בפני בקשת הנתבעות- המבקשות, להורות למומחה בית המשפט להשיב לתובע מסמכים אשר הוגשו על ידו למומחה – וזאת, לבקשתו של המומחה ואשר לא צורפו על ידי התובע לכתבי הטענות ולתצהירי העדות הראשית מטעמו וכן, לא נזכרו במסגרת גילוי מסמכים מטעם התובע.

לאחר ששקלתי הבקשה אינני מוצאת להורות כמבוקש, יחד עם זאת וכפי שיפורט להלן, לאור התנהלותו של התובע הנני מוצאת לחייבו בהוצאות בגין הטרחה העודפת אשר נגרמת ותיגרם לנתבעות כפועל יוצא מהתנהלות התובע ומחדליו והכל כפי שיפורט להלן.

1. תביעת התובע בפני הינה לשיפויו בגין נזקים אשר אירעו, לטענתו, למטען שום אשר יובא על ידו לארץ מסין , אוחסן במחסני הנתבעת 1 והושמד לטענתו על ידי הנתבעת 1 בגין קלקולו. כבר בשלב זה אציין כי קיימת מחלוקת בשאלה האם השום הושמד או נזרק כפסולת ואין בנקיטת המינוח השמדה על ידי בכדי להכריע במחלוקת זו אלא הינו לשם הנוחיות בלבד.

2. אין חולק כי בין ראיות התובע, חוות דעת אשר נערכה על ידי אגרונום מטעמו, אשר ביקר במחסני הנתבעת 1 טרם השמדת השום ולטענתו אף צילם תמונות של השום. גם בהקשר זה אציין כי קיימת בין הצדדים מחלוקת בשאלת האותנטיות של התמונות האמורות ואולם, גם בשאלה זו אינני נדרשת להכריע בשלב זה.

3. אין חולק כי הנתבעת 1 מצידה הגישה חוות דעת מטעמה ואולם, אין חולק כי המומחה מטעם הנתבעת 1 לא בדק את השום נשוא התביעה פיזית, הואיל וחוות הדעת מטעמה נערכה לאחר השמדתו.

4. אין חולק כי ביום 19/9/12 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט ואולם, זאת תוך שהם שומרים על זכותם לחקירתם הנגדית של מומחי הצדדים. ההסכמה האמורה מצאה ביטויה בהחלטת בית המשפט מאותו יום, במסגרתה מצא בית המשפט לציין כי המומחה יידרש ליתן דעתו גם לכך שלא ניתן לבדוק את השום הואיל והושמד ויתייחס לשאלה האם יוכל לערוך חוות דעתו על אף האמור.

5. הואיל והצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה באשר לזהות המומחה, מונה על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 7/3/13 המומחה ד. בייער כמומחה בית המשפט.

6. במסגרת עבודתו של המומחה- כפי שהובהר על ידי המומחה גם בתגובותיו לבית המשפט, מצא המומחה לנסות ולחוות דעתו וזאת, בין היתר, תוך שהוא קורא את הצדדים אליו, משוחח עמם, שואל אותם שאלות וכן, מבקש מסמכים –ככל שאלו מצויים בידיהם.

7. הנני מוצאת לציין כי אינני מוצאת פסול בהתנהלותו הבסיסית של המומחה כאמור והחלטה ברוח הדברים אף ניתנה על ידי קודם להחלטתי זו. הנני מוצאת להדגיש, בהקשר זה, כי ברי שככל שקביעותיו של המומחה חורגות ממסגרת מומחיות ויש בהן משום הכרעות שיפוטיות או עובדתיות, בהבדל ממקצועיות הרי שהמומחה אינו בא במקום בית המשפט ולא יהיה במסקנות אשר תוגשנה על ידו בהקשר זה- ככל שתוגשנה - בכדי לחייב את בית המשפט בכל אופן שהוא.

8. הבקשה בפני נסבה כאמור, על מסמכים אשר הוגשו על ידי התובע למומחה ואשר אין חולק כי לא בא זכרם בכתבי טענותיו, בתצהיריו ובגילוי מסמכים מטעמו. עוד אין חולק כי מעבר לגילוי מסמכים בתצהיר, הצהיר התובע בפני בית המשפט כי אין בידו מסמכים מלבד אלו אשר צורפו על ידו לכתבי הטענות מטעמו.

בנסיבות אלו, לטענתן של הנתבעות אין לאפשר לו להגיש מסמכים אשר לא גולו על ידו כאמור ואשר הועברו על ידו למומחה- לבקשת המומחה. אציין כי הנתבעות מסתמכות בהתנגדותן להעברת המסמכים על החלטת בית המשפט העליון ברע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' אבי סיטבון (23/10/12), במסגרתו נקבע – לטענתן – על ידי בית המשפט העליון כי אין להתיר הגשת מסמכים אשר לא גולו במסגרת ההליכים המקדמיים למומחה בית המשפט.

התובע מנגד מבקש לאפשר לו הגשת המסמכים ולטענתו יש לאבחן המקרה בפני הואיל ובמקרה בפני המומחה הוא שדרש המסמכים ואלו לא הועברו ביוזמת התובע. עוד טוען התובע כי בית המשפט איפשר הגשת מסמכים כאמור והחלטותיו חלוטות בהעדר ערעור ומשכך, יש לדחות בקשת הנתבעות.

9. לאחר ששקלתי הבקשה כאמור אינני מוצאת לקבלה.

ראשית – באשר להחלטות קודמות אשר ניתנו בנושא, הרי שכשם שהבהרתי בהחלטתי הקודמת מיום – מותב זה, כמו גם המותב הקודם לא סבר כי החלטותיו בנושא הינן בבחינת סוף פסוק- והראייה, בית המשפט קבע כי הבקשות בנושא תועברנה לתגובה. כיוון שכך, הרי שהנני דוחה הטענה ולפיה מדובר בהחלטות חלוטות.

10. לגופם של דברים , הנני מוצאת לפתוח ולהתייחס להפנייה להחלטת בית המשפט העליון ברע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' אבי סטבון (23/12/10) – במקרה זה, אשר עמד לפתחו של בית המשפט העליון, התבקש בית המשפט המחוזי לאפשר למערערים לעיין בחומר אשר שימש את המומחה בבסיס חוות הדעת מטעמו וכן, לחקור את המומחה. בית המשפט המחוזי סירב לבקשה ולאור זאת הוגש הערעור. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט העליון תחילה, שיש לאפשר למערערים לחקור את המומחה. בנוסף, בנוגע למסמכים קבע בית המשפט העליון בזו הלשון:

" דין הערעור להתקבל גם בעניין מתן זכות עיון למבקשים במסד הנתונים אשר סיטבון העמיד לרשות המומחה. בין הצדדים התקיימו הליכי גילוי ועיון, על כן יש להניח כי המשיבים גילו במסגרת הליכים אלו את המסמכים אשר עמדו לרשות המומחה בעת כתיבת חוות דעתו. המשיבים אינם רשאים להעמיד לרשות המומחה מסמכים שלא גולו במסגרת ההליכים המקדמיים (תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על כן, במידה והמשיבים העמידו לרשות המומחה מסמכים אשר לא גולו למשיבים, יש לבדוק האם המומחה היה רשאי להסתמך על מסמכים אלו."

עיון בדברי בית המשפט העליון ובמיוחד בסיפא לדבריו, מעלה כי אין בקביעתו משום קביעה נחרצת ולפיה אין להתיר למומחה להסתמך על מסמכים אשר לא גולו במסגרת גילוי מסמכים, אלא שיש לבחון האם רשאי היה המומחה להסתמך עליהם. כיוון שכך הנני סבורה כי אין באמור בכדי לשלול סמכותו של בית המשפט להתיר גילוי מסמכים על אף שלא גולו במסגרת גילוי מסמכים וזאת, במסגרת הסמכות הנתונה לבית המשפט בסיפא לסעיף 114א' לתקנות.

הנני סבורה כי קביעתי כאמור, עולה בקנה אחד עם הפסיקה ובהתאם לה ניתן להורות על גילוי מסמכים גם בשלבים מאוחרים של הדיון וזאת, לאור חשיבות גילויים של המסמכים ותרומתו למלאכת בית המשפט בחקר אחר האמת. בהקשר זה ראה לדוגמא רע"א 828/13 ד"ר בוריס פלוטקין נ' SMITH KLINE BEECHAM BIOLOGICAL (13/05/13).

10. הנני סבורה כי בנסיבות בפני, בהינתן שמומחה בית המשפט מוגבל מלכתחילה הואיל ואין באפשרותו לבדוק את השום מכלי ראשון, הרי שיש לאפשר ולשים בפניו את מירב המידע והמסמכים אשר יסייעו לו בגיבוש עמדתו המקצועית. עיינתי במסמכים אשר הועברו לו והנני מוצאת כי מדובר במסמכים אשר יכול שיהא בהם בכדי לסייע לשם גיבוש עמדה כאמור, בכלל זה הועברו אישורי משרד הבריאות והסגר לעניין העברת השום למחסני הנתבעת 1, הועברו מסמכים המצביעים על האופן בו הובל השום למחסני הנתבעת 1, מסמך בסינית האוחז חותמת מהנדס הבריאות ואישור משרד הבריאות מיום 14/5/08 הנסב על שחרור השום מתחנת המעבר.

בנסיבות אלו, הנני מוצאת כי יש לאפשר העברתם למומחה בית המשפט .

11. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמסמכים גולו רק בשלב זה הנני מוצאת לאפשר לנתבעות לעדכן הן את חוות דעתן והן את תצהירי העדות הראשית מטעמן לאור המסמכים האמורים ומשכך, הנני מורה כי המסמכים יועברו לנתבעות בתוך 7 ימים מהיום והנתבעות תהינה רשאיות לעדכן חוות הדעת והתצהירים בתוך 30 יום ממועד קבלת המסמכים או להודיע כי אינן מבקשות לעשות כן.

12. לאור התנהלות התובע אשר יש בה בכדי להוביל לטרחתן הנוספת של הנתבעות, משנתתי דעתי כי אין זו הפעם הראשונה בה מתנהל התובע כאמור- בכלל זה ולשם הדוגמא, הגיש התובע תצהיר נוסף בלא שנטל רשות ולאחר שהנתבעות הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן באופן שחייב הגשת תצהירים נוספים מטעם הנתבעות- הנני מוצאת לחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעות בסך 3,000 ₪ לכל נתבעת וזאת, בתוך 15 ימים מהיום.

לא ישלם התובע לנתבעות הוצאותיהן כאמור- תינתן הנחיה למומחה בית המשפט להשיב לתובע המסמכים אשר הוגשו על ידו במסגרת מכתב התובע אשר התקבל אצל המומחה ביום 28/11/13.

כמו כן, הנני מנחה את המומחה שלא לקדם את עריכת חוות דעתו וזאת, אלא לאחר קבלת הוראה בנושא מטעם בית המשפט, אשר תינתן לאחר ובכפוף להשלמת תצהירי הנתבעות וחוות הדעת מטעמן.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.