לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בכך שבתאריך 20/10/09 במהלך ויכוח שנתגלע בינו לבין אשתו, עימה היה שרוי אותה עת בהליכי גירושין וחי בנפרד ממנה, סטר לה הנאשם על לחיה.

בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה כי עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות בתא המשפחתי הן נגע רע שיש לבערו. ב"כ התביעה הפנתה להלכות של בית המשפט העליון ולפיהן יש להחמיר עם מי שחטא באלימות במשפחה.

לטעמה של המאשימה הרי שמתחם הענישה בנסיבות שבפנינו הוא בין של"צ לשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.

בנסיבות שבפנינו עתרה התביעה להטיל על הנאשם עונש מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות וכן מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

אמו של הנאשם העידה כעדת אופי ותלתה את האחריות לעבירה במתלוננת ובהתנהגותה. היא סיפרה על בנה כי הוא בן טוב ומסור ומטפל בה ומסייע לה כיוון שהיא אישה חולה.

יצחק מרק שהוא חברו של הנאשם מילדות סיפר עליו כי הנאשם הוא חבר טוב, אשר התחתן וביקש להקים בית, והנה נכשל בכך. הנאשם הוא בן טוב לאמו ואב טוב לילדו.

ב"כ הנאשם ביקש לאבחן את הפסיקה שהגישה המאשימה לענין העונש וציין כי המקרים שהובאו חמורים בהרבה מזה אשר בפנינו.

ב"כ הנאשם הדגיש כי בענייננו אין המדובר באלימות מן הרף הגבוה וכי למתלוננת לא נגרמו כל חבלות או סימנים.

הנאשם מסייע רבות לאמו החולה והאלמנה ושומר על קשר רצוף עם ילדו. הוא מתפקד באורח נורמטיבי וחיובי ומשתתף אף בקורס מטעם משרד התמ"ת, כך שאם יישלח לביצוע עבודות שירות קיים חשש שלא יוכל לחזור למעגל התעסוקה. מצבו הכלכלי קשה גם כך והוא שרוי בחובות לא קטנים.

לאור כל אלה, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש מאסר מותנה בלבד.

בדברו האחרון ציין הנאשם כי הוא מצטער בשל המצב אליו נקלע וכי יש לו קשר טוב עם הילד ואין לו עם המתלוננת מחלוקות כלשהן.

אירוע אלימות בפרשה זו התרחש עת הנאשם חי בנפרד מאת המתלוננת והגיע לביתה על מנת לשהות עם ילדו. בשל ויכוח שפרץ ביניהם, סטר לה על לחיה.

במהלך ניהול ההליך בתיק זה אכן נחשפה מערכת יחסים עכורה ורעה בין בני הזוג שנתמשכה לאורך זמן רב.

ברי כי לא ניתן למצוא כל הצדקה לכך כי ויכוח שנתגלע בין בני הזוג יוביל לנקיטת אלימות של ממש כלפי המתלוננת.

לא אחת נאמר בפסיקת כל ערכאות בתי המשפט כי על בתי המשפט לתרום תרומתם לביעור ולעקירתו משורש של נגע פסול זה שעניינו אלימות בתא המשפחתי אשר מכתו היא הן לתא המשפחתי והן לחברה כולה.

מתחם הענישה לעבירה זו בנסיבות כאלה נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.

הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו.

לקולא שקלתי את תפקודו התקין דרך כלל של הנאשם בכל מישורי חייו ואת הסיוע שהוא מעניק לאימו.

לא נתתי משקל לטענתו של ב"כ הנאשם כי הנאשם שרוי במצב כלכלי קשה ובחובות, שכן ממסמכים שהציג בא כוחו לתמוך בטענה זו עולה כי החובות מקורם באי תשלום מזונות.

עוד שקלתי כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד והגם שבעברו הרשעה בעבירת אלימות בגינה ריצה מאסר בפועל לא קל, הרי שזו עבירה ישנה מאוד.

ועוד שקלתי את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה וכי מאז נפרדו דרכיהם של הנאשם ושל המתלוננת.

לולא כל הנימוקים לקולא לעיל, הרי שהעונש שהיה נגזר על הנאשם היה חמור וממשי.

לאחר שיקול כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם בגין העבירה בה הורשע -

שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

קנס בסך 1,000 ₪ או ארבעה ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 15/2/13 והבאים אחריו בכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

כן אני מחיבת את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 1,000 ₪.

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט לטובתה של המתלוננת לילך אליאס פנחס, ת.ז. 040677759 מרחוב צה"ל 60, פתח תקוה, בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1/4/13 והבאים אחריו בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ג, 6 ינואר 2013, במעמד הצדדים.