רקע

1. עניינו של ההליך שבכותרת בתובענה לתגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות בה היה מבוטח התובע אצל הנתבעת.
2. על פי כתב התביעה התובע לקה באירוע מוחי ביום 15.9.07, אך תביעתו העוקבת לממש את זכויותיו מכוח הפוליסה נדחתה על ידי הנתבעת בנימוק שמחלתו החלה טרם לתקופת הביטוח.
3. יצוין למען הסדר כי כתב התביעה שפתח את ההליך דנן הוגש במתכונת סדר דין מהיר ביום 5.6.12, וסכום התביעה הועמד על סך של 40,069 ₪ המכמתים את גובה הפיצוי בגין כיסוי ביטוחי למחלות קשות בלבד.

הבקשה שעל הפרק

1. כעת מונחת לפניי בקשת התובע לתקן את תביעתו בדרך של הגדלת סכום התביעה, הוספת נתבעת נוספת והעברת התביעה להתדיינות בסדר דין רגיל.
2. בבקשה נטען כי חרף פניות נשנות לנתבעת לא קיבל התובע לידיו את פוליסת הביטוח המלאה על נספחיה, אלא עד שזו צורפה לכתב ההגנה שהוגש לתיק ביום 24.8.10. לטענת התובע רק אז התוודע לראשונה לכך שהפוליסה מקנה לו, בנוסף לכיסוי הביטוחי בגין מחלות קשות, גם כיסוי ביטוחי למקרה של אי כושר מלא וזמני.
3. על כן עתר התובע להגדיל את סכום התביעה כך שיכלול בנוסף גם פיצוי בגין אי כושר בסך של 304,488 ₪ .
4. עוד טען התובע כי ישנו צידוק לצרף להליך נתבעת נוספת בדמותה של קופת תגמולים של העובדים בעיריית ת"א. זאת שכן היה ותתקבל טענת המבטחת להיעדר כיסוי ביטוחי, אזי תחוב קופת התגמולים מכוח מצג שיצרה לפיו התובע מבוטח במקרה של אובדן כושר, חרף עברו הרפואי.
5. לכתב התביעה המתוקן צורפה חוות דעת רפואית, ומחמת הגדלת סכום התביעה נתבקש להעביר את התובענה לדיון בסדר דין רגיל.

תשובת הנתבעת

1. הנתבעת התנגדה לבקשה בטענה כי הוספת רכיב פיצוי נוסף בגין אי כושר בחלוף כחמש שנים ממועד האירוע הביטוחי חורגת מתקופת ההתיישנות לפי חוק חוזה ביטוח השתמ"א-1981 ועל כן מדובר בתיקון מהותי שאין להתירו. עוד טענה הנתבעת כי רכיבי הפיצוי החוסים תחת הכיסוי הביטוחי היו ידועים לתובע מאז ומעולם, ואף צוינו ברשימת הביטוח שצירף לכתב תביעתו. בנוסף טענה הנתבעת לעניין חוסרים בחוות הדעת מטעם התובע ודרישת פיצוי למשך תקופה העולה על האמור בפוליסת הביטוח.

תגובת התובע

1. בתגובתו חזר התובע על טענותיו והוסיף כי בכתב תביעתו המקורית התריע על כוונתו לתקן את תביעתו לאחר שיקבל לידיו את פוליסת הביטוח על כל נספחיה. עוד נטען כי לכתב תביעתו המקורית צורפה אך רשימת הביטוח ממנה לא ניתן ללמוד על אודות התנאים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בדברים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
2. אין עוררין כי התובענה דנן הוגשה תוך כדי תקופת ההתיישנות האמורה בחוק חוזה הביטוח. זאת ועוד, גם לו נקודת ההנחה הייתה כי בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות בפרק הזמן שבין מועד האירוע הביטוחי לבין מועד הגשת התיקון, עדיין קובעת ההלכה כי גם במצב דברים שכזה יכול תובע לתקן תביעתו ובלבד שהתיקון המבוקש משמר את מרכיבי היסוד של העילה המקורית מהם השתמעה גם אם על דרך החסר, חבותו של הנתבע (ראו לעניין זה ב ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ' יצחק בן הרוש פ"ד מד(1) 160 (1990)).
3. בענייננו, התובענה עודנה בשלב מקדמי, התיקון המבוקש חותר לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת וסבורני כי גם לאחר התיקון, עדיין מרכיבי היסוד של העילה העומדת בבסיס התביעה נותרו בעינם: כך, שני כתבי התביעה נוגעים לאותו האירוע הביטוחי מיום 15.9.07 וכך מקור התביעה נותר זהה, היינו מערכת היחסים החוזית בין חברת הביטוח לתובע בדמותה של פוליסת הביטוח שמספרה3-43-022352/07.
4. על אף טענות הנתבעת בדבר השיהוי בהגשת הבקשה, לא מצאתי לנכון להטיל הוצאות על התובע.
5. אינני רואה להתייחס ליתר טענות הנתבעת שהועלו בתשובתה, שכן מקומן של אלו במסגרת כתב הגנתה המתוקן ולא בבקשה הנוכחית.
6. במצב הדברים האמור אתיר לתובע את התיקון המבוקש כמו גם את העברת הדיון למסגרת של סדר דין רגיל. הכל, בכפוף להשלמת האגרה הנדרשת כתוצאה מכך.
7. הנתבעת רשאית לתקן את כתבי טענותיה תוך 60 יום.
8. המזכירות תסרוק את כתב התביעה המתוקן לתיקיית כתבי הטענות.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.