<#2#>

נוכחים: ב"כ המאשימה – עו"ד יואב קייסי

ב"כ הנאשם – עו"ד קארין בן עמי

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש:

לנאשם הרשעות קודמות – מגיש גיליון ר.פ.

הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפת עובד ציבור, ניסיון תקיפת עובד ציבור ואיומים – כמפורט בו.

ביום 14/3/12 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו בכפוף לתסקיר חיובי – תסתפק התביעה בענישה הצופה פני עתיד של מע"ת, של"צ בהיקף 270 שעות והתחייבות.

העבירות בהן הורשע הנאשם, על אף תיקונו של כתב האישום, הן עבירות חמורות, לא רק בפן הזה שמדובר בעבירות אלימות עליהן דיבר בית המשפט העליון חזור ודבר באשר לחומרה המיוחסת לעבירות האלה ובהתאמה לענישה שאמורה להיות מושתת עליהן, אלא שמדובר פה בתקיפה של עובד ציבור, שקל וחומר שיש להתייחס לכך בחומרה.

בנוסף, לא מדובר במי שזו לו מעידתו היחידה.

כפי שבית המשפט יכול להתרשם מעברו הפלילי, כל הרשעותיו הן בתחום האלימות. אמנם בתחום האלימות הזוגי, אך בתחום אלימות – לרבות הרשעה מאוחרת.

מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שכתב האישום תוקן, גם על בסיס של קושי ראייתי וכן העובדה שמדובר בעבירה ישנה מ-09'.

בנוסף, גם הוגש על הנאשם תסקיר שירות המבחן שאף הוא למעשה ממליץ על המתווה שהוצג לבית המשפט בהסדר הטיעון ולכן אנחנו סבורים שבמצב הזה ההסדר הוא ראוי ומאוזן.

אבל, אנחנו אומרים – ההסדר הזה, כפי שהוא, לרבות הענישה שאליה אנו עותרים מבחינת השל"צ ואורכו – הם נבחנו בקפידה לאור נסיבות ועובדות כתב האישום, העבירות בהן הורשע וכן עברו הפלילי.

כאשר אנו רואים שלאחר הינתן ההסדר הורשע הנאשם בעבירה נוספת של אלימות וגם שירות המבחן אומר שלאורך כל הדרך גם בעברות שבהן הורשע בעניין הזוגי וגם בעבירה זו, נמנע הנאשם מטיפול באלימותו, הרי שיש חשיבות לכך שבאמת תהיה ענישה קונקרטית מוחשית בדמות השל"צ ובאורכו, שבאמת יבין אולי דרך זה, אם לא דרך טיפול או ענישה יותר מחמירה, את מעשיו החמורים ושימנעו ממנו אולי לשוב ולשנות לבצע עבירות שכאלו, גם בתוך המשפחה וגם מחוץ למשפחה ועל כן אנו עותרים לאמץ את ההסדר כפי שהוא, של מע"ת, של"צ בהיקף 270 שעות והתחייבות.

ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש:

מדובר במי שבעצם לאחר תחילה של הוכחות חזר בו מכפירתו והודה ונטל אחריות למעשיו.

המדובר באירוע שהיה בשנת 09', כשאז היה לנאשם עסק בעיר כפ"ס, עסק שבסופו של דבר נסגר בשל קשיים כלכליים והותיר אחריו חובות בסכום מאוד גבוה.

מתסקירי שירות המבחן עולה כי לנאשם ולאשתו חיים לא קלים בלשון המעטה, הם מוכרים לשירותי הרווחה מזה מספר שנים, על רקע בעיות כלכליות, על רקע בעיות זוגיות, על רקע קשיים עם הילדים – כשאני חושבת שהכל שלוב זה בזה.

יחד עם זאת, נכון להיום שירות המבחן מעריך סיכון נמוך להישנות התנהגות וכן שירות המבחן מתייחס לכך כשהוא מודה ונוטל אחריות ואף מביע חרטה.

מהתסקיר הקודם שהוגש ב-14/6, בעמ' האחרון בפסקה הראשונה מתואר שם שהנאשם נוטל חלק מאוד משמעותי בטיפול ובעזרה בבית, ויחד עם בת זוגו, למרות שהיו ביניהם מחלוקות ולמרות כתב האישום שייחס לו עבירה של סטירה ביולי 10'.

יחד עם זאת, כיום יש רגיעה ביחסים ביניהם, הוא מאוד מעורב ומשתתף במה שקורה בבית, והוא גם תיאר בפני בית המשפט הקשר שלו עם הילדים והקשיים שיש לילדיו בבית הספר, בפרט לילד אחד בן שאורי שסובל מהפרעות קשב וריכוז ועל רקע זה קוראים לו בבית הספר וגם מצוין במסמך שאני מגישה כעת לבית המשפט שיש להצמיד לו דמות בוגרת ועזרה.

אין ספק שהנאשם חייב להירתם לטיפול בו.

גם אותו ילד סובל מבעיות באוזניים מאיזשהו חיידק – מציגה מסמך רפואי מיולי 12'.

זאת אומרת, שילדיו מעסיקים אותו בצורה שוטפת.

כמו כן יש את ענין כיסוי החובות.

כפי שמתואר בתסקיר האחרון, הם עברו שוב במקום מגורים עקב בעיות כלכליות והם מתגוררים בשכירות.

מתואר כאן אורח חיים, איך שהנאשם הזה גדל ואני סבורה שעל אף שהוא גדל במסגרת לא פשוטה, בסופו של דבר מדובר באדם חיובי, למרות העובדה שיש לחובתו הרשעות, אך מדובר בעבירות לא מהרף העליון וגם התיק הקודם היה במסגרת של הסדר עם עונש מאסר מותנה בלבד ולא בכדי.

על כן, אני סבורה שיש להקל עם הנאשם ואבקש לכבד את הסדר הטיעון, אך בנסיבות המגבלות הקשות שקיימות – חובות כלכליים, משפחה שמונה 7 נפשות, בעיות רפואיות של הילד ושל הנאשם בעצמו (מציגה מסמכים רפואיים של הנאשם) – אין ספק שמדובר באדם שהחיים שלו לא פשוטים.

אני סבורה – למרות שהוסכם על 270 שעות של"צ, אז גם לא הובהר לי מצבו הרפואי של הנאשם, למרות התסקירים החיוביים והסיכון הנמוך להישנות עבירה – שיש להפחית מספר השעות, על מנת שלא ייפגע בהמשך הקשר עם הילדים.

על כן אבקש לסטות מן ההסדר ולהפחית מספר השעות על מנת שהנאשם יעלה על הדרך החיובית שהוא החל בה.

הנאשם: אני מתבייש כל פעם שאני בא לפה ואני מצטער.

הבעיות שלי זה עם הילדים, גם התחלתי עם הילד שלי את השנה ועשיתי הישיבה עם המנהלת, היועצת והמורה שלו – אני ואשתי הולכים. עכשיו הילד גם נמצא אצל פסיכולוג ולוקח כדורים ויש צורך להצמיד לו חונך לכיתה וגם הושיבו אותו בפינה, ועל כן עברתי ליישוב כדי שיהיה מקום יותר אקוסטי ושקט.

אני נלחם בשיניים כדי שהוא יישאר וילמד וכדי שלא יצא החוצה.

וכרגיל, יש בעיות כלכליות ויש המצב הרפואי שלי שרוצים לשים לי קוצב לב ואני מתנגד לזה עכשיו, אני לא רוצה ללכת עם זה עכשיו.

גם אשתי לא הכי בריאה, אני שורד, אין מה לעשות, זה החיים.

שוב פעם, אני מתנצל ולא רוצה להיות פה יותר.

הלכתי עם אשתי לשיחות בכפר-סבא.

<#3#>

החלטה

ביום 14/3/12 הציגו בפניי הצדדים את מתווה הסדר הטיעון שביניהם, לרבות של"צ בהיקף של 270 שעות.

שירות המבחן מסר תסקירו מיום 9/9/12 ובו התייחסות למתווה הנ"ל באופן חיובי.

טרם הטיעונים לעונש היום ובמסגרתם, עתרה ב"כ הנאשם להפחית את מסגרת שעות השל"צ בשל טיעונים שציינה בדבריה הנוגעים להיעדר מלוא המידע הרלבנטי ברשותה ככל שהדבר נוגע למצבו המשפחתי של הנאשם, כמו גם למצבו הבריאותי.

הצדק עם ב"כ המאשימה, כי ניתנה הסכמה במסגרת הסדר למסגרת ביצוע שעות של"צ כפי שהוצגה בהסכמה כנ"ל.

עם זאת, הנני סבורה כי יש לבחון אפשרות להקלה מינורית של מסגרת שעות השל"צ לנאשם, על ידי שירות המבחן – וזאת בהתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, הודיית הנאשם, התנצלותו, מצבו הבריאותי ומצבם של ילדיו – כפי שגם נתמך בכתובים והוצג לעיוני.

אין גם להתעלם מתיקון כתב האישום לקולא באופן משמעותי.

גם גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מגלה ביצוע עבירות בריחוק של זמן (10', 00', 96' ו-97') – כאשר העבירות שבפניי בוצעו בנובמבר 09' – בסמוך לעת ביצוע העבירה נשוא הרשעתו האחרונה (ממאי 12') – ועל פי תסקיר שירות המבחן לא ניתן להתעלם מהבעייתיות שבחיי הנאשם בתקופה זו, להבדיל משיפור המתועד על ידי שירות המבחן לעת הנוכחית.

לפיכך, אני מורה לשירות המבחן להמציא תסקיר משלים ובו התייחסות לבקשתה החריגה של ב"כ הנאשם, להפחית במעט את מסגרת שעות השל"צ – וזאת עד ליום 30/10/2012, שעה 12:30.

מזכירות בית המשפט תשלח עותק הפרו' באופן מיידי לשירות המבחן, לצורך יישום החלטתי.

הנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ב, 13/09/2012 במעמד הנוכחים.