נושא תיק זה הוא תאונת דרכים אשר התרחשה בתאריך 20.5.09 סמוך לשעה 22:00 בעיר טמרה.

מר מריסאת ח'יר נהג ברכב המבוטח ע"י התובעת, רכב מסוג מזדה שמספרו 9054765 (להלן: "רכב המזדה").

לטענת התובעת רכב המזדה נסע בדרכו, התקרב לצומת, כשהוא נוסע בנתיב השמאלי, בכביש חד סטרי כאשר לפתע רכב הנהוג ע"י הנתבע, מר שמא, הגיע מצד ימינו, ביקש לעקוף את רכב המזדה על מנת לבצע פניית פרסה כדי לחזור לתוך העיר טמרה ופגע ברכב המזדה.

לרכב המזדה נגרמו נזקים כבדים, בעיקר בחלקו הימני-קדמי. נזקים אלו מוערכים ע"י התובעת בסך של 40,057 ₪.

הנתבע טוען כי מי שאשם בתאונה הוא דווקא מר ח'יר אשר נהג במהירות מופרזת. הוא עצמו אותת לפני שביקש לפנות שמאלה, הסתכל במראה, לא ראה כל רכב, החל לפנות ואז הגיע רכב המזדה. התאונה היתה בלתי נמנעת.

גם לרכב בו נהג הנתבע, שהוא רכב מסוג אופל, שהיה שייך לגב' שמא, נגרמו נזקים כבדים והוא הוכרז כ"אובדן כללי".

בדיון שהתקיים בבית המשפט העידו מר ח'יר והנתבע וכן מר מאירוביץ' שהוא שמאי רכב אשר העיד מטעם התובעת. הוגשו צילומים מתיק המשטרה, ובכלל זה הודעת מר חיר ודו"ח פעולה של מר סרוסי.

מר ח'ר העיד בבית המשפט כי היה בדרכו מחוץ לטמרה, המקום שהוא נסע בו היה לפני כיכר וברור היה לו שהוא צריך לקחת את הנתיב השמאלי כדי לפנות ברמזור בדרך לכפרו. לפתע נהג האופל פנה שמאלה בכוונה לבצע פניית פרסה ללא איתות ובפתאומיות והוא לא יכול היה למנוע את הפגיעה בו.

מר ח'יר העיד כי כאשר הגלגל של הרכב השני פגע בו כריות האוויר נפתחו, הוא איבד את ההכרה, הגלגל אצלו התפוצץ. הדבר קרה כהרף שנייה, הוא ניסה לברוח אך לא הצליח. מר ח'יר אישר כי לא כמו שכתוב בכתב התביעה, רכבו לא הסתחרר אלא המשיך בנסיעתו עד שנעצר כ- 100 מ' מן המקום.

לעניין "ההודעה על התאונה" אשר צורך לכתב התביעה, העיד מר ח'יר כי הוא לא כתב אותו, הוא לא יודע עברית אך הוא חתום עליו.

לשאלת בית המשפט השיב כי הוא חתם לאחר שהבין מה כתוב שם. מה שכתוב בטופס ההודעה הוא נכון.

בטופס ההודעה כתוב : "ברחוב שני מסלולים חד סטרי. הייתי במסלול שמאלי והרכב השניה היתה במסלול ימני. פתאום לפני הרמזורים כ- 70 מ' כדי לעשות פרסה לפני הרמזור ולחזור לעיר, וזה היה לפניי כלומר עבר מצד ימין בפרסה לצד שמאל בלי שום סימן או בלנקר ועקף אותו ניסיתי לברוח אבל לשווא התנגש אתו והסתובב כי האטה התפוצץ הגלגל + חבט בכנף ימני + דלת מצד ימין כנף + דלת וגלגל".

בהודעה ישנה סקיצה המתארת את המכוניות, מכונית המזדה בנתיב שמאלי, מכונית האופל פונה מימין לשמאל ונמצאת כמעט בניצב למכונית המזדה ובמרחק נמצא שרטוט של מכונית אחרת.

הנתבע העיד כי האשמה מוטלת על מר ח'יר אשר הוא זה שניסה לעקוף את רכב המזדה כאשר היה כבר בפנייה ימינה. בשל עצמת הפגיעה עבר האופל לנתיב הנגדי ליד הרמזור.

רכב האופל נפגע קשה בצדו השמאלי והוא הוכרז כאבדן מוחלט. הוא אף נפגע בתאונה.

המשטרה לא מצאה לנכון להעמיד לדין איש.

מר מאירוביץ' השמאי אשר בדק את רכב המזדה והעריך את עלות תיקונו, הוזמן לחקירה עפ"י בקשתו של ב"כ הנתבע. לא הוגשה חוות דעת נגדית. מר מאירוביץ לא הוסיף ולא גרע מחוות דעתו ולא בררו מדוע הוזמן כלל.

יש בפניי גרסה מול גרסה ובד"כ כאשר אין עדות נוספת תומכת בגרסת התביעה, ומשום שעול ההוכחה על התובעת התביעה נדחית.

בענייננו גם עדותו של הנתבע תומכת בגרסתו של מר ח'יר. הנתבע אכן פנה שמאלה בין אם רצה לבצע פרסה ובין אם לאו, אך בכך חסם את הנתיב השמאלי. (מדוע מלכתחילה לא נסע בו אם ידע שבכוונתו לפנות שמאלה?!?). בין אם מר ח'יר הגיע במהירות בין אם לאו, הנתבע הוא שאפשר את התרחשות התאונה.

מאידך מר ח'יר נסע מבלי שיהיה ער לנעשה בכביש כלל ועיקר או שאכן נסע במהירות רבה ואז היה עליו להאט לפני התקרבות לרמזור. מר ח'יר התקרב לרמזור, הוא ידע או אמור לדעת כי משמאלו יש עוד נתיב ממנו פונים שמאלה (כפי שנראה בסקיצה שצולמה מתיק המשטרה – תבנית הכביש נראית כמי ששורטטה ע"י השוטר), היה עליו להבחין במעוד מועד ברכב האופל, הנוסע לצידו או אף מעט לפניו ובכוונתו לפנות שמאלה.

הצבת כלי הרכב בסקיצה שבתיק המשטרה אינה נכונה שכן אין ספק כי המזדה היא שפגעה באופל ולא להיפך. בסקיצה מתוארת כביכול הפגיעה היא פינתית ברכב האופל ולא כך הוא הדבר, מכונית המזדה פגעה בצידה השמאלי של רכב האופל כולל הדלת והכנף השמאלית.

יחד עם זאת, החלק העיקרי של האשמה רובץ על נהג האופל.

הנתבע כאמור לא הגיש חוות דעת נגדית לעניין הנזקים שנגרמו למכונית המזדה.

אי לכך הנני מקבלת את התביעה בחלקה העיקרי, ובהתחשב בכך שגם לגב' שמא נגרם נזק ניכר – מכוניתה הוכרזה "אבדן כללי", הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 25,000 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בנוסף יישא הנתבע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בשיעור 3,500 ₪.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.