<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איריס מוריץ'

הנאשם וב"כ עו"ד שרית מרום, סנגוריה ציבורית

<#3#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בשני עבירות של תקיפת בת זוג, עבירה על סעיפים 382(ב)(1)+379 בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק.

2. העובדות והראיות מפורטות בהרחבה בהכרעת הדין ולא אחזור עליהן.

3. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות של תקיפת בת זוג ועבירה אחת של איומים.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ביותר, כיוון שמדובר בעבירות אלימות במסגרת התא המשפחתי. מחומר הראיות ובמהלך ניהול התיק בעת עדויות העדים, נפרסה מסכת שאינה לטובת הנאשם.

ב"כ המאשימה הפנתה לפרוטוקול מעדות המתלוננת, שם ציטטה את דברי הנאשם שאמר לה, כי גבר צריך להכות את האישה. עוד הפנתה, להכרעת הדין שם נקבע כי גרסת המתלוננת מהימנה, וממולה גרסאות לא מהימנות מרובות בסתירות של הנאשם ואימו.

עוד טענה ב"כ המאשימה, כי יש להגן על האינטרס הציבורי והוא התא המשפחתי. כאשר ישנה פגיעה בציבור המתלוננות הסופגות אלימות מילולית ופיזית על ידי בני הזוג. הגם שהנאשם נעדר עבר פלילי, יש להחמיר בעונשו בנסיבות העניין, שכן לא מדובר באירוע בודד ועל פי גרסת המתלוננת עולה כי מדובר באדם אלים.

על כן, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס.

4. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ הנאשם, כי מדובר בסכסוך גירושין בין בני זוג, וכי עמדת המאשימה כי מדובר באדם אלים בעל דפוסי התנהגות אלימים בטלה. שכן, רק מומחה בתחום יכול להוכיח זאת. ובשל כך, ביקשה מבית המשפט להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן , אך בית המשפט סירב לבקשה.

עוד טענה כי מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי אשר מעולם לא הסתבך עם החוק, למעט המקרה בו עסקינן, אשר קרה על רקע סכסוך הגירושין. בני הזוג התגרשו בשנת 2009, קיימים הסדרי ראייה בין הצדדים, והוא משלם מזונות באופן קבוע וסדיר. על בית המשפט לראות נסיבות אלה לקולא לזכותו של הנאשם.

עוד הוסיפה וטענה ב"כ הנאשם, כי הנאשם עבד לפרנסתו כמתקין איזוק אלקטרוני בשירות בתי הסוהר, עד חודש יולי 2012, כאשר פוטר מעבודתו על רקע הרשעתו בדין. בטיעוניה הפנתה ב"כ הנאשם למכתב ממעסיקתו הישירה, אשר כתבה כי בעקבות פסילתו על ידי השב"ס, היא מורה על הפסקת עבודתו. עוד הפנתה למכתב נוסף שקיבל, בו היא ממליצה עליו כעובד בעל אחריות אישית ויחסי אנוש טובים. וכן, הפנתה לתעודת סייר למופת שקיבל ממנהלת האיזוק.

לטענתה בשל כל אלה, ביקשה להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן את ביטול הרשעתו, בכדי לא לגרום לנאשם נזק קשה יותר משנגרם לו. וכן בשל העובדה, כי הוא אינו מצליח למצוא עבודה חדשה בחודשיים מאז שפוטר.

ב"כ הנאשם טענה כי מתחם הענישה בתיקים אלו הוא בין מאסר על תנאי למאסר בפועל. מדובר בקשת רחבה, ובין השיקולים שעל בית המשפט לשקול, יש להתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לנסיבות המקרה, חומרת העבירה, ושיקול השיקום. בית המשפט יכול לסטות ממתחם הענישה ולא להרשיע את הנאשם, כאשר קיים שיקול של שיקום.

הנאשם סטודנט ללימודי הנדסת תוכנה, שירת בצה"ל כמכונאי מטוסים, מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין, אשר מעשיו ותחושותיו הגיעו בעקבות משבר הגירושין. והוא הפנה את התנהגותו האלימה כלפי המתלוננת בלבד. ניתן לראות כי לא מדובר באדם אלים כלפי כולי עלמא, ולא אדם המסוכן לציבור.

על כן, עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את מתחם הענישה ברף התחתון ולהסתפק בעונש הצופה פני עתיד, בדמות חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות.

5. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, וסיפר על מצבו הנוכחי. כיום הוא ללא עבודה, ללא הילדים ומצבו הבריאותי לא טוב בשל פגיעה שנגרמה לו במערכת העצבים.

6. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) בחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' בחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הנאשם נקט בתקיפה בת זוג בשני מופעים, וכן בנוסח איומים ברף עליון של חומרה, הכולל התייחסות לנטילת חייה.

כידוע, עבירת האיומים הינה עבירת אלימות, אף שמדובר באלימות מילולית. ברור הפוטנציאל הקיים כי דברי איום יהפכו למעשים ממשיים. גם אם לא כך, המדובר בפגיעה באורח חייהם של המאוימים, לאחר שהמאיים יצר בלבם תחושת אימה שאינה נושאת תאריך תפוגה.

ברע"פ 2038/04 לם נ' מ"י תק-על 2006(1) נקבע בהקשר זה, בזו הלשון:

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

בנוסף, נהג הנאשם באלימות פיזית בגופה של המתלוננת. על הנאשם לדעת היטב כי, איננו יכול לנהוג באלימות, באישה, ובפרט שהיא אמן של בנותיו. בתי המשפט שולחים מסר ברור לציבור כולו כי, כל הנוהג אלימות בנשים, ייענש במיצוי הדין ויושם מאחורי סורג ובריח. יזכור כל מי שנוהג באימפולסיביות באחרים, ובפרט באלה הקרובים אליו, כי לכך יש מחיר של שלילת החירות, וענישה מרתיעה.

לעניין זה יפים הדברים אשר נאמרו מפי כב' השופט חשין, בע"פ – 8314/03, רג'אח סיהדבן עווד נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, ניתן ביום 7.6.2005):

"בית המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל, באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים, ותרומה זו תמצא ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי המשפט לגזור על מעשי אלימות שרשו במקומותינו כמגיפה. עלינו למוד את הרחמים שבליבנו כמידה הראויה להם, והרי ידענו כי, כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי בסוף נעשה אכזרי במקום רחמני יצא הקול מבית המשפט, וילך מקצה הארץ ועד קצה. ייצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירות אלימות יישא בעונש חמור על מעשיהו ... והעונש יהיה על דרך הכלל, כליאה מאחורי סורג ובריח, וככל שייעצם מעשה האלימות כך תארך תקופת המאסר".

הנה כי כן, בית המשפט נדרש למצות את הדין, עם אלה אשר נוהגים באלימות. זאת, על דרך הטלת סנקציות, אשר יהיה בהם כדי להרתיע ולצמצם את התופעה. על אחת כמה וכמה יש לנקוט סנקציות משמעותיות כאשר מדובר בבני זוג.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות מרכזי, ולא נודעה מידת השפעה של אחר עליו הקשורה בביצוען. ברור הנזק הנגרם מביצוע העבירות למתלוננת, וזאת בראיה אובייקטיבית של הדברים.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, קשורות בכעסיו בעיתות מתיחות וויכוחים עם המתלוננת. הא ותו לא.

לא נגרעה יכולת הנאשם להבין את הפסול שבמעשיו, הייתה לו שליטה מלאה עליהם ולא נודעה כל התגרות בו מטעם המתלוננת. הנאשם אינו קרוב לסייג האחריות הפלילית והיקף מעשיו עולה כדי פגיעה במתלוננת.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם, מתחשבת בצורך במאבק בנגע האלימות שפשתה בחברה הישראלית, ובתפקיד בית המשפט בהעברת מסר מתבקש, באמצעות השתת עונשים חמורים על מי שבוחר לפתור את קשייו האישיים באמצעות פגיעה באחר.

בעבירות תקיפה הקשורות בבת הזוג ואיומים, השיתו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, עונשים מגוונים, החל בענישה צופה פני עתיד וחינוך וכלה בעונש מאסר בן 12 חודשים. הכל, בכפוף לנסיבות ביצוע המעשים ובטרם ההפרדה הראשונית המתבקשת בין נסיבות המעשה לאלו של העושה, המגולמת בהוראות תיקון 113 בחוק.

כך לדוגמא ראה עפ"א (מחוזי נצרת) 231/09 שי פחימה נ' מ"י, לא פורסם (ניתן ביום 2.6.09) שם הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת בת זוג , והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי; רע"פ 1293/08 קורניק נ' מ"י, לא פורסם (2008) שם הורשע הנאשם בעבירת איומים בלבד, והוטל עליו עונש מאסר בפועל של 12 חודשים; ת"פ (שלום ירושלים) 1828/99 מ"י נ' נאבולסי, לא פורסם (ניתן ביום 9.8.99), שם הורשע הנאשם בעבירה של איומים ותקיפת בת זוג, והושתו עליו 4 חודשי מאסר בפועל, כאשר עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים הופעל בחפיפה; ת"פ 4648-11-10 מ"י נ' טויסטר, לא פורסם (2012) שם הורשע הנאשם בעבירת תקיפת בת זוג ואיומים, ובגין שתיהן הושת עליו מאסר על תנאי בלבד.

7. לאור המפורט, אני קובעת את מתחם העונש למעשי העבירות שביצע הנאשם בהתאם להוראות סעיף 40ג(א), כדלקמן:

עונש מאסר- החל במאסר ע"ת וכלה במאסר בן 12 חודשים; מאסר ע"ת; קנס; פיצוי בהיקף של אלפי שקלים.

8. בגזירת העונש שמתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות המחוקק בסעיף 40 יא' בחוק, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. נסיבות אלו נלמדות מדברי הסנגורית, ומדברי הנאשם שנשמעו לעונש.

הנאשם יליד 1981 ללא עבר פלילי, גרוש ואב לבנות, סטודנט הנדסת תוכנה, אשר מצוי כיום ללא עבודה בשל פיטוריו בעקבות הרשעתו בדין.

עוד לזכות הנאשם, התייחסתי לגילו הצעיר, לעברו הנקי, ולא כיחדתי אף מנסיבותיו האישיות של הנאשם.

עם זאת, שיקולי הזכות לנאשם אינם גוברים על חומרת מעשיו. ניתן לייחס משקל דומיננטי לשיקולים אישיים של נאשם, שעה שלא צפויה ממנו סכנה כי ישוב לסורו ועל מנת שלא להפריע בדרכי שיקומו. שני אלו אינם מתקיימים בעניינו של הנאשם אך כמובן שייחסתי משקל מסוים ומתבקש לשיקולי הזכות בעניינו שאלמלא הם, ענישתו הייתה מכבידה יותר.

הנאשם לא נקט כל מאמץ לתיקון תוצאות מעשיו ולפיצוי בגין הנזק שגרם למתלוננת. ואף לא הביע חרטה וצער על מעשיו.

לא הובהרו נסיבות חיים קשות שהיו נחלת חלקו של הנאשם, ושהייתה להן השפעה על ביצוע מעשיו.

בהעדר אינטרס שיקום בענישת הנאשם, יש להדגיש בעניינו אינטרסים של גמול, הרתעה ומניעה. על ענישתו לשקף את הוקעתם הנדרשת של מעשיו, את ניתוק המגע המתבקש בינו לבין החברה ואת החרב המתהפכת מעל ראשו לבל ישוב ויבצע עבירות נוספות.

אין מי שיתקע כף לידי כי מסוכנותו של הנאשם תפוג ככל שתתקבל עתירת ב"כ הנאשם לעונש, מסוכנותו כלפי שלום הציבור שרירה וקיימת. אין להמר על כך כי איומיו כלפי המתלוננת ולא יתממשו. החברה אינה צריכה לספוג את קשיי אישיותו וזכאית להגנה מפני התנהלותו הפוגענית.

9. לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש הכולל רכיב של מאסר בפועל .יש בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובעיקר אלו הקשורות באורח חייו, כדי להשליך על קביעת אורך המאסר בפועל בתוך מתחם הענישה ההולם.

10. לאור המקובץ אני משיתה על הנאשם את העונשים, כדלקמן:

א. מאסר בפועל למשך 5 חודשים.

הנאשם ירצה את עבודות השירות במקום העבודה ציימס – מע"ש ראשל"צ, ברח' בן צבי 33 ראשל"צ, בימים א – ה, 8.5 שעות יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו למקום העבודה הנ"ל להמרת המאסר בפועל בעבודות שירות. הריני קובעת, שהנאשם ישא את עונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה ולמשך תקופה של 5 חודשים בעבודות שירות.

תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 10.10.12 והנאשם יתייצב בפני המפקח על עבודות השרות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש מרכז ת.ד 81 רמלה.

הובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו, וכי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

לא יתייצב הנאשם לריצוי המאסר בעבודות שירות - תיחתם פקודת מאסר.

ב. מאסר על-תנאי של 5 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירות אלימות כנגד הגוף, לרבות איומים.

ג. הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא יעבור עבירת אלימות בתוך 3 שנים מהיום. לא תחתם ההתחייבות ייאסר למשך 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

המזכירות תשלח עותק מהפרוטוקול לממונה על עבודות השרות.

<#4#>

ניתן והודע היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

נבקש עיכוב ביצוע של עבודות השרות, רכיב זה בלבד, על מנת שנוכל לשקול הגשת ערעור ומכיוון שמדובר בחגים בפתח לא נספיק להערך עד 10.10.12.

ב"כ המאשימה:

משאירה לשיקול דעת בית המשפט ובכל מקרה אם בית המשפט יעתר לבקשה אבקש שזה יהיה תחת הפקדת פקדון כספי וערבויות בהתאם.

<#5#>

החלטה

בנסיבות העניין, מורה על עיכוב ביצוע עונש עבודות השרות ליום 11.11.12 שעה 08:00, שאז יתייצב הנאשם בפני המפקח על עבודות השרות במפקדת גוש מרכז ברמלה.

לצורך הבטחת עיכוב הביצוע ימציא הנאשם את הבטוחות הבאות:

תחתם התחייבות עצמית בסך של 5000 ₪.

יוצא כנגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ והוא יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 27.9.12 שעה 10:00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.