ע"י ב"כ עוה"ד דותן לינדנברג

1. המשיב (התובע) הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו בעטיה של תאונת דרכים. התביעה הוגשה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן:"הפלת"ד"). במסגרת ההליכים המקדמיים מונה, ע"י ביהמ"ש, מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה (להלן:"המומחה").
2. בחוות דעתו קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 20% בגין הפגימה הנפשית, כאשר חלקה הוא מייחס למצב קודם. עוד כתב המומחה כי לאחר שהתובע יעבור טיפול פסיכוטרפויטי צפוי מצבו להשתפר ולאחר טיפול כזה צפויה נכותו לעמוד על 15%. לפיכך, לאחר ביצוע הטיפול, הוגשה לבית המשפט בקשה אשר הורתה למומחה לבדוק את התובע בדיקה חוזרת.
3. טרם ביצועה של הבדיקה החוזרת, המבקשת (הנתבעת) עותרת להורות למומחה הרפואי להתעלם ממסמך שצורף למכתב הפנייה למומחה. לטענתה, המסמך שהוכן ע"י מר גלעד רון שהינו עו"ס קליני, מיום 18.10.12 (להלן:"המסמך") מהווה חוות דעת פרטית על פי תוכנו וככזה אין להביאו בפני המומחה.
4. עוד נטען בבקשה כי העובדה שהכותרת לבקשה היא "לכל המעוניין" ובשורה הראשונה כותב עורך המוסמך "בהתאם לבקשתו של מר זוהר, להלן סיכום עדכני של מצבו" אין מדובר במסמך שנערך לצורך טיפול רפואי, כנדרש בפלת"ד ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן:"התקנות"), אלא מסמך מוזמן שהוכן לבקשת התובע.
5. בתגובתו לבקשה טוען המשיב כי המסמך מהווה סיכום הטיפול הרפואי שקיבל באמצעות EDMR ואשר אותו נדרש לבצע בהתאם להמלצת המומחה במסגרת חוות דעתו מיום 6.5.11. עוד טוען התובע כי המסמך הינו רלוונטי, נערך על ידי גוף אובייקטיבי וכל מטרתו הינה הכוונה להמשך טיפול. לפיכך מבקש המשיב לדחות את הבקשה ולאפשר למומחה לעיין במסמך.
6. סעיף 8 לתקנות קובע כי אין להגיש למומחה הרפואי מטעם בית המשפט חוות דעת רפואית.
7. וכך כותב המלומד ריבלין בעמוד 658 בספרו, תאונות הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים מהדורה רביעית (להלן:"ריבלין");

"איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה. לא כך מכתב, שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי של התובע."

1. ברע"א 6808/08 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים) (להלן:"פרשת פלוני") נקבע בין היתר כי, כאשר עסקינן בנכויות בתחום הנפשי רשאי כל צד להעביר למומחה ביהמ"ש מידע רחב הנוגע להתנהגות התובע שכן "דברים שבנפש אינם נלמדים אך מבדיקות קליניות, כי אם גם, ובעיקר, מעברו של אדם, מהתנהגותו היומיומית, מתגובותיו למצבי קיצון וכיוצא באלה".
2. אולם, גם בפרשת פלוני אשר הרחיבה את היריעה עד מאוד לא הותר להמציא למומחה ביהמ"ש חלקים מחוות דעת רפואית אחרת וקל וחומר שלא מסקנות של מומחה רפואי אחר. כלומר, אין הנדון דומה לראיה.
3. על אף הוראות תקנה 8 קיימת הגמשה ביישום ההוראה במקרים בהם המומחה הרפואי הוא מומחה בתחום הפסיכיאטרי. וכך כותב ריבלין בספרו הנ"ל בעמוד 664;

"כך למשל הדבר במקרים בהם המומחה הרפואי הוא מומחה בתחום הפסיכיאטרי הנדרש ברגיל למידע נרחב אודות הנבדק, מישע שאינו דווקא בתחום "הטיפול הרפואי שניתן לו" או "בדבר הבדיקות שנבדק". יתרה מכך, "טיפול רפואי" אינו דווקא טיפול הניתן על ידי רופא. גם טיפול נפשי אשר ניתן על ידי פסיכולוג כלול ב"טיפול הרפואי". אין מניעה, לפיכך, להעביר למומחה הפסיכיאטרי שנתמנה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג שהעסיק הנפגע, אלא שראוי אז להבהיר למומחה כי המדובר בפסיכולוג אליו פנה הנפגע מיוזמתו באופן פרטי. ראו לעניין זה רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, צלטנר 3381, דינים עליון מג 569, השופטת ט' שטרסברג-כהן.

אכן קיימת הגמשה ביישום הוראות תקנה 8(א) לתקנות ככל שמדובר בתחום הפסיכיאטרי, יחד עם זאת, גם במקרים אלו, מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח את שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולמנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר. במקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר "האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק." ראו לעניין זה רע"א 1481/11 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוח בע"מ, פורסם בנבו.

1. בענייננו, נפתח המסמך בשורה: "בהתאם לבקשתו של מר זהר", ברי כי המסמך הוזמן על ידי המשיב עצמו. אולם, ההפניה לטיפול נעשתה על ידי קופת חולים מאוחדת ולא על ידי המשיב עצמו. זאת ועוד, העיון במסמך מראה שיש בו מידע מכלי ראשון בדבר טיפול רפואי שניתן למשיב בעקבות הפגיעה וכי אכן הוא משקף את השלב הטבעי של הטיפול בנפגע.
2. המורם מן המקובץ, הוא כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ג, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.