"מצד שמאל שלנו היה רכב בנתיב השמאלי שהוא נסע יותר מהר ממנו כאשר התחלף האור ברמזור".

בתצהירה (נ/3) העידה כי המזדה עצר בצומת התשבי בשל מופע אדום ברמזור, וכי עם התחלפותו לירוק הוא נסע בעקבות הרכב שלפניו. בחקירה הנגדית התברר כי לאמור בתצהירה אין כל ערך ראייתי. היא הודתה כי לא הסתכלה מחוץ למזדה בעת התרחשות התאונה ("אני משחקת בפלאפון כל הזמן"; "אני לא הסתכלתי. מאיר הסתכל וראה ירוק"), וכי רק לאחר התאונה היא ראתה לראשונה את הפג'ו. בחקירה החוזרת שינתה גרסתה, וטענה כי הבחינה שהרמזור במופע ירוק. בתשובה לשאלת בית המשפט, אמרה לוי:

"... אני אומרת שבהתחלה לא הסתכלתי, ואחר כך שהתחיל מאיר לנסוע הסתכלתי וראיתי שזה ירוק וזה בסדר שהוא נוסע" (עמ' 19).

אשם תורם

12. בהודעת צמח ביום 31.7.2009 לתובעת על נסיבות התאונה נכתב:

"... נסעתי בכביש משמר העמק מכיוון מגידו לכיוון חיפה. הגעתי לצומת התשבי בערך בשעה 17:25. היה רמזור אדום. המתנתי עד שהתחלף לירוק. אני עמדתי בצד שמאל יש פניה שמאלה וגם לנסוע ישר. מימיני עמדו שני רכבים שהינו קו אחד. הרמזור התחלף לירוק. נסענו אני הייתי הראשון בתוך הצומת. ממש בסוף הצומת הגיע רכב מכיוון כפר יהושע ונכנס ברכב שלי בצד ימין באמצע הרכב. הרכב נזרק על המדרכה אחרי הרמזור עם הפנים לכיוון מגידו...".

בהודעתו במשטרה ביום 2.8.2009 הוא אמר:

"...נהגתי ברכב פרטי פג'ו בכביש 66 מכיוון צומת מגידו לכיוון חיפה וכאשר הגעתי ל(צ)ומת תשבי התחתון היה לי אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתי ישר ולכן עצרתי והייתי ראשון ברמזור כאשר התחלף לי האור ברמזור מאדום לירוק התחלתי בנסיעה ישר וממש כמעט עברתי את כל הצומת אבל רכב שהגיע מכיוון כפר יהושע לכיוון יוקנעם בכביש 722 פגע ברכב שלי בדופן צד ימין ממש באמצע".

גרסתו של צמח לא נסתרה בחקירתו הנגדית. כמפורט בפסקות 17-12 לעיל, הנני מעדיף גרסה זו על פני גרסת הנתבע. עם זאת, אין פירוש הדבר שלא רובץ על צמח אשם תורם בגרימת התאונה.

13. ההנחה של נהגי מזדה והפג'ו לפיה מי שחוצה צומת במופע ירוק של הרמזור אינו נושא בחובת זהירות כלשהי, ובשום מצב לא ימצא אחראי לתאונה בתוך הצומת, הינה שגויה מעיקרה. תקנה 65 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות) אוסרת כניסת נוהג רכב לצומת גם אם רמזור מתיר זאת, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. במקרה הנוכחי, אף אם קיימת עדיפות לגרסת צמח לפיה הוא חצה את הצומת כאשר מופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק - מהודעתו במשטרה ביום 2.8.2009 עולה כי לא שם ליבו לתנאי הדרך, לא ניצל את שדה הראיה של 300 מטר שעמד לרשותו. בין השאר הוא אמר שם:

""אני לא ראיתי אותו מגיע בכלל רק הרגשתי את החבטה החזקה".

חובת הזהירות של צמח חייבה אותו, בטרם כניסתו לצומת במופע רמזור ירוק, ואף תוך כדי חצייתה, לוודא כי יוכל להשלים את חציית הצומת ללא הפרעה שלו או של רכב אחר. לשם כך היה עליו להיות עירני ולנצל את תנאי הראות. לו היה עושה כן, ובוחן את שדה הראיה שבכביש המגיע מימינו, יתכן מאוד והיה מבחין במזדה אשר נע במהירות ולא ציית לרמזור בכיוון נסיעתו. או אז יתכן והיה ביכולתו לנקוט צעדים שימנעו את ההתנגשות בין שני כלי הרכב או יצמצמו את חומרת הפגיעה.

14. כאמור לעיל, הנני מעדיף את גרסת צמח על פני גרסת הנתבע. אולם מאחר וצמח לא קיים את חובת הזהירות הקבועה בתקנות ואשר חלה בעת כניסה לצומת, ואת חובת הזהירות הכללית הרובצת על כל נוהג דרך בכל מצב, אשמו התורם לתאונה הינו בשיעור 25%.

הנזק

15. בכתב התביעה נתבע פיצוי בסך 82,500 ₪ בגין המרכיבים הבאים:

* 82,107 ₪ - פיצוי בגובה הנזק הישיר שנקבע בחוות דעת שמאי רכב, בהפחתת דמי השתתפות עצמית.

* 443 ₪ - עלות שכר טרחת השמאי.

נזקים אלו הוכחו באמצעות חוות דעת השמאי והוראות התשלום שבוצע על-ידי התובעת. במהלך וחקירתו הנגדית של שמאי הרכב מטעם התובעת הוא לא נחקר אודות מרכיבי הנזק הישיר שפורטו בחוות הדעת שערך והוגשה כראיה. בסעיף 7 לסיכומיו לא כפר בא-כוח הנתבע בגובה הנזקים הנתבעים.

16. לאור האמור לעיל בשאלת האחריות לתאונה ובשאלת הנזק, מוטל על הנתבע לפצות את התובעת בשיעור של 75% מכלל הנזק שנתבע והוכח.

התוצאה

17. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

(א) 61,913 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 1.2.2010, ועד לתשלום המלא בפועל;

(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל;

(ג) שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.