1. עיינתי בעמדות הצדדים ביחס לבקשת הנתבעים להוציא את כתב התביעה המתוקן של התובע מהתיק, ולקבוע כי מומחה ביהמ"ש חרג מסמכותו על עמדת המומחה לכך ומצאתי לקבוע כי יש טעם בעמדת הנתבעות בדבר הוצאת התביעה המתוקנת מהתיק, ברם, אין מקום לקבוע כי מומחה ביהמ"ש (רוה"ח רצאבי), חרג מסמכותו ואבאר:
2. סמכותו של מומחה ביהמ"ש הוקנתה לו על ידי ביהמ"ש באופן ברור וחד ביום 5.9.19 וזאת לנוכח הודעת הנתבעים מיום 21.8.19. בהתאם לסמכות זו נדרש המומחה לדון בשאלת אובדן שווי בית הקפה הניזוק של התובע וכך עשה. חוות דעתו לרבות הביאור שניתן על ידו לאחר מכן במסגרת בקשה זו, מצביעים כי הוא לא חרג מסמכות זו. בהתאם הוא כלל את חישוב הרווחים (השנתי) הן של בית הקפה והן של תחנת הלוטו תחת קורת גג אחת היות ששניהם היו בבעלות התובע ועלו באש. דרך החישוב שבה נקט המומחה לרבות הנטען בידי הנתבעות אינם סטייה מהסמכות שניתנה לו והוא פעל בהתאם.
3. באשר לתיקון כתב התביעה, כאמור, בעניין זה דעתי עם הנתבעות. על פי הדין :" תקנה 136 לתקסד"א אמנם מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה ללא נטילת רשות מביהמ"ש, ולא רק לעניין הסעד המבוקש. ואולם התקנה מורה בפירוש כי תיקון זה יעשה לאור האמור בחוות הדעת ובזיקה אליה. התקנה אינה מקנה לבעל הדין חופש פעולה לתקן את כתב טענותיו בהתאם לשיקול דעתו (ראה: 2540/16 פלוני נ' מדינת ישראל- המרכז הרפואי ע"ש שיבא, סעיף 6 להחלטת כב' השופט צ' זילברטל (26/6/16)" (כמובא מרע"א (ת"א) 4437/12/19 שמשון נ' הפניקס (29.1.20).
4. במקרה זה התובע הגיש את תביעתו לראשונה ביום 6.4.10 ולאחר מכן שב ותיקן אותה פעמיים. בכל אותה עת כלל התובע בתביעתו אובדן רווחים לתקופה מינימלית של שנתיים מטעמים של חסכון באגרה. יוצא כי לרשות התובע עמדה האפשרות להגיש את תביעתו במקור על תקופה ארוכה יותר לרבות במסגרת תיקון תביעתו האחרון ביום 23.6.14 ואולם היא ביכר שלא לעשות כן.
5. העובדה שהתובע החליט עתה להגיש עתה את תביעתו למשך תקופה של 11 שנות הפסד רווחים (ממועד אירוע השריפה ועד היום) אינה פועל יוצא של חוות דעת בית המשפט כי אם תוצר התמשכות ההליכים הרבה החל בבית משפט זה , עבור לבית המשפט המחוזי וכלה בבית המשפט העליון, דבר אשר יצר עוברו פתח לתיקון תביעתו למשך תקופה ארוכה יותר ותו לא.
6. יוצא אפוא כי אובדן הרווחים כאמור לפי אומדן מומחה בית המשפט כמותית ומספרית, ומה שנקוב בו, אינו הגורם שיצר את זכותו של התובע לעשות שימוש בתקנה 136 לתקסד"א כי אם התמשכות ההליך רב השנים, ויצירת חלון הזדמנויות לא טבעי בהתאם לכך, בשעה כאמור, ששום דבר, פרט לרצונו לחסוך באגרה, לא מנע ממנו לתקן את תביעתו על פי מכסת השנים הרלוונטיות למועד שתוקן בעת שבית המשפט אפשר לו לעשות כן. דרך המלך במקרה זה הייתה להבנתי הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, היינו , תיקון ברשות ולא בזכות, אלא שלדידי במקרה זה, לנוכח התמשכות ההליכים רבת השנים, לא אוכל לצערי להסכים לכך.
7. בהקשר, על פי הדין ומעבר לאמור, להתמשכות ההליך יש משקל לשאלת זכותו של תובע לעשות שימוש בתקנה 136 לתקסד"א. כפי שציינתי לעיל, עניין לנו בתביעה בגלגול שלישי אשר נדונה שנים ארוכות- משך כ-10 שנים בקירוב, והנה עתה קרובים אנו לישורת האחרונה על פי מצוות ערכאת הערעור, הנוגעת להיקף הנזק שנגרם לתובע באירוע שריפה זה. הותרת תיקון התביעה בין באופן אוטומטי ובין ברשות, יעמיס שלא לצורך על סיום ההליך ויקשה עליו מאד שכן במקרה שכזה לא ניתן יהיה להסתפק בראיות שבתיק כי אם להתכבד ולהידרש לאובדן רווחים רב שנים באופן שיחייב תיקון או הגשת חוות דעת חדשות בשאלת חיותו האפשרית של רווח שכזה משך תקופה ארוכה ( בשים לב שהעסק נמכר בגלל ניהול כושל) לנוכח תקופת קיומו, הצפי לחיותו שאפשרי לו וכך הלאה , דבר אשר הלכה למעשה לא ישים סוף נראה לעין לתביעה זו.

1. יתרה מכך, יש לזכור כי כפי שציינה זאת הנתבעת 2, הכיסוי הביטוחי שהיא מקנה לנתבעת 1 מוגבל בתקרת ביטוח אשר נמוכה בהרבה מסכום התביעה המתוקן. לו יותר תיקון התביעה, יעמיד הדבר את הנתבעת 1 ללא כיסוי ביטוחי בעבור יתרת סכום תביעה הגבוהה מהכיסוי הביטוחי המוקנה לה, דבר אשר ישנה את מצבה לרעה מאד. מן הדין היה שלו חפץ התובע בייקור תביעתו, כי יפנה כפי שציינתי, לבית המשפט עוד כאשר נוהלה זו בבית משפט זה, על מנת שזה ישקול את בקשתו ובהתאמה, גם יפנה לקבל את תגובת הנתבעת 1 וישקול את הדברים בהתאם. משחלף זמן רב ומשאין זה מוצדק להכיר בשינוי חזית התביעה עתה על הכרוך בהתמשכותה, יש מקום לקבל את הבקשה.
2. פועל יוצא הוא שאני מורה על הוצאת התביעה המתוקנת שהוגשה בידי התובע ביום 31.12.19 , מהתיק.
3. אני קובע ישיבת הוכחות לחקירת מומחי בית המשפט בלבד על פי יומני ביום 23.9.20 בשעה 11:30 עד שעה 13:00. המזכירות תזמן מומחים אלה לדיון ועל הצדדים להסדיר את שכר טרחתם- שווה בשווה לצורך העניין. התובע גם יוודא דבר הגעתם של המומחים לדיון לכל המאוחר 60 ימים לפני קיומו. יוער כי לעת הזו, זהו מועד הדיון הפנוי ביומני. מי מהצדדים החפץ בכך, מוזמן לפנות אליי בתום 3 חודשים מהיום, לצורך בירור אפשרות הקדמתו, ככל שניתן יהיה הדבר.

ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.