1) בפניי בקשה מטעם הצד השלישי לסילוק ההודעה לצד ג' כנגדה על הסף וכן בקשה נוספת למחיקת התובענה .

2) בתאריך 1.8.2008 הגישה התובעת (חברת "הפניקס בע"מ") בבית-משפט השלום בחדרה בהליך של סדר דין מקוצר תובענת "שיבוב" כספית כנגד הנתבעים בסך של 33,558 ₪ . יש לציין , כי בכתב התביעה המתוקן מיום 17.11.2009 עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בסך של 32,858 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום התרחשות התאונה ועד למועד התשלום בפועל .

3) מכתב התביעה עולה , כי התובעת ביטחה רכב מסוג "שברולט וינט" השייך למבוטחתה , דבורה לוי , אשר נפגע בעפולה בתאריך 30.9.2007 כתוצאה מפגיעה של רכב מסוג "פולסווגן" בו נהג הנתבע 2 ואשר נמצא בבעלותו של הנתבע 1 . בכתב התביעה מייחסת התובעת לנתבעים מספר עוולות מדיני הנזיקין ובכלל זאת התנהלות רשלנית , הפרת חובת הזהירות וכן הפרה של חובות חקוקות מתחום דיני התעבורה . עוד נטען בכתב התביעה , כי על פי חוות-דעת של שמאי מטעמה לרכב הניזוק נזק כספי בשיעור של 34,666 ₪ ולפיכך הוכרז נזק "אובדן כהלכה" .

4) במסגרת כתב ההגנה עתרו הנתבעים לקבלת רשות להגשת הודעה לצד שלישי כנגד חברת הביטוח "איילון בע"מ" , אשר במועדים הרלוונטיים לתובענה ביטחה את רכבם . בתאריך 7.9.2008 קיבל בית-משפט השלום בחדרה (כב' השופט חננאל שרעבי) את הבקשה ואיפשר לנתבעים להגיש הודעת לצד שלישי בתוך 14 יום . לאחר שהתיק הועבר לבית-משפט זה התקיים דיון בתאריך 10.2.2011 במהלכו קבע מותב זה ,כי ההודעה לצד ג' תוגש בתוך 15 יום .

5) בתאריך 18.3.2012 הגיש הצד השלישי בקשה לדחיית ההודעה בנימוק כי רכבם של הנתבעים בוטח על ידי הנתבעת בין התאריכים 26.10.2006 – 20.5.2007 בלבד , וכי הפוליסה בוטלה לאחר שדמי הפרמיה לא שולמו על ידי הנתבעים . עוד טוען הצד השלישי , כי באירוע התאונתי נשוא מחלוקת זו היה מבוטח גם רכב נוסף השייך לאשה בשם זהבה צינדר , וכי בשל כך הגברת צינדר אף הגישה תובענה לבית-המשפט לתביעות קטנות בטבריה , תובענה כספית כנגד הנתבע 2 וכן כנגד המבוטח של התובעת , מר דוד לוי . הצד השלישי צירף לבקשה את פסק-דינו של בית-המשפט לת"ק בטבריה (כב' השופטת רים נדאף) מיום 21.12.2009 בגדרו נקבע כי הנתבע 2 חויב לשלם לצד השלישי סך של 6918 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה וכן חויב לשאת בהוצאות משפט .

6) הצד השלישי עותר בבקשתו לסילוק ההודעה כנגדו על הסף בנימוק , כי פס"ד זה מקים השתק פלוגתא במערכת היחסים שבין הנתבע 2 לבין הצד השלישי בכל הנוגע לטענת הצד השלישי בדבר היעדר כיסוי ביטוחי לרכב וכן ביחס לביטול הפוליסה בגין אי תשלום הפרמיה . בנוסף לכך , צורף לבקשה תצהיר מיום 13.3.2012 מטעם הגברת סימה טויזר המשמשת כראש צוות מחלקת גבייה במחוז חיפה והצפון של הצד השלישי . בתצהיר זה צוין , כי הכיסוי הביטוחי בוטל בשל כך שאחד מבין שלושת השיקים , אשר באמצעותם בוצע תשלום דמי הפרמיה , חולל וכי חרף מכתבי התראה אשר נשלחו אל הנתבע 2 אזי בסופו של יום יתרת הפרמיה לא שולמה לטובת הצד השלישי – דבר אשר יאלץ את הצד השלישי לבטל את הפוליסה בתאריך 20.5.2007 .

7) בתגובה לבקשה ציינו הנתבעים , כי פסה"ד אשר יצא מלפני בית-משפט השלום בטבריה ניתן במעמד צד אחד מאחר והנתבעים נעדרו ממנו . הנתבעים מדגישים כי אמנם הוגשה על ידם בקשה לביטול פסה"ד או בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי , ברם הדבר נבע מחסרון כיס , ולפיכך עובדה זו מחייבת את בית המשפט דכאן לבחון את המקרה באופן מעמיק וממצה לאחר שמיעת ראיות מכח עקרונות כללי הצדק הטבעי וזכות הגישה לערכאות . בתגובה לתגובה זו מציין הצד השלישי , כי הגשת בקשה לביטול פס"ד בביהמ"ש לת"ק איננה מצריכה תשלומי אגרה ואף אינה מצריכה ייצוג של עו"ד , מה גם שהנתבעים לא שילמו לידי הצד השלישי את הוצאות המשפט אשר נפסקו על ידי ביהמ"ש לת"ק בטבריה וכן גם את דמי הפרמיה המוסכמים . במהלך הדיון בביהמ"ש בתאריך 27.11.2012 ציין ב"כ הנתבעים , כי פסה"ד איננו קובע ממצאים עובדתיים או משפטיים ביחס לנתבע 1 אלא כלפי הנתבע 2 בלבד , ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה .

8) בתאריך 22.11.2012 הגיש הצד השלישי בקשה נוספת לסילוק התובענה על הסף , בנימוק כי על אף שיתר הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם , אזי התובעת עצמה הגדילה עשות בכך שלא טרחה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 16.6.2011 בה נקבע , כי על הצדדים להגיש את תצהיריהם בתוך 45 יום . במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 27.11.2012 ציין בתגובה ב"כ התובעת , כי התובעת מוותרת על השמעת עדים מטעמה בהתאם להוראת סעיף 7 לפקודת הראיות מאחר והנתבעים מודים בכך בגרימת נזק למבוטחתם . במהלך הדיון בביהמ"ש נחקרה הגברת טויזר על תוכן תצהירה ופירטה את השלבים שונים אשר הובילו את חברת הביטוח "איילון בע"מ" להכריז על ביטול פוליסת הביטוח בשל אי תשלום הפרמיה מצד הנתבעים .

דיון והכרעה :

הבקשה לסילוק התובענה על הסף :

9) ב"כ הצד השלישי משתית את בקשת מרשתו לסילוק התובענה על יסוד ניתוח הוראת סעיף 214ט(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 הקובעת , כי תצהיר אשר לא הוגש במועד שנקבע בהחלטת ביהמ"ש, לא יוגש אלא ברשות ביהמ"ש , וכך גם אותו בעל דין אשר לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יורשה להעיד בביהמ"ש אלא ברשות ביהמ"ש וטעמים מיוחדים שיירשמו .

10) כאמור , אין מחלוקת כי עסקינן במקרה עליו חולשות הוראות תקנות סדר הדין האזרחי הנוגעות להליך משפטי המתנהל במסלול של סדר דין מהיר . בהחלטת ביהמ"ש מיום 16.6.2011 נקבע בהחלטת ביהמ"ש כי על כלל הצדדים המעורבים בתיק זה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם וכי ימי פגרת הקיץ נכללים במועד להגשת התצהירים . עוד נקבע בגדר החלטה זו , כי מועד ההוכחות יתקיים 3.1.2012 , אולם בסופו של יום המועד נדחה ליום 27.11.2012 לאור בקשות שהוגשו על ידי ב"כ הצדדים וכן בהתחשב במיעוט מספר ימי השיפוט המוקצב לבית-משפט זה .

11) אין חולק כי ב"כ התובעת לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ואף לא הגישו בקשה לזימון עדים מטעמם באמצעות צו שיפוטי ואשר על כן , ב"כ התובעת הודיע במהלך הדיון מיום 27.11.2012 כי הינו מוותר על העדת עדים מטעם מרשתו (ראה : עמוד 5 שורה 24 ; עמוד 6 שורות 17 - 18 לפרוטוקול) . חרף הודעה זו, חזר ב"כ הצד השלישי בשנית על בקשתו למחיקת התובענה על הסף בנימוק , כי הסנקציה הראויה בגין אי הגשת תצהיר עדות ראשית הינה מחיקת התובענה על הסף (ראה : עמוד 6 שורות 9 - 10 לפרוטוקול) .

12) כאמור מעלה , עסקינן בתובענה כספית המתנהלת בהליך של סדר דין מהיר , ולפיכך כל תובענה המוגשת במסגרת הליך זה מחייבת את בעל הדין לצרף לכתב התביעה תצהיר אימות "בגצ"י" התומך בכתב התביעה . בעוד שאי הגשתו של תצהיר אימות יכולה להביא לסילוק על הסף של התובענה , הרי שפני הדברים שונים כאשר מדובר באי הגשת תצהיר עדות ראשית שכן, עצם אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע במסגרת הליך של סדר דין מהיר איננה מביאה לסילוק התובענה על הסף . כך גם עצם אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם נתבע אינה מביאה למתן פס"ד נגדו על אתר . משמעותה של תקנה 214ט(ג) לתסד"א אינה הרשאה לסילוק תביעה על הסף או לקבלת התביעה במקרים לעיל , אלא סנקציה אשר פועלת ראייתית לחובתו של התובע או של הנתבע אשר נמנע מהגשת תצהיריו . אמנם , ייתכן כי בשל הימנעות זו תידחה בסופו של יום התובענה או תתקבל במלואה , אך למסקנה זו יש להגיע בסופו של ההליך ולא בתחילתו (ראה : רחמים כהן ומנחם קליין , סדר דין מהיר (תשס"ה) , הוצאת "נבו" , עמודים 40 – 41) .

13) אשר על כן , הנני דוחה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף , ברם הנני מוצא לנכון להבהיר, כי התובעת לא תורשה להעיד עדים מטעמה במהלך ישיבות ההוכחות הבאות . הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסה"ד .

ההודעה לצד ג' :

14) עיון בפסק-דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות בטבריה מעלה , כי הנתבע 1 לא היה בעל דין במסגרת אותו הליך , ולכן קביעותיו העובדתיות של בית-המשפט בכל הנוגע לאי תחולת הכיסוי הביטוחי בכל הנוגע לנתבע 2 בלבד (ראה : עמוד 30 שורה 1 לפרוטוקול ביהמ"ש לת"ק בטבריה מיום 21.12.2009) . לפיכך , ברי כי קביעה עובדתית זו הינה בבחינת השתק פלוגתא בכל הנוגע למערכת היחסים שבין הנתבע 2 לבין הצד השלישי בלבד (ראה : 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח ואח' מיום 9.6.2010 ; רע"א 1958/06 סויסה נ' צ'מפיון מוטורס מיום 20.10.2006) .

15) תנאי להתקיימות השתק פלוגתא הוא שההכרעה היתה מבוססת על "ממצא 'חיובי', להבדיל מממצא של 'חוסר הוכחה'" (ראה : ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)), וכי לצד שנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא "היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא" (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 (2000)). ההתדיינות בבית המשפט לת"ק בטבריה בכל הנוגע לנתבע 2 הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית , מה גם שבית-המשפט העליון פסק פעמים רבות , כי פסק דין בהעדר התייצבות ואף בהעדר הגנה יכול ליצור השתק פלוגתא (ראה : רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין מיום 8.3.2009 ; 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח ואח' מיום 9.6.2010 ; נינה זלצמן , מעשה בית דין בהליך האזרחי, 325-324 (1991)). המקרים בהם ניתן "לתקוף" פסק דין חלוט הינם חריגים וקיצוניים במיוחד דוגמת פס"ד שניתן על סמך עילת תרמית (ראה: רע"א 7746/09 יעקב טוויל כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף התחנה המרכזית מיום 26.11.2009 ; ע"א 10564/05 גת נ' מתיתיהו מיום 19.9.2007) .

16) במקרה דנן, אין לקבל את טענת הנתבע 2 בהליך זה כי לא ניתן לו יומו בביהמ"ש לת"ק בטבריה , שכן היה סיפק בידו להגיש לביהמ"ש לת"ק בקשה לביטול פסה"ד מבלי שהדבר היה כרוך באגרת משפט ו/או בהוצאות כספיות אחרות . זאת ועוד , היה אף סיפק בידי הנתבע 2 להגיש בקשת רשות ערעור על פסה"ד , וככל שמצבו הסוציואקונומי היה כה קשה כפי המתואר, ברי כי היה באפשרותו לפנות לקבלת סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי או לחילופין, מלשכת עורכי הדין במסגרת תוכנית "פרו בונו" , או לחילופי חילופין, להגיש לביהמ"ש המחוזי בקשה לפטור מאגרה וערובה . יתירה מכך , הנתבע 2 לא צירף לבקשתו כל אסמכתא המצביעה על כך שמצבו הכלכלי עובר ליום מתן פסה"ד בבהימ"ש לת"ק בטבריה היה מצב כלכלי קשה שלא איפשר בידו להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בנצרת .

17) עיון בפסק-הדין מעלה , כי פסק-הדין מעלה מתייחס אך ורק לנתבע 2 בלבד ואיננו קובע ממצאים עובדתיים או משפטיים כלשהם הנוגעים לנתבע 1 , אשר אליבא דנטען בפרק העובדתי של כתב התביעה המתוקן מיום 17.11.2009 , הינו הבעלים הרשום של הרכב הפוגע , וזאת בה בשעה שהנתבע 2 היה במועד הרלוונטי לתובענה נהג רכב ו/או מחזיק הרכב בלבד .

18) אשר על כן , הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה על סילוק ההודעה לצד ג' אותה הגיש הנתבע 2 . נוכח חשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות , ברי כי יש ליתן לנתבע 1 את יומו בביהמ"ש על מנת לנסות ולהפריך את טענות הצד השלישי והעדים מטעמה הנוגעות לאי תשלום הפרמיה בתקופה הרלוונטית לאירוע וביטול הפוליסה .

19) הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסה"ד . דיון ההוכחות הבא יתקיים בתאריך 12.3.2013 בין השעות 10:00 – 11:30.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ג, 04 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.