לפני בקשה לפסילת מסמכים אשר נמסרו למומחים אשר מונו מטעם ביהמ"ש, ד"ר כספי ופרופ' אהרנפלד (להלן: "הבקשה"), על ידי המשיבה 2.

התובע יליד 1977, נפגע בהתאם לנטען בתאונות דרכים מיום 23 אפריל 2007 ומיום 21 נובמבר 2010.

ביום 5 אפריל 2012 ניתנה החלטה, לפיה ייתן ד"ר כספי חוות דעת אורטופדית משלימה וביום 24 אפריל 2012 מונה ד"ר אהרנפלד כמומחה ראומטולוגיה מטעם בית משפט.

לטענת התובע המסמכים שצורפו על ידי המשיבה 2 למומחים, אינם מהווים "חומר גלם" רפואי אלא מסמכים פסולים המורכבים מעיבוד של נתונים, הסקת מסקנות והערכת מצבו של התובע היכולים להשפיע על חוות דעת של המומחים ואינם כשרים להגשה בפניהם.

מנגד טוענת המשיבה 2 מספר טענות.

ראשית, לטענתה משמדובר במקרה בו חוות הדעת כבר נערכה ע"י המומחה ד"ר ישראל כספי כשחוות דעתו הנדרשת הינה חוות דעת משלימה אין חשש להשפעה פסולה על חוות דעתו אשר גובשה זה מכבר.

מציינת המשיבה, כי הפסיקה הינה ליברלית באשר למסמכים אותם ניתן להציג למומחה לאחר שכבר ניתנה חוות דעתו.

שנית, חלק מן המסמכים כבר הועברו לידיו של ד"ר כספי במסגרת הכנת חוות דעתו הראשונה , הבקשה הינה חסרת טעם, מה גם כי הוגשה בשיהוי רב.

שלישית, המדובר במסמכים רפואיים העוסקים בעברו הרפואי הרחוק של התובע, ואין כל חשש שחוות דעתו של המומחה תושפע באופן בלתי ראוי מהאמור בהם.

מציינת המשיבה, כי הפסיקה נוהגת באופן ליברלי באשר להצגת מסמכים אשר אינם עונים במדויק על דרישות תקנה 8א לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

רביעית, טוענת המשיבה כי קיימת חשיבות להצגת המסמכים למומחה על מנת שיוכל לעמוד במדויק על מנגנון הפגיעה בעברו הרפואי של המבקש- התובע.

חמישית, לא ברורה סיבת התנגדותו של המבקש להצגת המסמכים הן משום שאינם כוללים קביעת נכות בעברו של התובע והן משום שמדובר בקביעת אמנזה ותלונות מפי התובע עצמו.

לאחר עיון בבקשות המבקש ובתגובה להם סבורני כי יש לקבל את הבקשה בחלקה , כדלהלן:

המסמכים שבמחלוקת הינם:

א. חוות דעת נוירולוגית מטעם פרופסור ברהם.

ב. פרוטוקול דיון במסגרת תביעה שהוגשה כנגד קצין תמלוגים משנת 2001.

ג. מכתב מאגף השיקום מיום 6 אפריל 2000.

ד. בקשה מטעם התובע להכרת זכות (חבלה) מאגף השיקום.

ה. טופס בדיקה רפואית וקביעת הנכות.

ו. דו"ח על פציעה.

ז. הזמנה לבדיקה רפואית בפני קצין תמלוגים מיום 5 דצמבר 2012.

ח. מכתב מקצין תמלוגים מיום 2 דצמבר 1999.

ט. מכתב מיום 11 אוקטובר 1999 מהיחידה לתביעות וקביעת זכאות.

י. טופס בדיקה רפואית מאגף השיקום.

יא. הזמנה לבדיקה רפואית מיום 23 מאי 1999.

יב. תיאור חבלה שניתן על ידי התובע.

בהתאם לסעיף 8 (א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים)תשמ"ז-1986, המסמכים המותרים להצגה למומחה מטעם ביהמ"ש הוגדרו כאמור:-

8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

הטעם העומד בבסיסה של התקנה הוא למנוע מצב בו יושפע המומחה האובייקטיבי מטעם בית המשפט מדעות של גורמים אחרים שאינם נהנים מאותה אובייקטיביות. בעניין זה כתב כב' השופט א' ריבלין בספרו 'תאונת דרכים – סדרי דין וחישוב פיצויים' (מהדורה רביעית), עמ' 665, כי:

"אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה כי המסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני המומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת האם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו."

בפסק דינו של כבוד השופט זילברטל בע"א פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 30 מאי 2012) נקבע:

"אכן, על-פי מצוות המחוקק אין לצרף לבקשה למינוי מומחים ואין להציג למומחה "חוות דעת רפואית" (תקנה 8(א) לתקנות), אך נוכח האמור לעיל, אני סבור שאין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (מהדורה שניה, תש"ן), עמ' 279, ס' 439). כידוע, קו הגבול שבין חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר אינו תמיד ברור, אך כיוון שהחשש העיקרי הוא שיהיה במסמך כדי להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה שימונה, יש להגדיר כ"חוות דעת" רק מסמך שאכן יוצר חשש כאמור. מסמכים רפואיים רבים שאין חולק שניתנו בגדר טיפול, כגון תעודות שחרור מאשפוז או תעודות חדר מיון, כוללים המלצות לטיפול בעתיד, הערכות, אבחנות וממצאים רפואיים, ואיש לא יגדירם כחוות דעת".

עיינתי בבקשה, במסמכים וכן בתגובת הנתבעות ובתשובת ב"כ התובע לבקשה זו.

בעת שנדרשתי לבקשה, עמדו לנגד עיני ההלכות שנקבעו בנושא המצאת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט ומצאתי כי את המסמכים המפורטים להלן ניתן להעביר לעיונו של המומחה.

המדובר במסמכים הנוגעים לאינפורמציה באשר לעברו הרפואי / טיפולי של התובע , כמו גם תלונותיו וממצאים רפואיים. המומחה נדרש לעיין במסמכים רפואיים תוך עיון ובחינה על סמך ניסיונו והידע המקצועי ביודעו לסנן ולמיין אינפורמציה על סמך בדיקות שהוא עורך, החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו ( ראה רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט (4) 865.

מסמך א' עד למילים "אך לאור ..." בפסקה אחרונה;

מסמך ב' עד למילים "ובעיות בריכוז" בפסקה א ( שורה 8 );

מסמך ד';

מסמך ה' רק חלק 1-2 ;

מסמך ו;

מסמך י' עד סעיף 2 כולל;

מסמך יב.

המסמכים הבאים לא יימסרו למומחה והוא יידרש להתעלם מהם:

מסמך ג',

מסמך ז',

מסמך ח',

מסמך ט,

מסמך יא.

כל זאת בשים לב לכך שעל המומחים להתעלם מהחלקים שלא התרתי במסמכים שהתרתי את מסירתם – החלקית.

המומחים יגישו חוות דעתם עד ליום 20 דצמבר 2012.

העתק החלטתי זו יישלח לב"כ הצדדים וכן למומחים לצורך הכנת חוו"ד מטעמם.

הדיון ליום 4 דצמבר 2012 מבוטל ובמקומו יקבע תז"פ לקבלת חוות דעת המומחים ליום 23/12/12 .

ניתנה היום, כג' חשון תשע"ג, 8 לנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.