בכתב האישום יוחסה לנאשם עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בכך שבתאריך 20/10/09 על רקע ויכוח שנתגלע בינו לבין אשתו – המתלוננת עימה היה בהליכי גירושין ועל רקע גידופים הדדיים בין השניים, סטר הנאשם למתלוננת.

לילך אליאס, המתלוננת, מסרה כי ביום האירוע היא והנאשם כבר לא התגוררו יחדיו, אלא שהוא הגיע לביתם על מנת לבקר את ילדם. במהלך ביקור הגיעו לביתם אף אחיה של המתלוננת ואשתו ומשאלה יצאו מן הבית על מנת לרכוש סיגריות נתגלע ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת במהלכו קילל אותה בקללות בוטות. על כן צעקה עליו המתלוננת והורתה לו לעזוב את הבית. הנאשם סטר לה והמתלוננת התקשרה לאחיה ולאשתו וביקשה כי ימהרו לחזור כיוון שהנאשם מכה אותה. השניים חזרו ואליהם הצטרפו אח נוסף של המתלוננת וכן בן דודה ובשלב מאוחר יותר הגיעה אף המשטרה.

משהוטח במתלוננת בחקירה הראשית כי הנאשם מכחיש את טענותיה וטוען כי התלוננה על מנת להתנקם בו השיבה כי תלונתה אמת וכי אין לה סיבה להתנקם בו.

בחקירה הנגדית אישרה המתלוננת כי כל תקופת הפרידה ביניהם היתה רצופה חיכוכים ולמעשה גם תקופת הנישואין. משנשאלה האם הוגשו ביניהם תלונות הדדיות ציינה כי היא הגישה נגד הנאשם שלוש תלונות ולא זכורות לה תלונות שהוא הגיש נגדה.

הטיח במתלוננת ב"כ הנאשם כי למעשה יש לה על מה להתנקם בנאשם כיון שיש ביניהם סכסוכים על הסדרי ראיה, על חלוקת רכוש וכיו"ב. המתלוננת הבהירה כי לו רצתה לנקום בנאשם יכולה היתה לעשות כן ולא בדרך של הגשת תלונה על אלימות כדוגמת תביעה כנגדו בשל שאינו עומד בהסדרי הראיה, או כמי שאינו משלם מזונות והדגישה כי הגישה נגדו תלונה כיוון שהוא פגע בה הן פיזית והן מילולית.

המתלוננת אישרה כי בינואר 2009 כעשרה חודשים טרם מקרה זה היא הגישה תלונה למשטרה בגין איומים מצידו של הנאשם וכי תיק זה נסגר. משנשאלה מדוע לא ערערה על החלטה זו, השיבה כי מצבה הכלכלי היה לא טוב אז והיא היתה מרוכזת בעצמה ובטיפול בילדה ומשעלתה אלימות הגיעה שוב אל המשטרה.

לשאלת ב"כ הנאשם מדוע לא ביקשה מאחיה ומאשתו כי ישארו עימה בבית ולא יותירו אותה לבדה עם הנאשם , השיבה כי השניים אך יצאו לרכוש דבר מה ומשהטיח בה ב"כ הנאשם כי אחיה מסר כי הוא עזב את הבית על מנת שלא לפגוש בנאשם, השיבה כי לה מסר כי הוא יוצא על מנת לקנות סיגריות. לשאלה האם אחיה השליך סיגריה לעבר הנאשם השיבה כי היא לא ראתה אירוע כזה.

המתלוננת הדגימה בבית המשפט כיצד סטר הנאשם ללחיה, אך ציינה כי אינה זוכרת לאיזו לחי הופנתה הסטירה והבהירה כי יש להבין חוסר זיכרון זה משמדובר היה באירוע של אלימות. כמו כן לא ידעה לומר אם מדובר בסטירה חזקה, מצלצלת וכיו"ב והשיבה: "לא יודעת, סטירה". היא ציינה כי חשה בכאב, אך לא חשה צורך לפנות אל רופא ואף לא טיפלה בעצמה באמצעות מגבת או מים קרים. היא הוסיפה כי אף לא ציינה בפני השוטרים שהגיעו למקום באיזו צד היתה הסטירה כי לא חשבה שבכך עיקר הדברים וכי לו נשאלה היתה עונה.

משהוטח בה מזכרו של השוטר לפיו היא לא זכרה באיזה צד מדובר, השיבה כי הדברים אכן אינם זכורים לה וכי עבר מאז זמן רב.

משנשאלה המתלוננת מדוע לא יצאה מיד מן הדירה והמתינה עד לבוא בני משפחתה והמשטרה כאשר הנאשם עוד היה שם, השיבה כי מדובר היה בדירתה שלה ועל הנאשם היה לעזוב את המקום ועוד הוסיפה כי היא היתה בשיחת טלפון עם המשטרה.

משנשאלה המתלוננת מדוע דיווחה למשטרה כי הנאשם מצוי בבית והופך את הבית היא ציינה כי כוונתה היתה להתנהגותו דהיינו, כי הוא משתולל , צועק, מגדף ועושה בלאגן.

במהלך חקירתה הנגדית של המתלוננת ציין ב"כ הנאשם כי בכוונתו לקבל לידו את התלונות הנוספות והמוקדמות שהגישה המתלוננת נגד הנאשם ולחקור אותה אודותיהן ועל כן נעשתה הפסקה בחקירתה הנגדית ולאחר קבלת חומר זה חודשה החקירה.

המתלוננת אישרה כי בסך הכל הגישה נגד הנאשם שלוש תלונות ומועדי הגשתן אינם זכורים לה.

היא אישרה כי רק התלונה האחרונה, נשוא תיק זה נוגעת לאלימות ועם זאת ציינה כי אף בעבר היתה אלימות מצידו של הנאשם אך היא לא התלוננה בשל שפחדה.

ב"כ הנאשם הטיח במתלוננת כי הנה בדיון הקודם ציינה כי התלונה הקודמת שהגישה בתחילת שנת 2009 עסקה באלימות והנה עתה משמוצגת התלונה בפניה נראה כי היא עוסקת באיומים בלבד ואף משהיא נשאלת במשטרה האם הופעלה אלימות נגדה, היא השיבה אותה עת בשלילה.

המתלוננת השיבה כי התכוונה בתשובתה הקודמת כי היתה אלימות אך היא לא התלוננה. כך גם ציינה לגבי תלונה קודמת שלה משנת 2008 בה מסרה במשטרה כי מעולם לא היכה אותה הנאשם בניגוד לדברים אשר מסרה בבית המשפט.

ב"כ הנאשם ביקש להגיש את הודעתה של המתלוננת במשטרה באשר לכתב האישום דנן – הודעה אשר נגבתה ביום 20/11/09 (נ/3) ובה מסרה המתלוננת כי משאחיה וגיסתה יצאו מן הבית לקנות דבר מה החל הנאשם לקלל אותה ומשביקשה ממנו לעזוב את הבית, המשיך בקללותיו והיא הגיבה בקללות משלה. הנאשם סטר לה.

המתלוננת ציינה כי זו הפעם השלישית שהיא מתלוננת נגד הנאשם וכי בעבר התלוננה על אלימות, איומים ושבירת חלונות. היא ציינה כי אותו יום לא איים עליה הנאשם.

לשאלת החוקר השיבה המתלוננת כי מי שעוד נכח בדירה היו אחיה ובן דודה והכחישה כי הזמינה אותם על מנת לאיים על הנאשם. היא הניחה כי אחיה האחר הוא שהזמין אותם לדירה והציעה לבדוק את שיחות הטלפון שלה על מנת להוכיח את טענתה.

כן ביקש ב"כ הנאשם להגיש את תלונותיה הקודמות של המתלוננת.

בתלונתה מיום 29/3/08 (נ/1) התלוננה המתלוננת על כך כי הנאשם איים להשליך לעברה אבן ואף השליכה לעבר חלון שנשבר, כמו כן ניתק את החשמל בדירתה וניסה לפרוץ את הדלת. היא ציינה כי לראשונה היא מגישה תלונה וכי הנאשם לא היכה אותה מעולם. היא הוסיפה כי בחודשים האחרונים הרבה לאיים עליה והיא לא ייחסה לכך חשיבות ואולם לאחר האירוע נשוא התלונה, מצאה להתלונן.

בתלונה מיום 23/1/09 (נ/2) מסרה המתלוננת כי הנאש הגיע לביתה בניגוד להסדרי הראיה ונכנס לבית באמצעות המפתח שברשותו . משביקשה ממנו לעזוב איים עליה כי ירצח אותה.

בתלונה זו ציינה כי בעבר היכה אותה הנאשם, אך היא לא הגישה תלונות וכי כתשעה חודשים קודם לכן הגישה תלונה וביטלה אותה.

ששון אליאס הוא אחיה של המתלוננת העיד מטעם התביעה. הודעתו שבמשטרה הוגשה כחקירה ראשית (ת/4) ובה מסר כי הנאשם הגיע לבית אחותו והא ירד למטה על מנת שלא יפגוש בו ואזי התקשרה אליו המתלוננת ואמרה כי הנאשם מקלל ואתה ומרים עליה ידיים ועל כן שב אל הדירה ושאל אותו לפשר מעשיו. בתגובה השיב לו הנאשם כי עתה יראה מה יקרה וכי הוא יתקשר למשטרה ויאמר כי הוא – העד – מאיים עליו. על כן עמד בצד ללא מעש והמתין למשטרה. הודעה זו של העד נגבתה לאחר אזהרה משהוא נחשד כי איים על הנאשם והשליך לעברו סיגריה בוערת.

העד הכחיש כי איים על הנאשם או כי השליך לעברו סיגריה. הוא ציין כי הנאשם הוא זה שהתקרב אליו ונעמד מולו והמתין כי העד יעשה דבר מה , אלא שהעד נמנע מכך.

בחקירה הנגדית ציין העד כי משחזר לבית הבחין בחלונות שבורים ובסימן יד על לחיה של המתלוננת. על מנת שלא להסתבך עם הנאשם הוא ירד למטה והתקשר לאביו. הוא ציין כי הנאשם איים עליו משהגיע לבית כי בדעתו לסבך אותו ועל כן נזהר מכך והנה הא ראייה כי לאחר מכן נחקר באזהרה בשל האשמות שהטיח בו הנאשם.

העד אישר כי אכן שוחח עם הנאשם ושאל אותו לפשר מעשיו אך מעבר לכך לא עשה דבר ונמנע ממגע עם הנאשם.

עוזי כהן הוא שוטר הסיור אשר הוזעק לדירתה של המתלוננת וערך דו"ח פעולה (ת/2). על פי דו"ח זה הוא פגש במתלוננת אשר הצביעה על הנאשם וטענה כי סטר על לחיה והשיבה לשאלתו כי אינה זוכרת באיזו לחי.

השוטר ציין כי בדירה נכחו אחיה של המתלוננת, אשתו וילדיהם וכי בזמן שיחתו נכנסו אח נוסף של המתלוננת ובן דודה "בכניסה מאיימת" והתקרבו לנאשם עד כי הבחינו בשוטר ובלחץ המתלוננת עזבו את הבית. הנאשם מסר כי ברצונו להתלונן כנגד אחיה של המתלוננת בגין איומים והופנה אל תחנת המשטרה.

בחקירה הנגדית לשאלת ב"כ הנאשם השיב העד כי יתכן ואכן ניכרו סימנים על פניה של המתלוננת והוא לא רשם אותם אם כי דרך כלל משהוא מבחין בסימן הוא רושם. כן השיב לשאלה כי לא נראה לו מוזר שזמן כה קצר לאחר האירוע לא זכרה המתלוננת באיזה צד סטר לה הנאשם שכן יתכן והיתה בסערת רגשות.

עוד נשאל העד באשר לכניסת האנשים הנוספים וציין כי שאל את המתלוננת האם היא הזמינה אותם והיא השיבה בשלילה. הוא נשאל האם מי מהם השליך סיגריה לעבר הנאשם והשיב כי אם הדבר אינו רשום בדו"ח הפעולה כי אזי אינו זכור לו.

כן הוגש דו"ח עיכוב שערך העד ובו נרשמה תגובתו של הנאשם: "אני סתם מעוכב, שקר של אשתי" (ת/3).

גם בעניינו של הנאשם הוגשו הודעותיו שבמשטרה המתייחסות לתלונות הקודמות .

באשר לתלונה שהוגשה בשנת 2008 הוגשה הודעתו שנגבתה ביום 29/3/08 (ת/5) ובה מסר כי לא השליך אבנים לעבר אשתו אלא לעבר הויטרינה של הסלון וזאת בשל שהמתלוננת לא פתחה את דלת הבית וכי מדובר בחלון שהוא של הבית שלו. ובאשר לטענת המתלוננת כי בעבר איים עליה שירצח אותה, כך מסר, הרי היאך הכניסה אותו, איפוא, הביתה באותו בוקר לאחר כל אלה.

באשר לטענתה כי אמר לה שיתקוף אותה ליד השוטרים השיב כי אמר לה שאם היא תעשה לו בעיות כי אזי באמת הוא יתקוף אותה.

באשר לתלונה שהוגשה בינואר 2009 , הוגשה הודעתו של הנאשם מיום 29/1/09 (ת/6) בה אישר כי היה בדירת המתלוננת וכי אין צו האוסר עליו להיות שם הגם שלא מדובר ביום של הסדרי הראיה. הוא אישר כי לא אמור היה לבוא אותו יום ובכל זאת רצה לבקר את הילד באותו יום ולא נענה לבקשת המתלוננת לעזוב את הבית. הנאשם הכחיש כי איים על המתלוננת. כן הכחיש כי תקף אותה בעבר.

באשר לאירוע נשוא תיק זה, הוגשה הודעת הנאשם שנגבתה ביום 20/10/09 (ת/1) ובה הכחיש כי נגע במתלוננת. הוא אישר כי בין השניים הוחלפו קללות וציין כי אז הזמינה המתלוננת את המשטרה וטענה כי סטר לה וכי כל תלונותיה של המתלוננת הן תלונות שווא. עוד ציין כי טרם הגעת המשטרה הגיע אחיה של המתלוננת והשליך לעברו סיגריה בוערת שפגעה בגבו וכן איים עליו "שיביא לי אנשים".

הנאשם הוסיף כי המתלוננת משקרת בשביל להתנקם בו ולסבך אותו.

בבית המשפט סיפר הנאשם כי בינו לבין המתלוננת הוחלפו אותו יום, עת ביקר את ילדו בדירתה קללות ואזי הזמינה המתלוננת את המשטרה. משהתקשרה למשטרה הודיעה כי בעלה הופך את הבית, שובר דברים ואף סטר לה. מיד הוא התקשר למשטרה והסביר כי הדברים אינם נכונים.

עוד סיפר הנאשם כי טרם שהגיעו השוטרים למקום חזרו אחיה וגיסתה של המתלוננת לדירה ואחיה העיף לעברו סיגריה אשר פגעה בספה והוא הרגיש אותה בגבו.

הנאשם מסר כי מעודו לא תקף את המתלוננת ובאשר לתלונה שהוגשה בגין שבירת הויטרינה אכן אישר כי בשל שטות השליך אבן לעבר החלון וגרם לשבירתו וכי תיק זה נסגר.

בחקירה הנגדית הטיח התובע בנאשם כי הנה בהודעתו במשטרה לא סיפר את שסיפר בבית המשפט כי אותו יום ששהה בדירת המתלוננת הם חיכו לאנשים שיבקרו בדירה על מנת לרכוש אותה ועל כן נוצר מתח במקום וכן לא סיפר על שיחת הטלפון שלו למשטרה. הוא השיב כי חקירת החוקרים התמקדה בתלונתה של המתלוננת ולא מעבר לכך.

עוד הסביר הנאשם כי מסר שהמתלוננת רוצה להתנקם בו וזאת בשל שהיא חפצה לרכוש את הדירה ולא יכולה היתה לעמוד במחיר הגבוה.

עם זאת עמד הנאשם על גרסתו כי לא היה אלים כלפי המתלוננת.

לאחר ששמעתי את עדותה של המתלוננת והתרשמתי ממנה בהתרשמות בלתי אמצעית מצאתי ליתן בעדות זו אמון.

ערה אני לטענות שהועלו על ידי ב"כ הנאשם כנגד עדות זו.

טענה עיקרית היא כי הנה טענה המתלוננת שהנאשם סטר לה והיא לא ידעה לציין באיזו לחי סטר לה ולא ידעה לציין זאת אף בפני השוטר שהגיע אל הבית זמן קצר לאחר ביצוע המעשה הנטען ויש בכך כדי ללמד על חוסר מהימנות.

עם זאת, יצוין כי אף השוטר שהגיע אל הבית מסר בבית המשפט כי בזמנו לא העלה תמיהה באשר לכך שכן יתכן כי אותה עת הייתה המתלוננת שרויה בסערת רגשות.

לא מצאתי כי יש בכך שהמתלוננת השיבה בכנות כי אינה זוכרת באיזו לחי סטר לה הנאשם, חלף מתן תשובה כלשהי, כי יש בכך כדי לפגוע במהימנותה.

אכן מדובר באירוע אלים קצר וסוער שגרם למתלוננת לחשש ולסערת רגשות ואין בעובדה זו לכשעצמה כדי לגרוע ממהימנותה.

עוד נטען כלפי עדותה של המתלוננת באשר לדברים שמסרה והנוגעים לתלונותיה הקודמות. סוף דבר הוגשו אף תלונות אלה לעיון ביהמ"ש כמפורט לעיל ואמנם מסרה המתלוננת כי התלוננה בעבר על אלימות בעוד בפועל דובר על איומים אולם יש לראות את מכלול הדברים לרבות כך שהמתלוננת התלוננה אף על שבירת ויטרינה וכיו"ב ועוד יש לראות כי למעשה, הנאשם אף קשר עצמו ולא במעט לתלונות הקודמות ועל כן לא מצאתי כי יש בכך כדי לפגום במהימנותה.

הנאשם בעדותו העלה גרסה אשר לא עלתה קודם לכן והיא באשר לנסיבות הגעתו אותו ערב לדירה ונסיבות המצאו בדירה.

על לא מעט שאלות שהקשו עליו ענה בנוסח מתחמק ולא מצאתי ליתן אמון בגרסתו.

עדותה של המתלוננת נתמכת אף בעדות אחיה שהיה נוכח במקום ואילו באשר לטענה שנטענה כלפיו על ידי הנאשם באשר להשלכת סיגריה בוערת לעבר הנאשם הרי שלא נמצאו לכך תימוכין ומעבר לכך הדברים אף לא נזכרו בדו"ח של השוטר אשר הגיע למקום, דהיינו לא הועלו בפניו.

לאור כל הדברים האלה אני קובעת כי ביום 20/10/09 במהלך ויכוח ביניהם, סטר הנאשם למתלוננת ועל כן יורשע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו-392(ב)(1) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ב , 4 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים