בקשת כונסת הנכסים, שמונתה בהליך זה לצורך רישום בית משותף, ליתן הוראות בעניינים הבאים:
א. פסיקת שכר טרחת הכונסת;

ב. שחרור הכונסת מתפקידה, או להורות לה לחתום בשם הבעלים הרשום של הקרקע, על שטרי מכר;

ג. ביצוע החזר הוצאות מחשבון הכינוס.

רקע

1. התובענה נושא תיק זה הוגשה ביום 3.11.2010 (כתב תביעה מתוקן) בה התבקש מתן צו עשה וצו למינוי כונס נכסים לצורך רישום איחוד חלקות ורישום בית משותף ברחוב פינס 9 פתח תקווה, שנבנה על שתי חלקות 122 ו-123 בגוש 6387; הידועים כיום, לאחר שבוצעה פרצלציה, כחלקה 234 בגוש 6387 (להלן: "הבניין") ורישום זכויותיהם הקנייניות של בעלי הזכויות.
2. את התובענה הגיש עו"ד צבי מימון, בעלה של הכונסת, שירש את אחת הדירות בבניין. בין אמו ז"ל של עו"ד צבי מימון ושלושה אחרים, לבין אהובית חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "אהובית") נכרת הסכם רכישת קרקע. כן נכרת הסכם הזמנת עבודה עם הנתבעת 1 - רם חברה למסחר, יצור, יבוא ושיווק רהיטים בע"מ (להלן: "הקבלן") אשר בנה בפועל את הבנין נושא הכינוס ומכר את 14 הדירות הנוספות לרוכשיהן. בסך הכל נבנו בבניין 18 דירות.
3. למען שלמות התמונה יצוין, כי בתחילה, ביום 6.4.2010, הגיש התובע - עו"ד צבי מימון - את התביעה גם כלפי יתר רוכשי זכויות בדירות, שלטענתו, לא שיתפו עימו פעולה עובר להגשת התביעה, אולם לאחר תחילת ההליך, ביקשו שהוא ייצגם וכתב התביעה תוקן בהתאם.
4. עובר להגשת התביעה, היו רוכשי הדירות קשורים עם משרד עו"ד דן שוורצמן ז"ל ושילמו לו את שכר טרחתו לצורך השלמת רישום הדירות על שמם. עו"ד שוורצמן נפטר לפני שביצע פעולות לרישום איחוד החלקות וצו הבית המשותף.
5. בהחלטת כב' השופט (בדימוס) יעקב שינמן מיום 13.9.2011, מונתה, בהתאם להסכמת הצדדים, עו"ד צביה מימון, ככונסת של המקרקעין "לצורך רישום בית משותף והפרצלציה של המקרקעין...".
6. בהתאם לפסיקתא (שנחתמה ביום 6.3.2012) הסמיך השופט שינמן את הכונסת לבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות:
7. לקבל הצעות לביצוע עבודות מדידה והכנת תשריטי חלוקה ואיחוד לצרכי רישום של המקרקעין ולאישורם במרכז למיפוי ישראל ולהתקשר בהזמנה לביצוע העבודה, בכפוף לקבלת אישור בית המשפט.
   לאחר קבלת תשריט לצרכי רישום מאושר ע"י המרכז למיפוי ישראל, לבצע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
8. לדווח אודות פעולת חלוקה ואיחוד למשרדי מס שבח מקרקעין.
9. לחתום בשם כל בעלי הקרקע ו/או בעלי הערות אזהרה הזכאים להרשם כבעלים ו/או בשם אלה אשר מכרו את דירותיהם, אך הערת האזהרה הרשומה לזכותם נותרה על כנה, על כל מסמך הנחוץ לצורך ביצוע הליכי ופעולות הכינוס.
10. לקבל הצעות לביצוע עבודות הכנת תשריטים מאושרים ע"י המפקח על המקרקעין לצורך רישום בית משותף ולאחר קבלת תשריט מאושר להכין תקנון מוסכם, ולבצע את רישום הבית המשותף של המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין ולייחד לרישום כל דירה על שם מי שזכאים להירשם כבעליה.
11. להגיש למשרד מיסוי מקרקעין דווח על ייחוד דירות במקרקעין ולחתום על כל מסמך בקשר לכך, כולל טופסי דיווח למס שבח.
12. להופיע בפני כל רשות ממשלתית עירונית, או אחרת ו/או בפני כל בנק או מוסד כספי ולעשות כל פעולה הנחוצה לצורך הסרת עיקולים והערות אזהרה הרובצות על המקרקעין.
13. כונסת הנכסים תדאג למקורות המימון הדרושים לפעולותיה.
14. ביום 15.5.2022, קרי כ- 12 שנים מפתיחת ההליך וכ - 10 שנים ממינוי הכונסת, נרשם הבניין בפנקס הבתים המשותפים.

טענות כונסת הנכסים בבקשה
הכונסת מבקשת לקבוע את שכר טרחתה, בשים לב לעניינים הבאים:

1. הליכי הכינוס התנהלו במימון דל להוצאות בלבד – סכום של 1,000 ₪ שולם על ידי כל אחד מהזכאים להרשם כבעלי דירה, בגין הוצאות לרישום פרצלציה וצו הבית המשותף (סך הכל 18,000 ₪). כן יועד למטרת תשלום הוצאות ההליכים, סכום של 20,000 ₪ שהופקדו בבית המשפט על ידי עזבון עו"ד שוורצמן ז"ל.
2. הטיפול ברישום הבנין כבית משותף, לא היה מהלך טכני בלבד, אלא דרש פעולות נוספות מעבר להליכים המקובלים בביצוע רישומים. לבקשתה, צירפה הכונסת רשימה מפורטת של פעולות שביצעה (נספח ב', להלן: "רשימת הפעולות").
3. הפעולות הנ"ל כללו הליכים ודיונים בפני הרשויות השונות והצריכו התמודדות בנושאים שחרגו ממסגרת רישום צו הבית המשותף גרידא והשקעה של שעות וימים רבים, הרבה מעבר להליך רגיל של רישום פעולת איחוד חלקות ורישום צו הבית המשותף.
4. מה שנותר כעת הוא לבצע את העברת הזכויות בדירות על שם רוכשיהם, פעולה שאינה בסמכות הכונסת, אלא אם בית המשפט יורה לה לעשות כן ויסמיך אותה לחתום על שטרי מכר בהסבה בשם "אהובית" (הבעלים הרשום של הקרקע), או על שטרי מכר בשם הקבלן, כאשר הפעולות יבוצעו על ידי באי כוחם של הזכאים להרשם כבעלי דירות.
   בקופת בית המשפט נותרו כמה אלפי שקלים מהסך של 20,000 ₪ שהופקד על ידי עזבון עו"ד שוורצמן ובחשבון הבנק של הכינוס נותרו 5,270 ₪. בסכומים אלו ניתן להשתמש למטרה הנ"ל.
5. יש לקבוע את שכר טרחת הכונסת, שיחולק בין כל הזכאים להירשם כבעלי יחידות בבית המשותף, לפי חלקו של כל אחד מהם ברכוש המשותף - עד כה לא שולם כל סכום בגין שכר טרחה לכונסת ואף לא נפסק לה תשלום ביניים. לכן, יש לפסוק לה את שכר טרחתה בגין פעולותיה, החל מיום 6.3.2012 ועד למועד רישום הבית המשותף ביום 15.5.2022, לאור ההשקעה והתועלת שהניבו 18 רוכשי הדירות מפועלה, לאור מהות הטיפול והקשיים שהביאו לכך ש- 18 רוכשי הדירות נהנים מעשיה זו, אשר השביחה את הנכס ותאפשר לכל אחד מהם לפעול ברכושו ללא תלות בבעלי תפקיד.
6. בתשובה לטענות המשיבים, מציינת הכונסת כי סך של 1,000 ₪ ששילם כל דייר, כמו גם 20,000 ₪ שהתקבלו מעו"ד שוורצמן ז"ל, שולמו על חשבון הוצאות שהוצאו בפועל בהליך רישום איחוד החלקות ורישום בית משותף ולא שולמו לה כשכר טרחה.
7. אכן, רוכשי הדירות בבניין נחלקים למחנות – אלה שהיה עליהם להתמודד עם בעיית אי ההתאמה להיתר, כנטען על ידי עיריית פתח תקווה ואלה שאין בדירותיהם אי התאמה ובמאבק ביניהם כל האמצעים כשרים, לרבות הכפשת שמה של הכונסת.
8. בניגוד לטענות המשיבים, לא מצא השופט שינמן פסול בפועלה של הכונסת ולאורך השנים התקבלו הודעות תודה מאת דיירים שונים, ביניהם הגב' אודליה אייזנברג ופרופ' יעקב אטיאס.
9. להודעת הכונסת (מיום 21.7.2022) צורפו הודעות דואר אלקטרוני ששלחו לה חלק מהדיירים בתגובה לבקשתה לתשלום שכר טרחתה ושחרורה מתפקידה. מעיון באותן צרופות עולה, כי 13 דיירים וועד הבית מתנגדים לבקשה, חלקם מבלי שנימקו את הסיבה להתנגדות. מקרב הדיירים שנימקו את התנגדותם, צוין כי הללו מתנגדים לבקשה, מאחר והם שילמו בשעתו בעת רכישת זכויותיהם בדירה, שכר טרחה לעו"ד שוורצמן ז"ל, עבור טיפול ברישום הדירות על שמם וכן התנגדו לשחרור הכונסת מתפקידה, מאחר וטרם הושלם הליך רישום הדירות על שם הרוכשים.

תמצית טענות המשיב ועד הבית
המשיב מתנגד לבקשה מהנימוקים הבאים:

1. הדיירים לא מינו את הכונסת לתפקידה, היא מונתה על ידי בית המשפט, כחלק מעניין משותף שיש לה ברישום הבית המשותף.
2. הכונסת קיבלה מראש מכל דייר סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות הטיפול ברישום הבית המשותף ולא נאמר לדיירים מראש ולא בשום שלב, שיידרשו לשלם שכר טרחה נוסף בהמשך.
3. העובדה שנושא הרישום התעכב לא הייתה בעטיים של הדיירים. העיכוב נבע מחריגות כאלה ואחרות של חלק קטן מהדיירים והאחרים נפגעו כתוצאה מכך בירידת ערך דירותיהם ובהיעדר אפשרות למכור אותן. אין הצדקה לדרוש תשלום שכר טרחה מדיירים שלא גרמו לעיכוב ולהתמשכות ההליך.
4. במעמד החתימה על חוזה רכישת הדירה, כל דייר שילם לעו"ד שוורצמן ז"ל שכר טרחה בסך של כ- 25,000 ₪ וניתן לו ייפוי כח לבצע את רישום הבניין והדירות. כיוון שנפטר בטרם עת, קיבלה הכונסת תשלום בסך של 20,000 ₪ מעזבון המנוח כחלק משכר טרחה.
5. לאחר שנפטר עו"ד שוורצמן, שילם כל דייר 1,200 ₪ נוספים לעו"ד יערי, שותפו של המנוח, עבור ייפוי כוח לטיפול בעניין רישום הבניין כבית משותף, אולם הוא לא החל בטיפול ולא השיב את הכספים לדיירים.
6. העיכוב ברישום הבית המשותף קרוב ל- 25 שנים הסב לדיירים הפסדים ועוגמת נפש.
7. כונסת הנכסים לא השיבה להודעות דואר אלקטרוני שנשלחו אליה, בהן הביעו הדיירים התנגדות לתקנון "מוסכם" לכאורה, שלא הוסכם על ידי כל הדיירים. הכונסת לא הסכימה לשוחח עם דיירי הבניין, בטענה שהיא מונתה לתפקיד כונסת בלבד.
8. הדיירים מוכנים לשלם רק עבור רישום הבניין כבית משותף ורישום הדירות באופן ספציפי על שמם.

תמצית טענות המשיבה הגב' אודליה אייזנברג
המשיבה מתנגדת לבקשה מהנימוקים הבאים:

1. הכונסת מונתה על ידי בית המשפט ולא נבחרה על ידי הדיירים וזאת כחלק מעניינה הפרטי לרשום את הבית המשותף לטובת בעלה.
2. כמו יתר הדיירים, המשיבה שילמה מראש לעו"ד מימון סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות הטיפול ברישום הבית המשותף ולא נאמר לה שהיא תצטרך להוסיף ולשלם שכר טרחה.
3. אין הצדקה לדרוש תשלום שכר טרחה מדיירים שלא גרמו לעיכוב ולהימשכות ההליך שנים רבות - התמשכות הליכי הרישום נבעה מגורמים הקשורים בחריגות בנייה של חלק מהדיירים בלבד והמשיבה אינה נמנית עליהם והדבר פגע בה בירידת ערך דירתה והיעדר יכולת למכור אותה.
4. במעמד החתימה על חוזה רכישת הדירה שילמה המשיבה שכר טרחה בסך של 25,000 ₪ לעו"ד שוורצמן ז"ל וסכום זה לא הוחזר לה. יש לדרוש את יתרת התשלום ששילמו כל הדיירים מעזבונו של עו"ד שוורצמן ז"ל. לאחר פטירתו, שותפו עו"ד יערי, הבטיח כי ימשיך את הטיפול ברישום הבית המשותף וגבה מהמשיבה, כמו גם מיתר הדיירים, סך של 1,200 ₪ נוספים, בגין יפויי כח לטפל בענייני הרישום, אולם הוא לא החל בטיפול ולא השיב לדיירים את הכספים.
5. הכונסת לא משיבה להודעות דואר אלקטרוני שמופנות אליה, לא עונה לטלפונים, לא מאפשרת תקשורת איתה, בטענה שאין זה מתפקידה.
6. המשיבה מוכנה לשלם רק עבור רישום הבניין ורישום הדירה על שמה.

תמצית טענות המשיבים יונה אליהו ורבקה

1. המשיבים אינם מתנגדים לפסיקת שכר הטרחה לכונסת, אולם הם מתנגדים לבקשת הכונסת כי שכר הטרחה שייפסק לה יחולק בין הזכאים להירשם כבעלי היחידות לפי חלקו של כל אחד מהם ברכוש המשותף – מאחר והמשיבים לא צריכים לקחת חלק בפעולות החורגות מהליכי רישום הבית המשותף שביצעה הכונסת.
2. הטלת שכר הטרחה על כלל בעלי הזכויות בחלוקה שוויונית אינה ברורה. מהבקשה לא ברור מה ההליכים שביצעה הכונסת על מנת לנסות ולגבות כספים מאהובית ומהקבלן, לצורך הליך רישום הבית המשותף.
3. חלק ניכר מהפעולות שצוינו ברשימת הפעולות שביצעה הכונסת, אינן נוגעות להליך רישום הזכויות. הכונסת בעצמה ציינה בדיון מיום 25.2.2019, כי רק בסמוך לאותה עת החל הליך רישום הבית המשותף ולכן יש לקחת בחשבון רק פעולות שנעשו לצורך הרישום מאותו מועד ואילך.
4. על המשיבים לשאת בשכר טרחת הכונסת בנוגע לפעולות בדבר רישום הבניין כבית משותף בלבד - הכונסת חדלה לייצג את המשיבים, כאשר החל משלהי שנת 2018 היא פעלה נגדם ביחס למחסנים שנרכשו על ידם בתמורה מלאה עוד בשנת 1995. בנסיבות אלו, ביקשה הכונסת להפוך את המחסנים לרכוש משותף, או לחילופין, לרשום אותם עם הערה לפי תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, או לכל הפחות הסכימה עם עמדת עיריית פתח תקווה בעניין זה. הבקשה לקחת את המחסנים שרכשו המשיבים במיטב כספם ולהפוך אותם לחלק מהרכוש המשותף, מנוגד באופן מובהק לזכויות המשיבים. המשיבים נאלצו לממן הגנה משפטית משל עצמם ביחס לאותן פעולות ולבסוף, לשמחתם, המחסנים אותם רכשו נרשמו כהצמדה לדירתם, מבלי שהיה צורך לרשום הערות בדבר אי התאמה, כפי שביקשה הכונסת לעשות מלכתחילה. ברור שלא סביר שהמשיבים ישלמו על פעולות אלו של הכונסת, בייחוד מאחר והם נאלצו לממן הגנה משפטית שהייתה מנוגדת לעמדת הכונסת ולא עשו דבר לעכב את הרישום, אלא עמדו על זכויותיהם.
5. באשר לגובה שכר הטרחה – בדיון מיום 5.9.2011 ציין ב"כ התובעים, כי ניתן היה לסיים את ההליך בשנה אחת, אולם ההליך נמשך מעבר למצופה. הפעולות שצוינו על ידי הכונסת, הינן פעולות שגרתיות ורגילות אשר צריכות להיעשות על ידי כונס נכסים ואין בגינן מאמץ מיוחד. מדובר בתיק פשוט ולא ברור אילו פעולות חריגות נעשו. הכונסת לא הציגה פירוט שעות עבודה ולא פורטו הנסיבות בגינן לא נעשו פעולות גביה ממי שהיה אמור לרשום את הבית המשותף ככזה.

תמצית טענות המשיבה טל רפאל

1. המשיבה מתנגדת לשחרר את הכונסת מתפקידה בטרם היא תבצע את מלוא תפקידה ותרשום את דירת המשיבה בספרי המקרקעין ולחילופין, תחתום במקום אהובית והקבלן על מסמכים הנדרשים לרישום זכויות המשיבה בדירה.
2. המשיבה מתנגדת לחיוב שכר טרחת הכונסת לפי החלקים ברכוש המשותף – המשיבה אינה מתנגדת לעצם תשלום שכר הטרחה הנכון והראוי עבור הוצאות צו רישום הבית המשותף ורישום דירת המשיבה על שמה, אולם אין זה ראוי לחייב את המשיבה בתשלום שכר הטרחה הנרמז על ידי הכונסת בבקשתה, בסך של 600 אש"ח.
3. היה וייפסק לטובת הכונסת שכר טרחה, אזי ראוי שהוא יהיה בשיעור מינימלי, כפי שמומלץ בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, קרי 529 ₪ לחדר X 4 חדרים ממוצע לדירה X 18 דירות ובסך הכל 36,648 ₪ - התנהלות הכונסת לא היתה ראויה, היא לא התמקדה במילוי תפקידה, פעלה בניגוד להנחיות בית המשפט והסיתה את דיירי הבניין נגד המשיבה.
4. בהתאם לצו המינוי, הכונסת לא מונתה רק לשם תהליך רישום הבית המשותף, אלא כדי לדאוג לרישום הזכויות על שם בעלי הדירות. שחרור הכונסת מתפקידה בטרם השלימה את רישום דירת המשיבה על שמה, עלול לעצור את כל התהליך שהחל לפני יותר מ-11 שנים של העברת הזכויות על שמה והיא תיאלץ להגיש מחדש בקשות למתן פסק דין הצהרתי, או דרישות מרשויות המיסים, עניין שהכונסת הוסמכה לבצע והחלה לבצע, כפי שעולה מרשימת הפעולות שצירפה לבקשה.
5. אותה רשימת פעולות מעלה מספר תמיהות והתחושה היא ש"ניפוח" מספר הבקשות נועד כדי לזכות את הכונסת בשכר טרחה גבוה יותר – ציון של 80 בקשות למתן הוראות, מעורר תהיות בנוגע לנחיצותן, לצורך ביצוע תפקידה והכונסת לא פירטה לצורך מה הוגשה כל בקשה; מספר בקשות הוגשו במסגרת תפקידה כעורכת דין המייצגת את לקוחותיה, או את בעלה וברשימה קיים בלבול בין תיקיה הפרטיים לבין תפקידה ככונסת; קיים ניגוד אינטרסים מובהק בין תפקידה ככונסת לבין ייצוגה את בעלה בחלק גדול מהבקשות שהגישה ולא ברור אילו בקשות נועדו לצורך רישום הבית המשותף ומה נועד לחיסול התביעות שהגישה כמי שמייצגת את בעלה.
6. הגם שצווי מינוי הכונסת הסמיכו אותה לבצע את הפעולות עבור כל הדיירים בבניין, הכונסת התנהלה באופן מפלה כלפי המשיבה, לעומת דיירים אחרים בבניין שיוצגו על ידי בעלה, עו"ד צבי מימון – התנהלותה מעידה על אדישות וחוסר איכפתיות באשר לזכויות המשיבה ולשווי דירתה ויש בסיס לתביעה מצד המשיבה נגד הכונסת, מאחר שהיא נאלצה להגן על דירתה ונכסיה ולשכור ייעוץ משפטי ואדריכלי לשם ייצוגה באופן נפרד נגד הכונסת.
7. הכונסת לא מילאה כדבעי את תפקידה כנאמנה וכקצין בית המשפט. רוב הבקשות שפורטו ברשימת הפעולות לא נדרשו לצורך רישום צו הבית המשותף ועולה התהייה, מה נעשה במשך 11 שנים עבור הרישום. החלטות נוספות של בית המשפט הסמיכו את הכונסת לפעול לרישום הבית המשותף ולא ברור מדוע הכונסת חזרה והגישה שוב בקשות למתן הוראות.
8. ה"חטא הקדמון" הוא בעצם מינויה של עו"ד צביה מימון ככונסת, בזמן שבעלה, עו"ד צבי מימון, נותר לטפל ברוב הגדול של הדירות כעורך דין פרטי (15 מתוך 18 דירות) ותפקידו של בעלה התערבב עם תפקידה כעו"ד פרטית ותפקידה ככונסת. אותו "ערבוב" מהווה ניגוד עניינים מובהק שגרר אותה לפעול בניגוד להחלטות בית המשפט.
9. אין לחייב את המשיבה ב"הבהרות" שהגישה הכונסת לשאלות בית המשפט בגין בקשותיה להחזר הוצאות, או העברת כספים – אותן "הבהרות" אינן קשורות לרישום הבית המשותף, או רישום הדירות על שם בעליהן, אלא קשורות להיעדר יכולת מצד הכונסת להבהיר בקשותיה לבית המשפט.
10. הכונסת "ניפחה" את רשימת הבקשות שהגישה לבית המשפט וכללה בה גם בקשות לדחיית מועדי דיון כביכול כ"בקשה".
11. חלק מבקשות הכונסת הוגשו נגד המשיבה ומן הראוי שלא לחייבה בשכר טרחתה בעניינים אלו.
12. הכונסת פעלה נגד המשיבה, תוך פגיעה בזכויותיה הקנייניות – המשיבה רכשה מהקבלן 8 מחסנים בקומת הקרקע ושינתה את ייעודם לדירת מגורים, אמנם מבלי לבדוק את חוקיות המעשה, אך ללא התנגדות מצד דיירי הבניין, או עיריית פתח תקווה, במשך 20 שנה ואף שילמה בגינה ארנונה. כאשר הכונסת הגישה את התשריטים לרישום הבית המשותף לעירייה, סירבה האחרונה לאשר אותם, מסיבות שהתבררו כשגויות. העירייה הציעה לכונסת פתרון לא חוקי של הפקעת המחסנים מידי המשיבה ורישומם כ"רכוש משותף". הכונסת התעלמה מטענות המשיבה והסכימה לדרישות העירייה מבלי לבדוק אותן. בהחלטת השופט שינמן ניתנה לשלוש משפחות (רפאל, שיף ויונה) אורכה של שנה להכשיר את שינוי הייעוד, או החריגות ובמהלך שנה זו פנו אותן משפחות לאדריכל משותף שהגיש לעירייה בקשה להיתר. אולם, הכונסת ובעלה עשו הכל על מנת לסכל ולהכשיל את הוצאת ההיתר ופעלה בניגוד להחלטת בית המשפט והכונסת שכחה את התפקיד שהוטל עליה ואת הנאמנות שהיא חבה למשיבה והסיתה את יתר דיירי הבניין נגד המשיבה, כאשר המליצה להם שלא לחתום על בקשות המשיבה להיתר בנייה. לאור זאת, ויתרה המשיבה על תכניתה להכשיר את שינוי הייעוד ממחסנים לדירת מגורים, הגם שהעניין היה אפשרי מבחינה חוקית. לאור איום מצד הכונסת על המשיבה להגיש תשריט השולל את זכותה הקניינית במחסנים, הגישה המשיבה בקשה למתן הוראות לכונסת להכין תצהיר המצמיד את המחסנים לדירת המשיבה, ללא כל הפקעות וללא הערות אזהרה. לבסוף, העירייה נסוגה מדרישתה להצמיד רק מחסן אחד מבין השמונה שרכשה המשיבה ומדרישתה לרשום הערה בדבר אי התאמה. למרבה הפלא, הכונסת לא נסוגה מאותה דרישה, לאור טענות בעלה בהתנגדותו ונסיונו לשנות את הזכויות הקנייניות של המשיבה. לפיכך, אין הצדקה לחלק את שכר טרחת הכונסת באופן שווה בין כל הדיירים, כאשר הלכה למעשה היא פעלה בעיקר לטובת 15 דיירים והזניחה 3 משפחות.
13. בבקשתה, לא מציינת הכונסת את הסכום המבוקש על ידה כשכר טרחה, אך בפסק הדין שצירפה נפסק סך של 600 אש"ח כשכר טרחה. עניין זה אינו רלבנטי במקרה דנן, לאור שנות העבודה, כמות העבודה ואיכות העבודה של הכונסת ומדובר בדרישה מוגזמת ביחס לעניינים בהם טיפלה הכונסת עבור המשיבה.

תמצית טענות המשיבים שיף ודים ונטליה ויצקוביץ איזבלה

1. אין למשיבים התנגדות לבקשה, בכפוף לרישום זכויות ה"ה יצקוביץ איזבלה וצירקין חיה ז"ל כבעלים של הדירה והמצאת המסמכים הרלבנטיים לרישום הזכויות.
2. המשיבים מבקשים למכור את הדירה, אולם אין ברשותם את המסמכים הנדרשים לצורך כך.
3. בהתאם לפסיקתא שצורפה לבקשה, כונסת הנכסים הוסמכה, בין היתר, לחתום בשם כל בעלי הקרקע הזכאים להירשם כבעלים בשם אלה שמכרו את דירותיהם, אך הערת האזהרה הרשומה לזכותם נותרה על כנה, על כל מסמך הנחוץ לצורך ביצוע הליכי ופעולות הכינוס וכן לעשות כל פעולה הנחוצה לצורך הסרת עיקולים והערות אזהרה הרובצות על המקרקעין.

תמצית טענות התובע – עו"ד צבי מימון

1. התובע פנה לרוכשי הדירות בבנין במטרה להתאחד בהגשת תביעה נגד הקבלן ונדחה ולכן בתחילה צירף את כל בעלי הדירות כנתבעים. לאחר שהתובע הסביר לבעלי הזכויות את מהות התביעה, שינו הנתבעים את עמדתם וביקשו להצטרף אליו כתובעים ובכלל זה, המשיבים ד"ר יונה והגברת טל רפאל.
2. המצטרפים לתביעה לא הפכו ללקוחותיו של התובע, הוא לא טיפל בכל עניין שטיפלה הכונסת, לא דרש מהם תשלום שכר טרחה כלשהו, אולם במהלך ההליך כולם נהנו מעמדתו הנחרצת ומדרישתו שלא לאפשר לב"כ הקבלן לסיים את הליך הרישום. רק לאור עמדה זו של התובע, עומדת כיום בפני בעלי הדירות האפשרות שהדירות תרשמנה על שמם ומן הראוי להגן על הכונסת מפני בעלי הזכויות שהביעו את עמדתם וכאילו פגעו בבית המשפט עצמו.
3. על מנת לפשט את ההליך, התובע לא עמד על זכויותיו ובתביעתו ויתר על זכותו ולא תבע קבלת מחסן שהקבלן מכר לאחרים, שכן הסכם רכישת הקרקע של מורישתו והסכם הביצוע על ידי הקבלן היו לפני שהקבלן החל למכור דירות.
4. כמו יתר בעלי הזכויות בדירות, גם מורישי התובע שלמו שכר טרחה לעו"ד שוורצמן ז"ל וגם כספם הלך לטמיון.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות המשיבים לה ובתגובת הכונסת והתובע לתשובות, כמו גם בבקשות ובהחלטות השונות שניתנו במסגרת ההליך ובפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפני השופט (בדימוס) יעקב שינמן, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל ברובה, הכל מהטעמים שיפורטו להלן.

שכר טרחת כונסי נכסים – מסגרת נורמטיבית

1. כונס נכסים הוא אדם המתמנה בידי רשות שיפוטית על מנת לסייע לה בהגשמת משימות ויעדים שהיא אינה ערוכה לבצע בעצמה, והוא משמש למעשה כ"זרועה הארוכה" (מאור ודגני על כונס נכסים, כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית (2015), עמ' 35).

כונסי נכסים מתמנים בהליכים שונים ולתפקידים שונים. המכנה המשותף לכל כונסי הנכסים הוא:
"שבכולם מתמנה אדם מטעם בית המשפט או "רשות מוסמכת אחרת" (כגון: ראש הוצאה לפועל, מנהל המכס, נציב מס הכנסה) לביצוע משימות שונות. סמכויותיו של הכונס מתגבשות בעת מינויו לפי הפעולה הנדרשת; יש שתפקידיו של הכונס מוגבלים לעניין אחד (כגון מינויים של כונסי נכסים למימוש אג"ח של חברה מכוח פקודת החברות [נוסח חדש]), ויש שתפקידו של הכונס מורכב וממושך, כגון במקרה שעליו לבצע פעולות ניהול להשלמת פרויקט בנייה (ראו: ע"א 846/75 עוניסון - חברה לבנין בע"מ ואח' נ' דויטש ואח' (להלן - עניין עוניסון [2)." (ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן מט(2) 102 (1995)).

1. נקודת המוצא היא, כי כונס נכסים שהשקיע מזמנו, ממרצו ומכישוריו במילוי תפקידו, זכאי לתמורה נאותה עבור טרחתו (ה.פ. (מחוזי ת"א) יעקב בויאר נ' ברקת השקעות וחניונים בע"מ ו-23 אחרים (נבו 22.7.2019) (להלן: "עניין בויאר")).
   בפסיקת שכר הטרחה, יש משמעות לתפקיד הספציפי לשמו התמנה כונס הנכסים, וביחס אליו לפסוק את שכרו. כך, לא הרי מינוי של כונס נכסים לביצוע פירוק שיתוף במקרקעין באופן הכולל גם הליכי התמחרות ומימוש נכס, כהרי מינוי של כונס נכסים לביצוע רשום בית משותף בלבד.
2. גובה שכר טרחת כונס בהליך של רישום בית משותף, לא נקבע בחקיקה. זאת, להבדיל מהחקיקה הדנה במקרים אחרים של מינוי בעל תפקיד המוסדרים בדין, כגון בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, העוסקות בבעלי תפקיד בחברה, בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, העוסקות במימוש דירה ממושכנת ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, העוסקות בשכר טרחת מנהל עזבון.
3. ביחס לכונס הממונה לרישום בית משותף, קביעת שכר הטרחה נתונה לשיקול דעת בית המשפט ובמסגרת אותו שיקול דעת, מפעיל בית המשפט את "שיקולי השכל הישר, ניסיון החיים ואיזון שבין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף..." (ע"א (מחוזי – י"ם) 1755-01-14 עזבון המנוח משה חי בראשי ז"ל נ' עו"ד עודד פלדמן (נבו 26.11.2014) (להלן: "עניין בראשי", פסקה 160)).
4. עוד נפסק, כי קביעת שכרו של בעל תפקיד תיעשה על פי נסיבות המקרה: מהות הפרויקט, משך הטיפול בפרויקט, מהות הטיפול והקושי שבו, כישורי המטפל והמוניטין שלן, הנאת האחרית מפירות עבודתו, שכר ראוי שנקבע בפרויקטים מסובכים שונים, היקף העבודה בפועל ותוצאותיה (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל פ"ד נח(5) 20 (2004), וכן: ת"א 2004/06 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם במאגרים, 30.10.2012), אושר בע"א 9073/12 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2014)).
5. ככלל, הפסיקה העמידה את שכר טרחת כונס הנכסים על 6%-10% משווי מימוש הנכס. אולם שוויו של הנכס אינו חזות הכל ובמהלך השנים קבעו בתי המשפט, כי כאשר הנכס הנמכר הוא יקר מאוד ושכר הטרחה הנגזר באחוזים יהיה גבוה מאוד, יש להפחית את אחוזי שכר הטרחה, כך שזה יהיה סביר ותואם את השקעת הזמן והמאמץ של כונס הנכסים (עניין בויאר, פסקאות 32-31).
6. במקרים מתאימים, נקבע שכרו של בעל תפקיד בדרך של אומדן גלובלי (רע"א 5053/10 גורה נ' עו"ד רנה שבולת (נבו 2.9.2010)). בדרך זו צעד בית המשפט בעניין עו"ד עודד פלדמן, עת קבע כי בהיעדר פירוט שעות עבודה, אין לחשב שכר הטרחה לפי אחוזים מערך הנכס. אלא, לנוכח שיקולים של שכל ישר, ניסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית והתוצאה החיובית שנוצרה לבסוף – יש לפסוק סכום גלובלי (עניין בראשי, שאוזכר לעיל).
   

מן הכלל אל הפרט

1. בענייננו, אין ספק ונדמה שהמשיבים אינם חולקים על כך, שהכונסת זכאית לשכר טרחה ראוי, לנוכח עבודתה וטרחתה במהלך השנים הרבות. התוצאה של רישום הבית המשותף, מדברת בעד עצמה. פעולת רישום הבית המשותף, מאפשרת לכל אחד מבעלי הזכויות, למכור, לסחר ולשעבד את חלקת המשנה השייכת לו, ללא קשר ותלות בבעלי הזכויות בחלקות האחרות. לפיכך, יש בעצם רישום הבית המשותף, כדי להשביח את הנכס בכללותו, כמו גם את יחידות המשנה שבו.
2. הליך כינוס הנכסים במקרה דנן, אינו הליך "קלאסי" של רישום בית משותף, בהיבט הטכני של העניין וכפי שנוכחתי מניהול ההליך, בקשות הצדדים והחלטותיו של השופט שינמן לאורך כל ההליך, שנמשך מעל ל-12 שנים, שוכנעתי כי הכונסת נאלצה לבצע פעולות החורגות מרישום בית משותף גרידא. הכונסת פעלה בצורה מקצועית וללא דופי בתפקודה, תוך השקעת מאמצים לפתרון הקשיים שניצבו בפניה.
3. בין הפעולות החריגות שביצעה הכונסת, המתועדות גם בתיק בית המשפט וברשימת הפעולות שהגישה, אזכיר, באופן שאינו ממצה, את הפעולות הבאות;
   1. פעולות לשם איחוד שתי החלקות לחלקה אחת, לאחר הזמנת תשריט ואישורו על ידי המרכז למיפוי ישראל.
   2. הסרת עיקול בסכום של 2.5 מיליון ₪ לטובת רשויות מס הכנסה בגין חוב של הקבלן.
      הסרת משכנתא שהיתה רשומה לטובת בנק דיסקונט מעל חלקי הקבלן.
   3. פעילות הכונסת כללה מתן פתרון למחלוקת שהתעוררה בין רוכשי הזכויות בבנין בקשר להצמדת חניות לדירות מסוימות. בהחלטת השופט שינמן (מיום 13.12.2016) נתבקשה הכונסת להבהיר, מדוע שהרישום לא יסתיים כך שהחניה שבמחלוקת תרשם בנאמנות על שם הכונסת עד להכרעה בשאלת הזכאות הקניינית לחניה, תוך שהדיירים שחולקים ביניהם בעניין, יפנו לבית המשפט המוסמך להכריע באותה שאלה. החלטה דומה ניתנה גם ביום 2.1.2017, ביחס לחניות נוספות. לבסוף, על מנת לקדם את הליך הרישום, קבע השופט שינמן (בהחלטה מיום 9.5.2017) כי, מאחר ולא הוכחה זכותה הקניינית של משפחת אוסמן בחניה, אותה חניה לא תרשם בתשריט הבית המשותף, אולם משפחת אוסמן תהא רשאית לנקוט בכל הליך משפטי לעיגון זכויותיה הנטענות באותה חניה.
   4. פעילות הכונסת כללה פתרון גם למצב שנוצר לאחר שעיריית פתח תקווה סירבה לחתום על תשריט צו הבית המשותף, בשל טענות העירייה לאי התאמות בבניין, לאור הצמדות של מחסנים לחלק מהדירות בבניין. על מנת לקדם את ההליך ולמנוע פגיעה בזכאים להירשם כבעלי דירות שלא בנו ללא היתר בניה, פנתה הכונסת לעירייה בהצעה שהאחרונה תסכים לרישום צו הבית המשותף, בכפוף לרישום הערה בדבר אי התאמה בלשכת רישום המקרקעין, על זכויות הדירות שהפרו לכאורה את ההיתר. אפשרות זו נתמכה בהחלטת השופט שינמן מיום 17.4.2018. בהמשך, הסכימו הצדדים הנוגעים בדבר על מתווה לקידום רישום הבית המשותף ובהתאם, ניתנה החלטת השופט שינמן (מיום 25.2.2019) כי במשך שנה ייעשה ניסיון על ידי הדיירים לגביהם נטען לבנייה בלתי חוקית, או חריגה מהיתר, להסדיר את אותה חריגה והיה ולא יוסדרו אותן חריגות בתום התקופה, תירשם בלשכת רישום המקרקעין, הערת אזהרה לגבי החריגות בדבר אי התאמה להיתר הבנייה. בהמשך, לאחר שהדיירים הרלבנטיים לא עמדו באותה תקופה של שנה, הוארכה זו בהחלטות נוספות של השופט שינמן (מיום 24.2.2020 ומיום 26.5.2020). בהחלטת השופט שינמן מיום 23.8.2020 צוין, בין היתר, כי נכון לאותה עת הדיירים הרלבנטיים (משפחות רפאל ויונה) שבתחילה סברו שקיימת מחלוקת מול הועדה המקומית, בנוגע לחוקיות המבנים והשטחים שהיו אמורים להיות צמודים לדירותיהם ולכן ניתנה להם הזדמנות ואורכה להסדיר את זכויותיהם – שינו את טענתם וטענו שחלק מהסתייגויות הועדה המקומית תוקנו והוכשרו וחלק כלל לא היו. לכן סבר השופט שינמן, שהתייתר הצורך להכריע בבקשות של אותן משפחות והוא הורה לכונסת לחתום על המסמכים הנדרשים לצורך קידום הרישום.
   5. הסרת שני עיקולים מעל אהובית, הרשומה כבעלת הקרקע.
   6. הגשת בקשה לבית המשפט בעניין הוראות התקנון המוסכם.
4. יצוין, כי בכל הנוגע לפעולות של הכונסת ביחס לחניות ולמחסנים, הבהיר השופט שינמן, כי הכונסת לא הוסמכה לפתור בעיות הקשורות בזכויות קנייניות על פי הסכמי המכר של הרוכשים, או לטפל בחריגות בניה, אלא לבצע רק את ההליך של רישום הבית המשותף (החלטה מיום 14.10.2012, עמ' 60 לפרוטוקול, ש' 18-14; החלטה מיום 23.8.2020). אין ספק, כי אותם סכסוכים בין הדיירים וטענות לאי התאמות, גרמו להתמשכות הליך הרישום ולסרבולו, תוך שהכונסת פעלה בהתאם להוראות בית המשפט על מנת לאפשר את רישום צו הבית המשותף, כך שלא תפגע זכותם של יתר הדיירים להירשם כבעלים.
5. לאור כל האמור לעיל, בדבר המאמצים שהשקיעה הכונסת בהליך ומשלא היה מדובר אך בביצוע פעולות שגרתיות, שאינן כרוכות במאמץ מיוחד, או בהשקעת זמן חריגה (ראו: רע"א (מחוזי י"ם) 33302-07-11 עו"ד ראובן יהושע, כונס הנכסים נ' שרה חריש (פורסם בנבו, 27.10.2011)), אינני סבור, כטענת חלק מהמשיבים, כי יש לקבוע את שכר טרחתה בהתאם לפריט 11(11)(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000.
   פריט זה, נוגע ל"רישום בפנקס הבתים המשותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס", קרי, לפעילות רישום גרידא. אולם, כפי שפורט בהרחבה לעיל, המקרה דנן, אינו עונה על הגדרה זו, היות והכונסת נאלצה לבצע פעולות נוספות בנכס, מעבר לפעולות הסטנדרטיות של הרישום.
6. בהקשר זה יפים לענייננו דבריו של השופט דרורי בעניין בראשי (פסקה 149), כי חישוב השכר בהתאם לתעריף המינימלי "אינו מתאים לתיק שבפנינו כלל ועיקר, לא לפי נוסחו של התעריף..., ולבטח לא בהתחשב בהיקף העבודה רב של הכונס, כפי שתואר לעיל..." (ההדגשה הוספה – י.ש.).
7. הגם שהכונסת לא הציגה בפניי תדפיסי שעות עבודה, נאמנה עלי גרסתה כי ביצעה את הפעולות האמורות באותה רשימת פעולות שצירפה לבקשה והדברים אף ניכרים מעיון מדוקדק בהליך, בבקשות השונות שהגישה הכונסת לבית המשפט ובהחלטות השופט שינמן.
8. עם זאת, בבקשתה, לא נקבה הכונסת בסכום שכר הטרחה שלשיטתה מגיע לה. כמו כן לא הוצגו בפניי נתונים אודות שוויו של הבניין והכונסת הפנתה לעניין בויאר, בו נפסק שכר טרחת הכונס בסך של 600 אש"ח, כאשר, להבדיל מענייננו, הוצגו בפני בית המשפט נתונים אודות שווי הנכס.
9. לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות שהוצגו לפני, תוך עריכת איזון בין העבודה שהושקעה, משך הזמן שנדרש, התועלת שהניבה אותה עבודה והתוצאה שהוצגה, ובשים לב שלא הוצגו לפני נתונים אודות שוויו של הנכס, או נתונים אודות מספר שעות עבודה של הכונסת, אני סבור, כי במקרה זה ראוי לפסוק את שכר טרחתה לפי אומדן ואין מנוס מהערכה כללית של שעות העבודה שהושקעו בתיק (ראו גם בעניין בראשי, פסקאות 158-157).
10. לא נותר, איפוא, אלא להפעיל את שיקולי השכל הישר, ניסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף ולפסוק סכום גלובלי, שיהלום את נתוני תיק זה (ראו: עניין בראשי, פסקה 160).
11. לאור זאת, בקביעת שיעור שכר הטרחה אני סבור, כי יש לקחת בחשבון אומדן כולל של כ- 150 שעות עבודה, בשווי של 500 ₪ לשעה. לפיכך, אני קובע כי שכר טרחת הכונסת יעמוד על סך של 75,000 ₪.
12. באשר לחלוקת שכר הטרחה בין בעלי הזכויות – בקשת הכונסת לחלוקת שכר טרחה בין רוכשי הזכויות בהתאם לחלקיהם היחסי ברכוש המשותף על פי צו הבית המשותף, תואמת את הפסיקה הקובעת, כי שכר טרחת כונס נכסים שפעל לרישום בית משותף ישולם "על ידי כל בעלי הנכס, בהתאם לחלקיהם הרשומים בנסח הרישום העדכני..." (עניין בראשי, פסקה 161).
13. בהקשר זה, לא נעלמה מעיני טענת חלק מהמשיבים, כי אין הצדקה לדרוש תשלום שכר טרחה מדיירים שלא גרמו לעיכוב ולהתמשכות ההליך. אולם, אני סבור כי במסגרת ההליך הנוכחי, אין מקום להכריע בטענות שהועלו על ידי חלק מהמשיבים נגד משיבים אחרים וטענות אלה שמורות להם. אני סבור, כי מדובר באינטרס משותף של כלל בעלי הזכויות במקרקעין ולא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה כלל בעלי הזכויות יהנו מפעולת הכונסת, מבלי שישאו בשכר הוגן בעדן וממילא, מי מהצדדים לא טען כי מדובר בפעולות שלא היו הכרחיות (ראו: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).
14. מבלי לגרוע מהאמור לעיל ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אציין כי מי מהדיירים הסבור כי נגרם לו נזק בשל עיכוב והתמשכות ההליך הנובע מהתנהלות של גורם אחר, זכאי לפנות לבית המשפט המוסמך בהליך מתאים ואין המקום לדון בטענות מעין אלו במסגרת החלטה בעניין שכר הטרחה של הכונסת. מעבר לכך, אדגיש כי הכונסת לא פעלה בחלל ריק, אלא בהתאם להוראות בית המשפט וכאשר בקשות הכונסת עסקו בעניינים ייחודיים לגבי אחד מרוכשי הדירות, מצא לנכון השופט שינמן לקבוע, כי השכר בגין אותן פעולות לא ישולם מקופת הכינוס, אלא על ידי הרוכש הספציפי (ראו: החלטות השופט שינמן מיום 9.2.2017 ומיום 2.3.2017; בעניין תשלום שכרה של רו"ח נדיה לוי על ידי הרוכשת אינגריד שיפר אירית מנשה).
15. עתה אפנה להתייחס לטענות נוספות שהעלו מי מהמשיבים;
16. חלק מהמשיבים טענו, כי יש לפטור אותם מתשלום שכר טרחת הכונסת, מאחר ולשיטתם, במעמד רכישת הדירות הם כבר שילמו בשעתו שכר טרחה לעורך הדין של הקבלן – עו"ד שוורצמן ז"ל.

אני סבור כי יש לדחות טענה זו. בהקשר זה, מאחר ומינוי כונס הנכסים נדרש באותם מקרים בהם הצדדים לא השכילו להשלים את המלאכה בעצמם (ראו: ת.א. (שלום חיפה) 1404-01 אלכסנדר בית הלחמי, כונס נכסים נ' האפוטרופוס הכללי כמנהל הנכסים העזובים של הנעדרת קישפלודי מגדלנה (פורסם בנבו, 9.8.2011), אין בתשלום לעורך הדין של החברה הקבלנית, כדי לפטור מי מהדיירים מתשלום לכונס.

1. כמו כן, יש לדחות את טענת מי המשיבים, כי לא ידעו שיצטרכו לשלם לכונסת שכר טרחה. בהחלטתו מיום 13.9.2011 (סעיף 7ב.) ציין השופט שינמן באופן ברור, כי: "כונסת הנכסים תאשר בהודעה לבית המשפט כי היא יודעת שבשלב זה שכר טרחתה והוצאות הכינוס אינם מובטחים וכי עד להחלטה אחרת עליה לדאוג למקורות המימון הנדרשים ומבלי לגרוע מהאמור שכרה ייקבע בסופו של יום ע"י בית המשפט." (ההדגשה הוספה – י.ש.).
2. באותו אופן יש לדחות את טענות מי מהמשיבים כי מינוי הכונסת כבעלת תפקיד, נעשה תוך ניגוד עניינים בינה לבין בעלה התובע, עו"ד צבי מימון וכי עסקינן ב"חטא קדמון". כפי שעולה מעיון מדוקדק בהחלטות בתיק, בעת המינוי, היה השופט שינמן מודע לעצם הקשר בין השניים, אולם הוא נתן בכונסת אמון מלא, כי אין בכך כדי לפגוע בתפקידה וכלשון החלטתו מיום 13.9.2011 (סעיף 2): "על אף קיומו של קשר מקצועי בין בעלי הדין לכונסת, אני סבור שלא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו.". ממילא, המשיבים, כמו גם יתר הצדדים בתיק, לא ערערו על החלטות בית המשפט ובכלל זה ההחלטה בדבר זהות ומינוי הכונסת. יתירה מכך, ברישת החלטת השופט שינמן מיום 13.9.2011 (סעיף 1) צוין גם, כי מינויה ככונסת נעשה בהתאם להסכמת הצדדים.
3. באשר למתן הוראות לכונסת לחתום בשם הבעלים הרשום של הקרקע על שטרי מכר – לצורך השלמת העברת הזכויות לרוכשי הדירות, אני מסמיך את הכונסת לחתום בשם הבעלים הרשום של הקרקע, חברת אהובית על שטרי מכר בהסבה, או על שטרי מכר בשם הקבלן רם.
4. בטרם סיום, מצאתי לנכון לציין כי בהתנגדותם לבקשה, בחרו חלק מהמשיבים לטעון טענות המופנות באופן ישיר נגד הכונסת, שלא הייתה בהן נפקות בנוגע לעצם הבקשה, הן לא הוכחו במסגרת ההליך ומוטב לדעתי שלא היו נטענות כלל. טענות אלו אינן ראויות בהליך מסוג זה, בו הכונסת מונתה כאמור כ"ידו הארוכה" של בית המשפט, ביצעה את תפקידה בצורה נאמנה וזכתה לשבחים על עבודתה במסגרת ההליך מפי השופט שינמן. כך למשל, בהחלטתו מיום 7.11.2017 (בהודעת הכונסת כי ניתן פטור ממס שבח ורכישה בפעולת ייחוד דירות בין בעלים) בה מצא לנכון לציין כי: "אני סבור כי מדובר בהישג משמעותי של עו"ד צביה מימון, שכן קבלת הפטור, תקדם מאוד, את הרישום המתגבש של הבית המשותף.".

סוף דבר

1. לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:
   1. שכר טרחת כונסת הנכסים יועמד על סך של 75,000 ₪. לסכומי שכר הטרחה יתווסף מע"מ כדין.
   2. כל בעל זכויות בבניין ישלם את שכר טרחת הכונסת בהתאם לשיעור חלקו היחסי ברכוש המשותף, כמופיע בצו הבית המשותף.
   3. התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
   4. אני מורה על השבת סך של 87 ₪ לכונסת מחשבון הכינוס, בגין הוצאותיה שפורטו בבקשה.
   5. אני מסמיך את הכונסת לחתום בשם הבעלים הרשום של הקרקע, חברת אהובית על שטרי מכר בהסבה, או על שטרי מכר בשם הקבלן רם. שכר הטרחה שצוין לעיל, כולל גם חתימה על שטרות כאמור ואותה חתימה תהיה בכפוף לתשלום שכר הטרחה.
2. בנסיבות העניין, מלבד חיוב בשכר טרחת הכונסת, יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.