1. תביעת מתווך לתשלום דמי תיווך בהתאם להסכם הזמנת שירותי תיווך מיום 5.11.07, שהוגשה על ידי התובע, שמואל מרקיש כנגד הנתבעים עמית ואלינור גנני בהליך של סדר דין מקוצר.(ההזמנה צורפה כנספח א' לכתב התביעה). הזמנת שירותי התיווך התייחסה לנכס במושב כפר ויתקין אשר הזכויות בו היו בידי משפחת פארן.
2. הנתבעים בבקשת הרשות להגן טענו תחילה שהסכם הרכישה הותנה באישור וועד האגודה, אשר לא ניתן ומשכך לא השתכלל הסכם המכר להסכם מחייב ואין כל מקום לשלם דמי תיווך. עוד טענו שהחתימה על הסכם התיווך אינה חתימתה של הנתבעת והתאריך הרשום אינו התאריך בו הוזמנו שירותי התיווך אצל התובע.

כן טענו שהוסכם על סך של 40,000 ₪ כדמי תיווך וכי התובע הטעה אותם באשר לגודל הנכס שהינו שטח של 786 מ"ר ולא 1,000 מ"ר.

1. הצדדים הסכימו לדון תחילה בשאלה האם מגיעים לתובע דמי תיווך לאור טענת הנתבעים שהסכם המכר לא נכנס לתוקף. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בעניין, קבעתי בהחלטתי מיום 7.5.13 כי משנחתם הסכם המכר ובוטל לאחר מכן, עדיין קיימת זכות לתובע לקבל שכרו שכן ביצע המוטל עליו.
2. לאחר החלטה זו הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית מטעמם. כן הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת חתימת הנתבעת על הסכם התיווך כאשר חוות דעת המומחה תהא מכרעת (ראה פרוטוקול הדיון מיום 30.5.13). חוות דעת המומחית הגב' סימנה אנקונה קבעה שקיימות אי התאמות בין החתימה שבמחלוקת לבין דוגמאות חתימה של הנתבעת ולכן קיימת אפשרות שהחתימה לא נכתבה על ידה. התובע ביקש לחקור המומחית וכן לקיים הליך הוכחות.
3. דיון משפטי: השאלה הראשונה העומדת לדיון הינן האם אכן חתמה הנתבעת על הסכם התווך.

בחוות הדעת קובעת המומחית ש"נמצאו אי התאמות בין היתר בתכונות הכתיבה הבאות: שטף כתיבה ומשיכת קו התנועה, יחס הגובה בין שתי הצלעות המרכיבות את התנועה הראשונה, צורת אופן סיום החתימה וכיוונה, הקו העליון ומיקומו ביחס לחתימה."

בבית המשפט בחקירה נגדית ארוכה שנערכה לה ע"י התובע שבה והסבירה אי התאמות אלה. כך הסבירה שקיימת מדרגה שונה (ראה עמ' 12 שורות 12-16) וכן שוני ביחס גובה הצלעות בחתימה שבמחלוקת (ראה עמ' 13 שורות 1-3) . עוד קיים שוני בשטף הכתיבה שכן בחתימה שבמחלוקת מצאה חריטות המעידות על איטיות וכתב יד איטי (ראה עמ' 13 שורות 26-28) בעוד שחתימות הנתבעת בדרך כלל מאופיינות בכתיבה קולחת ותנועה מהירה של החתימה. (ראה עמ' 14 שורות 1-4).

גם למרות חקירתה הנגדית לא נסתרו קביעותיה אלה של המומחית. עדותה היתה ברורה ובהירה ואף בית המשפט התרשם מאי ההתאמות כפי שהוצגו בפניו.

משהסכימו הצדדים שחוות דעת המומחית תהא מכרעת לענין החתימה ומשקבעה המומחית שאי ההתאמות מביאות למסקנה שקיימת אפשרות שהחתימה אינה חתימת הנתבעת אזי הנתבעת הרימה נטל ההוכחה להוכחת טענתה שאין זו חתימתה.

1. לכך עלי להוסיף שאף לפי גרסת התובע הנתבעת לא חתמה במועד הכתוב בטופס ההזמנה. בבית המשפט העיד שהיא חתמה בפגישה השניה שנערכה ביניהם למרות שהתאריך על גבי טופס הזמנת שירותי התיווך הינו תאריך של הפגישה הראשונה (ראה עמ' 25 שורות 15-17 לפרוטוקול).

עדותה היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותה.

כן עיון בכל פנקס ההזמנות של התובע העלה שרק לגבי נכס זה צוין גוש וחלקה בעוד שאר כל הנכסים שפורטו בפנקס מזוהים לפי כתובתם.

התובע לא נתן כל הסבר לשוני מהותי זה בין הנכס נשוא המחלוקת לבין יתר הנכסים, דבר אף הוא המעלה תהיה באשר לחתימת הנתבעת.

זאת ועוד, התובע בתצהיר עדותו הראשית פירט שביום 4.11.07 פנתה הנתבעת לקבלת פרטים לגבי נכס בישוב חופית. למחרת הוצג בפני הנתבעת נכס זה והנתבעת חתמה על טופס הזמנת שירותי התיווך.

במעמד הפגישה הוצע לנתבעת גם הנכס בכפר ויתקין נשוא תיק זה ואפשר שהנתבעת חתמה על ההזמנה ליד נכס זה למרות שטרם ראתה אותו.

כעבור תקופה הוא נפגש עם הנתבעת והציג לה הנכס ואז היא חתמה על טופס הזמנת שירותי התיווך מול פרטי הנכס.

הנתבעת בתצהיר עדותה הראשית הצהירה שהתובע זייף את חתימתה. לטענתה היא פנתה לתובע רק מאוחר יותר, בחודש אפריל 2008 ולכן התאריך שבטופס ההזמנה אינו התאריך הנכון. לטענתה לא הסכימה לחתום על הטופס שכן ראתה הנכס קודם לכן.

1. עלי לציין שהתובע הציג פירוט שיחות שנערך בינו לנתבעת לטענתו כבר בחודש נובמבר 2007, (ת' 8) אולם הנתבעת טענה שכלל לא זוכרת שיחות אלה.

יכול ואכן התנהלו שיחות בין הנתבעת לתובע שהינו מתווך באשר לנכסים אחרים כאשר אין מחלוקת שאף בטופס נמצא נכס נוסף אולם כלל לא השתכנעתי שבאותו המועד בנובמבר 2007 היו כבר שיחות בין התובע לנתבעים באשר לנכס נשוא התביעה. כן עלי להוסיף שהסכם המכר לגבי נכס זה נחתם רק בדצמבר 2008, פרק זמן ארוך עד מאוד בין המועד שלטענת התובע ראתה הנתבעת את הנכס לבין הסכם המכירה, דבר המעלה ספק רב באשר לטענת התובע שהציג לנתבעים הנכס שנה קודם לכן.

1. בחקירתו הנגדית של התובע הוצגו לו הפרסומים לגבי הנכס שלטענתו פרסם (נ' 1 ונ' 2) אשר הינם מאוחרים ליום החתימה. התובע כלל לא הציג כל פרסומים שנערכו קודם למועד החתימה שנטען על ידו ומשכך מתחזקת מסקנתי שגרסת הנתבעת שפנתה לתובע רק מאוחר יותר, כחצי שנה לאחר המועד שטוען התובע, היא הנכונה.
2. לכך יש להוסיף שאף הרשמת בהחלטה באשר למתן רשות להגן לנתבעים קבעה בהחלטתה מיום 22.4.12 שנספח א' – הסכם התיווך אינו בגדר הזמנת תיווך כדין שכן חתימת הנתבעת אינה מופיעה ליד פרטי הנכס לאור טענתה (ראה עמ' 3 להחלטתה). על החלטה זו לא הוגש כל ערעור ועל כן היא עומדת בעינה.
3. לאור האמור לעיל מסקנתי הינה שהנתבעת לא חתמה על הזמנת התיווך לגבי נכס נשוא המחלוקת. כאשר התובע ככל הנראה זייף חתימתה.

בהתאם לחוק המתווכים דרישת החתימה הינה דרישה מהותית (ראה סעיף 9 א לחוק) הנשענת בין היתר אודות היות החוק חוק צרכני שנועד להגן על הלקוח. החוק קובע במפורש שבהעדר חתימת הלקוח על הסכם התיווך לא ניתן לחייבו בתשלום דמי תיווך בהתאם לחוק.

בעא (מחוזי ת"א) 1495/08 מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-13) בע"מ נגד הצלחת יחזקאל בע"מ (בפירוק מרצון) , דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ, דינים מחוזי 2009 (74) 1478 (19/08/2009) נקבע שהמחוקק קבע, בציווי מנדטורי, המצריך הן הזמנה בכתב והן חתימת הלקוח ובאופן שלא תיוותר מחלוקת בשאלת הזמנת פעולת התיווך.

אם נתעלם מהוראה זאת, בדרך פרשנית או בדרך אחרת, נעשה פלסתר את כוונת המחוקק ותכלית החוק.

בית המשפט חוזר וקובע שם כי מתווך לא יהיה זכאי לתשלום דמי תיווך, אף אם היה הגורם היעיל, אם אין הסכם בכתב והוא לא יוכל לזכות בהם מכח עילה משפטית אחרת, בין בגין עשיית עושר ולא במשפט ובין בטעון של ניהול מו"מ שלא בתום לב.

כך קובע שם בית המשפט כי מעת שהמחוקק קבע הסדר ואף הסדר שלילי, שוב לא ניתן לעקוף הוראות אלו.

הינה כי כן, בהעדר הזמנה לא מתקיים אותו תנאי מקדמי לזכאות המתווך לדמי תיווך יהיו נסיבות היחסים העסקיים שבין הצדדים, אשר יהיו.

1. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות כנגד הנתבעת. התובע ישלם הוצאות הליך זה לנתבעים בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.