לפניי בקשת התובע לתיקון טעות קולמוס במסגרת פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 28.8.14 וכן לחתום על פסיקתא אשר צורפה על ידו.

במסגרת הבקשה בקש התובע לתקן טעות קולמוס בפסק הדין כך שבמקום המילה: "בקינג", הכתובה בעמ' 42 שורה 18 לפסק הדין , תהיה כתובה המילה "בפרלמנט", בקש להוסיף את נושא הוצאות המשפט הכוללות אגרות בית משפט בסך 18,540 ₪ אשר שולמו על ידו, וכן לחתום על פסיקתא אשר צורפה על ידו המגלמת בתוכה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועל למועד פסק הדין וכן את סכום הוצאות משפט.

בתגובתם טענו הנתבעים, כי באשר לתיקון הראשון אין המדובר בנכס בפרלמנט אלא בנכס "גרנטרי" אליו הומרה ההשקעה, באשר לתיקון השני המבוקש ע"י התובע, הוא הוספת ההוצאות טענו הנתבעים כי לכל היותר נושא זה נתון לשומת רשם, ובאשר לפסיקתא טענו הנתבעים כי הרי שהוספת הפרשי הצמדה וריבית לתוך הפסיקתא אינה מסוג העניינים שניתן לכלול במסגרת הפסיקתא לפי תקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי-1984.

בתשובה לתגובה טען התובע, כי הגם והתובע חתם על הסכם וויתור להמרת הנכס בפרלמנט לנכס בגרנטרי , לאור קביעות פסק הדין באשר למצגי השווא של הנתבעים וביניהם אף החתימה על הסכם הוויתור באשר להמרת הנכס בפרלמנט בנכסים חלופיים , אין מקום לתקן את הטעות לנכס בגרנטרי אלא לנכס בפרלמנט.

באשר להוספת הוצאות משפט טוען התובע כי המדובר בסכום קצוב שכן המדובר באגרות אשר שולמו על ידו במסגרת ההליכים בתיק ולא בקביעת סכום הוצאות ע"י בית משפט ועל כן לא נדרשת שומת הוצאות.

באשר לנושא הוספת הפרשי ההצמדה וריבית טוען התובע כי מדובר בתיקון פסק דין ע"י הוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסק הדין אשר אוזכר ע"י הנתבעים שכן בית המשפט בפסק דינו קבע מפורשות כי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם למועדים המפורטים בכתב התביעה.

ראשית, אתייחס לבקשה לתיקון טעות קולמוס ולאחריה אתייחס לעניין הבקשה לחתימה על הפסיקתא.

ס' 81(א) לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט לתקן טעות אשר נפלה בפסק דינו או בהחלטה שנתן וכך קבוע:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

בענייננו אין מחלוקת כי הבקשה הוגשה במועדה, לפיכך אתייחס לבקשות התיקון לגופן.

באשר לתיקון המילה "בקינג" למילה "ב"בפרלמנט"- ברי כי הייתה טעות קולמוס בכתיבת המילה בקינג והצדדים אינם חולקים על כך, אלא שחלוקים באשר למילה שיש לכתוב במקום המילה "בקינג".

מסכימה אני עם התובע לעניין זה כי יש לתקן את הטעות למילה "בפרלמנט" ולא למילה "בגרנטרי" כטענת הנתבעים.

על אף וכטענת הנתבעים הנכס בפרלמנט הומר בנכס בגרנטרי בפסק דיני מפורטת באריכות השתלשלות העניינית באשר להסכמים שנחתמו בין הצדדים כשבין היתר קבעתי כי למעשה החתימה על מסמך הוויתור להמרת הנכס בפרלמנט הייתה רק חלק ממסכת המצגים, אשר הוצגו לתובע החל מהשלב הטרום חוזי ולאחריו כשהסעד שניתן במסגרת פסק הדין היה ביטול הסכמי השיווק אשר נחתמו מלכתחילה עם התובע , ובהקשר לבקשה זו בגין הנכס בפרלמנט ולא בגין הנכס בגרנטרי והשבת ההשקעה אשר השקיע מלכתחילה בנכס בפרלמנט.

לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את בקשת התובע ומורה כי במקום המילה "בקינג" הכתובה בעמ' 42 שורה 18 לפסק הדין תכתב המילה "בפרלמנט".

באשר להוצאות משפט- במסגרת פסק הדין כתבתי כך:

"עוד ישלמו הנתבעים הוצאת משפט ובנוסף שכ"ט בסכום של 35,000 ₪.

מכאן כי למעשה לא נכתב במסגרת פסק הדין סכום ההוצאות לטובת התובע והדבר נתון לבקשה לשומת הוצאות המוגשת לרשם.

בענייננו טוען התובע, כי מאחר ומדובר בהחזר אגרות אשר שולמו על ידו והופקדו בקופת בית המשפט ואשר הינן מהוות סכום קצוב אין צורך בשומת הוצאות.

טרם הנני נותנת החלטה בעניין זה יבהיר התובע האם למעשה גובה ההוצאות המבוקשות על ידו הינו בגובה סכום האגרות בלבד, או שמא בכוונתו להגיש בנוסף בקשה נפרדת לשומת הוצאות. שכן אם בכוונתו של התובע להגיש בנוסף לבקשה זו בקשה נפרדת לשומת הוצאות תוגש אף הבקשה להחזר אגרות במסגרת בקשה זו.

באשר להוספת הפרשי הצמדה וריבית לתוך הפסיקתא, אין לקבל את טענת הנתבעים, כי בענייננו אין להוסיפם ע"פ התקנות והפסיקה, שכן הדבר נכון כאשר מבקש בעל דין להוסיף על האמור בפסק הדין או לשנותו כאמור בפסה"ד אשר צורף ע"י הנתבעים עצמם, עא(י-ם) 9444/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פבל ריבלקו [מאגר המשפטי נבו] .

אלא שבענייננו אין הדבר כך, שכן במסגרת פסק הדין עצמו קבעתי מפורשות, כי לסכום התביעה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם למועדים המפורטים בכתב התביעה. לפיכך, אין הבקשה מהווה למעשה בקשה לשינוי או הוספה לאמור בפסק הדין, אלא פירוט של האמור בו.

מכאן יש לבחון מה למעשה נכתב בכתב התביעה.

בכתב התביעה בקש התובע לחייב את הנתבעים בסכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה המקורית ועד ליום התשלום בפועל.

לאור זאת, אין כל בעיה בניסוח הפסיקתא שם נתבקש סכום התביעה בצירוף הפרשי ההצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין. (זאת אף בשים לב לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961).

לאור האמור לעיל , משנושא הוצאות המשפט דורש הבהרה מצד התובע, איני נעתרת לבקשת התובע לחתום על הפסיקתא בשלב זה, עד לקבלת הבהרה מטעמו.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ה, 23 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.