1. התובעת, חברת א.א.א אפיקי בניה רעננה בע"מ ביצעה עבודות בניה בביתם של הנתבעים טובה והמנוח אברהם זיידי בהמשך להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 7.9.98. (ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה). לטענת התובעת הנתבעים לא שילמו בגין ביצוע העבודות במלואן ונותר חוב, משכך הוגשה התביעה על סך 251,772 ₪.
2. הנתבעים בכתב הגנתם טענו לליקויים רבים בעבודת התובעת ואף הגישו תביעה נגדית על סך 250,000 ₪ כנגד התובעת אשר כללה סך של 146,316 ₪ בגין נזקיהם כמפורט בחוות דעת מהנדס מטעמם, סך של 28,408 ₪ פיצוי מוסכם בהתאם להסכם וסך של 75,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם.

מאחר ושתי התביעות עסקו באותה מערכת עובדתית בין אותם צדדים הדיונים בהן אוחדו.

1. בדיון שהתקיים ביום 23.1.12 מונה מומחה מטעם בית המשפט , המהנדס צבי רון לבחינת טענות הצדדים. התובעת בתחילה ביקשו לזמן המומחה לחקירה על חוות דעתו ולאחר מכן חזרה בה. כן הסכימו הצדדים שבמידה ולא יוזמן המומחה יגישו הם סיכומים קצרים מטעמם.
2. דיון והכרעה:

בסיכומיהם טוענים הנתבעים ראשית לשיהוי ניכר בהגשת התביעה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים שהתביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות. אין מחלוקת שהתביעה הוגשה שנים רבות לאחר שהעבודה בוצעה אולם עדיין טרם סיום תקופת ההתיישנות, ועל כן ניתן היה להגישה.

1. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט צבי רון קבעה שעלות התיקונים הינה בגובה 23,600 ₪ וכן מע"מ וכי יש להוסיף 30% במידה והעבודות יבוצעו על ידי הנתבעים. כן קובע המומחה שסך של 3,500 ₪ מתוך סכום זה הינו בשיקול דעת בית המשפט. מנגד קובע המומחה שאומדן העבודות הנוספות שבוצעו על ידי התובעת שתמורתן לא שולמה הינה סך של 23,206 ₪ כאשר מתוכו סך של 2832 ₪ הינו לשיקול דעת בית המשפט. בהמשך ולאחר שנשלחו למומחה שאלות הבהרה, הוא תיק את חוות דעתו לענין העבודות הנוספות במכתבו מיום 11.5.14 והעמידן בגובה 46,555 ₪ כמצוין בחוות דעת הנתבעים.

מאחר והמומחה לא נחקר על חוות דעתו עומדת היא בעינה.

1. המומחה קבע שסך של 3500 ₪ מתוך עלות תיקון הליקויים בחצר המבנה הינו לשיקול דעת בית המשפט. לטענתו קיימת מחלוקת בין הצדדים שכן לטענת התובעת בוצעו שינויים בקירות הפנים לאחר הביצוע המקורי באופן התואם את ההיתר. לטענת הנתבעים השינויים בוצעו בניגוד להיתר.

בסיכומיהם לא מתמודדים התובעים עם טענה זו וכן לא הציגו כל מסמך לפיו אכן הביצוע היה בהתאם להיתר.

משכך סבורני שיש מקום לאמץ את קביעות המומחה בענין זה.

1. האם יש מקום שהתובעת תבצע עבודות התיקון? איני סבורה כך, לאור פרק הזמן הארוך שעבר ממועד ההסכם ולאור העובדה שהתיקונים לא תוקנו עד להגשת התביעה איני סבורה שיש מקום להתיר לתובעת לתקן הליקויים, על כן יש להוסיף 30% לסכום שקבע המומחה. כן יש מקום להוסיף המע"מ.

דהיינו עלות הליקויים הינה סך של 30,680 ₪ וכן מע"מ – סך כולל של 36202 ₪.

1. באשר לעלות העבודות הנוספות – כמפורט לעיל המומחה תיקן חוות דעתו וקבע שעלות העבודות הנוספות הינה כפי שנקבע בחוות דעת מומחה הנתבעים – סך של 46,555 ₪.

התובעת טוענת שיש מקום לקבל קביעת המומחה מטעמה בענין זה שכן המומחה התעלם מעבודות נוספות שבוצעו על ידי התובעת. משהעלתה התובעת טענותיה בענין זה בפני המומחה, אולם הן נדחו על ידו, איני סבורה שיש מקום לקבל האמור בחוות דעת המומחה מטעמה.

מאחר ומומחה הנתבעים הוא שקבע סכום זה כסכום העבודות הנוספות שיש לשלם לתובעת ואף מומחה בית המשפט בסופו של יום אישר סכום זה נראה לי שניתן לאמץ הסכום.

1. טוענים הנתבעים להפרת ההסכם על ידי התובעת ותשלום פיצוי מוסכם – לאור העובדה שסכום הליקויים אינו כה רב בהתחשב בהיקף ועלות כלל העבודה שבוצעה איני סבורה שיש מקום לפסוק סכום בגין הפרת ההסכם, כאשר יש לזכור שההסכם נחתם בשנת 1998 והתביעות הוגשו במועדים כה מאוחרים.
2. באשר לעוגמת נפש, אין מחלוקת שנגרמה לנתבעים עוגמת נפש ומשכך הנני מעמידה אותה בגובה 5,000 ₪.
3. התובעת טענה בכתב התביעה לפירוט החוב לפי ההסכמים מיום 9.7.98 ומיום 20.1.99 בסך כולל של 330,080 ₪ ובתוספת העבודות הנוספות – סך כולל של 376,635 ₪ וכן מע"מ.

כן פירטה התובעת שהנתבעים שילמו את הסך של 214,000 כולל מע"מ. משכך הסכום שנותר לתשלום הינו סך של 193,929 ₪ וכן מע"מ. מסכום זה יש להפחית את סכום הליקויים כפי שקבע המומחה ואף את עוגמת הנפש.

1. סוף דבר – על הנתבעים לשלם לתובעת סך 158,049 ₪ וכן מע"מ. עוד ישלמו הנתבעים אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעת, הוצאות מומחה התובעת וכן מומחה בית המשפט כפי ששולמו על ידי התובעת, ושכ"ט עוד בגובה 16,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ו, 01 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.