1. בפניי בקשה מאת הנתבעות 3-4 (להלן: "המבקשות") למתן צו למשטרת ישראל לקבלת עותק מן המרשם הפלילי ע"פ חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") וכן עותק מכל כתבי האישום שהוגשו נגד התובע (להלן: "המשיב").

רקע וטענות הצדדים:

1. מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב עת עבד אצל הנתבעת 1.
2. המבקשות טוענות בבקשתן כי לצורך בירור השאלות השנויות במחלקות לרבות שאלת כושר השתכרותו ותפקודו של המשיב (בייחוד ככל שהמשיב עומד על טענותיו בעניין ראשי הנזק של הפסדי שכר לעבר ו/או לעתיד) יש להורות על הגילוי נשוא בקשה זו.
3. לטענת המבקשות יש בידיהן מידע כי המשיב נעצר ונכלא לכל הפחות שלוש פעמים הן לפני התאונה והן אחריה.
4. המשיב טען בתגובתו כי אין מקום להמציא מידע זה וכי הנתבעות לא הציגו בפני בית המשפט טיעונים המצביעים על הצורך בקבלת מידע זה.
5. עוד טוען המשיב כי חשיפת מידע אודות עברו תחטא לתכלית החוק, תשחיר את פניו, תפגע בשמו הטוב ותמנע ממנו את ההזדמנות להשתחרר מעברו ולשקם את חייו.

דיון והכרעה:

1. ככלל המרשם הפלילי בהתאם לסעיף 1 לחוק, כולל "פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2." בהתאם לסעיף 3 לחוק, "המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". בענייננו, הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 5(א) לחוק הקובע כי: "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה."
2. ס' י' לתוספת הראשונה לחוק קובע כי מידע מן המרשם יינתן ל"בית משפט או בית דין באחת מאלה:
   1. הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
   2. הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;"
3. כב' הש' עמית בת"א (מחוזי חיפה) 688/02 בן הרואה נ' בדיר (להלן: "פסד בן הרואה") סקר את הדרך בה יש לצעוד על מנת להכריע בבקשה של צד להליך אזרחי לעיין במרשם הפלילי של הצד שכנגד. כפי שנקבע באותו עניין, ראשית, יש להכריע בשאלת הרלוונטיות של המרשם הפלילי לנושא הדיון.
4. כב' השופט נ. הנדל בהמ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (3) 102, התייחס לסוגיית הרלוונטיות כדלקמן:

"רלבנטיות או שייכות לעניין הוא דבר שבהגיון. ... מסתבר שההגדרות אינן מקדמות בהרבה את הבנת מוסד הרלבנטיות, זה הוא עניין שבדרגה המסור לשיקול דעתו של השופט אשר נדרש לפעול בכוח הגיונו וכאדם סביר". (הרנון). "שאלות שהתשובות עליהן תורמות תרומה עניינית לפתרון הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים". (השופט קדמי, על הראיות חלק שני, תשנ"א עמ' 954) מהות שאלת הרלבנטיות בכל הקשר מחייבת בדיקת העובדות עפ"י העיקרון, הכלל מתעורר רק בתוך הפרט… המסמך חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים אלא למחלוקת בין הצדדים שהינה נשוא התביעה.."

1. בענייננו, צודקות המבקשות, כשמציינות כי הרישום הפלילי רלוונטי לבחינת כושר השתכרותו של המשיב בעתיד וכן לעניין הפסדי השכר שלו בעבר ועל כן הוא קשור למחלוקת בין הצדדים שהינה נשוא התביעה.
2. השלב הבא לאחר הקביעה כי המרשם הפלילי רלוונטי, הוא איזון האינטרסים, בין זכותו של המשיב לפרטיות ולשיקום לבין זכותן של המבקשות לגילוי האמת. בפסד בן הרואה קבע הש' עמית כדקלמן:

"...מצאנו כי הרישום הפלילי הוא רלוונטי לדיון ולכן יש להורות על גילויו. הראינו כי לרישום הפלילי הוענק חיסיון סטטוטורי-תוכני, כי חיסיון זה הוא יחסי, וכי באיזון האינטרסים בין זכותו של העבריין לשיקום ופרטיות "נוכח המשקל הנמוך יחסית של הזכות המוגנת" , ...., האינטרס של הגילוי גובר. ובכלל, חיסיון צריך להתפרש על דרך הצמצום, והגישה כלפיו היא חשדנית, לאור הכלל הרחב של גילוי, בשל הערך של גילוי האמת..."

1. ראה בהקשר זה מפי הש' עמית גם ת"א (חי') 995/05 פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ שם בסעיף 20 לפסק הדין נקבע:

"...כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך נשוא החיסיון או נשוא הטענה לפגיעה בפרטיות הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לאחוז בחבל משתי קצותיו: גם להגיש תביעה וגם לסרב להמציא חומר העשוי לשמש את יריבו בטענה לפגיעה בפרטיות או בחיסיון. ההנחה היא, שבעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא על הגנת הפרטיות ועל החיסיון, וכי התובע נכון להקריבם על מזבח תביעתו... השורה התחתונה היא, שכאשר בתובע עסקינן, נקודת האיזון, בין האינטרסים הנוגדים של גילוי האמת מול החיסיון והפגיעה בפרטיות, קרובה מאוד לאינטרס של גילוי האמת, וידו של אינטרס זה תהא על פי רוב על העליונה ".

1. העולה מן המקובץ הוא, כי נוכח הרלוונטיות של הרישום הפלילי לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולנוכח העובדה כי חיסיון המרשם הפלילי הוא יחסי והוא נסוג מפני צורכי ההליך המשפטי ונוכח העובדה כי התובע הוא שטוען לחיסיון והאינטרס של גילוי האמת גובר במקרה זה, אני מקבלת את בקשת המבקשות. הדברים יפים גם לכתבי האישום שהוגשו כנגד המשיב.
2. יחד עם זאת ועל מנת שלא לפגוע שלא לצורך במשיב, אני קובעת כי החומר יומצא לבית המשפט במעטפה סגורה, לב"כ הצדדים תהא האפשרות לעיין בחומר המוגש ולהעתיקו, אולם הוא יהיה חסוי מפני כלל הציבור. הצו הפורמלי שצורף לבקשה ייחתם בהתאם.
3. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.