בתיק זה ניתן גזר דין ביום 21.3.13 המתייחס לנאשמים 2, 5 ו-6 (להלן : גזר הדין הראשון).

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שונות הקשורות בהפעלת תחנת מעבר לפסולת (להלן: תחנת המעבר) ללא תשתיות, כפי שפורט בגזר הדין הראשון.

הנאשמת 1 הינה החברה אשר הפעילה בין 12/07 ועד 6/08 את תחנת המעבר במקרקעין הממוקמים בחלקה המזרחי של טירה.

הנאשמת 3 הינה חברה אשר הפעילה את תחנת המעבר מחודש 12/05 עד 6/08.

הנאשם 4 היה בעל מניותיה ומנהלה של הנאשמת 3 והפעיל את תחנת המעבר בין 12/05 ועד 6/08.

ביום 22.6.09 החלה שמיעת ההוכחות בתיק, אשר נמשכה למעלה משלוש שנים.

בדין שהתקיים ביום 28.1.13 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירות הבאות:

א. עיסוק ללא רשיון או היתר -

עבירה לפי סעיף 14 ו-4 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, וסעיף 1 יחד עם 1.5א, 1.5ב ו- 1.5ג לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה – 1995, ולגבי נאשמים 2, 4, 6 גם לפי סעיף 15 לחוק הנ"ל.

ב. הפעלת תחנת מעבר פסולת ללא תשתיות והדרישות הקבועות בדין -

עבירה לפי תקנות 2(1), 2(2), 2(4), 2(5), 2(6) , 2(7) – 2(8) לתקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר פסולת), התשנ"ח- 1998, יחד עם סעיפים 10א ו- 14 לחוק רישוי עסקים, ולגבי נאשמים 2,4,6 גם לפי סעיף 15(2) לחוק הנ"ל.

ג. גרימת זיהום אויר חזק ובלתי סביר וריח חזק בלתי סביר –

עבירה לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק רישוי עסקים יחד עם סעיפים 11(א), 11(ב) ו- 14 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, עם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת, התש"ן – 1990, ולגבי נאשמים 2,4,6 גם עבירה לפי סעיף 11ג יחד עם סעיף 11 לחוק הנ"ל.

ד. אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מתחנת מעבר לפסולת -

עבירה לפי תקנות 3, 4, 5, 8(ב), 9(א)(1)-(4), ו- 10 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת, התש"ן – 1990 יחד עם סעיפים 11(א) ו- 14 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, ולגבי נאשמים 2,4,6 גם עבירה לפי סעיף 11ג יחד עם סעיף 11 לחוק הנ"ל.

ה. לכלוך רשות הרבים והשלכת פסולת ופסולת בנין ברשות הרבים -

עבירה לפי סעיפים 13(א)(1) ו – 13(ב)(1)(א) יחד עם סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984, ולגבי נאשמים 2,4,6 גם לפי סעיף 15 לחוק הנ"ל.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה על הנאשמות 1,3,5 יוטלו קנסות בסך 10,000 ₪ כל אחת והתחייבות להימנע מעבירות בסכום שיקבע בית המשפט.

לגבי נאשם 2 הוסכם כי המאשימה תעתור לשלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וההגנה תעתור לשעות של"צ בהיקף נרחב.

לגבי נאשם 4 הוסכם כי המאשימה תעתור ל - 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וההגנה תעתור לשעות של"צ בהיקף נרחב.

לגבי נאשם 6 הוסכם כי המאשימה תעתור לחודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות וההגנה תעתור לשעות של"צ בהיקף נרחב.

נטען כי הנאשם 2 הוכרז כפושט רגל ורכושו נמצא בכינוס, לרבות החברה- הנאשמת 1, ולפיכך לא ניתן היה לייצגה.

נקבע כי הצדדים יבואו בדברים בעניינה של הנאשמת 1 לאחר הצגת מסמכים מתאימים.

בהתאם לגזר הדין הראשון הושתו על הנאשמים 2,5,6 העונשים הבאים-

על הנאשם 2 הושת של"צ בהיקף של 400 שעות.

על הנאשם 6 הושתו 250 שעות של"צ.

בנוסף גזר בית המשפט על כל אחד מהנאשמים 6 חודשי מע"ת למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע, וכן חתימה על התחייבות על סך 10,000 ₪.

על הנאשמת 5 הושת קנס בסך 10,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 26.11.13 נשמעו הטיעונים לעונש ביחס לנאשמים 1, 3 ו- 4.

במסגרת טיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם 4.

בהתאם לגליון ההרשעות, לנאשם 4 שש הרשעות בין השנים 2000- 2012 בעבירות אלימות, עבירות רכוש שונות ועבירות מס.

בין יתר הרשעותיו הקודמות, הורשע הנאשם 4 בשנת 2008 בעבירות של עיסוק בעסק ללא רשיון, השלכת פסולת ע"י תאגיד והשלכת פסולת ברשות הרבים, משנת 2004, ונדון להתחייבות ולקנס.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה חזר על עיקרי הסדר הטיעון וטען כי לנאשם 4 עבר פלילי בכלל ובעבירות סביבתיות בפרט.

נטען כי הנאשם 4 היה הרוח החיה מאחורי ביצוע העבירות נשוא כתב האישום וכי הוא ניהל את תחנת המעבר בין השנים 2005-2008. נטען כי תחת ניהולו של הנאשם 4 נוצר "הר הפסולת" הנראה למרחוק והמכער כיום את הנוף, וכי כתוצאה מביצוע עבירות אלה גרף רווחים כלכליים המגיעים למאות אלפי שקלים.

נטען כי כיום המצב הוא שהנאשמים אינם יכולים לסלק את המפגע מחד גיסא, ומאידך מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם קנס שהולם את חומרת העבירה.

לאור זאת נטען כי יש להחמיר עם הנאשם 4 בהתחשב בעברו הפלילי ובהישנות העבירות, וכן לאור תפקידו המרכזי ביצירת המפגע הסביבתי שנוצר כתוצאה מהפעלת תחנת המעבר באופן המנוגד לדרישות החוק.

טיעוני ב"כ הנאשם 4

ב"כ הנאשם 4 טענה כי על אף שהנאשם אינו יכול לשאת בעונש כספי כבד ואינו יכול לשאת בענישה בדרך של תיקון העוול, אין מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר.

נטען כי בפסיקה שהוצגה ע"י המאשימה במסגרת הטיעונים שקדמו לגזר הדין הראשון, לא נמצא אף מקרה בו הוטלו עונשי מאסר, ולכל היותר הוטלו עונשים כספיים כבדים ושעות של"צ.

נטען כי לא יתכן שבשל חסרון כיס אדם ירצה עונש מאסר.

ב"כ הנאשם טענה עוד כי מאז ביצוע העבירה חלפו 5 שנים וכיום אין חשש שהנאשם יבצע את העבירות שוב, שכן הוא מועסק בחברת הובלות ושליחויות ומשתכר סך של 5,000 ₪.

נטען כי הנאשם הינו פושט רגל ובמסגרת זו הוטלו עליו מגבלות שונות בהתאם לתיק פשיטת הרגל המתנהל כנגדו בבית משפט המחוזי מרכז, תיק פש"ר 13215-08-13.

ב"כ הנאשם הציגה את צו הכינוס.

נטען כי במסגרת תיק הפש"ר נקבע כי הנאשם יחזיר סכום חודשי נמוך של 500 ₪ שתואם את יכולותיו, ובהתחשב בצרכי פרנסת משפחתו.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם עובד שעות רבות, ואף בשעות הלילה בכדי לדאוג לפרנסת משפחתו וארבעת ילדיו בגילאי 8-16.

נטען כי הנאשם הביע חרטה כנה על מעשיו ובמצב זה עותרת ב"כ הנאשם כי יושתו עליו עונשים דומים לאלה שהושתו על הנאשמים הנוספים במסגרת גזר הדין הראשון.

נטען כי ענישה בדרך של שעות של"צ תאפשר לנאשם להמשיך ולעבוד, וכך יוכל להמשיך בתשלום חובותיו בהתאם להסדר שקבע בית המשפט.

ב"כ הנאשם טענה כי הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות דומות הינה בעבירות שבוצעו בשנת 2005, כאשר ההרשעה הינה משנת 2008. נטען כי אין לנאשם הרשעות נוספות בעבירות דומות לאחר מכן.

ב"כ הנאשם טענה עוד כי מאז שהשתחרר הנאשם ממאסרו בעבירה האחרונה בה הורשע הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ויש לזקוף זאת לזכותו.

לאור זאת כאמור, עתרה ב"כ הנאשם שלא לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל או עונש של מאסר בעבודות שירות.

הנאשם 2 נכח בדיון מיום 26.11.13, ואישר את ההסדר בנוגע לנאשמת 1.

דיון

כפי שציינתי בגזר הדין הראשון, המדובר בעבירות מתמשכות שיצרו מפגע סביבתי בולט המכער את הנוף באזור, כאשר חרף התראות חוזרות ונשנות של המשרד לאיכות הסביבה, הנאשמים לא תיקנו את המעוות. אין חולק כי חרף הפסקת פעילותה של תחנת המעבר בשנת 2008, הנאשמים לא הסירו את המפגע הסביבתי שיצרו, עד עצם היום הזה.

יחד עם זאת, הצדדים הגיעו להסדר דיוני, בו לקחה המאשימה בחשבון, באופן הוגן וראוי, את מצבם הכלכלי והאישי של הנאשמים 2, 4 ו-6 כמי שהוכרזו כפושטי רגל ושהינם חסרי יכולת כלכלית לשלם קנסות בסכומים הנהוגים והראויים כענישה כספית בעבירות בתחום איכות הסביבה בסוג העבירות דנן, או לסלק את המפגע מאמצעיהם הכספיים. בקשת המאשימה היא כי הנאשמים, והנאשם 4 בראשם, יחזירו את חובם לחברה בדרך חלופית, של ביצוע עבודות שירות, ולגבי הנאשם 4, העתירה היא לחמישה חודשי עבודות שירות.

עתירתה של ההגנה, לענישה של שירות לתועלת הציבור בהיקף רחב, עונה על אותו עקרון ורציונל, של הטבת הנזק לחברה בדרך חלופית, שאינה כספית או של הסרת המפגע בפועל, אך יתרונה הוא בכך שאינה כורתת את מטה לחמו הדל של הנאשם, ומאפשרת לו לעמוד בהסדרים שנקבעו בתיק פשיטת הרגל שלו.

לנוכח עקרון אחידות הענישה, ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם 4, אני גוזרת על הנאשם 4 של"צ בהיקף של 500 שעות, במסגרת שיקבע שירות המבחן.

שירות המבחן יערוך לנאשם 4 תכנית של"צ ויגיש אותה לאישור בית המשפט תוך 30 יום. הנאשם מוזהר כי אם לא יבצע את השל"צ, יפקיע אותו בית המשפט ויגזור עליו עונש אחר במקומו.

מס' טלפון ליצירת קשר: 050-3477778 או באמצעות ב"כ עו"ד דבש 054-4537505.

כן אני גוזרת על הנאשם 4 ששה חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

כמו כן יחתום על התחייבות ע"ס 10,000 ₪, שלא לעבור עבירה בה הורשע תוך 3 שנים. לא יחתום על ההתחייבות ייאסר ל-5 ימים.

אני גוזרת על הנאשמת 1 ועל הנאשמת 3 קנס בסך 10,000 ₪ לכל אחת.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, במעמד הצדדים.