1. לפני בקשה לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 14.8.14 עד למתן הכרעה סופית בערעור.

2. פסק הדין ניתן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונת דרכים מיום 11.10.06.

3. למשיבה נפסק פיצוי, לאחר ניכוי תגמולי מל"ל בסך 1,555,611 ₪ , בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק. כן חויבה המבקשת בהחזר אגרה ששולמה משוערכת והוצאות משפט.

4. לטענת המבקשת, קיימים סכומים שנויים במחלוקת לעניין הפסד שכר לעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד ולגביהם מבקשת להגיש ערעור. לטענתה, ככל שפסק הדין יקויים כלשונו, יהא קשה למבקשת לקבל כספה בחזרה לאור טענת המשיבה, כי אינה עובדת היום. המבקשת מעלה בקשה חלופית לפיה ישולם למשיבה לאחר ניכוי מל"ל סכום של 756,158 ₪ בצירוף הוצאות ושכר טירחת עו"ד.

7. המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה להלכה באשר לעיכוב פסק דין כספי. לטענתה, המבקשת כלל לא פירטה באשר לסיכוייה להצליח בערעור ובנוסף לא פירטה באשר למצב כלכלי נטען. לטענתה, טענות המבקשת הינן טענות הרלוונטיות לערעור על פסק הדין ולא כתמיכה בבקשה לעיכוב ביצוע. בנוסף מציינת המשיבה, כי נכון למועד זה כלל לא הוגש ערעור על פסק הדין.

8. לאחר ששקלתי את טענות המבקשת ואת תגובת המשיבה, איני נעתרת לבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין.

9. תקנה 466 לתקנות מורה על הכלל לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. "במימוש החלטות שיפוטיות, העיקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מייד עם הינתן ההחלטה המזכה". ראו: י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהד' שמינית, עמ' 621.

10. עם זאת תקנה 467 לתקנות מאפשרת עיכוב ביצוע על ידי בית המשפט שנתן את ההחלטה. על מנת לסטות מהכלל, הנטל על המבקש להראות, כי התקיימו טעמים לכך, והם:

א. למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.

ב. אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה זה קשה להשיב את המצב לקדמותו.

11. עיכוב פסק דין כספי ייעשה במקרים חריגים, ועל המבקש להצביע על חשש, כי לא יוכל לגבות כספו בחזרה מהמשיב במקרה שיזכה בערעור.

12. בענייננו, המבקשת אינה מתבססת על תשתית עובדתית בדבר נזק שעלול להיגרם לה בביצוע פסק הדין וזו נותרה כאמירה כללית. אמנם המשיבה אינה עובדת היום, אולם היא מקבלת פנסיה ובנוסף, אף זכאית ללא כל קשר לבקשה זו לקבל את הסכום שאינו שנוי במחלוקת העולה על 750,000 ₪.

13. הנטל להצדיק את מתן הצו לעיכוב מוטל על מי שמבקש למנוע מהזוכה מלפעול על פי פסק הדין. המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה.

13. לא שוכנעתי על בסיס האמור בבקשה, כי עלול להיגרם למבקשת נזק בלתי הפיך במידה ויקוים פסק הדין כבר עתה. שכן כאמור, המבקשת אינה טוענת, כי אין מקום לפצות את המשיבה אלא לטענתה סכום הפיצוי אמור להיות נמוך יותר, כך שממילא בסופו של יום על המבקשת לשלם פיצוי למשיבה בשיעור לא מבוטל גם לגישתה. יתרה מזאת, לא הובאו כל נתונים לגבי מצבה הכלכלי של המשיבה ולא הומצאו כל ראיות לפיהן, אם במידה והמבקשת תצליח בערעורה להפחית את סכום הפיצוי לא יהיה לה ממי להיפרע.

14. לאור זאת שהמבקשת אינה מקיימת את התנאי השני, ומאחר ומדובר בתנאים מצטברים לצורך הוראה על עיכוב ביצוע, אינני נדרשת לבחינת סיכויי הערעור. לעניין זה אציין, כי מסכימה עם טענות המשיבה, כי המבקשת כלל לא פירטה באשר לסיכויי הערעור.

15. למעלה מן הנדרש אציין, כי מרבית טענות המבקשת בבקשה לעיכוב ביצוע אינן חדשות ונלקחו על ידי בחשבון בעת מתן פסק הדין.

5129371

54678313

16. לסיכום ולאור האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

5129371

546783135129371

54678313המזכירות תשגר לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.