<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אריאל פס

הנאשם וב"כ עו"ד מרגולוב

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע לפי הודייתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות והיזק במזיד. לפי עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, בעקבות ויכוח שהתגלע בינו לבין המתלוננת, רעייתו, אחז הנאשם בחולצת המתלוננת, זרק אותה לעבר הספה, הכה בגופה באגרופים באזור הראש והצוואר ולאחר מכן בעט הנאשם בבטנה של המתלוננת וברגליה מספר פעמים וכן אחז ברגלה ועיקמה. בהמשך, זרק הנאשם צלחת וכיסא וגרם לשבירתם. לאחר מכן, שב הנאשם והכה פעם נוספת באמצעות אגרופיו בכל חלקי גופה של המתלוננת. כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש כנקוב בעובדות כתב האישום. הנאשם ביצע את המעשים בעודו נתון תחת השפעת אלכוהול.

באשר לעבירות אלימות במשפחה שכידוע הינן בעלות חומרה יתרה, קבע בית המשפט העליון בע,פ 4875-11 – מצטט. המחוקק בחר להחמיר העונשים במסגרת עבירות המבוצעות במסגרת התא המשפחתי...מפסיקת בית המשפט העליון, ככל שהדברים נוגעים לעבירות אלימות במשפחה ככלל יש ליתן בכורה לשיקום הגמול שבענישה.

נערכו 4 תסקירים, בתסקיריו אלו עמד השירות על כך שלא התרשם שהנאשם פעל על רקע של דפוסי אלימות, סקר את ההליך השיקומי טיפולי בו נטל הנאשם חלק, הבהיר את עמדת המתלוננת שביקשה לשוב ולחיות יחדיו עם הנאשם. ב תסקיר האחרון, מצא השירות להמליץ על ביטול הרשעת הנאשם בשל כך, כך לשיטת שירות המבחן כי באי הרשעתו יש כדי לסייע לנאשם לשמור על תפקודו הנוכחי ובכך יועבר מסר שיחזק את הישגיו הטיפוליים. בנוסף עתר השירות להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 160 שעות.

עתירתנו הינה שבית המשפט ידחה את המלצות שירות המבחן.

המאשימה מפנה לרע"פ 3058-07 – שם קבע בית המשפט העליון שבמסגרת מלאכת גזר הדין על בית המשפט להבדיל משירות המבחן להידרש לשיקולי ענישה בכללותם ולערוך איזון ביניהם. בית המשפט העליון סוקר מהם אותם שיקולי ענישה וקובע ששיקולים אלה אינם מתחום שיקוליו של ק. המבחן ואין הוא מוסמך להמליץ לגביהם.

באשר להמלצת שירות המבחן לסיים את ההליך בביטול הרשעתו, הלכה פסוקה היא משמצא בית המשפט כי הנאשם ביצע עבירה פלילית ירשיעו בדינו ולכלל זה נקבעו חריגים בהלכת כתב, שם נקבעו שני תנאים מצטברים, ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמור בשיקום הנאשם ושנית שסוג העבירה מאפשר לבטל בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

בע"פ 502-03 – קובע בית המשפט העליון (מצטט). דברים דומים נקבעו במספר רב של פסקי דין ונפנה למשל לע"פ 7211-04 – שם קבע בית המשפט העלון שככל שהדברים נוגעים לנאשמים בגירים...(מצטט). על כך נוסיף כי הנטל להוכיח כי ההרשעה תוביל לפגיעה חמורה בשיקום הנאשם רובץ על כתפי הנאשם וכי זה לא ייצא ידי חובתו על ידי טענות בעלמא בדבר חשש שמא הרשע ה בדין תפגע בעתידו. נפנה לע"פ 5013-09 – שם קובע בית המשפט המחוזי תוך שהוא מיישם את הלכות בית המשפט העליון שככלל האינטרס הציבורי וענישה מרתיעה ובהרשעה בעבירות של אלמ"ב גובר שיקול השיקום הפרטני של הנאשם. בהמשך קובע בית המשפט המחוזי שבבואו לשקול את רמת הענישה.. (מצטט). במקרה דנא שירות המבחן לא מדבר על פגיעה תעסוקתית עתידית אלא על דימויו העצמי של הנאשם בהליך הטיפולי שהוא נ טל בו חלק ולכן בוודאי שדברים אלה לא נכנסים להלכה הפסוקה.

העבירות הינן בעלות חומרה יתרה. עניין לנו ברצף של פעולות אלימות שהן ברף הגבוה והסבו למתלוננת חבלות של ממש. ככלל וכפי שעמדנו קודם לכן, בהביאנו ציטוטים מבית המשפט העליון, עבירות בן הורשע הנאשם ראויות לכל גינוי והתגובה העונשית ראוי לה שתהא על דרך הכלל בהשתת עונש מאסר בלתי מבוטל מאחורי סורג ובריח. זאת הייתה עתירתנו אם לא היינו מתבשרים על ידי שירות המבחן על הליך שיקומי טיפולי בו נטל הנאשם חלק לאורך תקופה ארוכה באשר לשיטת גורמי הטיפול נשא הוא פרי. המלצת שירות המבחן בדמות סיום ההליך באי הרשעה והשתת צו של"צ יש בה לאיין את כפות המאזניים, שיקולי ענישה בדמות של גמול והרתעה וניתנת הבכורה לשיקול השיקום. קבלת המלצה זו אין בה כדי להגשים את תכליות המשפט הפלילי ואין בה כדי לגמול לנאשם על חטאו הקשה והרתעת אנשים בכוח בדמותו מלשוב ולבצע עבירות אלה.

עתירתנו הינה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שיכול ירוצה בעבודות שירות, מע"ת מרתיע בגין עבירות אלימות והיזק במזיד, קנס כספי.

אנחנו נציג מספר החלטות של בית המשפט העליון בבקשות רע"פ שבהן בית המשפט דוחה בקשות אלה, מדובר בנאשמים בעבירות דומות שהושתו עליהם עונשי מאסר וכן מגיש את פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

ב"כ הנאשם:

אמנם, הכרעת הדין בעניינו של הנאשם ניתנה זמן רב לפני כניסה לתוקף של התיקון 113 לחוק העונשין אך עם זאת אני סבור כי יש מקום לשאול את עצמנו את השאלה האם ישנה הלימה לפי העיקרון המנחה בתיקון לחוק, הלימה בין עתירת התביעה להשית עונש מאסר ולו בדרך של עבודות שירות למשך 6 חודשים, לנאשם שהחל בהליך טיפולי ארוך ומשמעותי לפני כשנתיים וחצי. אין לחובתו הרשעות קודמות ומאז ועד היום לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. הוא שהה תחילה כחודש במעצר. לאחר מכן, שהה במעצר בית מלא ולאט לאט ניתנו הקלות בתנאי השחרור עד שבסופו של דבר שבו בני הזוג להתגורר יחד, הוסר גם תנאי ההרחקה ועינינו רואות כי אכן בהליך מאוד יסודי, מורכב, שכלל הן את הנאשם לבדו והן טיפול זוגי ביחד עם המתלוננת, בסופו של דבר ובאופן חריג, שירות המבחן בא בהמלצה חריגה לסיים את עניינו של הנאשם ללא הרשעה. אבל, אם נסתכל על כל 4 התסקירים, הרי שהחל מהתסקיר הראשון שהוגש עוד בשנת 2010 כבר שם המליץ שירות המבחן לבטל את תנאי ההרחקה מהמתלוננת בהם שהה הנאשם. לאחר מכן, בשני תסקירים עוקבים הבאים שהוגשו בשנת 2011 הייתה המלצה עקבית וקוהרנטית להסתפק בהשתת ענישה מרתיעה וצו פיקוח על הנאשם ולבסוף לאחר שינוי נסיבות שחל בעניינו של הנאשם הוגש התסקיר הסופי במרס השנה שבו התייחסות לעובדה ומפנה לפסקה שנייה בעמ' השני לתסקיר. הוגש מכתב מהמעסיק של הנאשם.

<#3#>

החלטה

מתקבל ומסומן נ/1.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ג, 20/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

המאשימה טענה שאין כאן אלא פגיעה בדימוי עצמי, לא, אנחנו רואים אדם שהניסיונות שלו לאתר מקור פרנסה מקובל ידעו עליות ומורדות גם בשל ההליך הפלילי הנוכחי. אני נזכרתי שבשנת 2010 ששוחרר לעבודה התחיל כפועל פשוט במפעל באור יהודה, שם התגורר אז עם אמו, בסופו של דבר וחרף ההליך הפלילי הוא הצליח והשתלב יפה בתפקיד מכובד, תפקיד שיש לו היבט ביטחוני מובהק. הוא מאבטח ויומנאי שמאייש את עמדת הכניסה למסוף מטענים בשדה התעופה. אין כל צל של ספק

הדעת נותנת שחברת אבחה במסוף מטעני בנתב"ג לא תעסיק אדם שיש לו הרשעה פלילית וסביר להניח שמדובר בדרישה שהיא מקדמית בכלל לכניסה לתפקיד. בפסק הדין של בית משפט מחוזי – מדובר במי שעוסק במתן שירותי תמיכה למחשבים. יכול מאוד להיות ששם הפגיעה היא פחות קונקרטית מאשר במקרה שלנו.

לעניין שיקולי הגמול והשיקום, מכיוון שמדובר בתיק של אלמ"ב אנחנו מבקשים לשקם לא רק את הנאשם אלא את התא המשפחתי הזוגי, לזוג ילדה בת חמש, הרקע המשפחתי הוא מורכב. אין ספק שקליטתם בארץ כשם איתור מקומות עבודה ידעה עליות ומורדות, עתירת התביעה בין אם מדובר בהרשעת הנאשם והשתת מאסר על תנאי בלבד עליו ובין אם קבלת עתירת התביעה והשתת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות עליו – שני סוג עונש אלה יביאו מניה וביה לפליטתו של הנאשם ממעגל התעסוקה ובסופו של דבר לפגיעה בשיקום התא המשפחתי כולו. אם הוא יקבל הרשעה ומע"ת מפטרים אותו ממקום העבודה וגם אם יקבל עבודות שירות יפוטר מעבודתו שם מועסק כשנה וחצי. לכן אני סבור כי נוכח העובדה כי הנאשם טעם את טעמו המר של המעצר במשך כחודש ימים, לאחר מכן היווה דוגמא לביטוי מהו כוח ההרתעה של ההליך הפלילי. במשך שנתיים וחצי הוא שיתף פעולה, התייצב לכל הדיונים ושיתוף הפעולה נשא פרי ולא נפתחו נגדו תיקים. גם המתלוננת השתתפה ביחד איתו באותו הליך טיפולי.

אני סבור בסופו של דבר שבית המשפט צריך להכיר בדרך הארוכה שעשה הנאשם ולאמץ את המלצת שירות המבחן. ההמלצה היא חריגה אך גם התיק הוא חריג. אני יכול לומר בפה מלא שאני מזמן לא פגשתי נאשם שהצליח במידה כ"כ משמעותית באמת להירתם להליך הטפולי ולעשות זאת מתוך מוטיבציה פנימית ולא חיצונית.

לכן, אבקש לבטל את הרשעת הנאשם ולהסתפק בהשתת עונש של של"צ. במידה ובית המשפט יסבור לנכון ניתן יהיה להגדיל את מכסת שעות השל"צ. לעניין הקנס – יש הפקדה של 5000 ₪ בתיק, את שאלת הקנס אשאיר לשק"ד בית המשפט.

הנאשם:

אני מצטער מאוד מה שקרה, מה שעשיתי ואני בטוח שבעתיד לא יהיו לי שום בעיות עם אשתו ואני מבקש מבית המשפט לסלוח לי ולתת לי צ'אנס.

<#5#>

החלטה

גזר הדין או פסק הדין בהתאמה יישמע ביום 1.11.12 בשעה 13:30.

המועד המרוחק נקבע גם בהתחשב בפגרת סוכות ובעומס יומני.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ג, 20/09/2012 במעמד הנוכחים.