המשיב 1 (להלן – "המשיב") הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 9.5.10 ובגדרה ניתן צו מניעה זמני האוסר עליו לבצע עבודות בניה או הכשרה לבניה בחלק הידוע כמגרש 24/9 גוש מאדמות כפר חורפיש (להלן – "החלקה שבמחלוקת").

נימוקי ההחלטה התמקדו אז בעובדה כי המשיב מבצע את העבודות ללא היתר בניה ותוך פלישה לחלקה שבמחלוקת הרשומה על שם המשיב 4, מנהל מקרקעי ישראל, כמגרש מס' 116 ושעה שהיא מיועדת לפי תכנית הפרצלציה של המנהל לשמש כדרך עבור חלקת המבקשים, היא חלקה 113, כמו גם עבור חלקות נוספות שאינן מענייננו.

אפתח ואומר כי לאחר ששקלתי טענות המשיב וטענות המבקשים בתגובתם, נחה דעתי לדחות את הבקשה לעיון חוזר וזאת ללא צורך בקיום דיון.

במקרה דנן לא התגלו נסיבות חדשות המצדיקות ביטול צו המניעה הזמני. גם במסגרת בקשתו זו המשיב לא הצליח להצביע על זכות כלשהי בחלקה שבמחלוקת אשר תצדיק הטיית כף המאזניים לטובתו. ויודגש, המשיב לא הוכיח במסמכים או בראשית ראיה, כי יש לו זכויות קניין כלשהן בחלקה שבמחלוקת.

לעומת זאת, הבניה שהמשיב החל בביצועה בחלקה שבמחלוקת היא שלא כדין משום שאין לגביה היתר בניה. ויובהר, עפ"י תכנית המדידה של המודד מר פקרי נמר (נספח 2 ונספח 6 לבקשת המשיב) ניכר באופן ברור, כי הבניה הלא חוקית שהמשיב החל לבצע בחלקה 23 שבבעלותו הסיגה גבול החלקה שבמחלוקת אפילו בקטע הדרך שהמשיב עצמו טוען כי היא משמשת לפי זיקת ההנאה הרשומה בטאבו כדרך ברוחב של 2 מ' לטובת חלקת המבקשים (חלקה 113).

אגב כך אוסיף, מהמכתבים של מנהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית שצורפו על ידי המשיב לבקשתו, ניתן להיווכח כי לא מתוכננת פריצה של דרך בחלקה שבמחלוקת, אך במסמכים אלה אין כל אמירה או רמז להפרכת טענת המבקש כי החלקה שבמחלוקת הוקצתה כדרך לטובת חלקתו ואין בהם כדי להראות כי למשיב זכות כלשהי בה.

כך או כך, נימוקי הבקשה אין בהן כדי ללמד על שינוי נסיבות מהותי באופן המצדיק ביטול צו המניעה הזמני.

אשר על כן, הבקשה נדחית. צו המניעה הזמני מיום 9.5.10 בעינו עומד.

לפנים משורת הדין ולאחר התלבטות, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.