נוכחים: ב"כ המאשימה – עו"ד טל בן יוסף, ב"כ הנאשם – עו"ד קארין בן עמי והנאשם בעצמו

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381 (ב)+ סעיף 25; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, במועד המתואר בו שימש נתנאל גורנו כפקח בעיריית כפר סבא (להלן: "הפקח"), והנאשם עבד בחנות "כל בו מוזליס" ברחוב ויצמן 93 בכפר סבא (להלן: "החנות").

בתאריך 13.11.09 בשעה 16:11, או בסמוך לכך, ברחוב ויצמן 93 בכפר סבא, הבחין הפקח בסחורה המונחת על המדרכה מחוץ לחנות, וזאת בניגוד להיתרים.

בנסיבות אלה, ניגש הפקח לנאשם, ואמר כי ירשום לו דו"ח. מיד ובסמוך לכך, ירק הנאשם לכיוונו של הפקח, אשר זז ממקומו ולא נפגע מהיריקה.

באותן נסיבות, תקף הנאשם את הפקח, שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שדחף באמצעות ידו את כתף ימין של הפקח.

בהמשך, ניגש הנאשם אל הפקח, כיוון אליו את מכשיר טלפון הנייד שלו, ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר כי צילם אותו וישלח את התמונה לעבריינים, וכי עדיף לו לשלם את הדו"ח שלא יקרה לו משהו, בכוונה להפחידו ולהקניטו.

במעשים המתוארים ניסה הנאשם לתקוף את הפקח אשר מילא אותה עת תפקידו כדין.

2. ביום 14.3.12, ולאחר תחילת שמיעת ראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יחזור בו הנאשם מכפירתו, יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו. הנאשם יופנה לקבלת תסקיר בעניינו, וככל שתסקיר זה יהיה חיובי, במובן של נטילת אחריות, הבעת חרטה, והמלצה חיובית של השירות- תעתור המאשימה לענישה צופה פני עתיד שעניינה מע"ת, של"צ בהיקף של 270 שעות, והתחייבות.

בדיון מיום 13.9.12, ביקשה ב"כ הנאשם כי בימ"ש יפחית ממסגרת שעות השל"צ האמורה, מפאת מצבו הבריאותי של הנאשם.

ביום 31.10.12 , ולאחר תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם, הסכימה ב"כ המאשימה להפחית את היקף שעות השל"צ לכדי 180 שעות.

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 14.6.12, המבוסס על מפגש עם הנאשם, שיחה טלפונית עם אשתו ומידע מהלשכה לשירותים חברתיים בכפר סבא, עולה כי הנאשם בן 40, נשוי ואב לחמישה ילדים בגילאים 4-17, ועובד בעבודות מזדמנות בענף ההובלה.

הנאשם מוכר לשירות מאבחונים קודמים בעניינו בשנים 1999-2001, בגין אלימות זוגית, וכן בת"פ 37760-09-10 (שלום כ"ס) בגין תקיפת אשתו מיולי 2010, לגביה נדון ביום 2.5.12 למאסר על תנאי למשך 8 חודשים והתחייבות כספית.

הנאשם הינו השלישי ברצף 6 ילדי משפחת מוצאו, שהינם בגילאי 28-44, ומתאר תפקוד תקין של אחיו. הוריו ילידי עירק, אביו כבן 65 עובד בשמירה, ואמו כבת 60 עובדת בניקיון.

הוא התייחס לאלימות מילולית הקיימת בין הוריו ומסר כי הם נקטו באלימות בילדותו, כדרך חינוך, וקשר תלותי שלו בהם.

לפי תפיסתו, חווה קשיי קשב וריכוז במסגרות הלימוד, אשר לא אובחנו. הוא סיים 11 שנות לימוד בבי"ס תיכון מקצועי, במגמת נגרות, ולדבריו פוטר משירות בצה"ל. לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות, בהובלות והתקנות.

הכיר את אשתו בהיותו כבן 19, והיא כבת 16, וכעבור שנתיים התחתנו בשל כניסתה של האישה להיריון.

הנאשם ואשתו מתארים כי בשנים הראשונות התקשו לנהל מערכת יחסים זוגית תואמת על רקע היעדר בשלות רגשית לניהול חיי זוגיות ומשפחה. על רקע זה, וקשייו של הנאשם להכיל את תסכוליו בקשר הזוגי- אף נקט באלימות כלפי האישה.

בשל הזמן חלף למן אבחונו של הנאשם בשנים 1999-2001 בהתייחס לאלימות כלפי אשתו, אין בידי השירות מידע מלא מאותה עת, אולם מהרישומים שבפני השירות עולה כי לא נוצר קשר המאפשר המשך התערבות טיפולית במצבו של הנאשם.

בהתייחסותם של בני הזוג למערכת יחסיהם בשנים האחרונות, מתארים רגיעה מסוימת עד שהקימו עסק בבעלותם בשנים 2009-2011. בעקבות לחצים כלכליים משמעותיים וקשיי התארגנות בניהול העסק במקביל לניהול חיי המשפחה, התגברו המתחים ביניהם. עם זאת, שניהם תיארו את אלימותו של הנאשם כלפי אשתו באירוע האחרון כחריג ליחסיהם בשנים האחרונות.

בעקבות תלונת האישה במשטרה- היא הופנתה לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה בכ"ס, ובאותה עת השתתף הנאשם בשיחות זוגיות ופרטניות במרכז.

מהמידע שנמסר מהמרכז למניעת אלימות עולה כי האישה הייתה בטיפול כשנה, במהלכו התייחסה לקשיים זוגיים בינה לנאשם. באותה עת, הצוות הטיפולי נפגש עם הנאשם בניסיון לבדוק את הצורך בשילובו בטיפול, אולם לא נותר בסיס להמשך הטיפול בו. בהמשך, נערכו עוד מספר שיחות זוגיות לנאשם ואשתו שתרמו לרגיעה ביחסיהם. מזה כשנה האישה אינה בטיפול, אולם ממשיכה להיעזר בלשכה לשירותים חברתיים בכ"ס סביב צרכים קונקרטיים של המשפחה בשילוב הילדים במעונות וסיוע חומרי במזון ובגדים.

בשיחה עם השירות, תארה האישה רגיעה משמעותית שחלה ביחסיהם כיום, כאשר בעקבות הטיפול הם קשובים יותר אחד לצרכי השני, מגלים גמישות ויכולת התחשבות הדדית. הנאשם תומך בה וממלא תפקיד משמעותי בטיפול בילדים ובצרכי הבית. על רקע הרגיעה והאיזון ביחסיהם, היא איננה חשה כל צורך בהתערבות טיפולית במצבם כיום.

הנאשם ביטא וצער וחרטה על מעשיו, בנוגע לעבירות נשוא הדיון, וכן הבנה באשר לבעייתיות בהם. הדגיש כי לתפיסתו הם אינם מאפיינים את דפוסי התנהגותו בדרך כלל ובפרט- בשנים האחרונות. תאר כי האירוע מול פקח העירייה אירע בשל חילוקי דעות על אופן התנהלותו בעסק שניהל אותה עת.

אף אשתו התייחסה לאירוע נשוא הדיון ומסרה כי מאז סגירת העסק וחזרתם לעבוד כשכירים חלה התייצבות בחייהם, והנאשם מתנהל באופן רגוע יותר.

לאור האמור, השירות התרשם כי הנאשם גדל במערכת משפחתית בה חווה דפוסים שמרניים וכוחניים, התפתח כאדם תלותי, ללא כלים מספקים להתמודדות במצבים מלחיצים בחייו. עם זאת, ניכר כי במהלך השנים חלה התייצבות מסוימת במצבו, וחל שיפור ביכולתו לנהל מערכת זוגית מותאמת לצרכיו, תוך התחשבות בצרכים שונים של אשתו וילדיו. לאור עמדתו לפיה שולל בעייתיות וצרוך בטיפול כיום, כשניכר כי הוא ואשתו נעזרים בלשכה לשירותים חברתיים בהתאם לצרכיהם, אין השירות רואה מקום להמשיך מעורבות טיפולית במקרה זה.

מו כן, מעריך השירות כי קיים סיכון נמוך להישנות העבירה נשוא הדיון והמליץ להטיל על הנאשם עונש מרתיע הולם כמע"ת, שיאפשר לו להתמיד בניהול אורח חיים תקין.

בתסקיר שירות המבחן מיום 9.9.12, שב השירות ונפגש עם הנאשם, כן התקבל מידע עדכני מהעו"ס שטיפלה בו ומשפחתו עד לחודש יולי 2012 במסגרת הלשכה לשירותים חברתיים בכ"ס, והוצגו מסמכים רפואיים אודות מצבם הרפואי של הנאשם ובנו הצעיר בן ה-10.

ממידע שהתקבל מהעו"ס עולה כי הנאשם ומשפחתו מוכרים בלשכה משנת 1996, סביב קשיים כלכליים, קשיים במערכת הזוגית, ובתפקוד ההורי. לאורך השנים המשפחה ידעה עליות ומורדות מבחינת התפקוד ההורי והזוגי וקיבלה מענים רבים ומגוונים בקהילה.

בשנה האחרונה הקשר עימם פחת, מאחר והסתיים בשלב זה הטיפול בילדיהם. כמו כן לאחר שהאישה סיימה טיפול במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה בכ"ס ואף החלה לעבוד באופן יציב במוען ילדים, נראה כי קיימת רגיעה שמשפיעה על כל המערכת המשפחתית. בנם הצעיר הינו הבן היחיד שממשיך בטיפולים כיום סביב בעיות רגשיות והתנהגותיות מהן סובל, כמו גם בעיות שמיעה, בעטיין עבר מספר ניתוחים (הוצגו מסמכים רפואיים). בני הזוג לא פנו לטיפול בשנה האחרונה ונראה כי קיימת רגיעה במצבם. שניהם שוללים נזקקות טיפולית כיום.

לאחרונה, המשפחה עברה להתגורר בישוב צור יצחק, ונעשתה העברה של הטיפול לעובדת סוציאלית במועצת דורם השרון.

בשיחה עדכנית שקיים השירות בעת הנוכחית, שיתף הנאשם בבעיותיו השונות והרפואיות. הוא הציג מסמכים רפואיים מהם עולה כי סובל מבעיות לב, התעלפויות ודום לב בשינה. הוא מסרב להתקנת קוצב לב בשלב זה ולטיפול תרופתי שהומלץ לו. חושש בשלב זה מטיפול פולשני.

התייחס לעבירות והביע חרטה, הסביר את התנהגותו כהתפרצות אימפולסיבית שלתפיסתו אינה מאפיינת אותו. חזר ושלל צורך בהתערבות טיפולית הואיל ולתפיסתו אינו סובל מבעיית אלימות. מאבחון שערך השירות לגבי הנאשם במישור תפקוד, מערכות יחסים, דפוסי אישיות והתנהלות, מעריך כי קיים סיכון נמוך להישנות התנהגותו המתוארת בכתב האישום. בשל התרשמות מיכולותיו הנמוכות להבנה ומודעות, כמו גם ליצירת קשר טיפולי, אין השירות סבור כי קיימת יעילות לשילובו בטיפול.

לאור האמור, חוזר השירות וממליץ על ענישה חינוכית וקונקרטית בדרך של של"צ בהיקף 270 שעות, כשהנאשם ביטא נכונות לעמוד בביצוע השל"צ. השירות גיבש עבור הנאשם תוכנית של"צ במסגרת "העמותה למען החבר הוותיק בדרום השרון", לפיה יסייע במרכז התעסוקה לקשישים במשך 7 שעות שבועיות.

מתסקיר משלים מיום 24.10.12 עולה כי בשיחה שקיים השירות עם הנאשם, חזר ושיתף בקשייו בתקופה הנוכחית. תאר התדרדרות במצבו של בנו בן ה-10, ועל רקע בעיותיו הרגשיות וההתנהגותיות הוצא מבי"ס בו לומד, וכיום שוהה בבית עם הנאשם.

הנאשם מסר כי קיימת מעורבות אינטנסיבית של שירותי הרווחה והחינוך במקום מגוריהם, לצורך בדיקת מצבו של הילד והתאמת מסגרת חינוכית-טיפולית מתאימה.

לפיכך, בשלב זה הנאשם אינו עובד, ומעביר לבנו את החומר הלימודי בבית, בסיוע יומיומי מצד גורמי החינוך במועצה. הוא ביטא חשש כי נוכח המצב הנוכחי, המבטא את קשייו של בנו לאורך השנים, ונוכח מצבו הבריאותי שלו עצמו, יתקשה לעמוד בביצוע היקף שעות משמעותי בשל"צ. על כן חזר וביקש כי השירות יפחית את מספר השעות שייקבעו לו, אך ביטא נכונות ורצון לעמוד בביצוע בשל"צ כנדרש.

בשיחה שקיים השירות עם האחראית על השל"צ במסגרת "העמותה למען החבר הוותיק בדרום השרון", מסרה כי אין בעייתיות להפחית את היקף שעות השל"צ בתוכנית שגובשה.

לאור האמור, ובשל התרשמות כי הנאשם סובל ממגבלות בריאותיות ומתמודד אף עם קשיים שונים במשפחתו, העריך השירות כי יש מקום להפחית את היקף שעות השל"צ, ל-180 שעות בלבד, באופן שיאפשר לנאשם להמשיך להשקיע כוחותיו במציאות חייו הנוכחית, ולהימנע בכך ממעמסה העלולה להביא לנסיגה במצבו.

4. בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה כי לנאשם הרשעות קודמות, והגיש ר"פ בעניינו.

בימ"ש העליון חזר וקבע כי העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה, הינן עבירות חמורות, שהענישה בגינן צריכה לשקף את חומרתן, בהיותן אלימות כלפי עובדי ציבור. בנוסף, לא מדובר בנאשם שזו לו מעידה יחידה, אלא בעל הרשעות קודמות בעבירות אלימות בתחום הזוגי, לרבות הרשעה מאוחרת.

מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שכתב האישום תוקן בשל קושי ראייתי, וכן לאור העובדה כי מדובר בעבירה ישנה משנת 2009.

הנאשם נמנע מטיפול באלימותו, ולכן יש חשיבות לענישה קונקרטית ומוחשית על דרך של"צ ממושך, דרכו יפנים הנאשם את חומרת מעשיו, וייתכן כי ימנע ממנו לשוב ולבצע עבירות אלה בעתיד, בתוך המשפחה ומחוצה לה.

אף התסקיר בעניינו של הנאשם ממליץ על המתווה שהוצג בהסדר הטיעון, ועל כן נוכח התסקיר, נסיבות כתב האישום, העבירות בהן הורשע ועברו הפלילי של הנאשם -מדובר בהסדר מאוזן וראוי, ובימ"ש מתבקש לכבדו.

באשר לבקשת ב"כ הנאשם לפחית מהיקף השל"צ עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, יש בכך חזרה מהסדר הטיעון בשלב טיעונים לעונש, אולם מוסכם כאמור להסתפק בהיקף של 180 שעות של"צ בלבד.

ב"כ הנאשם ציינה בטיעוניה לעונש טענה כי הנאשם הינו נשוי ואב ל-5 ילדים. מצבו הכלכלי והבריאותי של הנאשם הורע לאחר שיחד עם משפחתו פונה לדירה אחרת לאחר ששיקים שניתנו על ידו לשכירות –חוללו ע"י הבנק בהעדר כיסוי. בחודש יוני החל לעבוד בחברת הובלות.

ביום 2.5.12 נדון הנאשם למע"ת בכתב אישום נוסף שהוגש נגדו בת"פ 37760-09-10 (שלום כפר סבא), בגין עבירה של תקיפת בת זוג.

הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה ונטל אחריות למעשיו. מדובר באירוע משנת 2009, שעה שלנאשם היה עסק בכפר סבא שנסגר בסופו של דבר בעטיים של קשיים כלכליים, והותיר חובות כספיים בסכום גבוה.

מתסקירי שירות המבחן עולה כי לנאשם ואשתו חיים לא קלים, והם מוכרים לשירותי הרווחה זה מספר שנים על רקע בעיות כלכליות ומשפחתיות.

עם זאת, שירות המבחן מעריך סיכון נמוך להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם נכון להיום. מהתסקיר מיום 14.6 עולה כי הנאשם נוטל חלק משמעותי בטיפול ועזרה בבית ביחד עם בת זוגו, חרף מחלוקות שנתגלעו ביניהם וכתב אישום שהוגש כנגדו בגין תקיפתה ביולי 2010.

כיום ישנה רגיעה ביחסים ביניהם, הנאשם מעורב ומשתתף במה שקורה בבית, ותיאר בפני בימ"ש את הקשר שלו עם הילדים וקשייהם בבית ספר, בפרט לבנו הסובל מהפרעות קשב וריכוז, בעטיין יש להצמיד לו עזרה מדמות בוגרת. לאור האמור, אף הנאשם חייב להירתם לטיפול בו.

ילד זה אף סובל מבעיות רפואיות באוזניו בשל חיידק (הוגש מסמך רפואי מיולי 2012). כמו כן לנאשם עצמו בעיות בריאותיות (הוגשו מסמכים רפואיים).

לנאשם בעיות כלכליות בשל חובות כספיים. בתסקיר האחרון מתואר כי המשפחה עברה מקום מגורים בשל כך, ומתגוררת בשכירות.

הנאשם הינו אדם חיובי, חרף הרשעותיו הקודמות, והעבירות בתיק זה אינן מצויות ברף העליון של עבירות מסוג זה.

לאור האמור, יש להקל עם הנאשם ולסטות מהסדר הטיעון, באופן שיופחת היקף שעות השל"צ עליהם הוסכם במסגרת ההסדר- לאור מצבו הרפואי של הנאשם, על מנת לאפשר לו לעלות על דרך חיובית שהחל בה, וכן לאור העובדה כי מאז הצגת ההסדר, הורע מצבו הכלכלי של הנאשם, כפי שאף מתואר בתסקיר בעניינו.

לפי התסקיר, גם 180 שעות של"צ הינם בבחינת עונש ראוי בעניינו של הנאשם.

הנאשם הוסיף כי מצבו לא פשוט, התחיל לעבוד בחודש יוני –וזה נתן לו קצת אויר. מתבייש בכל פעם שמגיע לבימ"ש, ומצטער.

הוא עובר טיפולים בשל בעיות בריאותיות בליבו כבר מגיל 28, ומוכר גם ברווחה. בהתאם למצבו הבריאותי, רוצים להתקין לו קוצב לב והוא מתנגד לכך כרגע. גם אשתו אינה בריאה, אך הוא שורד.

הוא מצוי בחובות כספיים מחנותו הקודמת בסך 160,000 ₪ וכיום גר בשכירות בצור יצחק.

קיימות בעיות עם הילדים, כאשר לאחד מילדיו יש בעיות בבי"ס, הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי ולוקח כדורים, ומצבו מחייב הצמדתו לחונך. הוא נלחם על מנת שבנו יישאר בבי"ס וילמד, וילד זה אף עבר ניתוח לאחר שנתגלה באוזנו חיידק טורף.

5. הכרעה

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, ונדרשתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, לא בלי היסוס, כי מכלל הנסיבות- יש כדי להצדיק אימוצו של הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם.

הנסיבות המנויות בכתב האישום בעניינו של הנאשם בתיק זה הינן חמורות- הנאשם דחף וירק על פקח בעיריית כפר סבא, ולבסוף אף איים עליו, כל זאת לאחר שנוכח הנאשם כי בכוונתו של הפקח לרשום לו דו"ח, במסגרת מילוי תפקידו.

בתקופה זו, בה מתגברת תופעת האלימות בחברה כולה, מתמודד בית המשפט תדיר אף עם התגברותם של גילויי אלימות כלפי עובדי ציבור במסגרת מילוי תפקידם.

ביטוי לתופעות אלה של אלימות, בעיקר כלפי פקחים הרושמים דו"חות, ניתן למצוא בגזר דין שניתן בבימ"ש המחוזי בת"פ (י-ם) 3133/07 מדינת ישראל נ' ראמי טחאן (2008) (פורסם בנבו)) ע"י כב' הש' בן אור. וכך נקבע-

"... יש לראות בעובדה, שהנאשם תקף עובד ציבור במסגרת ביצוע תפקידו, נסיבה מחמירה. פקחי חנייה, כעובדי ציבור אחרים, חשופים במסגרת עבודתם לסיכון שייפגעו אך משום שהפעלת סמכותם על פי דין כלפי האזרח אינה נראית לו. כפי שציינתי בהכרעת הדין, עניין לנו במקרה ישראלי טיפוסי של אי קבלת הדין: רישום דו"ח חניה אינו עניין שיש לקבל אותו בהכנעה, אלא זוהי נקודת מוצא לוויכוח על ההצדקה שברישומו. לעיתים, למרבה הצער, ויכוח כזה מתפתח לתקרית אלימה, כפי שאירע בענייננו. על מנת להבהיר כי אל לו לאזרח לפגוע בעובד ציבור הממלא את תפקידו, ענישתו של הנאשם חייבת לבטא מסר חד משמעי..."

להגנה על עובדי ציבור במסגרת מילוי תפקידם יש חשיבות ראשונה במעלה, ומהווה בבחינת אבן יסוד במשטר דמוקרטי וכחלק ממנהל תקין.

בהקשר זה נקבע בבימ"ש העליון ברע"פ 2660/05 יוסף אונגרפלד נגד מדינת ישראל (טרם פורסם) ע"י כב' הש' פרוקצ'יה כדלקמן-

"השירות הציבורי הוא נדבך מהותי במערכת השלטון במשטר הדמוקרטי. הוא האמצעי המרכזי שבאמצעותו פועלות רשויות השלטון ליישום תפקידיהן על פי החוק; השירות הציבורי נועד לשרת את הציבור באותם תחומי פעולה שהופקדו בידיו. בלעדיו מוסדות השלטון לא יוכלו לפעול, ותשתית המשטר הדמוקרטי תיפגע... על עובד הציבור מוטלות חובות ואחריות כבדים במסגרת תפקידו. מיצוי אחריות זו מחייב רמת תיפקוד גבוהה, שיש בה תחושת מחוייבות מלאה לתפקיד, נכונות להפעיל יוזמה ולהקדיש את מיטב הכוחות לביצוע המשימה, ולפעול ביעילות, חריצות, ובמאור פנים במתן השירות לציבור. הגשמת רמת תיפקוד גבוהה של השירות הציבורי מחייבת להבטיח לעובד הציבור סביבת עבודה תקינה ואנושית אשר תאפשר לו למצות מתוכו את מיטב יכולותיו וכישוריו. השגת תכלית זו מותנית, בין היתר, במתן הגנה לעובד מפני התנכלות שיש בה פגיעה פיזית או רגשית במילוי תפקידו. עובד ציבור המותקף במילוי תפקידו, בין בגופו, ובין בכבודו כאדם יתקשה לאורך זמן למצות את יכולותיו בבצוע תפקידו. אם לא תינתן לו הגנה ראויה מפני התנכלות כזו, עלולים החשש והמורא מפני פגיעה אפשרית כזו להצר גם את צעדיהם של עובדי ציבור אחרים, ולפגוע פגיעה קשה בשירות הניתן  על ידם לציבור."

ביטוי לתכלית ולערך המוגן שביסוד עבירות כנגד עובדי ציבור ניתן למצוא בין היתר בהנחיית היועמ"ש מס' 4.1103 (90.002) מיום 3 ביולי 2002, בנוגע למדיניות בהגשת כתבי אישום בגין העלבת עובד ציבור (ההדגשות שלי-נ.ב)-

"העבירה של העלבת עובד ציבור מצויה בפרק ט' לחוק העונשין שעניינו פגיעה בסדרי השלטון והמשטר, תחת סימן ד' שעניינו עבירות בשירות הציבורי וכלפיו... הגנה זו, המיוחדת לעובדי ציבור, באה להגן על האינטרסים הבאים: שמירה על עובד הציבור על מנת שיוכל למלא את תפקידו כראוי, הגנה על מעמד רשויות השלטון והגנה על כבודו של עובד הציבור שנמצא נפגע מהיותו משרת את הציבור."

דברים אלה, המתייחסים לעבירת העלבת עובד ציבור, וודאי יפים מכוח קל וחומר למקום בו מדובר בתקיפתו של עובד ציבור ואיומים עליו, החמורים פי עשרות מונים מהעלבתו.

לנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות אלימות החל משנת 1997 ועד לשנת 2012, ובכלל זה תקיפת בת זוג, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ותקיפה סתם, כשהרשעתו האחרונה הינה בת"פ 37760-09-10 בעבירה של תקיפת אשתו, בגינה נדון במאי 2012 בין היתר למע"ת.

מהתסקירים בעניינו עולה כי שלל צורך בהתערבות טיפולית, שכן לתפיסתו אינו סובל מבעיית אלימות, והסביר את התנהגותו במקרה זה כהתפרצות אימפולסיבית, שלגישתו אינה מאפיינת אותו (תסקיר מיום 9.9.12 בעמ' 2 פסקה שניה).

העבירות אותן ביצע בתיק זה הינן חמורות לכשעצמן, ואלו חמורות שבעתיים מקום בו מדובר בנאשם בעל עבר עשיר בעבירות אלימות רבות, שבוצעו במשך תקופה ארוכה של 13 שנים.

עמדתו של הנאשם לפיה אינו סובל מבעיית אלימות, בד בבד עם היעדר התערבות טיפולית, צובעת את מעשיו של הנאשם אף בחומרה יתרה.

בעניין זה יוער כי לאור האמור, תמוה קביעתו של השירות בדבר סיכון נמוך להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, שעה ששב לסורו, פעם אחר פעם, ואף בפעם זו- אינה מכיר בהתנהגות האלימה הטבועה בו. אדרבא, מקרה זה מעיד על הסלמה באלימות הנאשם אשר כעת הופנתה כלפי פקח עירייה, ולא רק כלפי תאו המשפחתי, החמורה לכשעצמה.

בנסיבות אלה, נוכח טיב העבירות, עברו הפלילי של הנאשם, והעדר מעורבות טיפולית, הרי שיש בהטלת של"צ משום חריגה לקולא מרף הענישה הנוהג בעבירות דומות.

עם זאת, הנאשם שיתף את השירות בבעיותיו השונות, הודה בביצוע העבירות והביע חרטה.

כמו כן שירות המבחן התרשם מסיכון נמוך להישנות התנהגותו המתוארת בכתב האישום, וכי קיימת רגיעה המשפיעה על המערכת המשפחתית של הנאשם ואשתו. אשת הנאשם אף היא תארה את התנהגותו תקיפתו כלפיה בת"פ 37760-09-10 כחריגה ליחסיהם בשנים האחרונות.

הנאשם בן 40 , אב ל-5 ילדים קטינים, הסובל מבעיות לב מזה שנים רבות. כמו כן לנאשם ובני משפחתו בעיות כלכליות קשות, חובות כספיים כבים, והם אף מוכרים בשירותי הרווחה ונעזרים בהם הן בפן המשפחתי ובן בפן הכלכלי.

נוכח המלצת שירות המבחן להפחית בהיקף השל"צ על מנת שלא לגרום למעמסה העלולה להביא לנסיגה במצבו, הכלכלי, הבריאותי והמשפחתי, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון המקל עם הנאשם.

למען הסר ספק יובהר, כי אלמלא נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם במקרה זה, היה עונשו – חמור בהרבה.

6. לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. הנאשם יבצע של"צ, בהיקף של 180 שעות, במסגרת "העמותה למען החבר הוותיק בדרום השרון". שירות המבחן ידווח לבית המשפט בתום מילוי מכסת השעות האמורה.
2. מאסר על תנאי, למשך 7 חודשים, שלא יעבור על כל עבירת אלימות בתוך 3 שנים מהיום.
3. התחייבות להימנע מביצוע העבירה בה הורשע על סך 7,500 ₪, וזאת למשך שנה מהיום.

לא תיחתם ההתחייבות – ייאסר הנאשם למשך 90 ימים.

7. זכות ערעור למחוזי תוך 45 יום.

8. המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ב חשון תשע"ג, 07 נובמבר 2012, במעמד הצדדים.