1. כנגד הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") ואביו הנאשם 1 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות בניה ושימוש הטעונים היתר ללא היתר עבירה כל פי סעיפים 145(א)(2) ו-(3) וכן 204(ב) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1967.

2. ביום 29.9.16 הודיעה המאשימה כי היא חוזרת בה מכתב האישום נגד האב, נאשם 1, ולפיכך הוא זוכה בהכרעת דין.

נותר האישום נגד הנאשם אשר לפני.

3. כתב האישום המתוקן (כפי שתוקן ביום 11.2.15), טוען כי ביום 6.3.06 נתגלו בעכו ברח' בילו 15 בגוש 18108 חלקה 24 כיום חלקה 219 מבנים אשר נבנו ללא היתר ונעשה בהם שימוש ללא היתר. על פי כתב האישום המדבור בתוספות שונות למבנה קיים בדמות תוספת בניה, סגירת כניסה ותוספות קירוי בשטח כולל של 63.5 מ"ר. בכתב האישום המתוקן הוסף כי בין השנים 2011 ל-2012 הוקמה גם סככה בשטח של 22 מ"ר וכן הדירה פוצלה לשתי דירות.

4. הנאשם הכחיש אחריותו לנטען. נשמעו ראיות וסיכומי טענות הצדדים. במסגרת שמיעת הראיות נשמעה פרשת התביעה בלבד, לא נוהלה פרשת הגנה. יש לציין כי הנאשם כלל לא התייצב לישיבת שמיעת הראיות.

5. לבית המשפט הוגש תצהירה של עדת תביעה מס. 3, הגב' רחל טל מיום 21.3.06 ת/1. תצהיר זה נערך במסגרת בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לביצוע עבודות בניה. במסגרת אותו תצהיר מצהירה העדה כי ביקרה במקרקעין ומצאה כי נבנות שלוש תוספות למבנה קיים אשר מתוארות בתצהיר. העדה לא נחקרה בחקירה נגדית יש לציין כי התובעת ביקשה להגיש באמצעותה תמונות אך לאור התנגדות הסנגור דחיתי בקשה זו מאחר ועדה לא יכלה לציין אם היא צלמה אותן או אחר וכן לא נלווה להן כל מזכר או תיעוד אחר אודות נסיבות צילומן.

התצהיר ת/1 יכול ללמד על קיומן של עבודות הבניה אותה עת בשלוש התוספות האמורות, אולם אין בו כל התייחסות למי ביצע את אותן עבודות.

6. עד התביעה הבא שהעיד הינו מר אורי כץ אשר במועדים הרלוונטיים שימש כמפקח בניה בעירית עכו. באמצעות עד זה הוגש גיליון גביית עדות ת/3. העד העיד כי הוא אשר גבה את העדות. יחד עם זאת העד העיד כי אינו זכור את המקרה ויכול להעיד רק על פי מה שרשום (פרוטוקול עמ' 31 ש' 26-27). על פי הרשום בגיליון גבית העדות העדות נגבתה על ידי העד מן הנאשם. לצד הבעייתיות עליה מצביע הסנגור המתעוררת מכך כי לא הוסברה לנאשם זכותו להיוועץ בעו"ד, הרי קיים חוסר רציני ביותר, העדות כלל אינה חתומה על ידי הנאשם אלא על ידי העד בלבד. העד נשאל על כך והשיב כי אינו זוכר, לא רשם דבר מה בעניין זה ולא ניתן לדעת האם העד סרב לחתום או כי אכן מסר את הדברים הרשומים בגיליון גביית העדות.

"ש. יש חלק ריק בסוף ההודעה.

ת. חתימת מוסר ההודעה.

ש. למה הוא לא חתום ?

ת. לא זוכר.

ש. עברת קורס הכשרה ?

ת. לא הכשרה. זה קורס סמכות שוטרים.

ש. בקורס אמרו לך שאם החשוד מסרב לחתום, צריך לרשום זאת ?

ת. יכול להיות.

ש. אם זה לא רשום אנו לא יודעים אם סרב או לא סרב.

ת. לא יודע ולא זוכר.

ש. איך אני אמור לדעת שאדון משייב מסר לך את הדברים שכתובים ?

ת. איני יודע. "

(פרוטוקול עמ' 32 ש' 8-19)

7. מכאן כי מגליון גבייתה עדות לא ניתן ללמוד דבר. מבמאמר מוסגר אציין כי שני הסעיפים בגינם לכאורה נחקר הנאשם בגליון גביית העדות אינם מבססים ממילא את כתב האישום. אין זיהוי של המרפסת 2*4 לאחד מסיעיפי כתב האישום ובניית התוספת מעץ אינה מוגדרת בכל דרך בגליון גביית העדות, לא השטח שלה ולא מיקומה.

8. באמצעות אותו עד הוגש לבית המשפט גם ת/2 אישור מסירה לנאשם. על פי אישור מסירה זה איש לא היה בבית ועל כן הודבק אישור המסירה על דלת הבית ביום 23.3.06. אישור המסירה לא מציין מה היה באותה מסירה, מה נמסר בדרך זו. יתרה מכך לא הוכח כי זה הנאשם התגורר אותה עת בבית וכי ההדבקה על הדלת מהווה אם כן מסירה כדין. העד שיער כי מדובר במסירת הצו לנאשם, אך לא יכל להגיד בוודאות. אישור המסירה התקבל בכפוף להתנגדות הסנגור לעדות סברה. מעבר לכל האמור לעיל, מדובר באישור מסירה המפונה אל הנאשם 1, אשר כתב האישום כנגדו נמחק כאמור הווא זוכה. הנאשם שנדון כעת בפני כלל אינו מזוכר באישור המסירה האמור.

9. עד התביעה הבא שהעיד הינו מר לוגסי אליעש אשר שימש בעת הרלוונטית כמפקח בניה בוועדה. באמצעותו הוגש דו"ח בניה בלתי חוקית שהוא ערך ת/4. דו"ח הבניה זה מיום 11.3.07 מפרט עבירות בניה שונות התואמות את הרשום בכתב האישום, מציין כי מועד ביצוע העבירות הוא שנה לפני כן מרץ 2006 .בסעיף 4 ה לאותו דו"ח רשום תגובת הנאשם ומצוין שם "מצ"ב עדות". למסמך שהוגש לבית המשפט לא צורפה העדות ואין לדעת האם מדבור בת/1 או מסמך אחר.

מכאן כי כל שיש בפני הינו דו"ח על ביצוע בניה בלתי חוקית. העד מעיד כי ראה את הבניה. אין כל אסמכתא על בסיס מה קושרים את הנאשם לביצוע הבניה. לא הוגשה וככל הנראה גם אין עדות שנגבתה באותו מועד.

10. באמצעות עד זה גם הוגש אישור זימון לחקירה מיום 17.10.07 (ת/5).אשר על פי רישומי וצילומי העד הודבק על דלת הבית ביום 17.10.17. אשוב ואציין, גם מסמך זה מופנה לנאשם מס. 1 ולא לנאשם הנדון כעת בפני.

11. המאשימה ביקשה להגיש באמצעות העד את ת/8 גיליון גביית עדות מאת הנאשם מיום 3.10.11. הסנגור התנגד. נשמעו טענות הצדדים והוחלט על ידי כי אכריע במעמד המסמך לאחר שמיעת סיכומי טענות הצדדים במסגרת הכרעת הדין.

10. מדובר בגיליון גביית עדות מיום 3.10.11. כתב האישום נגד שני הנאשמים הגוש ביום 4.5.10. משמע, גביית העדות על ידי מפקח הועדה בוצעה כמעט שנה וחמשה חודשים לאחר הגשת כתב האישום. בטרם גביית העדות התנהלו שתי ישיבות בבית המשפט (בפני מותב אחר). האחת אליה לא התייצבו הנאשמים והוצא צו הבאה. השנייה אליה התייצבו הנאשמים ומסרו גרסתם על פיה הודו בחלק קטן מהבניה וטענו טענות שונות אשר המאשימה הודיעה כי תבדוק אותן. יש לצין כי דברי הנאשמים נרשמו חלקם מפי ב"כ המאשימה וחלקם מפיהם כאשר אין הפרדה בין נאשם אחד לרעהו. לעניין זה אזכיר כי אם המאשימה רואה באותו דיון כהודאה של הנאשם בחלק מן המיוחס לו, הרי שיש כאן גם והודאה של הנאשם 1, אשר כאמור המאשימה מצאה כי כלל אינו אשם.

11. נמצא אם כן כי גביית העדות הייתה פעולת חקירה שביצעה המאשימה לאחר שכבר הגישה כתב אישום ואף בוצעה הקראה. חומר חקירה זה הועבר לעיונו של הסנגור אשר מונה לייצוגו של הנאשם בתיק רק כמה שנים לאחר מכן.

12. הסנגור הפנה להנחיות פרקליט המדינה מס. 6.11 על פיהן השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום תעשה כחריג ובכפוף לאישורו של פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או ראש יחידית תביעות. מוסכם כי לא התקבל אישור שכזה. העד העיד כי פעל על פי ההנחיות שכאשר מגיע אדם צריך לשאוף לגבות ממנו גרסה (פרוטוקול עמ' 36 ש' 3-4).

13. לא אוכל לקבל את ת/8 כראיה לאמיתות תוכנה וכראיה על בסיסה אבסס הרשעה של הנאשם. מדובר בהודאה לכאורה בחלק מן האשומים אשר נגבתה מן הנאשם לאחר שכבר הוגש כתב אישום, קרי החקירה הסתיימה ויתרה מכך בוצעה ראה בפני בית משפט. ההליך הפלילי בפני בית המשפט החל ומרגע זה הודאה אמורה להימסר בפני בית המשפט. נכון הדבר במיוחד כאשר הנאשמים, יחדיו מסרו גרסה כלשהיא בפני ביתה שמפט אשר אמורה הייתה להיבדק על ידי המאשימה. לא להיבדק באמצעות חקירתם. נכון הדבר שבעתיים כאשר בחקירה לא נאמר לנאשם דבר זכותו להיוועץ בעו"ד. גם אם אז לא נהוג היה הדבר בגביית עדות, הרי שמדו בר בנאשם במהלך ניהול משפטו, ניגבת ממנו הדואה על ידי חוקר של המאשימה ולא ניתנת לו האפשרות להיוועץ בעו"ד. לא הובהרו נסיבות כניסתו למשרדי המאשימה, רק כי הוא הגיע והחוקר הונחה לשאוף לגבות גרסה ממי שמגיע.

מדובר בשני מחדלים מהותיים, ועל כן, על אף שהנאשם בחר לשתוק ולא להעיד, לא אוכל לקבל את המסמך כראיה.

12. גם עד התביעה הנוסף, מר בנימין בורדוגו אשר ערך ביקור במקום בשנת 2014 אינו יכול להעיד מי ביצע את הבניה.

13. לאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון לזכות את הנאשם. הוכח לפני כי בבניין ישנה בניה בלתי חוקית. יחד עם זאת לא הוכח בפני מי אחראי לבניה. לא הוכח בפני כי הנאשם התגורר במהלך שנים אלו במבמנה או כי היה בבעלותו או בחזקתו. עוד לא הוכח בפני מודע הוגש כת באישום וממשיך להתנהל דווקא נגד הנאשם ולא נגד בני משפחה אחרים.

כאמור, זיכתי את הנאשם.

נימוקי הכרעת הדין ישלחו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ז, 18 יוני 2017, בהעדר הצדדים.