נוכחים:

התובעת וב"כ עו"ד שלמה בן כהן

ב"כ הנתבעות 1 ו-2, עו"ד אילן עוזיאל

ב"כ הנתבעות 3 ו-4 וצדדי ג', עו"ד חגית וילנסקי

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ התובעת:

הודעתי לחברי שאני מוותר על התביעה כנגד הנתבעת 2, סלקום.

עו"ד עוזיאל:

אבקש דחיה ולא מחיקה. אנו נבקש הוצאות. לפי הפוליסה על הנתבעת 2 חלה חובת השתתפות בעצמית בסך 1000 דולר שתגבה מהם לבטח הואיל וסך ההוצאות לטיפול בתביעה עלה על סכום זה.

ב"כ התובעת:

משאיר לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

<#2#>

החלטה

1. התביעה כנגד הנתבעת 2 – נדחית.

2. הוצאות תפסקנה בסוף ההליך.

3. לנוחות מר יעקב כחלון, עדותו תשמע תחילה והתובע תמתין מחוץ לאולם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

מר יעקב כחלון, לאחר שהוזהר כחוק לומר את האמת משיב לשאלות עו"ד עוזיאל:

ש. אתה בעלה של התובעת, אתם נשואים?

ת. התגרשנו והתחתנו שוב פעם, כמה חודשים אחרי התאונה.

ש. אני מבין שאשתך התקשרה אליך ביום המקרה והודיע לך שהיא נפגעה. הגעת למקום?

ת. כן.

ש. מה היא סיפרה לך בטלפון?

ת. היא צרחה בטלפון "תבוא תעזור לי", היה בכי מאד קשה בטלפון, עזבתי את המקום והגעתי אליה.

ש. כשאתה הגעת איפה מצאת אותה, ישובה, עומדת?

ת. ליד המדרגה המפורסמת יש אדניות ששם היא התיישבה ביחד עם איש נוסף שעזר לה.

חניתי והיא ישבה על האדנית שרואים בתמונה. היה שם בחור שסייע לה והבן שלי שגם היה איתה. אני מסמן בעט כחול את מקום הישיבה.

<#4#>

החלטה

גיליון מתוך דו"ח החקירה של גיא דרור ובו שתי תמונות צבע יוגש ויסומן נ/1 וייסרק בצבע למערכת הנט. מובהר כי מר כחלון סימן על גב התמונה התחתונה מס' 6 את המקום בו מצא את התובעת ישובה ביום האירוע.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. גם הבן שלכם היה איתה באותו יום?

ת. כן. הוא היה בן חמש.

ש. היה איתה בחור נוסף שליווה אותה לסלקום לבצע החלפה של מספרי טלפונים?

ת. נכון.

ש. הכרת את הבחור?

ת. לא אישי. זה מישהו מהעבודה. לא מכיר אותו. כשהגעתי הוא עדיין היה שם.

ש. כשהגעת שאלת אותה מה קרה. מה היא סיפרה?

ת. היא סיפרה שנפלה במדרגה, נשכבה על הרצפה, בחור שהיה מאחוריה רץ אליה. הבחור היה מאחוריה. כמה אנשים באו לעזור, הרימו אותה מהרצפה וניסו להושיב אותה כפי שאמרתי קודם. היה לחץ והיסטריה גם של הילד שראה אותה כאובה.

ש. היא סיפרה לך מה גרם לנפילה?

ת. באותו מעמד היה בכי קשה. לא נכנסתי לדבר הזה כי היה מצב לא נעים.

ש. כשהגעת איתה על מנת לפנות אותה לטיפול רפואי לא הגעת עם מצלמה?

ת. לא.

ש. אתם טוענים בתצהיר שפינית אותה לבית חולים.

ת. כן.

ש. אתם לא פיניתם אותה מיידית לבי"ח אלא למוקד רפואי בראשל"צ?

ת. נכון. אני לא הבנתי באותו רגע את העוצמה.

פיניתי אותה למוקד רפואי. הבחור שהיה איתה הלך.

ש. אתה צלמת את התמונות המצורפות לתצהיר?

ת. כן.

ש. במרחק של זמן ממועד התאונה, מתי צולמו על ידך?

ת. איני זוכר תאריכים אך זה מופיע על התמונות.

ש. סוף ספטמבר?

ת. כן. כחודש ומשהו לאחר התאונה.

ש. כשאתה צלמת היית שם לבד?

ת. לא, היא היתה ברכב והראית לי איפה נפלה בדיוק. המדרכה נמצאת 2 מ' מהכביש.

ש. היא נשארה ישובה ברכב?

ת. היא לא יכולה היתה ללכת שלושה חודשים וחצי. זה היה בדרך לאחד הטיפולים שלה.

ש. היא הראית לך מהרכב את האזור? המדרגה זה משהו רחב ולא יכלה להצביע באופן ספציפי על מקום הנפילה?

ת. היא יכולה היתה.

ש. מציג לך תמונה. נניח שהיתה ישובה ברכב איפה שרואים את הרכב הלבן בתמונה.

ת. פחות או יותר. היא יכולה היתה להצביע על נקודת הנפילה.

ש. יש איזושהי סיבה למה צילמת את השבר במדרגה.

ת. צלמתי מתוך כעס. אני פניתי לעיריית ראשל"צ, לאחראית שם ואמרתי שיש מפגע וביקשתי שיטפלו שמישהו לא ייפול. לצערי הרב התחלתי להבין שמעבירים האחריות למישהו אחר.

ש. הבנת שמי שטיפל במפגע זה הבעלים של המקום ולא העירייה?

ת. לא יודע. אני יודע שזה לקח המון זמן וזה מאד הכעיס אותי.

ש. האם ביקשו ממך לצרף לתצהירך איזשהם תלושי שכר של עזרה, עוזרת בית או קבלות?

ת. ביקשו אבל עוזרת בית שהגיעה זה תשלום מזומן ומוניות שנלקחו מידי משהו אין לי משהו. יש לנו אישורים מהרופאים. יש אישורים על בדיקות.

ש. כשאתה הגעת למקום וראית את אשתך ישובה על האדנית, זכור לך איזה נעליים נעלה?

ת. לא.

ש. האם רעייתך נהגה ללכת עובר לתאונה עם נעלי עקב?

ת. כן.

משיב לשאלות עו"ד וילנסקי:

ש. מתי פנית לעירייה אחרי התאונה?

ת. חודש אחרי עשיתי סיבוב נוסף במקום כדי לראות אם תיקנו. לא זוכר תאריכים.

ש. למי פנית בעירייה?

ת. מיש אחראית על הביטוח בעירייה שאחראית על נושא מפגעים.

ש. לאחר מכן פנית פעם נוספת?

ת. פניתי פעם נוספת במכתב לעירייה.

ש. אחרי כמה זמן?

ת. אני לא זוכר בדיוק.

ש. קיבלת תשובות מהעירייה?

ת. כן, אמרו לי שזה לא באחריות שלהם.

ש. בעל פה או בכתב?

ת. זה היה טלפונית אם אני לא טועה.

ש. בסמוך לאחר התאונה זה היה?

ת. לא זוכר תאריכים מדויקים. זה היה חודשים לאחר התאונה.

ש. הגעתם קודם כל למוקד עם אשתך. היית איתה?

ת. כן.

ש. היא סיפרה לרופא מה קרה לה?

ת. כן.

ש. מה היא סיפרה?

ת. סיפרה שיצאה מסלקום אחרי שעשתה מה שעשתה שם ונפלה על המדרכה. כנראה הבינה שהיה מפגע במדרכה. אחרי חמש שנים מה אמרה לרופא, צר לי, אני לא זוכר.

הרופא במוקד הפנה אותנו לבית חולים. הייתי איתה בבי"ח. שם היא שוב חזרה וסיפרה מה קרה.

ש. אתם מעסיקים עוזרת בית?

ת. לסירוגין.

ש. כמה זמן אתם מעסיקים אותה?

ת. לתקופות שאני יותר פנוי אני עושה דברים בבית. היתה מישהי בהתחלה ולאחר מכן מישהי אחרת.

ש. אתם מצהירים עליה לביטוח לאומי?

ת. לא.

התובעת, לאחר שהוזהרה כחוק לומר את האמת משיבה בח.נ. לשאלות עו"ד עוזיאל:

עו"ד עוזיאל:

מתנגד לעדויות שמועה, סברה, הגשת מסמכים שלא ע"י עורכיהם והרחבת חזית.

המשך:

ש. את תושבת ראשל"צ?

ת. כן.

ש. אזור המערב?

ת. מערב.

ש. התאונה ארעה במרכז עסקים, באזור המערבי של העיר?

ת. נכון.

ש. במועד התאונה עבדת כסוכנת מכירות של חברת שטרן?

ת. כן.

ש. תספרי לנו לאיזה צורך הגעת במועד התאונה למקום התאונה?

ת. באותו יום הגענו לסלקום, כחלק מחפיפה שהעברתי למישהו שהיה אמור להחליף אותי כי הייתי אמורה להתחיל עבודה טובה יותר עם שכר יותר טוב, באותו תחום. הגענו לסלקום כדי לעשות העברת אנשי קשר ולקוחות מטלפון אחד לשני.

ש. האם נכון ששמו של הבחור שהתלווה אליך הוא שקד צור?

ת. נכון.

ש. נכון שהתאונה ארעה כשאתם הייתם בדרככם חזרה מסלקום לרכב?

ת. נכון.

ש. מראה לך תמונה. יש כמה אפשרויות להיכנס לסניף סלקום. האם את יכולה לומר לנו כשהגעתם לסניף מאיפה הגעתם, מהמדרגות?

ת. החנינו את הרכב באזור החניה והגענו לסניף מאותה מדרגה שלמעשה עליה נפלתי כשיצאתי מהסניף. זה היה בחזית של הבניין.

ש. האם ביקרת במקום הזה לפני התאונה?

ת. כן.

ש. אפשר לומר הרבה פעמים?

ת. לא. פעמים מעטות.

ש. היית במקום הזה גם לאחר התאונה?

ת. לצערי כן, כלקוחה, שדרוג טלפון, טיפול. רק כלקוחה.

ש. את היית נוכחת כשבעלך צילם את התמונות?

ת. לא.

ש. הוא ניגש לשם לבד?

ת. כן.

ש. איך הוא ידע לצלם?

ת. הוא הגיע לאסוף אותי ברגע התאונה.

ש. ברגע התאונה היית כאובה?

ת. מאד.

ש. איפה הוא מצא אותך?

ת. על המדרגה, ישובה.

ש. את יכולה לסמן בתמונה איפה מצא אותך?

ת. אני מסמנת באיקס על התמונה את המקום שבו בעלי מצא אותי. שם ישבתי.

ש. את בטוחה שפה היית כשבעלך הגיע?

ת. כן.

<#6#>

החלטה

גיליון תמונות של משרד חקירות גיא דרור יוגש ויסומן נ/2 וייסרק בצבע למערכת הנט. יצוין כי התובעת סימנה את המקום בו בעלה מצא אותה ישובה לאחר הנפילה על תמונה 3.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. כשבעלך הגיע למקום מה סיפרת לו?

ת. שנפלתי.

ש. האם גם אמרת לו איפה נפלת?

ת. כן.

ש. האם אמרת לו איפה נפלת מבחינת נפלתי על הדרגה הזו?

ת. הצבעתי על המדרגה באופן ספציפי. על השבר ועל הזיז.

ש. את זה אמרת לו כשבא לקחת אותך לטיפול רפואי?

ת. כן. היה שם נוכח הבן הקטן שלי אז הוא זה שלקח את האבא והראה לו אבא כאן זה קרה, תראה מה קרה לאמא.

ש. אם הבן הקטן הראה לו דבר אחד.

ת. גם אני הראיתי לו בוודאות, כשכולי כאובה. אני הייתי עדיין בהכרה.

ש. איך ארעה התאונה?

ת. יצאתי בסלקום, אני, שקד ובני, תוך כדי דיבור התקדמנו לכיוון הרכב, באתי לרדת מהמדרגה עם רגל ימין, הרגל מעדה בשבר הזה ובזיז, כנראה שהרגל מהשבר התעקמה חיצונית. הנפילה היתה יותר כתוצאה מזה שלא יכולתי לעמוד על הרגל. שמעתי את העצמות שלי נשברות באוזניים.

ש. האם ייתכן שכשהלכת עם שקד תוך כדי שאת מדברת איתו ופשוט פספסת את המדרגה ועקב זה נפלת, ללא קשר לשבר?

ת. לא פספסתי את המדרגה.

ש. האם כשהגעת לטיפול רפואי מסרת פרטים של מה שקרה? גם במוקד וגם אצל הרופא?

ת. כן.

ש. מציג לך שני מסמכים. באישור רפואי של קופ"ח מיום 3.9.2008 כתוב "מעדה בעבודתה 28.8, פספסה מדרגה" ובעוד אישור רפואי של מרפאות חוץ, יום לפני, 2.9 כתוב: "בעבודה החטיאה מדרגה". אצל שני רופאים שונים בתאריכים שונים את אמרת שפספסת מדרגה.

ת. אני לא מסרתי. לא תמיד הם רושמים בדיוק מה שאני מוסרת. אני לא יכולה לראות מה הם מציינים שם בזמן שהם כותבים הדו"ח הרפואי שלהם. זו פעם ראשונה שאני רואה את זה.

ש. אבל הם צורפו לתצהירך.

ת. יכול להיות אבל לא קראתי.

ש. היום כשאת נזכרת ביום המקרה, יכול להיות שמה שרשום זה מה שמסרת, דהיינו שפספסת מדרגה?

ת. לא. אולי אם הייתי מפספסת אותה הנזק לא היה כזה עצום.

ש. כמה זמן עשית לשקד צור חפיפה?

ת. שבוע.

ש. האם התקשר לשאול מה שלומך?

ת. פעם אחת שוחחנו במהלך הטיפול או שעה-שעתיים אחרי.

שקד החליף אותי במקום העבודה הישן שלי.

ש. למה שקד לא הגיע לבימ"ש?

ת. אני לא יכולה לענות לך על השאלה הזו. אין לי איתו כל קשר ועד כמה שאני יודעת לא המשיך לעבוד שם יותר.

ש. בזמן הגשת התביעה לא היתה לך בעיה להשיג את שקד. עשית מאמץ להשיג אותו?

ת. לא.

ש. זה נובע מזה שהחלטתם לא להביא אותו לעדות?

ת. (פונה לבא כח).

ש. איזה נעליים נעלת במועד האירוע?

ת. נעל פלטפורמה.

ש. מעץ, מחבל, מפלסטיק?

ת. לא מעץ. סוג של גומי.

ש. מה גובה העקב?

ת. אני לא יודעת לאמוד.

ש. מספר סנטימטרים?

ת. 4-5 ס"מ. אין לי מושג.

ש. כשאת נפלת, מצאת את עצמך על גבי המדרכה או על גבי המשטח שמוביל אל המדרכה? הלכת ומעדת על גבי מדרגה, במצב הסופי של הנפילה איפה היית?

ת. על המדרגה עצמה. ישובה על המדרגה. איפה שסימנתי בעצם.

ש. מציג לך תמונה של המדרגה. במצב הסופי של הנפילה היית על גבי המשטח שאני באיקס או המשטח שאני מסמן בעיגול?

ת. באיקס.

<#8#>

החלטה

דף תמונות ייסרק בצבע ויסומן נ/3. התובעת סימנה על תמונה 1 את המשטח בו נפלה – סומן באיקס.

<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. מה קרה עם הנעל?

ת. נפלה, יצאה מהרגל.

ש. איפה היא היתה?

ת. לידי.

ש. היא היתה מונחת על המשטח או תקועה על משהו?

ת. לא היתה תקועה.

ש. לא ננעצה?

ת. לא.

ש. את זוכרת שמסרת עדות בפני השופטת בשלבים מקדמיים של הדיון?

ת. אני לא יכולה לומר שאני זוכרת הדברים שנאמרו.

ש. האם את זוכרת שנשאלת אם הנעל ננעצה בזיז ואת השבת שכן?

ת. יכול להיות. אני אסכל וארענן את זכרוני (מעיינת).

ש. אמרת לכב' השופטת שהעקב ננעץ. איך זה מתיישב עם מה שאת אומרת היום?

ת. צר לי, אני לא יודעת לומר.

לשאלת ביהמ"ש, אני מבהיר שאני לא זוכרת מה היה הלך העניינים ובאיזו סיטואציה היתה ממוקמת הנעל.

המשך:

ש. מה למעשה טענתך היום? כתוצאה ממה נפלת?

ת. כתוצאה מאותו מפגע במדרכה. מאותו שבר וזיז שלא אמורים היו להיות שם. זה שני דברים שהם אחד בתוך השני, הזיז יצא מתוך השבר.

ש. מכתב שכתבת לחברת סלקום בינואר 2009 כתבת שנפלת בגין מדרכה שבורה. מדוע לא הזכרת זיז הברזל?

ת. (מעיינת). אולי אני אצא "נעל" אבל את המכתב הזה כתב בעלי זמן קצר אחרי התאונה. לא הייתי ערה לכל הפרטים. צר לי, אני לא כתבתי. החתימה פה היא חתימה שלי אך את המכתב כתב בעלי ולא אני ולא הייתי מעורה בפרטים.

<#10#>

החלטה

מכתב חתום ע"י התובעת ביום 25.1.2009 המופנה לחברת "סלקום" יוגש ויסומן נ/4. לסרוק לחוצץ מוצגים.

<#11#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. היום את לא זוכרת את מהלך הדברים, מאידך גיסא במכתבים ובמסמכים הרפואיים כתוב שפספסת מדרגה. האם יכול להיות שהעובדה שקיים שם פגם במדרגה לא גרם לנפילה שלך?

ת. אני בטוחה במאת האחוזים שזה מה שגרם לתאונה שלי. הלוואי והייתי מפספסת מדרגה כי אז לא היו לי חמישה שברים ברגל, אם הייתי מפספסת את המדרגה אז הייתי נוחתת על כף הרגל והרגל לא היתה מתעקמת.

עבדתי בזמן התאונה בחברת שטרן כסוכנת מכירות.

ש. עבדת שם כשנה לפני התאונה?

ת. לא בדיוק, עבדתי שם לפני כן. פוטרתי והחזירו אותי כסוכנת מכירות ועל כן רשום בתלוש השכר שתחילת העבודה יולי 2009.

ש. נכון שלפני כן היית זבנית בחנות נשים?

ת. כן. עשר שנים.

ש. גם באיזשהו שלב היתה לך חנות שפתחת כעצמאית ושרדה חצי שנה?

ת. נכון. סטודיו.

ש. מה שנות הלידה של הילדים?

ת. 2002, 2005 והקטנה שלי ב-2010.

ש. באיזה חודש בשנת 2010?

ת. מאי.

ש. מראה לך את ס' 13 לתצהירך. אבקש שתקראי אותו ותגידי לי אם את רוצה לשנות בו משהו או שהוא נכון מבחינתך?

ת. (מעיינת). כן. את העבודה הזו לא נאלצתי לנטוש. נאלצתי לנטוש את המשרה החדשה.

ש. האם זה נכון שאת העבודה בחברת שטרן היית אמורה לסיים ממילא בסוף אוגוסט 2008 ובגלל זה גם העברת חפיפה לשקד צור ביום התאונה?

ת. נכון.

ש. האם זה נכון שלא נאלצת לנטוש העבודה בחברת שטרן בעקבות התאונה?

ת. לא בחברת שטרן.

ש. את חתמת על תצהירך וזה לא מסמך רפואי?

ת. נכון, אני לא מכחישה.

נאלצתי לנטוש את עבודתי. לא רשום עבודתי בחברת שטרן. מבחינתי זו העבודה החדשה שהייתי אמורה להתחיל שעה אחרי או יום אחרי.

ש. בתחילת הסניף כתוב "לאור מצבי...לא יכולתי לחזור לעבודתי בחברת שטרן".

ת. אני מסכימה איתך שהסעיף הזה לא מנוסח כמו שצריך.

ש. המל"ל קבע לך 3 חודשי אי כושר שאני מניח שהיית בבית?

ת. נכון.

ש. התחלת לעבוד בחברת לביא כפיר בנובמבר 2009?

ת. נכון.

ש. למה לא קודם?

ת. לא יכולתי. לא הייתי מסוגלת, גם נפשית וגם פיזית.

ש. הלכת לרופא תעסוקתי להאריך את זה מעבר לשלושה חודשים?

ת. לא. האמת היא שדי פעלתי לבד בלי המלצות ועצות של מישהו מקצועי. לצערי לא עשיתי את זה.

ש. עזבת שם בלביא כפיר בפברואר 2010?

ת. כן. עבדתי שם בתור זבנית בדוכן תכשיטים.

ש. זו העבודה שעבדת בה עשר שנים?

ת. הייתי אז זבנית בחנות להלבשה תחתונה. בלביא כפיר זה תכשיטים.

ש. את לא פוטרת מהעבודה שלך בלביא כפיר?

ת. פוטרתי.

ש. יש לך מכתב פיטורים?

ת. אם הייתי יודעת הייתי מביאה מכתב פיטורים מהבית.

אני לא ידעתי שזה קשור לפיטוריי.

ש. למה פוטרת?

ת. כי לא הייתי מסוגלת לתת לו השעות המרובות בדוכן תכשיטים.

ש. האם זה נכון שכשעזבת את העבודה בלביא כפיר היית בהיריון?

ת. נכון.

ש. ייתכן שהסיבה שלא יכולת לתת עמידה רבה על הרגליים נובעת מההיריון?

ת. בחודש שני זה עדיין לא מורגש.

ש. הילדה נולדה במאי?

ת. הילדה נולדה חודש לפני הזמן. זה היה בחודש שלישי.

ש. גם לא.

ת. היא נולדה במאי. את שתי היריונותיי הקודמים עבדתי עד חודש תשיעי אז אין סיכוי שהיריון הפריע לי לעבודתי.

ש. ב-2010 התחלת לעבוד כפקידה?

ת. כן. אני לא עובדת שם גם היום.

ש. למה לא כתבת בתצהירך עד מתי עבדת שם?

ת. לא ידעתי שזה רלבנטי כל כך.

ש. את תובעת פיצויים.

ת. אני לא עושה את זה יום יום. אני לא מודעת לדברים כאלה, צר לי.

ש. מתי עזבת את סליל פלסט?

ת. יומיים לפני שילדתי.

ש. היית בחופשת לידה?

ת. כן. שלושה-ארבעה חודשים.

ש. מספטמבר 2010 מה הלאה?

ת. בבית עם הילדים.

ש. יש לך רשיון נהיגה?

ת. כן.

ש. את נוהגת ברכב?

ת. כמעט ולא. רק כשממש צריך.

אני לא מסיעה את הילדים לחוגים ובתי ספר. הכול ברגל.

כשצריך לנהוג אני נוהגת.

ש. למעט טיפולי פיזיותרפיה לאחר המקרה לא נזקקת לטיפולים רפואיים וגם לא היום?

ת. לא. כן השכרתי מכשיר טנס מיד שרה שעזר לי. כשהרגשתי שזה לא מועיל החזרתי.

טיפולי הפיוזותרפיה היו במימון קופ"ח.

היום אין לי הוצאות רפואיות בעקבות הפגיעה.

ש. למה לא צרפת לתצהירך מסמכים בנוגע לשכר שאת משלמת לעוזרת בית?

ת. לא חשבתי שזה רלבנטי. אתה שואל אותי שאלות שלא אמורות להיות אליי. אם היו אומרים לי להביא הייתי מביאה. הבאתי מישהי, שילמתי לה כסף על 3-4 שעות עבודה שנקנתה לי.

לצערי הרב לא יכולתי מבחינה כלכלית שתהיה בתדירות גבוהה. אחת לשבועיים שהייתי צריכה אותה הייתי קוראת לה.

ש. האם זה לא קורה?

ת. לצערי הרב אין באפשרותי היום להביא עוזרת.

משיבה לעו"ד וילנסקי:

(התובעת יושבת לבקשתה).

ש. מהתמונות שצרפת לתצהירך ניתן לראות שהקו של המדרגה לא ישר כמו סרגל?

ת. נכון.

ש. יכול להיות שנפלת במקום אחר, שהעקב נתפס במקום אחר?

ת. לא. לא יכול להיות. אני זוכרת את המקטע הזה כל כך בבירור שלא יכול להיות.

ש. שקד ראה את הנפילה?

ת. כן.

ש. הוא היה מאחורייך?

ת. צר לי, לא יכולה לומר.הוא היה צמוד אליי. לא יכולה להגיד בדיוק איפה.

ש. את פנית לעירייה בעקבות האירוע?

ת. אני חושבת שבעלי כן. אני חושבת שאפילו דיבר עם מישהי. אני אישית לא. בעלי עשה זאת בשמי.

ש. כמה זמן זה היה אחרי האירוע?

ת. קשה לי לומר לך. חודש-חודשיים-שלושה. לא זוכרת.

ש. את מסכימה איתי שאם היית רואה את הברזל או המדרכה את לא היית נופלת?

ת. נכון. כשאני הולכת אני מסתכלת ישר ולא למטה על הרצפה.

ש. ראית את המדרגה?

ת. אני יודעת שקיימת מדרגה. אני לא יודעת שהיא במצב כזה.

ש. כשהגעת למוקד סיפרת לרופא מה אירע?

ת. כן. סיפרתי שהיתה מדרגה שבורה שנתקלתי לה, מעדתי עליה, שהרגל שלי התעקמה. לא זוכרת להגיד לך את המילים במפורש.

ש. זה התיאור לרופא במוקד?

ת. כן. באותו יום או ביום למחרת הגענו גם לבי"ח. גם שם שאלו אותי מה קרה וסיפרתי מה קרה. סיפרתי בבי"ח שהגעתי למדרכה, היתה איזושהי מדרגה בעייתית עם שבר וזיז ונתקלתי בה, הרגל שלי מעדה והתעקמה. במילים מדויקות לא אוכל לומר.

ש. הגעת גם לקופ"ח אחרי יומיים וגם אז שם סיפרת איך קרתה לך התאונה?

ת. אני לא בטוחה שאז סיפרתי כי כבר היה דו"ח מפורט.

ש. זוכרת את ד"ר אייל?

ת. כן, זה בחולון, במרפאת חוץ. סיפרתי לו פרטי התאונה. הוא לא שאל אותי ממש. עניין אותו מה מצב הרגל שלי. הוא לא שאל איך זה בדיוק קרה.

ש. את מסכימה איתי שרופא שומע את הדברים מהפציינט ורושם אותם אצלו?

ת. לא תמיד ולא מילה במילה.

ש. תסבירי למה במסמכים הרפואיים כתוב שפספסת מדרגה?

ת. לצערי אני לא יכולה לענות לך על זה. אני סיפרתי מה שסיפרתי והם רשמו מה שהם רשמו. אני לא הייתי מודעת לכך.

ש. את התחלת לעבוד בסוף 2009, נכון?

ת. כן.

ש. את מסכימה איתי שחזרת לשוק העבודה כדי לקבל דמי לידה?

ת. איך זה יכול להיות אם לא הייתי בהיריון. אולי הייתי, אני לא הייתי מודעת לזה.

ש. הילדים שלך במסגרות?

ת. כן. גם הקטנה. אני מוציאה אותם מהמסגרות ומכניסה את שלושתם.

ש. על עוזרת אתם לא מדווחים לביטוח לאומי?

ת. מספר פעמים שהבאתי אותה לא.

לא היתה לי שום תאונה נוספת מלבד התאונה פה (צוחקת).

ש. מדו"ח הפיזיותרפיה מיום 7.6.2009 כתוב "בשיחת טלפון מהיום נחבלה אתמול מקפיצה לבריכה. היתה במוקד. צולמה". זוכרת את זה?

ת. כן. אחרי שהורדתי את הגבס, נכנסתי לבריכה, עשיתי תנועה לא נכונה. גם ברגל השניה שברתי אצבע בעקבות השבר הזה.

ש. גם המומחה מטעם הנתבעות וגם מומחה בימ"ש לא מצא הגבלה בתנועה.

ת. זה בסדר גמור שהוא לא מצא. אני מוגבלת. המגבלות מתבטאות ביום יום שלי.

ח.ח.:

ש. כשעו"ד עוזיאל חקר אותך ואמרת שיש דברים שאת זוכרת ויש שאת לא זוכרת. תספרי מה את כן זוכרת ומה לא?

ת. יצאנו מסלקום לכיוון הרכב, הלכנו לכיוון שמאלה לאותן מדרגות, אני, שקד והבן שלי, שוחחנו על מה שהיה והרגל שלי נחתה, תוך כדי ירידה על אותו שבר עם זיז, הרגל התעקמה כלפי חוץ, שמעתי את השברים באוזניים שלי ואמרתי לצור "צור, נשברה לי הרגל". לא יכולתי באותו רגע לעמוד על הרגליים. נחתתי על המדרגה עצמה. רצו להזמין לי אמבולנס וסרבתי.

ש. איפה היתה הנעל אחרי שנפלה לך מהרגל?

ת. היתה מונחת לידי. לא יודעת איפה בדיוק.

ש. מה שסיפרת לנו סיפרת גם לבעלך?

ת. כן, אותו דבר.

ב"כ התובעת:

אלו עדיי.

אנג'י ברקוביץ', לאחר שהוזהרה כחוק לומר את האמת משיבה בח.נ. לשאלות עו"ד בן כהן:

ש. כמה זמן את עובדת בעירייה?

ת. 18 שנה.

ש. מה בדיוק תחום האחריות שלך?

ת. אני בודקת תוכניות לקראת היתר בנייה.

ש. את גם מחליטה מי כן ומי לא?

ת. הועדה המקומית מחליטה. אני בודקת תוכניות מטעם הועדה המקומית בשביל לראות התאמה.

ש. יצא לך שראית תוכנית לא תקינה?

ת. כן. אז אני מבקשת תיקונים מהמתכננים.

ש. את מהנדסת בהכשרתך?

ת. מהנדסת בניין.

ש. בתור מהנדסת יש לך הידע הכי מקצועי בתחומי ההנדסה והבטיחות. התמונה שאני מראה לך ורואים בה זיז במדרגה, זה נראה לך כמו מפגע?

ת. האמת זה לא התחום שלי. אני בודקת תוכניות מבחינת שרטוטים.

ש. אם את יודעת שיש דבר כזה.

ת. זה אמור להיות שלם, זה נשבר. בטח זה היה שלם באיזשהו שלב.

ש. זה לא תקין?

ת. מבחינת מה לא תקין. זה לא התחום שלי.

ש. את אחראית גם על אכיפת התוכניות שהוגשו במנהל ההנדסה?

ת. לא. הפיקוח על הבנייה אחראי. מפקח עזר.

ש. הוא אוכף התוכניות?

ת. כן.

ש. את המדרגה שאת מדברת עליה בתצהירך מי בנה אותה?

ת. אני מאמינה שמי שבנה את הבניין.

ש. שזה אחד מהקבלנים?

ת. כנראה, כן. אני לא זוכרת מי בנה את הבניין.

ש. מציג לך תמונות. את יודעת מי בנה?

ת. כנראה שהיה יזם שבנה.

ש. מציג לך. זו התמונה של השטח. את מזהה?

ת. כן.

ש. איפה מתחיל השטח של העירייה ואיפה השטח הפרטי?

ת. אני מסמנת על התמונה את המדרכה ששייכת לעירייה. הקו עובר במדרגה.

<#12#>

החלטה

שתי תמונות מיום 28.9.2006 תוגשנה ותסומנה ת/3. גב' ברקוביץ' סימנה את המתחם הפרטי והמתחם הציבורי על התמונה הראשונה.

<#13#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. מציג לך את אותן תמונות. לא נראה שהברזל חודר לשטח של העירייה?

ת. לא נראה לפי התמונה. אני לא רואה.

ש. המשרד שלי נמצא ב-UMI בראשל"צ, הכול שטח פרטי, לפני כמה זמן נפלה מרצפת חיפוי מהבניין ואז הגיעה העירייה וסגרה את כל השטח ולא נתנה לאנשים להיכנס פנימה לתוך השטח של הבניין אלא מכניסות צדדיות ושמה רשתות. לפי מה שעולה מפה, העירייה מטפלת גם במפגעים פרטיים גם אם זה שטח פרטי, נכון?

ת. לא ידוע לי. אני לא עוסקת בזה.

ש. מי כן יודע?

ת. אני לא יודעת. אני לא יודעת מי מהעירייה הגיע לבניין שלך.

ש. אם מישהו מטעם העירייה היה רואה את מה שראית בתמונות, המפגע, ה היה צריך לעשות לפי דעתך?

ת. יכול להיות שלא הבנת את התפקיד שלי בעירייה. אני לא עוסקת בזה. אני בודקת תוכניות במשרד. אני לא בשטח כמעט בכלל.

ש. הבן אדם שעוסק בזה איפה הוא?

ת. אני לא מאמינה שזה תפקיד מפקח האזור.

ש. תפקיד של מי?

ת. אולי אנשים עובדים בשיפוצים במדרכות, ברחובות. יש אגף שפע.

אני לא יודעת למה לא הביאו מישהו מהאגף הזה.

ש. בס' 7 לתצהירך את כותבת כי בשעתו עפ"י התוכנית שהוגשה ע"י בעלי הנכס היתה אמורה להיבנות גדר לכל האורך אשר מסמנת את כיוון החלקה כאשר הכניסה לבניין היתה אמורה להיות ממקום אחר ומסודר. מתי "בשעתו" קרה?

ת. כשיצא היתר לבניין. זה היה כנראה בשנת 1996. בשנת 1997 מופיעה גדר בתוכנית.

ש. את אומרת שהגדר לא נבנתה

ת. כן כפי שרואים בתמונות.

ש. לפי מה שאת אורמת הייתה צריכה להיות גדר וכניסה נפרדת מסודרת.

ת. כן

ש. למה זה לא נאכף. למה נתת אישור שהתוכנית מתאימה.

ת. לא הבנת. התפקיד שלי זה לבדוק תוכניות לפני שהועדה דנה בתוכניות ומאשרת אותן. אחרי שהיא מאשרת התפקיד שלי נגמר. נותנים תעודת גמר לבנין. זה על ידי מפקח האזור.

ש. אז המפקח לא עשה את העבודה שלו כי אין גדר.

ת. אולי לא הייתה חובה לבנות גדר. גדר היא לא עבירת בנייה.

ש. האם הייתה חובה לבנות גדר.

ת. (מתבוננת). זה לא כתוב בשום מקום אם גדר היא חובה או לא חובה.

ש. אני הבנתי שפנו לעירייה ואמרו להם שיש מפגע. בעלה של התובעת הצהיר שהוא פנה לעירייה ואמר שיש מפגע ברחוב. מי טיפל בזה את יודעת.

ת. לא.

ש. את יודעת מה לא באו לתקן.

ת. זה טיפול של אגף שפע. מי שמטפל ברחובות. אני לא יודעת איפה הוא. הוא לא קשור אלי.

משיבה בשאלות לעו"ד וילנסקי

ש. את יודעת אם התקבלה תלונה לגבי הברזל

ת. לא. אני לא עוסקת בזה. אין שום קשר בעבודה שלי.

ש. את פנית להוציא דוחות מוקד העירייה.

ת. לא.

ש. את יודעת לומר לנו אם יוצאים מטעם העירייה פקחים לסייר בעיר.

ת. אני לא יודעת.

ש. בתמונות שאת ראית את מסכימה איתי שמדובר במקום, כל הרחבה שנחזה להיות ציבורי

עו"ד עוזיאל:

אני מתנגד לשאלה שכן אין זה ברור מה זה "נחזה להיות ציבורי" וזאת שאלה משפטית.

עו"ד וילנסקי:

לא מדובר בסוגיה משפטית. אני שואלת כאזרח האם מדובר בשטח שנחזה להיות ציבורי

<#14#>

החלטה

אני מקבלת את ההתנגדות שכן השאלה היא שאלה משפטית.

העדה תשאל אם היא יודעת מי משתמש בשטח שהיא רואה לנגד עיניה בתמונה המוצגת בפניה.

<#15#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך החקירה:

ת. כל מי שעובר יכול להשתמש.

ש. איזה מנגנון יש לעירייה לבדוק את המדרכות

ת. אני לא יכולה לענות. זה אגפים אחרים בעירייה.

ש. האם את יודעת לומר איך העירייה מוודאת שאין בעיר מפגעים

ת. לא.

ש. את צרפת לתצהיר שלך בקשה להיתר בניה משנת 96. מי הגיש את הבקשה?

ת. מישהו בשם ארמי אבל אני לא יודעת מי זה .

ש. למה צרפתם להליך את רדש השקעות ואת האחים קדוש נדלן

ת. אני לא יודעת לומר.

ש. את או מישהו מטעמך נתת היתר בניה לבקשה הזו

ת. כן זה צילום של היתר בניה. יש פה חותמת היתר בניה.

ש. את יכולה להראות לי.

ת. (מראה לעוה"ד)

ש. את נתת את האישור הזה.

ת .לא.

ש. ממתי את עובדת בעירייה.

ת. משנת 94. אני לא טיפלתי בבקשה הזו.

חקירה חוזרת:

אין.

עו"ד עוזיאל:

אלו עדי בכפוף להגשת מסמכי המל"ל.

<#16#>

החלטה

1. התשריט שצורף לתצהיר העדה גב' אנג'י ברקוביץ' יוגש לתיק המוצגים וישמר בתיק הנייר.

2. בית המשפט רשם בפניו את הסכמת הצדדים בדבר הגבול בין החלקה הפרטית לבין החלקה הציבורית, העובר בקו המדרגה, כפי שניתן לראות בתשריט וכן למשל בתמונה מיום 28/09/08, ת/3.

<#17#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

מר קדוש יהודה- מוזהר כחוק:

משיב בח.נ. לב"כ התובעת:

ש. מציג לך תמונה מתוך דו"ח החקירה של גיא דרור. זו התמונה של הבנין?

ת. כן

ש. השטח הזה איזה מהם זה השטח שלך?

ת. אתה שואל שאלה מקצועית. אני לא אדריכל ולא איש עירייה יש גבולות. יש שטח של העירייה וגם שלנו.

ש. בשטח שלך בהנחה שהוא שלך, מי אחראי שם לאיתור והסרת מפגעים בשטח שלכם

ת. יש לנו איש תחזוקה שם כל הזמן בשם שמשון

ש. מה אתה בשבילו

ת. אני אחד השותפים של בעל המבנה שמשתמש במבנה לפי תורנות.

ש. החברה מעסיקה את שמשון מה הוא עושה שם

ת. לטפל בגינה כל מה שצריך

ש. אם מישהו שבר את הבלטה מי מתקן את זה

ת. שמשון

ש. הוא כל היום שם

ת. כן 8 שעות.

ש. מה הידע שלו.

ת. הוא איש תחזוקה. מבין בכל.

ש. חוץ ממנו איך אתם עוד מאתרים מפגעים

ת. יש שומר אבל זה לא תפקיד שלו לטפל בדברים האלה

ש. למה לא הבאת את שמשון לעדות

ת. אני צריך להביא אותו?

ש. מפנה אותך לסעיף 11 בתצהיר שלך. אתה טוען שמיד לאחר המקרה פעלתם להסרת הברזל. מי הביא לידיעתכם

ת. שמשון הוא האיש תחזוקה והוא מכיר כל פינה.

ש. איך הוא גילה את זה. הוא מסתובב שם

ת. אני לא יודע

ש. הוא תיקן את זה

ת. כן

ש. המפגע הזה קיים כמה וכמה חודשים אחורה. אני יכול להראות לך תמונות.

ת. אתה חי שמה?

ש. זה הזיז ברזל לפני שהוא נחתך. זו תמונה משנת 2008. אתם חתכתם אותו במהלך 2009 מתי חתכתם אותו

ת. אני לא יודע מתי שמשון הוריד את הזיז. יכול להיות באותו רגע או למחרת. או באותו שבוע. אין לי מושג. אני לא יודע להגיד שנה.

ש. מי יודע? אתם לא עושים דו"חות. שמשון ידע?

ת. אנחנו לא עושים דו"חות. יכול להיות ששמשון ידע. הוא עובד מאז הקמנו את הבנין ועוד לפני זה.

ש. אחרי שחתכתם את הזיז ברזל, אתה אמרת שאתה נתת הנחיה לחתוך את הברזל. למה לא סידרתם את המדרגה? אני מפנה אותך לתמונה בנספח 2 לתצהיר התובעת.

ת. שאלה טובה. אני לא יודע לענות עליה.

ש. אתה המנהל?

ת. אני לא יושב בשטח. יש שם מי שמסתובב בשטח ומטפל.

ש. אתה אומר ששמשון מבין מה הוא עושה. והוא בא אליך ואמר לך שיש זיז שצריך לחתוך ואת המדרגה הוא אפילו לא עדכן אותך.

ת. הוא האיש שיושב שם כל הזמן.

ש. אין אף אחד שמפקח עלי. יש מדרגה שאף אחד לא מטפל בה.

ת. איפה תאריכים? אני לא יודע ואני אומר לך לא. אבל אתה מציג תמונה עם תאריך ואחר כך בלי תאריך.

ש. בסעיף 7 בתצהיר שלך אתה טוען כי במקום אליו מגיעים הרבה אנשים

ת. יש לנו שם משרדים

ש. אתה לא חשוב שבתור בעלים אתם צריכים כל יום בתחילה, אמצע וסוף לראות שאין מפגעים בשטח.

ת. בשביל אנו מחזיקים בן אדם 6 ימים בשבוע 8 שעות ביום.

ש. שמשון עדכן אותך לגבי הזיז ברזל

ת. ברור

ש. כל דבר עובר דרכך

ת. הוא אמר לי ואמרתי לו להוריד.

ש. הוא בא אליך פעם לבקש לתקן את המדרגה

ת. לא.

ש. ראית שהמדרגה שבורה והוא לא אמר לך לסדר אותה

ת. אתה מציג את הדברים כמו שאתה רוצה. אני לא יושב שמה. אני יושב בחולון.

ש. עוה"ד שמייצגת אותך ממשרד שפרבר כותבת בתחשיב נזק בסעיף 5 לתחשיב כי עצם העובדה שהעירייה פעלה לתקן את הברזל שבלט מהמדרכה מראה שהיא אשמה. בעצם מי שתיקן את הברזל זה אתם. אז אפשר להגיד שעוה"ד שמייצגת אותך אומרת שבגלל שאתה תיקנת אתה אשם.

<#18#>

החלטה

אין צורך להשיב. השאלה משפטית. אין מקום לויכוח עם העד.

<#19#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. ראית את התצהיר של מהנדס העירייה

ת. כן לפני שחתמתי על התצהיר. כשהביאו לי את החומר של התצהיר עיינתי וראיתי את הכל.

ש. אתה יודע מי זו המהנדסת.

ת. התצהיר של העירייה מה הקשר למהנדסת. אני לא יודע מי זו מהנדסת. ראיתי תצהיר אני לא זוכר את השם שלה.

ש. בסעיף 7 היא כותבת כי בשעתו דובר על בניית גדר. היא אומרת שהדבר הזה לא נעשה. למה לא עשיתם את זה?

ת. לאיזה גדר היא מתכוונת?

ש. בתוכניות.

ת. קודם כל תקרא את התוכניות. איפה נמצא בשטח מסחרי גדר, לא בראשל"צ, לא בארץ ולא בעולם. לא צריכה להיות גדר שמפרידה בין העירייה לעסקים. אולי גדר לצרכי בתים פרטיים יש גדר. בוא תראה לי באיזה שטח מסחרי יש גדר. אין חיה כזו.

משיב בח.נ. לעו"ד עוזיאל:

ש. שאל אותך עוה"ד של התובעת למה חתכתם את הזיז ולא תקנתם את השבר. בהנחה שאתה חוזר למשרד שלך היום ואתה מוצא שאכן השבר במדרגה לא תוקן, מה תעשה?

ת. אני לא יושב בארלוזורוב אלא בחולון, לא רואה מה נעשה כל יום.

ש. אמרו לך בבימ"ש שי מדרגה בשטח שלכם שבורה.

ת. זו לא מדרגה. זה מן תוספת של קישוט. תסתכל טוב על התמונה. זה סנטימטר או שתיים. המדרגה היא שלמה וקיימת.

ש. האם אתה עושה משהו כשאתה חוזר למשרד עכשיו?

ת. אני לא יודע אם עדיין שבורה או לא שבורה.

ש. אם מחר בבוקר אשלח לך מכתב ואגיד לך מר קדוש הנה תמונה, זה המצב בשטח, חלק מהגנוליט שבור וחסר?

ת. צריך לתקן את זה. אתקן את זה. יש לנו תחזוקה.

ש. מציג לך תמונה שיש בקצה גבול החלקה שלכם שטח מאד גדול של אדניות בנויות.

ת. נכון. אני מזהה את האדניות.

ש. מי מתחזק את האדניות?

ת. אנחנו. הבעלים של השטח.

התמונה לא ברורה. לא רואים את כל הבנייה.

ש. גם את ההיקף של האדניות אתם מתחזקים?

ת. כל מה שבשטח שלנו מטופל.

ש. האדניות מוקפות במבנה בטון?

ת. כן.

ש. אם קרמיקה נשברת אתם מתחזקים?

ת. כן.

ש. רואים בתמונות פטריות בטון. אתם שמתם את זה?

ת. יכול להיות שסלקום שמו את הפטריות בטון.

ש. האם נכון שאתם גובים מכל בעלי העסקים דמי ניהול עבור ניהול הנכס?

ת. נכון.

ח.ח.:

ש. נשאלת לגבי ס' 11. נכון שהמקרה הובא לידיעתכם רק עם קבלת התביעה? אני מנסחת שוב: ביחס לס' 11 כתוב "מיד לאחר שהמקרה הובא לידיעתנו פעלנו להסרת הברזל". מתי המקרה הובא לידיעתכם?

ת. אני לא זוכר.

עו"ד וילנסקי:

אלו עדיי.

הגשתי בקשה לזימון עדים או תעודות עובד ציבור ובימ"ש נתן החלטה שתוגשנה תע"צ של המל"ל. הגיעו מסמכים ממל"ל אך לא הגיע דו"ח רציפות ביטוח וכאשר יגיע נבקש לצרפו לתיק.

ב"כ התובעת:

מעדיף לסכם בכתב.

<#20#>

החלטה

1. תם שלב הראיות בהליך דנא.

2. ב"כ הנתבעות 3-4, עו"ד וילנסקי, תעקוב אחר קבלת תע"צ המל"ל – דו"ח רציפות ביטוח.

3. הצדדים יסכמו כדלקמן: ב"כ התובעת בתוך 30 ימים; ב"כ הנתבעת 1 (העירייה) בתוך 30 ימים נוספים וב"כ הנתבעות 3 ו-4 וצדדי ג' בתוך 30 ימים נוספים. ימי הפגרה במניין.

4. המזכירות תעקוב.

<#21#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ג, 26/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נורית ועקנין