בפני | כב' השופט נחום שטרנליכט |
אלון טובים | |||
התובע | |||
נ ג ד | |||
1. אפי חיים פרי 2. מרדכי קקון 3. חמדה שפירא פרי 4. עזבון המנוח יאיר שפירא ז"ל - נמחק 5. חבצלת שפירא 6. יצמח שפירא 7. שניר שפירא 8. אלמוג שפירא 9. אבישג שפירא 10. טלי שפירא הנגל 11. נחמני שפירא 12. אסנת מזוז שפירא 13. שי אשר איפרגן 14. נטלי טרז איפרגן 15. מתן אברהם סבח 16. מזל איפרגן 17. דליה איפרגן מספי 18. מאיר איפרגן 19. מרסל קקון 20. יעקב פרידמן 21. עזבון המנוח אברהם ליברמן ז"ל -נמחק 22. עזבון המנוח יעקב ליברמן ז"ל - נמחק 23. כדורי גרעי 24. אברהם קייקוב 25. בנק מזרחי טפחות בע"מ 26. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ | |||
הנתבעים |
החלטה |
פתח דבר
מונחות בפני בקשות חלק מהנתבעים לסילוק התביעה, שהגיש התובע, על הסף מטעמים שונים ביניהם טענות להעדר עילה, העדר יריבות, התיישנות, שיהוי וניצול לרעה של הליכי משפט.
יצוין, כי בדיון ביום 13.3.2013 נמחקה התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבעים 4, 21 ו-22. באותו דיון נקבע עוד, כי הצדדים הנותרים יגישו סיכומיהם בכתב לעניין הבקשות לסילוק התביעה על הסף. כתב התביעה והסיכומים לעניין הסילוק על הסף, הם אלו שנדונים בפני כעת.
טענות התובע בכתב התביעה המתוקן
התובע טוען, כי הנתבעים 1-2 הונו אותו. הנתבעים 3 – 19 הינם בני משפחתם של הנתבעים 1 ו-2. אלו, לטענת התובע, שיתפו פעולה עם הנתבעים 1 ו-2 בביצוע מעשי המרמה וההונאה. התובע ממשיך וטוען, כי גם הנתבעים 20 – 24, שאינם בני משפחה, היו שותפים לנתבעים 1 ו-2 במעשי המרמה. הנתבעים 25 ו-26 הינם תאגידים בנקאיים, שאצלם נוהלו החשבונות הפיקטיביים של חברות הקש, אותן הקימו הנתבעים 1 ו-2.
התובע טוען, כי הנתבעים 1 ו-2, בעזרתם של יתר הנתבעים, הציגו בפני התובע מצג, ולפיו הם בעלים של חברות ועסקים מצליחים במיוחד, כאשר בדיעבד התברר לתובע, שאלו חברות קש בלבד. הנתבעים 1 ו-2 התחזו בפני התובע כאנשים אמידים ובעלי ממון. הם הציעו לתובע לעשות בעבורם נכיון שיקים מעותדים של לקוחותיהם בתמורה לשיקים במזומן שהתובע ימסור להם.
התובע מסר לנתבעים 1 ו-2 שיקים בסכום כולל של למעלה מ-700,000 ₪ וקיבל כנגדם מהנתבעים 1 ו-2 שיקים מעותדים, המשוכים מחשבונותיהן של אותן חברות קש, שהקימו הנתבעים 1 ו-2. עוד העמידו הנתבעים 1 ו-2 לרשות התובע שטרות חוב וערבות אישית להתחייבויותיהם.
בדיעבד התברר לתובע, כי כל אותם שיקים מעותדים, שנמסרו לידו על ידי הנתבעים 1 ו-2, חסרי כל ערך ובלתי ניתנים לפירעון. חלקם של השיקים סורבו מחמת העדר כיסוי מספיק, חלקם היו גנובים ומבוטלים, חלקם היו שיקים של אנשים שעזבו את הארץ, של פושטי רגל, של חברות בפירוק וכו'. עוד התברר לתובע, כי הנתבעים 1 ו-2 הינם עבריניים מנוסים בתחום המרמה והזיוף. התברר לתובע, כי הנתבע 1 הורשע בגין הקמת חברות קש למטרות מרמה. כך גם עומדים נגדו עשרות תיקי הוצל"פ בסך כולל של מיליוני שקלים חדשים. הנתבע 2 היה באותה תקופה בהליך של פשיטת רגל ובעל חובות כבדים.
התובע ניהל חקירה בעניין. מחקירה זו עולה, כי כדי ליצור מצג שווא של פעילות עסקית ענפה ובכדי לשכנע את התובע, שמדובר בחברות מצליחות ועתירות ממון, הפקידו הנתבעים 4-7, 11, 13-17, ו- 20-23 מזומנים ושיקים לחשבונותיהם של התובע ושל חברות הקש. במקביל, הנתבעים 3-24 משכו והעלימו את כספי התובע ואת האשראי הבנקאי, שהתקבלו בחשבונות של חברות הקש, לחשבונותיהם ולצרכיהם האישיים. בשל המעשים הנ"ל לא נותרו כספים בחשבונות הבנק של חברות הקש, והשיקים הדחויים שנמסרו לתובע סורבו מחמת העדר כיסוי מספיק.
עוד טוען התובע, כי הנתבעים 2 ו-24 החלו להעלים ולמכור סחורות אותן רכשו חברות הקש בסכום של כ- 180,000 ₪ תוך כדי הקמת בית עסק חדש בשם "מעייני אפיקי מים" על שמו של אדם בשם אלכסנדר רדיצקי, ומכרו דרכו את הסחורה לצדדים שלישיים.
התובע מוסיף וטוען, כי מעשה העוקץ לא יכול היה להצליח ללא רשלנותם ו/או אדישותם של הנתבעים 25 ו-26, שאצלם פתחו הנתבעים 1 ו-2 חשבונות עבור חברות הקש שהקימו. הנתבעים 25 ו-26 הפיקו עשרות פנקסי שיקים בתקופה קצרה, וללא בדיקה, ואיפשרו את משיכת הכספים מהחשבונות באמצעות חתימות מזויפות על שיקים ולעיתים ללא חתימות כלל, ללא שבדקו את הדברים כנדרש.
גם לאחר שהתובע גילה את התרמית, ביקש להחזיר לעצמו את כספו ופתח נגד הנתבעים 1 ו-2 תיק הוצל"פ, המשיכו הנתבעים 3-24 לפעול ולעזור לנתבעים 1 ו-2. הנתבעות 3 ו-4 הכשילו את מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ. הנתבעות 3 ו-19 התגרשו באופן פיקטיבי מהנתבעים 1 ו-2. הנתבעות 4 ו-19 הכשילו ביצוע של עיקולי מיטלטלין. הנתבעים 3, 13 ו-14 לא הצהירו על כך שרכבים של הנתבע 1 נמצאו ברשותם.
הנתבעים 3-24 הכשילו את ביצוע העיקולים אצל צד ג', כאשר לא הצהירו על כספים של הנתבעים 1-2, שהועברו לרשותם.
על כן, עותר התובע לחייב את הנתבעים, בעילות תביעה שונות, כמפורט:
את הנתבעים 1 ו-2 עותר התובע לחייב מחמת תרמית, הטעייה וחוסר תום לב. התובע טוען, כי הנתבעים 1 ו-2 התחזו לאנשי עסקים והעבירו לידיו שיקים דחויים, חדלי פירעון ומזויפים ביודעין ובכוונה להטעות את התובע.
התובע טוען עוד, כי יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 גם מחמת הפרת חובה חקוקה, שכן מעשיהם עולים כדי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובתחבולה, כאמור בסעיפים 414-416 לחוק העונשין, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 418 לחוק העונשין, ועוד.
עילה נוספת מכוחה מבקש התובע לחייב את הנתבעים 1 ו-2 היא עילה הפרת החוזה, שכן הנתבעים 1 ו-2 התחייבו כלפי התובע, שבתמורה להעברת שיקים או מזומנים מהתובע, יקבל התובע שיקים של לקוחות הנתבעים 1-2. הנתבעים 1 ו-2 ערבו אישית לפרעון השיקים העתידיים, שמסרו לתובע.
התובע עותר לחייב את הנתבעים 1 ו-2 גם מחמת עשיית עושר ולא במשפט. לטענתו של התובע, הנתבעים 1 ו-2 התעשרו על חשבונו שלא כדין שעה שקיבלו לידיהם שלא כדין וללא תמורה כספים של התובע.
עוד מבקש התובע להרים את מסך ההתאגדות מעל פניהן של חברות הקש, ולחייב את הנתבעים 1-2 באופן אישי בחובותיהן כבעלים ואורגנים של אותן חברות. הנתבעים 1-2 הפרו את חובת האמון, כאשר משכו שיקים מזויפים בניגוד לטובתן של החברות.
לחילופין טוען התובע, כי הנתבעים 1 ו-2 הפרו את חובת הנאמנות, שחבו כשלוחים של חברות הקש ושל ה"ה אלכסנדר רדיצקי, ולמר לוי – בעלים נוסף של בית העסק "אפיקי מים" (להלן – מר לוי), כאשר לא דיווחו להם על ביצוע הפעולות הבנקאיות.
לסיום עותר התובע לחייב את הנתבעים 1 ו-2 מחמת עוולת הרשלנות. התובע טוען, כי הנתבעים 1 ו-2 חבים כלפיו חובת זהירות והיה עליהם להקפיד הקפדה יתרה ביחס לכל שיק שנמסר לתובע. על הנתבעים 1 ו-2 היה להימנע מלחתום על התחייבויות חדשות ולהקים עסקים חדשים, למרות תיקי ההוצל"פ, שהתנהלו נגדם, והליכי פשיטת הרגל, שהתנהלו נגד הנתבע 2.
את הנתבעים 3-18 עותר התובע לחייב מחמת סיוע לתרמית, הצגת מצג שווא והטעייה. התובע טוען, כי הנתבעים 3-18 סייעו לנתבע 1, למרות שידעו שמדובר בנוכל סדרתי, חדל פירעון, בעל עבר פלילי בתחום ההונאה. התובע טוען, כי הנתבעים 3-18 פעלו באופן אקטיבי לרוקן את חשבונותיהם של חברות הקש, ונהנו מהכספים לרווחתם האישית ולכיסוי חובותיהם.
עוד טוען התובע, כי יש לחייב את הנתבעים 3-18 גם מחמת הפרת חובת חקוקה, שכן מעשיהם עולים כדי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובתחבולה, כאמור בסעיפים 414-416 לחוק העונשין, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 418 לחוק העונשין, ועוד.
עילה נוספת מכוחה מבקש התובע לחייב את הנתבעת 3 היא הלכת השיתוף בנכסים. הנתבעת 3, מי שבמועדים הרלוונטיים היתה אשתו של הנתבע 1, ועל כן היא חבה בחובות הנתבע 1 מכוח הלכת השיתוף בנכסים.
התובע עותר לחייב את הנתבעים 3-18 גם מחמת עשיית עושר ולא במשפט, שכן הנתבעים 3-18 התעשרו על חשבונו של התובע שלא כדין, שעה שקיבלו לידיהם שלא כדין וללא תמורה כספים של התובע. התובע עותר עוד לחייב את הנתבעים 3-18 מכוח עוולת התרמית, גרם הפרת חוזה, ועוולת הרשלנות.
את הנתבעת 19, אשתו של הנתבע 2, עותר התובע לחייב מחמת סיוע לתרמית, הפרת חובה חקוקה, הילכת שיתוף נכסים, עשיית עושר ולא במשפט ועוולת הרשלנות.
את הנתבעים 20-23 עותר התובע לחייב מחמת סיוע לתרמית, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט, עוולת התרמית, גרם להפרת חוזה, חיוב בעל משרה ועוולת הרשלנות.
את הנתבע 24 עותר התובע לחייב מחמת סיוע למעשה תרמית, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט, גרם להפרת חוזה, הפרת נאמנות וחובות השלוח, הפרת חובת תום הלב ועוולת הרשלנות.
את הנתבעים 25 ו-26 (להלן – הבנקים) עותר התובע לחייב מחמת חובת הזהירות שחבים הבנקים, לא רק כלפי לקוחותיהם אלא גם כלפי כל צד שלישי לגביו יכול הבנק לצפות, כי יינזק אם לא ינקטו אמצעי זהירות מספיקים.
התובע טוען עוד, כי קיימת בינו ובין הבנקים מערכת יחסים גם מכוח זכות העקיבה. התובע טוען, כי הכספים שהוצאו ממנו במרמה הועברו לחשבונות שנוהלו אצל הבנקים. בהמשך, אותם כספים נמשכו במרמה והבנקים אישרו את משיכתם שלא כדין וללא הרשאה של בעל החשבון. על כן טוען התובע, כי הוא יכול להיכנס בנעליו של מר לוי ולתבוע את הבנקים בגין מחדליהם מכוח זכות העקיבה.
עילה נוספת לחיוב הבנקים היא הפרת חוזה. התובע טוען, כי הסכמי פתיחת החשבונות, שנחתמו ע"י מר לוי עם הבנקים הופרו, כאשר השיקים שנמשכו מחשבונות הבנק של מר לוי היו מזויפים ונמשכו שלא כדין. מדובר בכספים של התובע, אשר הופקדו ונעקבו מחשבונו של התובע ולכן הוא זכאי, לטענתו, להיפרע מהבנקים מחמת אי קיום חובתם החוזית כלפי מר לוי.
לחילופין טוען התובע, כי גם אם לא ניתן היה לגלות את זיוף השיקים, הבנקים חייבים היו להשיב את הכספים מכוח חיוב יחסי בנק-לקוח. אסור היה לבנקים לחייב את חשבון הלקוח (מר לוי) ללא הוראותיו של מר לוי. גם אם הבנקים לא זיהו ולא היו יכולים לזהות את הזיוף, אין בכך כדי לפטור אותם מאחריותם ללקוח. אחריות הבנקים להשבת הכספים עולה מהוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) וכן בסעיפים 22-23 לפקודת השטרות.
לחילופין טוען התובע, כי יש להטיל על הבנקים אחריות מכוח הפרת דיני השליחות. התובע טוען, כי מסמכי פתיחת החשבון יוצרים יחסי שליחות בין הבנק ללקוח (מר לוי). השליחות איננה קמה, כאשר מדובר בהוראה שלא ניתנה ע"י הלקוח. לכן, עפ"י הדין, ובהעדר הוראות מהלקוח, לא ניתן לחייבו בגין פעולות שבוצעו עפ"י הוראות שהחתימה עליהם מזויפת. עוד טוען התובע, כי יש לחייב את הבנקים גם מכוח חוק הנאמנות. הבנקים, שמשמשים כנאמן, מחויבים בנאמנות גם כלפי התובע, שהינו צד ג'.
הבנקים חבים גם מכח עוולת גרם הפרת חוזה, שכן התנהלות הבנקים גרמה להפרת התחייבויותיו של מר לוי כלפי התובע.
עילה נוספת מכוחה טוען התובע, שיש להטיל את החיוב על הבנקים, היא הנזק הראייתי שנגרם לו בעקבות אובדן מסמכים ע"י הבנק. התובע טוען, כי כדי לעקוב אחר הכספים שהועברו מחשבונות הבנק ולחשוף את תרגיל העוקץ נדרשו הבנקים להמציא מסמכים מפתיחת החשבונות, אישורי מסירת פנקסי שיקים ואסמכתאות של משיכות והפקדות שיקים ומזומנים. הבנקים איבדו עשרות אסמכתאות רלוונטיות, אשר בהן טמון מידע חיוני למציאת האשמים בתרגיל העוקץ. בהתרשלותם גרמו הבנקים לנזק ראייתי, אשר בגינו הם נדרשים לשאת בחבות בפסק הדין.
עוד טוען התובע, כי יש לחייב את הבנקים מחמת הפרת חובת הגילוי. התובע טוען, כי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) מטיל על הבנקים חובה לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו של הסכם, היקפו, תנאיו וכו'. התובע טוען, שלמרות חובת הגילוי הבנקים לא שלחו למר לוי את תדפיסי חשבונות הבנק ולא הודיעו לו, כי בחשבונותיו מתבצעות פעולות שונות. הנתבע 26 הפר את חובת הגילוי בכך שלא הודיע למר לוי, כי הנתבע 1 הוא נוכל המוכר להם.
עילה נוספת מכוחה יש לחייב את הבנקים היא הפרת הסודיות. התובע טוען, כי מחשיפת פירוט שיחות עולה, שהנתבע 1 היה מתקשר לנתבע 25 מידי יומיים, ומנהל שיחות ארוכות עם הסניף בו נוהלו חשבונותיו של מר לוי. עובדה זו מחשידה ומקימה חשש שמא נציגי הנתבע 25 היו מעבירים לנתבע 1 מידע בנקאי אודות חשבונות של מר לוי.
לבסוף עותר התובע לחייב את הבנקים בעילת הרשלנות. התובע טוען, כי הבנקים התרשלו כלפיו בפעולות שונות, ובין היתר כאשר הנפיקו לבית העסק "אפיקי מים" 42 פנקסי שיקים במהלך של פחות מחצי שנה, כאשר העבירו חלק מפנקסי השיקים לגורם שלישי ללא ידיעתו של מר לוי, שאישרו את משיכות השיקים מחשבונותיו של מר לוי שלא כדין ומבלי שאימתו את החתימות כנדרש. התובע טוען, שהבנקים היו אמורים לראות, כי הכספים נמשכים ומופקדים ללא סיבה, בצורה סדרתית וחריגה. הבנקים היו צריכים להבין, שהחשבונות מנוצלים לרעה לצורך הלבנת כספים ולניפוח סתמי של מחזורי הכספים. מחדלם של הבנקים מלברר ולהתריע הינו חוסר תום לב מצידם, או לכל הפחות עצימת עיניים. התובע מבקש להעביר את נטל ההוכחה להעדר ההתרשלות לכתפיהם של הבנקים לפי הוראות סעיף 2(ב) לחוק השומרים, ועל פיה על השומר מוטל נטל ההוכחה להוכיח את העדר התרשלותו.
בסיכומו של דבר עותר התובע לפיצוי בגין הנזקים, שנגרמו לו ממעשי העוקץ, בשיעור יתרת תיק ההוצל"פ נכון ליום 4.2.2010 ובסך כולל של 2,147,215 ₪.
טענות הנתבעים
נתבעים 3, 5, 6, 7, 8, 9, 11 ו-12
הנתבעים טוענים כי דינה של התביעה נגדם להיות מסולקת על הסף מחמת העדר יריבות. הנתבעים טוענים, כי הנזק הנטען ועילת התביעה עצמה, ככל שהיא קיימת, נוגעת לתיק ההוצל"פ, שנפתח נגד הנתבעים 1 ו-2, ואשר אין התובע מצליח לגבות במסגרתו דבר. הנתבעים הם זרים לחלוטין לתיק ההוצל"פ, לשטרי החוב או לכל חוב אחר, שבגינו נתנו הנתבעים 1 ו-2 שטרי חוב לתובע. התובע אינו טוען, שקיים קשר ישיר בין הנתבעים לתובע. הוא גם אינו טוען למצגים, שהוצגו בפניו ע"י הנתבעים. הוא גם לא טוען לקיומה של חובת זהירות כלשהיא שחבו כלפיו הנתבעים או מי מהם.
הנתבעים טוענים עוד, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה. התובע טוען, שהנתבעים רוקנו את חברות הקש והפכו אותן לחברות נעדרות יכולת פרעון, הכשילו את הליכי ההוצל"פ ועוד. גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב התביעה המתוקן, הרי אין בכך כדי להקים לתובע כל עילת תביעה נגד הנתבעים, שהרי התובע אינו טוען לחובה כלשהי של הנתבעים כלפיו, אלא רק למעשים שכביכול עשו. כפי שטוען התובע עצמו, הנתבעים זרים לחברות הקש ואין הם חבים דבר וחצי דבר לתובע ישירות, אלא מכוח סיוע נטען למעשיו של הנתבע 1.
עוד טוענים הנתבעים, שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. כל הארועים הנזכרים בכתב התביעה התרחשו קודם ליום 8.3.03. הואיל והתביעה הוגשה לבית המשפט רק ביום 8.3.10, התיישנה התביעה עוד בטרם הוגשה. בכתב התביעה המתוקן מנסה התובע לטשטש את המועדים, אך זהו ניסיון נואש שלא יוכל לעמוד.
נתבעת 19
נתבעת 19 טוענת, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין או השתק פלוגתא. לב ליבה של התביעה נגד הנתבעת 19 היא הטענה, שהנתבעת 19 סייעה לנתבע 2 להעלים כספים שלכאורה נגנבו מהתובע. את עיקר יהבו השליך התובע על הסכם הגירושין, שנחתם בין הנתבעת 19 והנתבע 2 בשנת 1998. לטענת התובע, מדובר בהסכם פיקטיבי. בית המשפט השלום באשדוד כבר נדרש לטענות אלו של התובע וקבע בה"פ 13/05, כי הסכם הממון, שקיבל תוקף של פסק דין לא נערך לצורך הברחת רכוש. עוד טוענת הנתבעת 19, כי התובע הגיש ערעור על פסק הדין בה"פ 13/05, אך הערעור נדחה בהסכמה. הנתבעת 19 טוענת, שפסק הדין הנ"ל בה"פ 13/05 הינו פסק דין חלוט ומוגמר, ועל כן יש לסלק את התביעה מחמת מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא.
עוד טוענת הנתבעת 19, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת השיהוי הרב שבהגשתה. התביעה הוגשה בחלוף כמעט שבע שנים ממועד האירועים המיוחסים לנתבעת 19, ועל כן יש לדחותה.
נתבע 20
הנתבע 20 טוען, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. השיקים על בסיסם הוגש כתב התביעה נמשכו בין השנים 2002-2003. לכן טוען הנתבע 20, שניתן להצביע על דחיית התביעה מחמת התיישנות.
עוד טוען הנתבע 20, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. הנתבע 20 טוען, כי אין לו כל היכרות אישית עם התובע ומעולם לא בא בדין ודברים עימו בטרם פתח התובע את תיק ההוצל"פ. הנתבע 20 מדגיש, כי אין קשר בין ההמחאות נשוא תיק ההוצל"פ לבין התביעה דנן.
הנתבע 20 טוען עוד, כי כתב התביעה לא מגלה כל עילת תביעה של התובע נגדו.
נתבע 23
נתבע 23 טוען, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילת תביעה והעדר תשתית עובדתית וראייתית. הנתבע 23 טוען, כי בכל המועדים והאירועים הרלוונטיים, התובע מעולם לא פגש את הנתבע 23, לא שוחח עימו ולא היה להם כל דין ודברים.
בכתב התביעה טוען התובע, כי הוא חבר לנתבעים 1 ו-2 ועסק בעבורם בניכיון שיקים. אלא, שהתובע טוען, כי הנתבעים 1 ו-2 הונו אותו. משכך ברור כי הנתבעים 1 ו-2 הם הצדדים הנכונים לתביעתו של התובע ולא הנתבע 23 שלא היתה לו כל יריבות עם התובע. קיים חוסר יריבות עובדתי ומשפטי בין התובע לנתבע 23 ודי בטעם זה לדחות את התביעה על הסף.
הנתבע 23 טוען, כי העובדה היחידה שנמצאת בכתב התביעה היא סיחור או העברת שיקים לנתבע 23 ע"י גורמים שונים. גם אם הדבר נכון, ושיק מסוים אכן הוסב או הועבר לנתבע 23, אין בכך כדי ליצור לתובע עילת תביעה כלפי הנתבע 23.
הנתבע 23 טוען, כי גם הוא נפל קורבן למעשה תרמית ונוכלות של הנתבע 1. השיקים שהגיעו לנתבע 23 מהנתבע 1 חוללו ולמרות חילולם הנתבע 23 נאלץ לפרוע את תמורתם לבנק שהחזיק בהם. נקיטת הליכי הגבייה כנגד הנתבע 23 מעידים על כך שהנתבע 23 לא היה שותף להונאת התובע או כל גורם אחר. ההיפך הוא הנכון. הנתבע 23 נפל קורבן בדיוק כמו התובע עצמו.
נתבע 23 טוען עוד, שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. האירועים, המתוארים בכתב התביעה, מתייחסים לשנים 2002-2003 בסמוך לתחילת התקשרותו היזומה של התובע עם הנתבעים 1 ו-2. כבר אז החל מרוץ ההתיישנות. התובע הגיש את התביעה בתחילת חודש מרץ 2010, דהיינו לאחר שחלפו 7 שנים מיום שנולדה עילת התביעה, ולכן זו התיישנה.
לחילופין, טוען הנתבע 23, כי יש לסלק את התביעה מחמת שיהוי ממושך. הנתבע 23 טוען, שאין חולק, כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות במלואה, התביעה הוגשה בסמוך מאוד למועד ההתיישנות, תוך שיהוי רב בהגשתה.
לבסוף טוען הנתבע 23, שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט. הנתבע 23 טוען, שאין ספק, כי התובע ידע היטב, שבעלי דינו הנכונים הם הנתבעים 1 ו-2, עימם היה בקשרים, אשר לא צלחו. התביעה דנן היא ניסיון של התובע להיפרע מנתבעים נוספים, לאחר שנודע לו שהנתבעים 1 ו-2 הם "בורות יבשים" שלא יוכל להיפרע מהם.
נתבע 24
הנתבע 24 טוען, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה. הנתבע 24 טוען כי הוא עבד אצל הנתבעים 1 ו-2 כשכיר מיום 15.12.2002 ועד 28.2.2004. הנתבע 24 טוען, כי הוא והתובע זרים זה לזה ומעולם לא נפגשו. הנתבע 24 טוען עוד, כי מעולם לא הגיעו אליו המחאות של התובע, מעולם לא היתה לו נגיעה בחשבונות הבנק של מי מהנתבעים ולא עברו בחשבון הבנק שלו כספים של התובע ו/או של מי מהנתבעים לשום צורך, פרט לשכר עבודה שקיבל כדין. הנתבע 24 טוען, כי אין לתובע כל עילת תביעה נגדו גם אם יצליח להוכיח את כל טענותיו העובדתיות. הנתבע 24 טוען, כי אין לו אינטרס לסייע לאף אחד מהנתבעים להתחמק מחובותיהם, ובוודאי שלא לנתבעים 1 ו-2, אשר מתחמקים מלשלם לו את שכר עבודתו המגיע לו לפי כל דין.
הנתבע 24 טוען עוד, שיש לסלק את התביעה על הסף לאור חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993. הנתבע 24 טוען, שהתובע הינו מלווה חוץ בנקאי, אשר לא עמד בתנאי החוק לעניין חוזה הלוואה בכתב ולעניין שיעור עלות אשראי מירבי.
טענה נוספת של הנתבע 24 היא, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. הנתבע 24 טוען, כי התביעה הוגשה לאחר שחלפו 7 שנים מיום שנולדה עילת התביעה. לחילופין, טוען הנתבע 24, כי יש לסלק את התביעה מחמת שיהוי רב בהגשתה אשר גרם לנתבע 24 נזק ראייתי, המסכל את הגנתו.
נתבעים 25 ו-26
הבנקים טוענים, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת העדר עילה. התובע לא מצליח להסביר את הקשר בינו לבין הבנקים. לטענה הסתמית והלא ברורה לזכות עקיבה אותה מעלה התובע אין שום יסוד משפטי מבורר ונכון. התובע אינו מכחיש, כי הוא אינו לקוח של הבנקים. מי שהיה בזמנים הרלוונטיים לקוח של הבנקים הוא מר לוי. ככל שהבנקים חבים חובה כלשהי הרי שהיא כלפי מר לוי ולא כלפי התובע, וכל עילות התביעה (המוכחשות לכשעצמן) עומדות אך ורק למר לוי. כך ביחס לעילת הפרת החוזה, עילות חיוב מכוח יחסי בנק לקוח וכו'.
הבנקים טוענים, שיש לדחות גם את טענות התובע להטיל על הבנקים חובות כלפי צד שלישי. כדי להטיל על הבנק חובות כלפי צד שלישי נדרשת מידה ממשית של שכנות בין הצדדים, אשר איננה מתקיימת בעניינינו. הפסיקה הרחיבה את מעגל חובת הזהירות גם כלפי מי שאינו לקוח של הבנק ועלול להיפגע מפעולותיו, אלא שתנאי הכרחי הוא, כי הבנק ידע על קיומו של אותו אדם שעלול להיפגע, או אמור היה לצפות את קיומו. במקרה דנן, התובע לא טען שהבנק ידע או צריך היה לדעת כי פרעון ההמחאות המזויפות תשפיע עליו.
עוד טוענים הבנקים, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת התיישנות. מהאמור בכתב התביעה המקורי והעובדה, שהתובע החל בהליכים משפטיים בגין השיקים עוד בשנת 2003 עולה, כי חלפו למעלה משבע שנים מקרות האירועים נשוא כתב התביעה ועד להגשתה. על כן דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. בכתב התביעה המתוקן מנסה התובע להתחמק מאזכור מועד היווצרות העילה ובכך הוא מנסה לרפא את העובדה שהתביעה התיישנה.
עוד טוענים הבנקים, כי חלוף הזמן, ההתיישנות והשיהוי מעידים יותר מכל על חוסר תום לבו של התובע. חוסר תום הלב מתחזק לנוכח העובדה, שהתובע ניהל עשרות הליכים נשוא מסכת האירועים בתביעה דנן בהוצאה לפועל, בבית המשפט ואף בבג"ץ. בכל אלו, התובע מעולם לא טען דבר וחצי דבר כנגד הבנקים, מעולם לא יידע את הבנקים אודות ההליכים שהוא מנהל ולא צירף את הבנקים לאף אחד מאותם הליכים. הבנקים טוענים, כי התובע עשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים וגם מטעם זה דין התביעה להיות מסולקת על הסף.
תגובת התובע לטענת ההתיישנות
התובע טוען באשר לטענת ההתיישנות, שהועלתה נגדו על ידי הנתבעים השונים, כמפורט לעיל, שרק ביום 13.3.03 הבין, כי רומה ע"י הנתבעים 1-2. ממילא החל מירוץ ההתיישנות רק ממועד זה. ממועד זה ועד למועד הגשת התביעה לא חלפה תקופת ההתיישנות.
טענות הסילוק על הסף מעוגנות בפרק ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקסד"א), שם נכתב כך:
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט".
בע"א 109/49, חברה להדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פד"י ה 1585, 1590-1591, נאמר:
"בשעה שבית המשפט דן במחיקת תביעה מחמת חוסר עילה אין עומדת בפניו השאלה מה יוכיח התובע אלא יש לבדוק, אם על יסוד טענותיו שבתביעה גילה איזו עילה שהיא, ותהא אף הקלושה ביותר. יתכן ועילתו איננה עילה-לכאורה. אולם במקרה זה צריכה התביעה להתברר ואין למחקה.
...
פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו. אולם אם לא צוינה עובדה חשובה, וכתוצאה מזה לא יוכל בית המשפט ליתן לתובע את הסעד המבוקש גם אם יוכיח את העובדות המפורטות בתביעתו, הרי אין כתב התביעה מגלה עילה. ובמקרה זה ימחק בית המשפט את התביעה ...".
הלכה זו מושרשת היטב, ולפיה בקשה לסילוק על הסף תוכרע על סמך האמור בכתבי הטענות, כאשר יש לבחון את השאלה, האם הוכחת כל האמור בכת התביעה תספיק לשם קבלת הסעד הנתבע. לא נבחנים סיכויי התביעה והדרך להוכיחה. כך לא רק לגבי העדר העילה, הנטען כיסוד למחיקת התביעה, אלא גם בכל הנוגע לכל עילה אחרת לסילוק התביעה על הסף. כאשר יש צורך בבירור עובדתי שוב אין אפשרות לסלק התביעה על הסף.
במקרה דנן עיון בכתב התביעה המתוקן, יהיו הסיכויים להוכיח האמור בו אשר יהיו, מלמד כי אם אכן יעמוד התובע בנטל המוטל עליו ויוכיח טענותיו, טענות שהוכחשו על ידי הנתבעים, יזכה בתביעתו. במצב דברים זה אין לסלק התביעה על הסף מחמת העדר עילה. כך גם אין לסלק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות, וזאת מאותו הטעם.
כך גם באשר לטענת ההתיישנות הנטענת. התובע טוען בתשובה לטענת התתישנות, כי גילה את מעשה התרמית מאוחר יותר ממועד ביצוע המעשים עצמם, כאשר ממועד הגילוי ועד למועד הגשת התביעה לא חלפה תקופת ההתיישנות. יש לבדוק עובדתית טענה זו. לפיכך לא ניתן כבר עתה להכריע בשאלת ההתיישנות, וממילא אין לדחות התביעה על הסף בגינה.
סיכומם של הדברים, הבקשות לסילוק התביעה על הסף נדחות.
הוצאות הבקשות יילקחו בחשבון בפסיקת ההוצאות בסיומם של ההליכים בתיק העיקרי.
התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בצירוף כל המסמכים שבדעתו להסתמך עליהם, לרבות חוות דעת, אם ישנן כאלה. מסמכים שלא יוגשו, לא תותר הגשתם בשלב מאוחר יותר, אלא ברשות בית המשפט. ביחס לעדים שלא ניתן לקבל מהם תצהיר, תוגש בקשה לפטור מתצהיר ובבקשה יפורט בתמצית תוכן העדות של העד המבוקש וכן הסיבה שאין מוגש תצהיר של עד זה. כל הנ"ל בתוך 60 יום ממועד קבלת ההחלטה, עם עותק במישרין לב"כ הנתבעים.
כל אחד מהנתבעים יגיש את האמור מטעמו בתוך 60 יום נוספים, עם עותק במישרין לב"כ הצדדים האחרים.
נקבע לקדם משפט ליום 20.1.14 בשעה 13:20.
ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
08/04/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 26 הארכת מועד להגשת כתב הגנה /בר"ל 08/04/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
18/04/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לביצוע מסירות אישיות 18/04/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
17/05/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לקבלת מסמכים 17/05/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
30/05/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 פניות למזכירות / טכניות בקשה לשינוי כתובות וביצוע מסירות אישיו 30/05/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
31/05/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 20 הארכת מועד להגשת כתב הגנה /בר"ל 31/05/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
31/05/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לקבלת צו ירושה 31/05/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
31/05/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לקבלת החלטה בהיעדר תגובה 31/05/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
02/06/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לקבלת מסמכים 02/06/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
07/06/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 25 דחייה על הסף 07/06/10 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
07/06/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה צירוף תצהיר בהתאם להחלטה 07/06/10 | איריס ארבל-אסל | לא זמין |
07/06/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לקבלת מסמכים 07/06/10 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
16/09/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 גילוי מסמכים /פרטים נוספים/שאלון 16/09/10 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
08/11/2011 | החלטה על בקשה של נתבע 24 מתן הוראות 08/11/11 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
05/01/2012 | החלטה מתאריך 05/01/12 שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | לא זמין |
10/01/2012 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה תגובה לבקשה 10/01/12 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
31/08/2012 | החלטה על בקשה של נתבע 3 כללית, לרבות הודעה כתב תגובה מטעם הנתבעים 3,5-9,11-12 31/08/12 | נחום שטרנליכט | צפייה |
31/08/2012 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה תגובה 31/08/12 | נחום שטרנליכט | לא זמין |
11/09/2012 | החלטה על בקשה של נתבע 26 כללית, לרבות הודעה הודעה מטעם בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 11/09/12 | נחום שטרנליכט | צפייה |
18/08/2013 | הוראה לנתבע 23 להגיש תצהיר | נחום שטרנליכט | צפייה |
21/08/2013 | החלטה על בקשה של מבקש 1 מתן פסק דין בהעדר הגנה 21/08/13 | נחום שטרנליכט | צפייה |
02/09/2013 | החלטה על בקשה לקבלת החלטה 02/09/13 | נחום שטרנליכט | צפייה |
12/03/2014 | החלטה על בקשה של מבקש 1 דחייה על הסף 12/03/14 | נחום שטרנליכט | צפייה |
22/06/2014 | החלטה על הודעה מטעם הנתבע 20 22/06/14 | נחום שטרנליכט | צפייה |
06/08/2014 | החלטה שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
13/11/2014 | החלטה שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
01/02/2015 | החלטה על בקשה להגשת תצהיר עדות משלימה | נחום שטרנליכט | צפייה |
11/03/2015 | החלטה על תגובת המבקש לתגובת המשיבים | נחום שטרנליכט | צפייה |
29/04/2015 | פסק דין שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
15/06/2015 | הוראה לנתבע 23 להגיש סיכומים | נחום שטרנליכט | צפייה |
14/07/2015 | החלטה שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
19/07/2015 | החלטה שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
23/08/2015 | הוראה לתובע 1 להגיש סיכומי תשובה | נחום שטרנליכט | צפייה |
17/09/2015 | פסק דין שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
28/06/2017 | החלטה שניתנה ע"י נחום שטרנליכט | נחום שטרנליכט | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אלון טובים | |
נתבע 1 | אפי חיים פרי | |
נתבע 2 | מרדכי קקון | |
נתבע 3 | חמדה שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 5 | חבצלת שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 6 | יצמח שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 7 | שניר שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 8 | אלמוג שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 9 | אבישג שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 11 | נחמני שפירא | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 12 | אסנת מזוז | אביחי ברטנובסקי |
נתבע 13 | שי אשר איפרגן | |
נתבע 14 | נטלי טרז איפרגן | |
נתבע 15 | מתן אברהם סבח | |
נתבע 16 | מזל איפרגן | |
נתבע 17 | חווה דליה מספי | |
נתבע 18 | מאיר איפרגן | |
נתבע 19 | מרסל קקון | גמליאל אביטבול |
נתבע 20 | יעקב פרידמן | עטרה שינברגר |
נתבע 21 | אבי בר | |
נתבע 23 | כדורי גרעי | יעקב בראל |
נתבע 24 | אברהם קייקוב | דינה שורץ |
נתבע 25 | בנק מזרחי טפחות בעמ | מיכל לדר |
נתבע 26 | בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ | יצחק סלע |