לפני בקשת התובעת להשית את מלוא שכר טרחת המומחים שמונו מטעם בית המשפט על הנתבעים.

העובדות וטענות הצדדים:

1. המדובר בתביעה שעניינה נזקי גוף שנגרמו לתובעת, עת פסעה לטענתה על מדרכה בחזקת הנתבעת 1, בשל בור שנפער במדרכה וכל זאת עקב רשלנות הנתבעת 1.
2. התובעת הגישה שתי חוות דעת רפואיות מטעמה בתחום האורתופדי ובתחום הפסיכיאטרי והנתבעת גם היא הגישה חוות דעת מטעמה בתחומים אלה. לימים בהסכמת הצדדים מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחומים אלה בשכרם נשאו הצדדים בחלוקה שווה, המומחית בתחום הפסיכיאטרי, קבעה כי לתובעת לא נותרה נכות והמומחה בתחום האורתופדי קבע, כי לתובעת נכות צמיתה של 10% כתוצאה מן התאונה והמליץ על מינוי מומחים בתחום רפואת הכאב ובתחום כלי דם.
3. בעקבות חוות דעת זו, עתרה התובעת למינוי מומחים בתחומים אלה. התובעת שבה ופנתה לבית המשפט בעניין והאיצה לקבל החלטה, ולבסוף, החליטה כב' סגנית הנשיאה, כב' השופטת אילני, ביום 6/11/2012, לקבל את בקשת התובעת. בשלב זה, התובעת לא פצתה פה ולא טענה כי אין ביכולתה או בכוונתה לשאת בעלות תשלום המומחים.
4. לאחר שהנתבעת עצמה הגישה חוות דעת מטעמה בתחומים אלה, מינה בית המשפט שני מומחים מטעמו ביום 1/5/13, בתחום רפואת הכאב ובתחום כלי דם. בית המשפט השית את שכר המומחים שווה בשווה על הצדדים. גם בשלב זה, התובעת לא פצתה פה ולא טענה בעניין שכר טרחת המומחים.
5. לימים פנה המומחה בתחום כלי הדם וביקש כי בית המשפט יגדיל את שכרו לסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ, לאור מהות העניין וכמות החומר. בית המשפט נעתר לבקשה ביום 11/9/13, ושוב גם בשלב זה התובעת לא אמרה דבר וחצי דבר בנוגע לחוסר יכולתה לשאת בשכר הטרחה.
6. ביום 27/10/14, פנה המומחה לרפואת הכאב לבית המשפט והודיע, כי חוות דעתו מוכנה וכי תשלח משיסדירו הצדדים את שכרו. רק בתגובה להחלטת בית המשפט המורה לצדדים להסדיר את שכר המומחה הוגשה הבקשה לפטור את התובעת מתשלום שכר טרחת המומחים מטעם בית המשפט.
7. בבקשה הלקונית נטען, כי התובעת מתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד ואין ביכולתה לשלם את חלקה בשכר המומחים. לבקשה צורף תצהירה של המבקשת, בו טענה כי היא אם חד הורית לשני ילדים ומאז התאונה אינה עובדת. בהתאם לתצהיר, הכנסותיה היחידות הן מן הביטוח הלאומי, וכוללות קצבת הבטחת הכנסה בסך 2,061 ₪, קצבת נכות מעבודה בסך של 685 ₪ וקצבה שהיא מקבלת בעבור בנה הנכה בסך 1,500 ₪. לבקשה צורפו אישורים מהמוסד לביטוח לאומי וכן דפי חשבון בנק, המלמדים על קיומה של מסגרת בחשבון של 4,500 ₪ ויתרת חובה משתנה לערך בסכום זה, כאשר ניכר, כי מן החשבון יורדים תשלומים בגין הלוואות, כן ניכר כי נכנסים תשלומים לחשבון מן המוסד לביטוח לאומי בלבד. בפירוט ההלואות, צויין כי קיימות הלוואות לחשבון בסך של 51,505 ₪.
8. הנתבעות מתנגדות לבקשה וטוענות, כי במשך שנה ושבעה חודשים מאז מינוי המומחים, שקטה התובעת על שמריה, ורק לאחר החלטת בית המשפט מיום 27/10/14, הוגשה הבקשה דנן. לטענת הנתבעות לא הוכיחה התובעת חוסר יכולת כלכלית, שכן לא פרטה מהן הכנסות והוצאות המשפחה, לא צרפה אסמכתאות להוצאות המשפחה, לא פרטה האם קיימים חשבונות בנק נוספים ו/או האם מישהו מבני המשפחה יוכל לסייע לה בגיוס הסכום המבוקש. כן נטען כי לא פורט כיצד מתקיימים התובעת ומשפחתה בהיעדר הכנסה מכל מקור שהוא, פרט לקצבאות המל"ל. הנתבעות טוענות, כי עצם היותן בעלות יכולות כספיות אינו "מעניש" אותן אוטומטית בתשלום שכר טרחת המומחים.
9. בנסיבות, הוריתי לתובעת להתייצב לישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה בתיק, על מנת שניתן יהא לחקור אותה על תצהירה.
10. בישיבה שהתקיימה, השיבה באת כוח התובעת לשאלה מדוע הוגשה הבקשה רק במועד זה, כי המתינה שהתובעת תבדק על ידי המומחים וחוות הדעת יהיו מוכנות ואז הוגשה הבקשה.

התובעת עצמה, טענה כי לצורך תשלום למומחים הקודמים לקחה הלוואה ואז שילמה. לדבריה באותה תקופה, הבן שלה היה בצבא והוא השתחרר והקצבה שלה ירדה. הבן שהשתחרר מהצבא אינו עובד, וילד אחר נכה ושוהה בבית. התובעת הוסיפה, כי אין לה כלל חסכונות והיא חיה אך ורק על קצבאות המל"ל. התובעת השיבה עוד, כי יש לה 5 ילדים בוגרים, שניים גרים איתה, אחד מתוך הילדים נשוי והשאר גרים עם חברות שלהם והיא לא נעזרת בהם כלכלית. התובעת השיבה כי הדירה בה היא מתגוררת הינה על שמה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הדברים ואת מכלול נסיבות העניין, אני מוצאת לנכון לפטור את התובעת חלקית מהתשלום למומחים ומורה, כי התובעת תשלם לכל אחד מן המומחים סך של 1,500 ₪ בתוך 21 יום ואת היתרה תשלים הנתבעת ואלה טעמי.
2. בהתאם לפסיקה מבוססת היטב, אליה מפנה גם הנתבעת, חסימת דרכו של בעל-דין מלהוכיח את תביעתו אך ורק בשל חסרון-כיס, משמעה פגיעה בזכות הגישה לערכאות. ברם, להבדיל מפטור מאגרה שנעשה על-חשבון המדינה, כאשר המדובר בתביעה בין שני צדדים פרטיים, עלול פטור מתשלום למומחה כמו גם מהגשת חוות דעת, לבוא על חשבון הצד שכנגד. לכן, על מבקש הפטור נטל כבד להראות, שאין באפשרותו לממן חוות-דעת מטעמו או מטעם בית המשפט. הזכות להגיש חוות-דעת מומחה ובמובן מסויים גם הזכות, כי תתקבל חוות דעת מטעם בית המשפט, נוגעת בזכותו העקרונית של בעל-דין להביא ראיותיו, זכות הנתפסת כזכות יסוד (ראה: ע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' רחמים אלוני, פ"ד נא(2) 574; וגם רע"א 1647/06 אלי אברהמי ואח' נ' עו"ד יעקב פודים), המגשימה ומשתלבת עם זכות הגישה לערכאות והזכות להליך נאות. כאשר המדובר במומחים מטעם בית המשפט, מן הסתם חוסר האפשרות לקבל חוות דעתם עלולה למנוע מבית המשפט והצדדים את האפשרות להכריע במחלוקת, באופן יעיל וענייני.
3. לאחר ששמעתי את המבקשת והתרשמתי מנסיבותיה וממצבה באופן בלתי אמצעי, באתי לידי מסקנה, כי אכן מצבה הכלכלי אינו שפיר וקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להתחשב במצבה ולו באופן חלקי. מתצהירה של המבקשת, כמו גם מדפי חשבון הבנק שהוגשו, עולה, כי מאז התאונה בשנת 2008 היא איננה עובדת וחיה מקצבאות הביטוח הלאומי. כן עולה, כי קיימות למבקשת הלוואות אותן היא פורעת מדי חודש בחודשו, דהיינו הכנסותיה אינן מספיקות. בנוסף, המבקשת תומכת בילד נכה, שאמנם מקבל קצבה מן המל"ל, אך מדובר בסכום קטן יחסית וספק אם מספיק. אמנם ראיות המבקשת חלקיות, לא צוין אם עשתה נסיונות לגייס את התשלום ולא פורטו נכסי המשפחה, אך מן המסמכים שהוגשו ניתן ללמוד על מצב כלכלי לא קל ועל האמצעים הדלים שברשותה.
4. חלקה של המבקשת בשכר טרחת המומחים מגיע לכדי סך של כ- 6,000 ₪. בנסיבות שהובררו ניתן להתרשם, כי מדובר בסכום לא מבוטל, שספק אם המבקשת יכולה לעמוד בו, בטח שלא במקשה אחת.
5. אציין עוד, כי אמנם למבקשת ילדים בוגרים, ואולם כפי שנטען על ידה כל אחד מהם עסוק בחייו הוא ולא יכול בהכרח לעזור, מכל מקום נוכח גובה הסכום הנדרש, ספק אם ניתן להשיתו על הילדים.
6. אציין, כי לאחר שעיינתי בנסיבות התיק ומכלול הטענות, שוכנעתי, כי קיים סיכוי סביר שהתביעה תתקבל לפחות בחלקה וכי חוות הדעת החסרות, שכבר מוכנות, יכולות בהחלט להבהיר את המצב הרפואי של המבקשת ולקדם את ניהול התיק באופן יעיל וענייני.
7. אינני מתעלמת מטענות המשיבות ואכן יש בהן צדק, העובדה שהמשיבות בעלות אמצעים כספיים אינה מצדיקה ענישתן, במיוחד כאשר המדובר בתביעת נזקי גוף המעוררת גם את סוגיית החבות. יחד עם זאת, דווקא העובדה שיש למבקשת רכוש (דירה בבעלותה) ואמצעים כספיים מסויימים, מעלה לטעמי, כי היה והמבקשת תאלץ להשיב לנתבעות את ההוצאות בהן נשאו בסוף ההליך, יהא באפשרותן לגבות את הסכומים שהוציאו, כך שבשלב זה מדובר במימון ביניים בלבד שיסייע לנהל את התיק באופן ענייני ומהיר.
8. העולה מן המקובץ, כי בהינתן העובדה שמדובר במחלוקת בעניין מהותי לגורל התביעה, סבורני שאין לנעול את שערי בית המשפט לפני המבקשת, ויש להתחשב במצבה ולו באופן חלקי, בכך שהמבקשת תשא רק בחלק משכר טרחת המומחים כפי שפורט לעיל, שכן נראה, כי קיימת לה היכולת המינימאלית להשתתף בהוצאות לא נראה, כי מצבה הכלכלי כה ירוד, ואין באפשרותה לגייס את האמצעים מאחרים, עד כדי השתת כל שכר הטרחה על הנתבעות.
9. בשולי הדברים, אציין, כי התנהלות המבקשת, שהמתינה עם הגשת הבקשה עד שחוות הדעת תהיינה מוכנות, אינה ראויה וזאת בלשון המעטה. בעל דין שסבור שאין בידו האמצעים לשאת בשכר טרחת המומחה מחוייב לטעון זאת באופן מיידי, על מנת שבית המשפט ישקול האם בכל זאת למנות מומחה מטעמו ואיזה מומחה למנות. העלאת הטענה בשלב בו חוות הדעת כבר מוכנות, מעמידה את הצדדים, את המומחים ואת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת.

סוף דבר

1. הצדדים יסדירו את שכר טרחת המומחים, כפי שנקבע בתוך 21 יום – המבקשת תעביר בתוך תקופה זו 1,500 ₪ לכל אחד מן המומחים והנתבעות תשלמה את שכר הטרחה לסכום הנדרש.
2. לאחר קבלת חוות דעת המומחים, יגישו הצדדים תחשיבי נזק מטעמם התובעת, 30 יום לפני הדיון והנתבעות 15 יום לפניו.

התיק נקבע לקדם משפט ביום 23/3/15, בשעה 09:00.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.