לאחר ששבתי ובחנתי טענות הצדדים בעקבות פסק הדין אציין ואקבע כדלקמן:

אף אם יעברו המבקשים את משוכת איחור המועד החוקי להגשתה של בקשה לתיקון טעות סופר (ענין המצריך בקשה להארכת מועד ותצהיר מתאים), הרי שעדיין לא ניתן להענות למבוקש בנסיבות הענין.

נראה כי אין חולק כי היותם של הצדדים עוסקים מורשים כרוך בחובה החוקית של צרוף מע"מ לכל התשלום. דא עקא, בית המשפט פוסק סכום הנגזר מהסעד המבוקש ובענייננו – הסעד הכספי שנתבקש הינו 156,201 שקלים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק וסכום זה אכן נפסק לטובת התובעת בניכוי קיזוזים שאושרו.

על המבקשים היה להגדיר ולכלול מראש את מרכיב המע"מ בסכום התביעה ולשלם אגרה בהתאם, דבר שלא נעשה. כיוון שכך, חרף הבנת תרעומתו של ב"כ המבקשים, נראה כי בית המשפט אינו מוסמך לשנות מפסק דינו.

אין אלא להצטער על כי המשיבה עומדת על שורת הדין בנסיבות שנוצרו.

מכל מקום, מלאכת בית המשפט בתיק זה נסתיימה ובנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.