נוכחים: ב"כ המאשימה ע"י מתמחה אלכס וייסבורד, הנאשם וב"כ עו"ד דר' קאסטרו ותד

1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל ,תשי"ב-1952.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 10.12.09 בשעה 10:40 או בסמוך לכך, בחממות תותים מזרחית לקלנסואה העסיק הנאשם בקטיף תותים את מוסטפא בשראת מג'נין (להלן: "מוסטפא") ואת רזק בשראת מטמון (להלן: "רזק") (וביחד: "השב"חים"), שהם שניהם תושבים זרים ששהו בישראל שלא כחוק ואינם רשאים לעבוד בישראל.

2. הנאשם טען לביטול כתב האישום בטענה מקדמית של הגנה מן הצדק מן הטעם של אכיפה בררנית כלפיו, מקום בו השב"חים לא הועמדו לדין, וכן טען כי בהעדר השב"חים הרי שניטלת זכותו לחקירתם הנגדית ולהליך משפטי הוגן.

על פי החלטתי מיום 1.12.11 – תינתן החלטה בבקשה במסגרת נימוקי הכרעת הדין.

3. על עדי התביעה נמנו:

(1)ע"ת/1-מר אייל עיני (עמ' 3-7 לפרוטוקול)

(2)ע"ת/2-רס"ל ג'רמי ברדוגו (עמ' 10-12 לפרוטוקול)

(3) ע"ת/3-רס"ל סאמר עזאם (עמ' 13-15 לפרוטוקול)

(4) ע"ת/4-האני אל הוזייל (עמ' 15-18 לפרוטוקול)

(1)ע"ת/1-מר אייל עיני- משמש כחוקר במג"ב כ-9 שנים, גבה את הודעתו של הנאשם בתיק (ת/1).

הודעת הנאשם במשטרה מיום 10.12.09 (ת/1)

מבין ומדבר עברית ומבין במה חשוד. לא צריך עו"ד. רוצה לומר שהחממות של התותים הם שלו אבל הפועלים האלה לא עבדו אצלו. יש לו רק 7 עובדים שהם מהמשפחה שלו ועוד שני פועלים מהשטחים עם אישורים. הם עובדים בחממות תותים אותם הוא מייצא לחו"ל. לא אמר לשוטר בשטח שמעסיק את הפועלים שנתפסו ללא אישורים. מכחיש כי הודה בפני השוטר שהעסיק אותם. לשאלה מדוע יש להאמין לו ולא לשוטר, ענה כי בטח שיאמין לשוטר ולא לא כי הוא ערבי. הוא לא העסיק את הפועלים האלה. לא אמר לשוטר שהעסיקם ליום אחד בגלל לחץ בעבודה. יודע שאסור להעסיק תושבי שטחים ללא אישורים.

בעדותו ציין כי הכין דו"ח תשאול לשב"חים ותע"צים, תשאל אותם על מנת לשמוע את גרסתם, והם הכחישו שעבדו אצל הנאשם. תשאל אותם על מנת לשמוע דעה נוספת מהשב"חים לפני שמעבירים אותם למחסום, ולתת להם אפשרות להביע את עמדתם. במזכר (ת/2) כתב כי אחד השב"חים הצביע על הנאשם כמי שהעסיק אותו והשוטר בשטח כתב את זה (פרו' עמ' 3 ש' 11-29).

מזכר מאת אייל עייני מיום 10.12.09 לתיק החקירה (ת/2)

בתשאול שערך לחשודים בשב"ח, רזק ומוסטפא, הכחישו שניהם שעבדו בחממות התותים, וטענו שרק עברו במקום ולא עבדו. לשאלתו מדוע ברחו מהשוטרים, טענו שפחדו וראו את כל הפועלים בורחים- אז ברחו יחד איתם.

שאל את מוסטפא האם אמר לשוטר בשטח שהוא עובד בחממות והצביע על הנאשם כמי שהעסיק אותו, ומוסטפא ענה שזה לא נכון, ולא אמר כך לשוטר.

בעדותו ציין כי במשרד החקירות השב"ח אמר שלא עבד אצל הנאשם, וכשעימת אותו עם מה שאמר לשוטר - השב"ח ענה שלא אמר זאת לשוטר.

בנוסף, הנאשם אמר שלא העסיק אותו, אז לא נותר לו מה לעשות עם השב"חים.

אם השב"ח היה אומר לו שעבד אצל הנאשם - היה מעמת אותו עם הנאשם.

יש לו אמרת שוטרים שדיברו עם הנאשם, ומספר שוטרים שדיברו עם השב"חים. הם נצפו עובדים, ויש על כך מזכר מפורט (פרו' עמ' 4 ש' 1-5).

מאשר כי הפיק את גיליון הר"פ של רזק ביום 10.12.09 (ת/3), ממנו עולה כי רזק מוגבל כניסה בהיבט פלילי. כמו כן הוציא את רישומו הפלילי של מוסטפא ביום 10.12.09 (ת/4) (שם, ש' 6-14).

גיליון רישום פלילי של רזק בשראת מיום 10.12.09 (ת/3)

תיק מב"ד בגין כניסה לישראל שלא כחוק מיום 9.7.09.

מוגבל כניסה בהיבט פלילי עד ליום 9.1.11

גיליון רישום פלילי של מוסטפא בשראת מיום 10.12.09 (ת/4)

הרשעה אחת בבימ"ש צבאי שומרון בגין נהיגת רכב רשום באזור על פי צו הוראות ביטחון תשכ"ט-1969. גזר הדין מיום 20.6.06- קנס ע"ס 400 ₪ ופסילה על תנאי.

בחקירה נגדית אישר העד כי ציין במזכר שערך תשאול לשב"חים. הוא שאל אותם אם עבדו בשדה תותים, והם הכחישו. לטענת אחד מהם- הוא עובד בניין, והשני טען שכלל אינו מועסק. מאשר כי הם טענו שהם לא עבדו, וכי ראו את שאר הפועלים העובדים בורחים- אז ברחו יחד איתם. אף אחד מיתר הפועלים שברחו יחד איתם לא נתפס, רק שניהם (שם, ש' 18-32).

מאשר כי מוסטפא, שעבד בחממות, הצביע על הנאשם כמי שהעסיק אותו.

לשאלה מדוע לא ערך עימות בין מוסטפא לשוטר שבפניו הצביע מוסטפא על הנאשם כמעסיקו, ענה כי הוא מאמין יותר למילה של שוטר מאשר של שב"ח.

השוטר אינו חשוד בתיק אלא מדווח על מה שקרה בשטח, לעומת השב"ח שנחקר כחשוד בתיק.

רזק טוען בהודעתו (נ/1) כי נכנס לישראל 10 פעמים, אך הוא לא נתפס 10 פעמים. אם מוסטפא טוען בהודעתו (נ/2) שנכנס פעמיים לישראל- אז זה מה שהוא אמר. הוא אומר פעמיים אבל לא אומר מתי.

אם היה מקבל הנחייה מקצין חקירות לעצור אותם- היה עוצר אותם (פרו' עמ' 5 ש' 15-32).

ככל הידוע לו - לא היה שימוש בכוח באירוע, מלבד העובדה שרדפו אחריהם ותפסו אותם. רשום שלא היה שימוש בכוח ולא היזק לרכוש. הנאשם לא נשאל האם הופעל כלפי השב"חים כוח בעת מעצרם.

הנאשם בהודעתו הכחיש שהשב"חים עבדו אצלו, וזו גם תגובתו בדו"ח העיכוב (נ/3). הדו"ח מולא בשעה 11:48, והמעצר היה כשעה לאחר מכן (פרו' עמ' 6 ש' 1-17).

לשאלה האם שאלו את הנאשם מיהם אותם 7 בני משפחה שלו ועוד שניים עם אישורים שלפי טענתו עבדו אצלו, ענה כי אין לו שום אינדיקציה. הוא לא שאל אותו, אלא שאל רק על מי שנתפס. זו לא פעם ראשונה שנתפסים מעסיקים שיש להם גם פועלים עם אישורים וגם עובדים שעוד לא ארגנו להם אישורים.

יש כמה שוטרים שאומרים שהשב"חים היו בשטח.

לשאלה מדוע לא חקר את העובדים שהנאשם אומר שעבדו אצלו ושאל אותם אם ראו את השב"חים, ענה כי הוא מקבל זכ"ד של יותר משוטר אחד שאומרים שהשב"ח מצביע על המעסיק בשטח ושמעו זאת באוזניהם, אז וודאי שיעדיף את גרסת השוטרים (פרו' עמ' 6 ש' 20-32). לשאלה- אולי זו טעות, ענה כי זו לא יכולה להיות טעות של 3 שוטרים. שוטר אחד כתב זאת בדו"ח פעולה ויש זכ"ד של שוטר נוסף.

לשאלה האם היה קשר בין הנאשם לשב"חים בתקופת החקירה במהלכה יכלו לתאם גרסאות, ענה כי ההנחיה היא להפריד ביניהם, ואינו יודע אם השוטרים עשו כן (פרו' עמ' 7 ש' 1-8).

(2) ע"ת/2- רס"ל ג'רמי ברדוגו-בדצמבר 2009 שימש כמ"מ ביחידת איתן, שהינה יחידת ביטחון אישי של מג"ב המרכז, הוקמו 5 יחידות כאלה במג"ב מרכז וחלקן בעיירות לטובת ביטחונם האישי של התושבים.

הוא כתב את המזכר מיום 10.12.09 (ת/8) (פרו' עמ' 1 ש' 21-28).

זכ"ד מאת ג'רמי ברדוגו אל רמ"ח מג"ב מרכז מיום 10.12.09 (ת/8)

בהמשך לאירוע - שימש כמפקד צוות בשטח, ולאחר עיכוב החשודים בשב"ח, הגיע למקום הנאשם שזוהה והזדהה כבעל חממת התותים, והודה בפניו כי הינו מעסיק את שני החשודים בשב"ח לאחר שהגיעו אליו בבוקר וביקשו לעבוד אצלו.

לדברי הנאשם ביקש לדעת את זהותם, ולאחר שידע כי הינם תושבי השטחים- הסכים להעסיקם ליום אחד בלבד ללא תשלום סגור מראש, עקב לחץ בעבודה בקטיפת תותים.

ההודאה של הנאשם תואמת להודאתם של שני החשודים שנתפסו לאחר בריחה ע"י השוטרים המצוינים בדו"ח הפעולה.

לאחר שנכנס הנאשם לחקירה אצל החוקר אייל עייני, הכחיש הכול לחלוטין, וטען כי לא אמר כך בפניו.

בחקירה נגדית העיד כי בשמו הוא חתום רק על המזכר מהאירוע (שם, ש' 30-32). אם רשם רק מזכר, סימן שלא היה דמות מרכזית בפעילות הזו-הוא היה מפקד בשטח, אבל מי שהיה מרכזי הוא מי שתפס את השב"חים עצמם, ושטיפל בתיק בעצמו.

כמפקד צוות האירוע- התעסק עם עצם הגעתו של הנאשם שהזדהה כבעל המקום, ולקח על עצמו אחריות כמעסיק.

ראה את השב"חים בחממה אבל לא יודע מאיזה מרחק ראה אותם. לא יודע האם הייתה מותקנת שם רשת נגד חרקים. לשאלה כיצד מסביר כי ראה את השב"חים בחממה למרות שיש רשת חרקים ועליה ניילון שלא ניתן לראות דרכם, ענה כי לא צריך לראות דרך הרשת, לא מופיע במזכר שלו על תפיסתו את החשודים ולכן השאלה לא רלוונטית.

מי שהביא לתפיסתם הוא זה שרושם את דו"ח הפעולה –שזה הדו"ח המרכזי של האירוע- ומפקד הצוות לא מחויב לבצע דו"ח פעולה משלו. חלקו היה רק לכתוב מזכר, וכל פרט שלא מופיע בו- אינו זוכר (פרו' עמ' 11 ש' 1-32).

ככל הנראה הנאשם הגיע לשטח אחרי שהם היו שם, לא יודע כמה זמן אחרי, ופגש את הנאשם במקום עצמו, לפי מה שמופיע במזכר- לא מופיע אם בתוך החממה או מחוצה לה. הם ליוו אותו לחוקר, ובפניו אמר הנאשם אמר לחוקר שלא היו דברים מעולם.

הוא עצמו היה עם הנאשם בחקירה, כי לא ניתן להשאיר נחקר מול חוקר ללא אבטחה, אבל בפועל רק החוקר חוקר. הוא עצמו יכול רק לבצע תשאול בשטח- לגבי זיהוי ופרטים מינימאליים (פרו' עמ' 12 ש' 1-15). לאחר שהנאשם הובא בפני החוקר הוא אמר לו שמה שנאמר עד כה- לא היה. לא יודע מה החוקר רשם.

הוא (העד) היה פסיבי בחדר החקירות, שכן תפקידו שם היה נטו באבטחה (שם, ש' 16-29).

(3) ע"ת/3-רס"ל סאמר עזאם-כיום לוחם ביחידת אביב במג"ב בצפון, בעת הרלוונטית היה ביחידת איתן. הוא רשם את דו"ח הפעולה (ת/9) והמזכר (ת/10) מהאירוע (פרו' עמ' 13 ש' 2-9).

מזכר מאת סמאר עזאם לחקירות מיום 10.12.09 (ת/9)

בהמשך לדו"ח פעולה - מוסיף שבוודאות ראה את שני הפועלים שעיכבו - רזק בשארת ומוסטפא בשראת. שניהם נראו עובדים, וקוטפים תותים. היה לו קשר עין איתם עד שנתפסו. בתשאול שערך למוסטפא בשראת הודה שעבד במקום, והצביע על הנאשם כמי שהעסיק אותו, ואמר שעובד יום אחד.

דו"ח פעולה מאת סאמר עזאם מיום 10.12.09 (ת/10)

ביחד עם השוטרים האני אל הוזייל, ג'רמי ברדוגו, רמי חסון ואביחי עמוס ביום 10.12.09 שעה 10:40. במהלך פעילות לאיתור שב"חים ביצעו סריקות במקום בשעה הנ"ל. זוהו כעשרה חשודים בערך מתעסקים בקטיפה של תותים, נראו בוודאות מתכופפים או קוטפים תותים. תצפתו עליהם ממרחק של 30 מטרים.

כשהתקרבו למקום החשודים זיהו אותם והתחילו לברוח בחוץ לחממות (כיוון מזרח). הוא ביחד עם האני, ירדו מהניידת, ביצעו מעקב אחרי שני חשודים, צעקו לחשודים "תעצרו משטרה" בעברית ובערבית. היו בקשר עין כל המעקב וזיהו את החשודים מתכופפים מתחת לעץ זית בשטח פתוח. התקרבו אליהם וביקשו שיזדהו. אחד מהם הזדהה כמוסטפא בשראת ושני אמר שהוא מהשטחים בעל תעודה ירוקה שאינה איתו.

הודיעו להם על עיכוב משום שאין להם היתר להיות בארץ. למקום הגיע רכב יסוזו לבן. הנהג ירד מהרכב והשוטר ברדוגו ביקש ממנו להזדהות והוא הזדהה כנאשם. אחרי תחקור קצר בשטח הודה שהוא העסיק אותם ליום אחד בלבד. הודיעו לו על עיכוב בחשד להעסקת שב"ח, והוא אמר שלא הלין אותם ולא שילם להם על יום העבודה הזה. לאחר בדיקה התברר כי השב"ח ללא תעודה זוהה כרזק בשראת. במהלך העיכוב לא היה שימוש בכוח ולא נגרם נזק לרכוש.

בחקירה נגדית העיד כי עבדו באותה תקופה בכל הגזרה, סרקו בכל משמרת את כל האזור מטייבה, טירה וקלנסואה, ולא מתמקדים על מקום מסוים.

לשאלה כיצד יודע היכן לתצפת ועל מי, ענה כי הם מתצפתים ואם מזהים משהו חשוד - נכנסים לבדוק. אין מרחק קבוע ממנו עורכים תצפיות.

לא זוכר במקרה של הנאשם, לא זוכר אם ראה את הנאשם עצמו במשק, עבר המון זמן וזה מה שרשום בדו"ח פעולה.

על פי הדו"ח - הם היו צוות של 4 אנשים בתוך רכב אחד. לשאלה האם מתוכם יש מישהו מסוים שמכין את דו"ח הפעולה, ענה שלא כל אחד בנפרד כותב דו"ח, רושם מה ראה אותו רגע, ומה היה אצלו. אף אחד לא יכול לרשום דו"ח בשמו (שם, ש' 11-31).

במקרה הזה הם ראו את החשודים עובדים, תצפתו עליהם, וראו שאכן הם עובדים ולא מנסים לגנוב או לעשות משהו אחר, ואז ניגשו אליהם, והחשודים ברחו.

לא זוכר אם המשק מגודר או שיש שדות פתוחים. ייתכן שהשטח היה פתוח.

לא זוכר את החממה, אבל בדרך כלל החממה לא תהיה סגורה לגמרי אף פעם. בטוח ראו אותם אך לא זוכר מאיזה צד זה היה. שמר על קשר עין עם שני החשודים, ביחד עם השוטר זיאד, עד שהם ברחו. היום לא יכול לזהות את החשודים האלה. באותה עת, זיהה אותם בתחנת משטרה כשתפס אותם. לשאלה כיצד ניתן היום לדעת שהוא זיהה אותם בפני החוקר, ענה שלפי דו"ח הפעולה. לשאלה האם עימתו אותו איתם, ענה שהוא עיכב אותם בתחנה , כך שהם היו איתו, ולאחר מכן מסר אותם לחקירות.

לשאלה מה תגובתו לכך שלטענתם של החשודים לא הכירו את הנאשם ולא עבדו אצלו, ענה כי הם לא יפילו את האדם שאיתו הם עובדים, כי הם רוצים לחזור לעבוד איתו שוב. לשאלה האם היו להם תעודות זהות, ענה כי על פי דו"ח הפעולה - לאחד מהם הייתה תעודת זהות ולשני לא.

זוכר מדו"ח הפעולה שאחד מהם אמר לו שהנאשם מעסיק אותם (פרו' עמ' 14 ש' 1-31). לא זוכר אם אמר לו, או לכל הצוות.

בדו"ח הפעולה רשם כי החשוד אמר לשוטר ברדוגו כל מה שהתרחש, וששמע שהנאשם העסיק אותם יום אחד. לשאלה האם יכול להיות שברדוגו אמר שהחשוד הודה בפניו, ענה שלא, הם היו קבוצה אחת. גם אם לא יסתכל עליו - הוא ישמע מה שהוא יגיד.

לשאלה מדוע היה צורך שיחזור יותר מאוחר וירשום עוד מזכר לאחר דו"ח הפעולה, ענה כי לא כתב מספיק בדו"ח.

הוא ראה את החשודים קוטפים תותים בתצפיות שערכו, לפי דו"ח הפעולה (פרו' עמ' 15 ש' 15).

(4) ע"ת/4-האני אל הוזייל - בעת הרלוונטית היה לוחם מג"ב ביחידת איתן, רשם את המזכר מיום 10.12.09 (ת/11). כמו כן הוא רשם את דו"ח העיכוב ודו"ח המעצר (ת/12-ת/13), ותוכנם אמת (פרו' עמ' 15 ש' 19-32).

זכ"ד מאת האני אל הוזייל מיום 10.12.09 (ת/11)

בהמשך לאירוע מיום 10.12.09 שעה 10:40 בחממות התותים סמוך לקלנסוואה, ביצע תצפית ביחד עם סאמר עזאם על החממות, כאשר הפועלים התחילו לברוח, שניים מהם נתפסו –רזק ומוסטפא. מציין כי הנאשם לא היה נוכח במקום, והגיע מספר דקות לאחר מכן.

דו"ח מעצר של מוסטפא בשראת מיום 10.12.09 (ת/12)

עצור בחשד לעבירת שב"ח. תגובתו: "באתי בשביל לעבוד".

דו"ח עיכוב של רזק בשראת מיום 10.12.09 (ת/13)

סיבת העיכוב: שהייה בתלי חוקית. תגובת המעוכב: "אין לי מה לומר".

בחקירה נגדית העיד כי הכוונה במזכר "בהמשך לאירוע 14" הינה להמשך לאירוע הכתוב בדף, בהמשך לדו"חות העיכוב. בזמן אירוע היה עם סמי וברדוגו.

לשאלה האם היו שלושה אנשים ולא ארבעה, ענה כי לא זוכר, ואין דבר כזה שמישהו מצטרף לצוות באמצע (פרו' עמ' 16 ש' 1-16).

זו תצפית מרחוק, הגיעו עם רכב, ואיך שהאנשים שעבדו בשדה ראו את הרכב - והם התחילו לברוח. לא זוכר מה היה המרחק בין התצפית לחממה. זו יכולה להיות תצפית קרובה, לא זוכר לגבי האירוע הספציפי. זוכר שהתקרבו לשם עם הרכב והאנשים שם החלו לברוח.

היו שני אנשים שברחו, זה מה שראה בעיניו. לא זוכר כמה אנשים היו בחממה (פרו' עמ' 16 ש' 3-32).

לא אמר שראה אנשים בתוך החממה, אלא ראה אנשים שבורחים בשדה ליד החממה. ראה אותם עובדים בשדה של תותים, שזה ס"מ ליד החממה. שמר על קשר עין רציף עם החשודים בזמן שעבדו וברחו. תפס אותם במטע זיתים, כמה מטרים משדה התותים. הם התחבאו מאחורי העצים. זה היה בחורף, ועקבות הרגליים שלהם הובילו אליהם (פרו' עמ' 17 ש' 1-11).

השדה והחממות – זה ביחד שטח פתוח. השטח שיוצא מהחממה עצמה זה שדה תותים ושם עבדו הפועלים, זה לא היה מקורה והוביל ממש לתוך החממה. שדה חצי פתוח-חצי מהחממה מקורה והשטח שראה אותם בתוכו היה ממש צמוד לחממה - שזה גם שטח ששייך לחממה רק לא מקורה.

לא זוכר אם היו ערוגות מכוסות ניילון. בעת המרדף לא ירד גשם אבל היה בוץ שמעיד שירד גשם קודם לכן (שם, ש' 12-32).

הביאו את הפועלים למקום בו החנו את הרכב בכניסה לחממה. לא זוכר מי היה במקום מהצוות שלו, והעביר אותם למפקד הצוות.

לא זוכר שיחה בין אנשי הצוות לפועלים. לא זוכר משהו מיוחד עם ברדוגו או חסון (פרו' עמ' 18 ש' 1-14).

4. כן הוגשו:

תעודת עובד ציבור מאת מפקד מרכז היתרים מיום 10.12.09 (ת/5)

מאשר כי רזק בשראת ומוסטפא בשראת לא החזיקו בהיתר אישי מכל סוג שהוא ביום 10.12.09 לשהייה או תעסוקה בישראל.

תעודת עובד ציבור מיום 9.2.09 מאת ראש ענף אשרות (ת/6)

תעודת עובד ציבור מיום 26.3.12 מאת מרכזת אשרות משרד הפנים (ת/7)

מאשרת כי ראדי יאסין , מוסטפא בשראת ורזק בשראת לא החזיקו ברישיון לישיבת ארעי או ישיבת קבע בישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952.

מזכר מאת רמי חסון לחקירות מיום 10.12.09 (ת/14)

במהלך האירוע נקרא ע"י המפקד ברדוגו להגיע לחממות התותים כדי לעזור לו בעיכוב השב"ח. כשהגיע למקום זיהה את בעל המקום חדיג'ה חסן מגיע למקום ומודה בפני ברדוגו כי הוא בעל החממות והוא מעסיק את השב"ח לאותו יום בלבד, מודה כי הם הפועלים שלו.

5. מטעם ההגנה העיד הנאשם (עמ' 21-25 לפרוטוקול).

עובד בחקלאות משנת 1983, יש לו עסק מסודר, תיק במס הכנסה ובמע"מ. יש לו פועלים עם אישורים מהשטחים וגם פועלים מקלנסווה. בתקופה הרלוונטית הוא לא היה בשטח. מג"ב נכנסו לשטח שלו ליד הכביש, שם עוברים הרבה מהשטחים, תפסו אותם ונתנו להם מכות חזקות. אשתו הייתה בשטח, היא ממיינת תות לייצור. יש לו תעודות שהוא מסודר. בשטח היו גם פועלים מהכפר ופועלים משטחים עם אישורים (הגיש אישור מלשכת התעסוקה- נ/4). היום יש לו 7 פועלים ו-12 דונם וחממה ואין לו צורך ביותר פועלים.

בעת האירוע התקשרה אליו אשתו ואמרה לו לבוא כי רוצים לקחת אותה. אמר לה שיגיע תוך 5 דקות. אמרו לו שהפועלים עבדו אצלו והוא ענה שאלה לא פועלים שלו וכי הוא לא מכיר אותם, וגם שאלו את הפועלים והם אמרו שהם לא מכירים אותו.

הוא אמר לחוקר שחקר אותו בתחנת אייל שסתם רשמו שהעסיק אותם שעתיים. שאלו אותו אם הוא מכיר את הפועלים וענה שלא, ושהם לא עובדים אצלו. שם רשמו שהוא אמר שהם עבדו אצלו שעתיים. אחד החוקרים אמר לו שאמר לחוקר אחר שהם עבדו אצלו שעתיים, והוא ענה מה פתאום ושיקרא לאותו חוקר. החוקר נכנס וכששאל אותו אם אמר לו כך- החוקר שתק ולא דיבר.

כל החממה שלו עטופה ברשת, מבחוץ לא ניתן לראות מי בחממה. בתקופה של נובמבר דצמבר הוא לא עושה גידולי חוץ אלא רק בחממה. במרץ - אפריל יש כמויות (פרו' עמ' 21 ש' 4-32). בתקופה הרלוונטית יש קטיף, אבל לא הרבה.

השטח שלו ליד הכביש והרבה עוברים דרכו, הוא לא יכול לשמור מי עובר ומי לא. הכסף שלו זה מהתות.

היה לו ויכוח עם השוטרים הוא צעק עליהם למה נתנו לפועלים מכות, אשתו סיפרה לו, הוא לא ראה. מאז שהחל לעבוד בענף יש לו פועלים, הוא לא צריך פועלים בלי אישורים.

בעבר מעולם לא הגישו נגדו כתב אישום, התיק שלו נקי, וזו פעם ראשונה שהוא בבימ"ש. לשאלה למה שהשוטר ישקר מה יש לו נגדו, ענה כי מה שכתוב בת/8 הוא לא נכון (פרו' עמ' 22 ש' 1-17).

בחקירה נגדית העיד כי יש לו בערך 6-7 פועלים ביום אצלו בחממה בתקופה של נובמבר -דצמבר. אם יש יותר תותים-הוא מביא פועלים, ואם אין צורך הוא מפחית פועלים. יש לו שישה קבועים, וביחד איתו ועם אשתו - הם שמונה. הוא לא עבד פיזית ביום האירוע. כל יום הוא קוטף. באותו יום הלך לחצי שעה להביא אוכל לפועלים (שם, ש' 19-32).

לשאלה למה השב"חים שהיו בתוך החממה ברחו מהשוטרים אם לטענתו החממות אטומות ולא ניתן לראות מי שבפנים, ענה כי הם היו על הכביש וראו אותם. הם כלל לא היו בשטח שלו, הם הלכו בכביש, ותפסו אותם כשעברו בשטח שלו.

היו לו שישה שקטפו תותים באותו יום. מכחיש שאמר לשוטרים שאותו יום העסיק את שני הפועלים כי היה לחץ בעבודה. לשאלה האם טוען כי שלושת השוטרים ששמעו זאת משקרים (ת/8,ת/9,ת/14), ענה כי הם יכולים להגיד מה שרוצים.

לשאלה מדוע סירב לחתום על ההודעה שלו, ענה כי חתם בטביעת אצבע. איפה שאמרו לו לחתום - חתם בעט. אמרו לו לחתום כדי שיוכל לחזור לעבודה, חתם והלך (פרו' עמ' 23 ש' 1-31).

מכחיש שאמר בת/10 לשוטר סמאר עזאם שהוא לא נתן להם מקום לישון אלא רק באו לעבוד אצלו באותו יום. לא יודע למה שהשוטר יכתוב זאת אם לא אמר. לא מכיר את הפועלים, והם לא עבדו אצלו. לשאלה כיצד יודע כי הפועלים הלכו בכביש וברחו לכיוון השטח שלו, ענה שאשתו אמרה לו. היא עבדה בשטח, בבית האריזה במיון, שנמצא ליד החממה. זה מקום סגור- למעלה ניילון ולמטה רשת. לשאלה כיצד יכלה לראות אם הייתה במקום סגור, ענה כי הפועלים קוטפים נכנסים ויוצאים. יש אנשים שקוטפים ויש אחד שמוציא תותים לבית האריזה (פרו' עמ' 24 ש' 1-31). מאשר כי יש פועלים שיוצאים ונכנסים מהחממה וניתן לראות אותם. לשאלה האם למעשה כך השוטרים יכולים לראות את האנשים שעובדים בשטח, ענה כי השוטר אמר שהם קטפו תותים ולא שהם מכניסים אותם לבית האריזה (פרו' עמ' 25 ש' 1-8).

בחקירה חוזרת אישר כי התמונות נ/5 הן של החממה שלו. בתמונות רואים שביל –בו כל יום עוברים פועלים. רעד זמירו הוא שצילם את המונות ביום 19.12.10.

6. כן הוגשו:

גיליון חקירתו של רזק בשראת במשטרה מיום 10.12.09 (נ/1)

הגיע לישראל דרך בית לחם לעבוד, נכנס לישראל 10 פעמים. בא מקלנסווה לאחר שעבד בבניין. הגיע ברגל. עבד בישראל בבניין עם קבלן מהשטחים. ליום עבודה שילמו לו 130 ₪.

גיליון חקירתו של מוסטפא בשארת במשטרה מיום 10.12.09 (נ/2)

הגיע לישראל מרמלה לעבוד. נכנס לישראל פעמיים. למקום בו נתפס ע"י מג"ב הגיע עם נהג מונית. זה היום הראשון לעבודתו. בינתיים הוא לא מועסק בישראל. זו פעם ראשונה, הגיע עם אנשים שהוא לא מכיר.

דו"ח עיכוב של הנאשם מיום 10.12.09 (נ/3)

הנאשם מעוכב בגין עבירה של העסקת שב"ח ללא אישור. תגובת הנאשם: "הם לא עובדים אצלי".

אשורים של פועלי הנאשם מלשכת התעסוקה מיום 9.2.10 (נ/4)

תמונות של החממה והשטח של הנאשם מיום 19.12.10 (נ/5)

7. דיון ומסקנות

לאחר שנדרשתי למכלול הראיות והעדויות בתיק, הגעתי למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, מעל לכל ספק סביר, והוכיחה את יסודות העבירה כנדרש.

כתב האישום מייחס לנאשם העסקתם של שני שב"חים בקטיף תותים בחממות שבבעלות בסמוך לקנסוואה.

אין מחלוקת כי לשני השב"חים שנתפסו בתיק זה אין אישורי שהייה ועבודה כדין בישראל (ת/5-ת/7), וכי חממות התותים נשוא התיק הינם בבעלות הנאשם, והוא המבצע בהם את קטיף התותים באמצעות פועליו.

טענה מקדמית- הגנה מן הצדק

בתשובתו לכתב האישום העלה הנאשם טענה מקדמית שעניינה הגנה מן הצדק מן הטעם של אכיפה בררנית כלפיו, בעוד שהשב"חים עצמם לא הועמדו לדין, וכן פגיעה בזכותו להליך הוגן מקום בו ניטלה ממנו הזכות לחקירתם הנגדית ולמיצוי הגנתו.

דין טענה זו להידחות.

כבר נקבע בפסיקה כי בכל הנוגע לעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, אין מצבם של המעסיקים והמועסקים- שווה, וחמור עניינם של המעסיקים, הואיל ובמעשיהם - הם היוצרים תמריץ לכניסה לישראל לצרכי פרנסה, ולמעשה בהתנהגותם בבחינת "חוטאים ומחטיאים".

על אבחנה זו עמד בימ"ש העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין נגד מדינת ישראל (טרם פורסם)-

"הבסיס הנורמטיבי הספציפי הוא עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שזה לשונה "העושה אחת מאלה: (1) נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק... דינו - מאסר שנה". עבירה זו מצויה, מטבעה, בדרגה נמוכה יותר מעבירות של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 לחוק, שדינן מאסר שנתיים או קנס, העבירות האחרונות, שהפסיקה אליה נידרש בהמשך עוסקת בעיקר בהן, הן בחינת "חוטא ומחטיא"....בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו, שכן - כאמור - חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם, וכך גם בתי המשפט, דן בית משפט זה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769."

לאור האמור, הנחת הבסיס עליה נשען הנאשם כי עניינו דומה לעניינם של השב"חים עצמם - בטעות יסודה, הואיל ואין מדובר באכיפה שונה לגבי מי שהינם שווים, וממילא אין באי העמדתם לדין של השב"חים כדי להפחית מאחריותו של הנאשם בנסיבות אלה.

לעניין זכותו של הנאשם להליך הוגן - הרי שקיים טעם לפגם באי העדתם של השב"חים בנסיבות אלה מקום בו נמנעה מהנאשם זכות בסיסית לחקירתם הנגדית. עם זאת, בנסיבות אלה, קיימת תשתית ראייתית מוצקה, המוכיחה מעל לכל ספק סביר את המיוחס לו בכתב האישום, אף ללא עדותם של שני השב"חים - שגרסתם מובאת בעקיפין ע"י מספר אנשי משטרה שהיו במקום, והעידו כעדי התביעה.

השתלשלות האירועים

בתיק זה העידו מטעם המאשימה השוטרים שערכו את התצפית, ואשר תפסו את השב"חים בשטח ביום האירוע.

כמו כן הוגשו מזכרים, זכ"דים ודו"חות פעולה שנערכו על ידי שוטרים אלה במהלך התפיסה.

השוטר סמאר עזאם העיד בבימ"ש כי ביום האירוע, בהיותם צוות שמנה 4 אנשים, ערכו סיורים באזור המשקים של טייבה, טירה וקלנסואה, ובכלל זה ביצעו תצפית על משקו של הנאשם (פרו' עמ' 13 ש' 11-27). במסגרת התצפית, צפו בשב"חים כשהם עובדים בשטח הנאשם, לא זוכר מאיזה צד, וכי שמרו עימם על קשר עין - עד שברחו (פרו' עמ' 14 ש' 9-15).

עוד העיד כי לאחר האירוע ליווה את השב"חים לתחנת המשטרה, ולאחר מכן העבירם לידי מחלקת החקירות, ועל כן לא היה צורך בזיהויו אותם בתחנה.

עד זה אישר כי הנאשם הודה בפניו שהעסיק את השב"חים, אך לא זכר אם היה זה רק בפניו, או בפני הצוות כולו (פרו' עמ' 14 ש' 30-32). לאחר שעיין בדו"ח הפעולה והמזכר- אישר כי שמע את הנאשם מודה בפני של שוטר ברגודו כי העסיק את השב"חים (פרו' עמ' 15 ש' 2-4).

עדותו עלתה בקנה אחד עם דו"ח הפעולה שלו (ת/10)- לפיו זיהו כעשרה פועלים כשהם קוטפים תותים, במהלך תצפית עליהם ממרחק של 30 מטרים בערך. כשהתקרבו למקום- זיהו אותם הפועלים והחלו לברוח. במרדף אחרי שני השב"חים- הורו להם לעצור והזדהו כמשטרה, בערבית ועברית, והיו עימם בקשר עין במהלך כל המרדף. מציין כי זיהה בוודאות את שני שב"חים כקוטפי תותים, כי היה לו קשר עין עימם עד שנתפסו (ת/9), ולבסוף -נתפסו השב"חים כשהם מתחבאים מתחת לעץ זית בשטח פתוח, והזדהו.

לאחר שהגיע למקום, ולאחר תחקור קצר ע"י השוטר ברדוגו, הודה הנאשם כי העסיק את השבחים למשך יום אחד, אך לא הלין אותם ולא שילם להם (ת/9, ת/10).

יצוין, כי עדותו לא חפה מאי בהירות ותמיהות. כך למשל, בבימ"ש אישר כי ראו אותם במהלך התצפית קוטפים תותים, אולם משנשאל אם ראה אותם בעצמו - חזר לעיין במזכר, והעיד כי על פי הרשום בדו"ח הפעולה - בטוח כי קטפו תותים ולא עסקו במשהו אחר (פרו' עמ' 15 ש' 10-15).

הוא לא זכר אם השטח היה פתוח או מגודר אלא "יש מצב שזה היה פתוח" (פרו' עמ' 14 ש' 6), ולשאלה כיצד ראו אותם אם במקום יש רשת הגנה מחרקים ענה כי "לא זוכר את החממה, אין לי מושג, גם בדרך כלל החממה אף פעם לא תהיה סגורה לגמרי. בטוח ראינו אותן אך אני לא זוכר מאיזה צד זה היה" (פרו' עמ' 14 ש' 9-10).

עם זאת, השוטר סאמר עזאם הותיר רושם מהימן ואמין, וניכר כי העיד אודות דברים אותם זכר, תיקן את עצמו ככל שהיה בכך צורך, ואף העיד לא פעם כי אינו זוכר פרטים מסוימים מיום האירוע,

עובדה מובנית וסבירה לאור חלוף הזמן מיום האירוע ועד לעדותו בבימ"ש.

יתרה מכך, עדותו של השוטר סמאר עזאם נתמכת בעדותו של השוטר האני אל הוזייל (ת/11), הכותב אף הוא בזכ"ד כי ביצעו תצפית לעבר החממות, כאשר ראו את הפועלים במקום מתחילים לברוח, רדפו אחריהם ותפסו את שני השב"חים שנראו קוטפים תותים קודם לכן.

אף הוא העיד כי שני השב"חים נתפסו בתוך מטע של זיתים שעה שהתחבאו מאחורי העצים (עמ' 17 ש' 10-11).

מאידך גיסא, בעדותו בבימ"ש העיד כי התצפית הייתה מרחוק, לא זוכר מרחק (פרו' עמ' 16 ש' 29-30) וכי לא ראה את השב"חים עובדים בחממה אלא בשדה ליד (פרו' עמ' 17 ש' 2-4).

השוטר ג'רמי ברדוגו במזכרו (ת/8) מתעד כי הנאשם הודה בפניו כי הינו מעסיק את שני השב"חים, שהגיעו אליו בבוקר יום האירוע וביקשו לעבוד אצלו. לאחר שהתברר לו כי הינם תושבי השטחים- הסכים להעסיקם ליום אחד בלבד ללא תשלום סגור מראש, בשל לחץ בעבודת קטיפת התותים.

הודאה זו של הנאשם עולה אף ממזכר של השוטר רמי חסון (ת/14), לפיו הגיע למקום ושמע את הנאשם מודה בפני השוטר ברדוגו כי העסיק את השב"חים למשך יום אחד.

בבימ"ש חזר השוטר ברדוגו ואישר כי ראה את השב"חים בחממות עובר לתפיסתם (פרו' עמ' 11 ש' 14-15), אולם העיד כי לא היה מעורב באופן מרכזי בתפיסתם, אלא התמקד בעיקר בנאשם שהגיע למקום כמעסיק (פרו' עמ' 11 ש' 3-9). לעניין רשת הגנה מחרקים העיד השוטר ברדוגו כי לא יודע אם מותקנת (פרו' עמ' 11 ש' 18-24) וכי ממילא לא היה מעורב באופן מרכזי בתפיסת השב"חים (פרו' עמ' 11 ש' 3 ,ש' 8-9).

למותר לציין כי בנקודה זו קיימת סתירה בין עדותו לבין עדותו של השוטר סמאר עזאם, לפיה ראו את השב"חים בשדה הפתוח ולא בתוך החממות, אך אין ב כדי להפחית מדיות ראיות התביעה, ומהימנותן, כנ"ל.

מתשאול השב"חים עצמם (ת/2) - עולה כי השניים הכחישו שעבדו בחממות התותים וטענו כי רק עברו במקום, וברחו מהמקום לאחר שראו את כל הפועלים בורחים. במעמד זה הכחיש מוסטפא בשרארת כי הצביע על הנאשם כמי שהעסיק אותו.

עם זאת, בחקירתם הודו כי נכנסו בעבר מספר פעמים לישראל שלא כחוק, אשר רזאק טען שנכנס 10 פעמים בעבר, ומוספטא טען כי נכנס פעמיים (נ/1, נ/2, פרו' עמ' 5 ש' 24-29).

בדו"ח העיכוב של מוסטפא בשראת ענה כי הגיע לישראל בשביל לעבוד (ת/12).

לפי גרסתו של הנאשם, הכחיש בחקירתו במשטרה כי העסיק את השב"חים, וכי הודה בפני השוטרים כי העסיקם (ת/1), והסביר כי השב"חים עברו בכביש בסמוך לשטחו, שהינו שטח פתוח, עברו דרך השטח שלו- ואז נתפסו (פרו' עמ' 23 ש' 5-6). לטענתו יש לו כשבעה עובדים קבועים בחממה, ואם יש צורך- מוסיף או מפחית פועלים לפי הצורך.

בנוסף, הגיש הנאשם תמונות מהחממות שבבעלותו, כמו גם שביל הגישה, בו לטענתו עוברים מידי יום פועלים בדרכם לעבודה או ממנה (נ/5).

מן הכלל אל הפרט

בפתח הדברים ייאמר, כי לא ניתן להתעלם ממחדלי החקירה הרבים בתיק זה.

כך, למשל, לא נערך עימות בין מי מהשב"חים שנתפסו לבין הנאשם, חרף הודאתו של מוסטפא בשראת כי הנאשם הוא שהעסיק אותו וחזרתו בו מגרסה זו (פרו' עמ' 5 ש' 21-23). כמו כן לא נחקר אף לא אחד מהפועלים הקבועים שעבדו במקום, או מי מבני משפחתו של הנאשם, לגבי עבודתם של השב"חים במקום ביום האירוע (פרו' עמ' 6 20-32).

בנוסף, באירוע השתתפו חמישה שוטרים, אולם דו"ח פעולה נכתב רק ע"י השוטר סמאר עזאם. השוטר אביחי עמוס שנמנה על צוות האירוע (ת/10) –לא כתב כל זכ"ד או דו"ח לגבי האירוע ולמעשה, למעט אזכורו בדו"ח הפעולה של השוטר סמאר עזאם- לא בא זכרו בתיק זה.

עם זאת, עדויות השוטרים בתיק זה עשו עליי רושם מהימן ואמין, הן התיישבו זו עם זו, ואף עלו בקנה אחד עם התיעוד בדו"חות הפעולה והמזכרים שהוגשו. הגם שישנם הבדלים דקים כאמור, לגבי מקום עבודתם של השב"חים, הרי שאין מדובר בסתירה מהותית היורדת לשורש העניין, הואיל ומדובר במשק אחד המהווה שטח אחד.

זאת ועוד, מהתמונות של מקום האירוע (נ/5) ניכר כי ניתן לראות את שטח החממות היטב, וכי למרות שישנן רשתות נגד חרקים, הרי שאלה מקופלות באופן שניתן לראות היטב מה נעשה בתוך החממות, המהוות לכשעצמן שטח רחב ידיים ופתוח.

לא הוכח בפניי כי בעת האירוע היו הרשתות פרוסות באופן שלא ניתן לראות מה מתרחש בפנים, וממילא – לא צולמו החממות באופן המדגים זאת.

למותר לציין כי עדותו של הנאשם אינה סבירה, ואינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

גרסתו, לפיה השב"חים רק "עברו" דרך שטחו ואז נתפסו- אינה עולה בקנה אחד עם עדויות השוטרים שערכו תצפית ממושכת על השב"חים על מנת לוודא כי הינם אכן עובדים במקום, ושראו אותם קוטפים הלכה למעשה. אם לא די בכך- הרי משראו אותם השב"חים- נמלטו מהמקום והתחבאו מאחורי עץ בתוך מטע זיתים.

התנהגות זו של השב"חים מעידה עליהם כי ידעו היטב כי הינם פועלים באופן אסור, כפי שלטענתם אף עשו בעבר (נ/1, נ/2), ועל כן חשו צורך לנוס ולהתחבא.

יתרה מכך, העובדה לפיה הצביע אחד מהם בפני השוטר סמאר עזאם על הנאשם כמי שהעסיק אותו ליום אחד (ת/9), מתיישבת עם גרסתו המיידית של הנאשם בשטח, לפיה העסיק את השב"חים ליום אחד (ת/14, ת/10) ועם גרסתו של מוסטפא בדו"ח העיכוב לפיה בא לישראל על מנת לעבוד (ת/12), כפי שעשו הוא וראזק בעבר מספר פעמים (נ/1, נ/2).

רק לאחר שהנאשם התעשת והייתה לו שהות לחשוב על הדברים- חזר בו מהודאתו, והכחיש כל קשר לשב"חים.

נוכח עדויות אלה, השתכנעתי כי השב"חים עבדו אצל הנאשם בקטיף תותים ביום האירוע.

ייאמר כי למרות מחדלי החקירה בתיק, הרי שלא היה בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם, שיכול היה להביא ראיות רבות מיוזמתו, כגון: העדתם של פועלים אחרים לגבי העסקתם של השב"חים, העדתה של אשתו שעובדת במקום או בני משפחה אחרים בעניין זה, ראיות לעניין מועד קטיף התותים וכיו"ב- אולם נמנע מכך.

בשולי הדברים ייאמר, בכל הנוגע לראיות אותן הביא בדמות אישורים של פועלים אותם מעסיק (נ/4) - הרי שאין בכך כדי להעיד בהכרח כי אינו מעסיק פועלים אחרים ללא אישורים כדין באופן

זמני. אישורים אלה מעידים כי לגבי הפועלים הקבועים שלו- דאג לאישורים, אולם מכלל הן זה אין אנו למדים לאו.

לפי גרסתו - בהתאם לצורך מוסיף הנאשם פועלים ארעיים בתקופות בהם יש עומס עבודה, ובכך יש כדי להסביר את צירופם של השב"חים בנסיבות אלה לקטיף, למצער ליום עבודה אחד.

לאור האמור, הריני מעדיפה את עדותם של עדי התביעה על פני עדותו של הנאשם, וקובעת כי התביעה עמדה כאמור בנטל ההוכחה המוטל עליה והוכיחה את המיוחס לנאשם בכתב האישום מעל לכל ספק סביר.

הנאשם היה מודע לטיב מעשיו ונסיבות ביצועם.

8. אשר על כן ולאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג , 17 באפריל 2013, במעמד הנוכחים.