1. לפני בקשה מיום 2/1/13 לפיצול סעדים בת.א. 34129/11/10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על נימוקיהם, הגעתי להחלטה כי דין הבקשה לפיצול סעדים להידחות. לצד זאת, אני מותירה למבקשים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כך שיבוקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף סעד חלופי בהתאם לנסיבות החדשות שנוצרו. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

אפרט להלן:

1. עסקינן בשתי תביעות בשני תיקים שונים אשר הוחלט כי יידונו יחדיו, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 11/3/12, מפי כבוד ס. הנשיאה דינה כהן. בהחלטה זו, הורה בית המשפט על העברת ת.א 29031-03-10 ברדה נגד עמר מבית המשפט השלום באשדוד לבית המשפט השלום באשקלון, לדיון בפני אותו מותב שדן בת.א 34129-11-10 בן דוד נגד עמר. בהחלטה מיום 1/5/12, קבע בית המשפט כי שני התיקים שבכותרת, יאוחדו ויידונו במאוחד.
2. בבסיס שתי התובענות עומד במחלוקת נכס אחד: משק במושב גיאה, במועצה האזורית חוף אשקלון, השייך לנתבעים: אליהו ואנט עמר.
3. ראשיתו של ת.א 34129-11-10, בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט באשקלון, ואשר בתמצית ייאמר כי עניינה בבקשה התובעים ( הזוג בן דוד ) למתן צו עשה לאכיפת הסכם מכר בינם לבין הנתבעים ולתשלום פיצוי בסך של 160,000 ₪ בגין הפרתו. לטענתם, נכרת הסכם בינם לבין הנתבעים 1 ו-2 באשר לשכירתו של המשק נשוא התובענה, ולאחר מכן לקנייתו ע"י התובעים. התובעים, בני הזוג בן דוד, עותרים לבית המשפט כי יורה על אכיפתו של ההסכם, לרבות הוראה כי תמורת המכירה תעמוד על סך של 1,600,000 ₪.
4. ראשיתו של ת.א 29031-03-10, בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט באשדוד ואשר בתמצית ייאמר כי עניינה בטענת התובע ברדה ) כי התקשר עם הנתבע בהסכם זיכרון דברים לצורך כריתת עסקת מכר מקרקעין, של המשק נשוא התובענות. סכום תביעתו עומד על סך של 310,000 ₪. לטענתו, הנתבע אליהו עמר הפר את ההסכם ועקב כך נגרמו לו נזקים רבים. התובע עותר לבית המשפט לחייב הנתבע לקיים את הסכם זיכרון הדברים, ולחילופין, לקבוע את נזקיו של התובע ולהשית על הנתבע תשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בסך הנקוב לעיל.
5. בדיון מיום 2/1/13, כאשר נידונו שני התיקים במאוחד בפני בית המשפט עתר ב"כ התובעים בת.א 34129-11-10 לבית המשפט וטען כי לנוכח העובדה שהתביעות אוחדו וכי קיים סיכון לפיו תהיה אכיפה של ההסכם הראשון ולא של השני, על בית המשפט ליתן צו לפיצול סעדים, ולאפשר לתובעים את הזכות, להגיש תביעה כספית בגין הנזק שנגרם.
6. בהחלטת בית המשפט מיום 2/1/13 הורה בית המשפט לב"כ הנתבע, להשיב לשאלת פיצול הסעדים. ב"כ הנתבעים הגיש תגובתו ביום 24/1/13, ועליה ניתנה תשובת התובעים ביום 5/3/13.
7. מנימוקי תגובת ב"כ הנתבעים עולה כי הם מתנגדים בתוקף למתן היתר לפיצול סעדים וכי לשיטתם דין הבקשה להידחות. עיקר נימוקיהם נסוב על כך כי פיצול סעדים הינו צעד חריג אשר יש לנקוט בו במשורה, וכי ההלכה הנוהגת הינה שתובע, יתבע יחדיו את מלוא סעדיו הנובעים מאותה עילה במסגרת תביעה אחת, וזאת על מנת להימנע מהטרדת הנתבע חזור ושנה באותו עניין נשוא התביעה, ולאחר שכבר הוכרע. עוד מציין הוא כי עילת התובעים הינה קלושה וכי דין תביעתם להידחות בסופו של יום. הוא מפנה לכך שעל התובעים היה לכלול את כל הסעדים בכתב תביעתם, או לחילופין להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בהזדמנות הראשונה בה נודע להם על התביעה הנוספת המתנהלת באותו עניין, ומשלא עשו כן אין להם להלין אלא על עצמם.
8. מתשובת ב"כ התובעים אשר הוגשה לבית המשפט ביום 5/3/13 עולה כי בקשתו מבוססת על כך כי ההיתר לפיצול סעדים מגיע להם מכוח זכות המעוגנת היטב הן בחוק והן בהלכה הפסוקה, והוא פועל יוצא של הנסיבות הקיימות אשר נוצרו עקב התנהלותו של הנתבע, אשר ידע על קיומן של שתי תביעות המתנהלות כנגדו בבתי משפט שונים ואשר נסובות על אותו נכס, ואשר לא יידע בכך את הצדדים. לפיכך, בין היתר, הנתבע מנוע מלהלין או מלטעון כנגד בקשה זו. כמו כן טוען הוא כי אין באפשרות התובעים לכמת בשלב זה את הנזק אשר נגרם להם וכי אין נפקות לעשות זאת טרם יתבררו ההליכים בתביעה דנא.

שני הצדדים הפנו לפסיקה התומכת בטענותיהם.

1. לא מצאתי כי יש נפקות כלשהי לענייננו לטענות הנתבעים בדבר סיכוייה הקלושים של התביעה. אדרבא, טיעון זה עשוי לשמש את התובעים, לתרופה לה הם עשויים להידרש והיה ותביעתם תדחה. כמו כן, מקובלות עלי טענות ב"כ התובעים בדבר כך שבנסיבות העניין, טענת ב"כ הנתבעים על כך שהיה על התובעים לעורר את הבקשה לתיקון כתב תביעה מיד עם היוודע דבר היריבות עם תובע נוסף, הינה לחלוטין בעוכרי הנתבעים וכתוצאה ממחדלם.

ועל כך ראה דברי כבוד ס. הנשיא, כתוארו אז, השופט חדש, אשר פסק במועד הדיון מיום 21/6/11 בת.א 29031-03-10, שהתנהל בפניו טרם העברתו ואיחודו:

"צודק ב"כ התובע בטענות שהוא מעלה כנגד התנהלותו של הנתבע בתיק זה, שנמנע מלדווח לביהמ"ש ולצד שכנגד, שתלויה ועומדת תביעה נוספת לאכיפת זיכרון דברים נטען בהקשר למשק נשוא התובענה, ושניתן אף צו מניעה זמני, במסגרת התובענה האחרת – וגרם התייצבותם של התובע ובא כוחו לשתי הישיבות הקודמות".

לצד זאת, אינני מקבלת את טענת התובעים כי הנזק האמתי של תביעתם טרם התגבש ועדיין אינו ידוע להם בשלב זה של ההתדיינות. בנסיבות התביעה, כאשר הסעד המבוקש הוא אכיפת החוזה לכאורה, יכולים המבקשים להעריך באופן מדוייק למדי מהו הנזק שנגרם להם מאי אכיפתו. כשם שנהג התובע בת.א. 29031/03/10 ברדה, כך באפשרות התובעים, בן דוד, לכמת את נזקיהם ולפרט סעד חלופי נוסף, בכתב תביעתם, ולהתאימה למצב הדברים הקיים בפועל.

1. לפיכך, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בנימוקי הצדדים ובטיעוניהם, הגעתי להחלטה כי בנסיבות העניין, ועל מנת למנוע סחבת וסיעוב משפטיים נוספים בתובענות אלו, דין הבקשה לפיצול סעדים, להידחות. מצאתי כי בהתרת תיקון כתב התביעה, ככל שתוגש בקשה שכזו, יוכלו המבקשים למצוא תרופה הולמת למצב שנוצר בנסיבות של איחוד שני התיקים.
2. על התובעים להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתם תוך 30 יום.
3. ככל שתוגש בקשה זו בהתאם להחלטת בית המשפט, יהא על הנתבעים להגיש את תגובתם , תוך 15 יום. ככל שלא תתקבל תגובת הנתבעים, יראה בית המשפט את העדר התגובה, כהסכמה לתיקון כתב התביעה.
4. המזכירות תודיע ותשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.