1. מבוא
2. בפני תביעת שיבוב במסגרתה עותרת התובעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת"), לחייב את הנתבעים, בתשלום סך 236,995 ש"ח בגין תשלומים ששילמה למבוטחה, עקב תאונת דרכים.
3. נתבע 1, מי שנהג ברכב הנתבעים וכנטען אחראי לקרות התאונה, לא התגונן ובהתאם ניתן כנגדו פסק דין.
4. עיקר המחלוקת הינה שאלת אחריותו של נתבע 3, בעליו של רכב הנתבעים ומעסיקו של נתבע 1, ושאלת אחריותה של כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר לטענתה בשל נסיבות התאונה אין הפוליסה מכסה את האירוע נשוא התובענה, בין היתר, בשל אי תקינותו של הרכב המבוטח.
5. העובדות וטענות הצדדים
6. התובעת הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלבנטיים ביטחה אוטובוס ציבורי זעיר, נושא מספר רישוי 78-545-65 (להלן: "אוטובוס התובעת" או "האוטובוס").
7. נתבע 1, מר עופר בובליל, היה המחזיק והמשתמש ברכב הנתבעים – טרקטור, נושא מספר רישוי 52-74-57 (להלן: "הטרקטור"), בעת התאונה כמפורט להלן.
8. נתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת כלל"), הינה חברת ביטוח אשר בזמנים הרלבנטיים לתובענה ביטחה את הטרקטור.
9. נתבע 3, מר עמוס כחלון, היה הבעלים של הטרקטור ומעסיקו של נתבע 1, אשר נהג בטרקטור במסגרת עבודתו אצל נתבע 3.
10. כנטען, בתאריך 30.11.2009, נסע אוטובוס התובעת בדרך ראשית סמוך לנתיבות, כאשר לפתע הגיח הטרקטור מכביש לא סלול בצד הדרך. כנטען, הטרקטור התפרץ לנתיב נסיעת האוטובוס בחוסר זהירות ו/או שלא כדין, ומבלי שנתן לאוטובוס זכות קדימה. כתוצאה מכך, פגע באוטובוס וגרם לו לנזקים כבדים (להלן: "התאונה").
11. כתוצאה מהתאונה ובהתאם לתנאי הפוליסה, נשאה התובעת בתשלום נזק בסך כולל של 236,995 ₪, על בסיס חוות דעת שמאי.
12. התובעת ייחסה את האחריות לתאונה לנתבע 1, בשל רשלנותו ואופן נהיגתו במהירות, תוך אי ציות לתמרורים, תוך הפרת חובות שבדין ובפקודת התעבורה, ועוד. באשר לנתבע 3 נטען כי הוא אחראי באחריות שלוחית לנזקים שנגרמו לתובעת, על ידי נתבע 1.
13. לפיכך טענה התובעת, כי על הנתבעים לפצותה בגין מלוא נזקיה בשל מעשיו/מחדליו/רשלנותו/הפרת חובות חקוקות של נתבע 1.
14. חברת כלל טענה להיעדר כיסוי ביטוחי, בשל היות הטרקטור המבוטח בלתי תקין וזאת בניגוד לתנאי הפוליסה. נטען גם כי המבוטחים ו/או מי מטעמם נמנעו מלמסור לנציגיה נתונים אמתיים ומהותיים אודות מצבו המכני והתחזוקתי של הטרקטור, וכמו כן, הסתירו הימנה מידע בכוונת מרמה; לפיכך, כך נטען, אין הפוליסה מכסה את התאונה.
15. עוד נטען כי בעת התאונה נהג בטרקטור נהג שאינו מורשה על פי תנאי הפוליסה ובניגוד להוראותיה ואף בשל כך אין כיסוי ביטוחי.
16. לגופם של דברים, הכחישה חברת כלל את אופן קרות התאונה וטענה כי בידיה ראיות חסויות הסותרות תיאור זה. לטענתה, במועד התאונה, עת נסע הטרקטור בדרכו, כבה לפתע הטרקטור והתדרדר לכיוון הכביש בו נסע אוטובוס התובעת. האוטובוס נסע מבלי לשים לב לנעשה בכביש ובמהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך ובכך גרם לתאונה.
17. באשר לנזק, טענה כי שמאי התובעת קבע כי שווי שרידי הטרקטור הינו סך 245,784 ₪, סכום אותו יש לקזז מכל סכום אותו דורשת התובעת.
18. נתבע 3 טען כי יש לדחות את התביעה כנגדו על הסף, שכן זו נעדרת בסיס כלשהו לחבותו ו/או אחריותו ו/או אחריות יתר הנתבעים.
19. לגופה של תאונה טען נתבע 3 כי מי שנהג ברכב היה נתבע 1 ועליו האחריות. נתבע 3 אף הכחיש באופן גורף את פרטי התאונה ואת יתר טענות התובעת, לרבות הטענות בענין הנזק ושיעורו, וזאת מבלי שפרט גרסה כלשהי לאופן קרות התאונה בכתב הגנתו.
20. ראיות הצדדים
21. מטעם התובעת הוגש תצהירו של נהג האוטובוס, מר אוכמן מנדל, אשר תאר את אופן קרות התאונה כמתואר בתביעה. עוד טען בתצהירו, כי נהג הטרקטור ציין בפניו לאחר התאונה, כי הבלמים ברכבו לא פעלו כשורה.
22. הוגש אף תצהירו של עובד התובעת, אשר פרט כי התובעת שילמה לחברת אגד ליסינג בע"מ, בעליה של האוטובוס, תגמולי ביטוח על יסוד חוות דעת שמאי, בסך 260,078 ₪. מנגד, קיבלה התובעת סך 20,675 ₪ בגין שרידי האוטובוס ולפיכך וכפוף להוראות הפוליסה, נתבע סכום התביעה לאחר קיזוז שרידים.
23. התובעת תמכה את שיעור הנזק בחוות דעת שמאי מטעם השמאי טולדנו אלי, מתאריך 7.1.2010. כמפורט בחוות הדעת ובין היתר, הואיל וערך הנזק הראשוני לאוטובוס הינו מעל 60%, הוכרז האוטובוס כניזוק נזק באובדן מוחלט.
24. התובעת צרפה ראיות נוספות ובכללן טופס הודעה על התאונה; כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין, בעניינו של נתבע 1. לטענתה, כעולה מראיות אלה, נתבע 1 הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בנהיגה ברשלנות, אי ציות לתמרור (תן זכות קדימה), נהיגה ברשלנות וגרימת תאונת דרכים; צילום חומר תיק המשטרה ובכללו הודעות הנהגים, דו"חות פעולה ותצלומים וכן דו"ח בוחן תנועה, הוגשו אף הם.
25. מטעם חברת כלל הוגש תצהירו של מר ארקדי בנד, מנהל מחלקת שיבוב וכן דו"ח חוקר מטעם מר גיורא קציר.
26. מר בנד תמך בטענות אשר בכתב ההגנה ואף צורפו לתצהירו פוליסת הביטוח ותיק המשטרה. לטענתו ובין היתר, הפוליסה אינה מכסה נזק או אובדן אשר נגרמו כתוצאה מהיות כלי הרכב בלתי תקין. עוד טען כי לאור דו"ח החוקר, הנתבעים לא מסרו גרסה אמתית באשר למצבו של הרכב והעלימו מידע מחברת הביטוח, על מנת לזכות בכיסוי ביטוחי.
27. נתבע 3 הגיש את תצהירו בלבד. בתצהירו הודה כי הינו בעליו של הטרקטור וכי נתבע 1 נהג ברכב בעת התאונה. לטענתו, הטרקטור היה תקין בכל יום עבודה ואף ביום התאונה.
28. נתבע 3 טען כי מעולם לא נמנע ממסירת מידע לגבי מצבו של הטרקטור. לטענתו, הגיע למקום התאונה ולאחר שבוחני התנועה סיימו את מלאכתם, נסע הטרקטור ללא כל בעיה. עוד טען כי על חברת כלל לשאת בעלויות התביעה ולשלם את סכומי התביעה ולא לנסות ולגלגל את האשמה לפתחו, אף אם תוכח תביעת התובעת.
29. בישיבת קדם המשפט המסכם ויתרו ב"כ הנתבעים על חקירת שמאי התובעת ונציגה וביקשו לחקור את הנהג בלבד. נציג התובעת ביקש לחקור את נציג חברת כלל, את נתבע 3 ואת החוקר מטעמה.
30. חרף בקשות ואורכות שהתבקשו על ידי נתבע 3, לא זומן נתבע 1 לעדות.
31. דיון והכרעה
    • הנזק אינו שנוי במחלוקת
32. כאמור, הנתבעים ויתרו על חקירתו של שמאי התובעת והלכה למעשה לא חלקו על גובה הנזק הנתבע.
    • אחריותם של נתבעים 1 ו - 3 לתאונה
33. כמפורט לעיל, כנגד נתבע 1 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ובהתאם חויב במלוא סכום התביעה. יצוין כי בשלב מסוים עתר בבקשה לביטול פסק הדין אך חזר בו בשל הרשעתו בהליך הפלילי שנוהל בקשר עם התאונה. לפיכך, אחריותו לתאונה אינה מוטלת בספק.
34. נתבע 3, מעבידו של נתבע 1 ובעל הטרקטור, לא טען בתצהירו כל טענה באשר לאופן קרות התאונה. הלכה למעשה לא חלק על תיאור התאונה ואחריותו של נתבע 1 לתאונה. יתר על כן, חרף מספר עתירות בענין זה, לא זימן את נתבע 1 לעדות ולא סתר את טענות התובעת לאחריות הנתבעים לאופן קרות התאונה.
35. הלכה למעשה, נתבע 3 לא חלק על אחריותו לתאונה וכל הגנתו התמקדה בטענה כי על חברת כלל לשאת בנזק.
36. יוער כי, התובעת טענה לאחריות שלוחית של נתבע 3 ובענין זה הדין עמה. בענין זה חלות הוראות סעיף 13 לפקודת הנזיקין ואף לאורן ובהיעדר טענה ו/או ראיה אחרת, חב נתבע 3 באחריות שלוחית לנזקי התאונה:

"13. (א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו —

(1) אם הרשה או אישרר את המעשה;

(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;

1. נתבע 3 לא חלק על הוראות אלה. נתבע 3 הודה כי בעת התאונה התקיימו בינו ובין נתבע 1 יחסי עובד ומעביד וכי התאונה ארעה במהלך ביצוע עבודתו של נתבע 1 בשירותיו ובאישורו. כך או כך, חבותו אינה מוטלת בספק אף לאור היותו בעליו של הטרקטור (ראה סעיף 2 לתצהירו וכן חקירתו בעמוד 16 שורות 16-19 לפרוטוקול מיום 7.2.2013).
   • אחריותה של חברת כלל
2. בפוליסת הביטוח שהונפקה על ידי חברת כלל, צוין כי הפוליסה אינה מכסה נזק או חבות שנגרמו עקב היות הרכב בלתי תקין (פרק ו', סעיף 5).
3. סבורני כי במקרה דנן אין מנוס מדחיית התביעה כנגד חברת כלל, באשר הראיות שהוצגו מלמדות כי הטרקטור לא היה תקין והדבר אף היה ידוע לנתבעים ולמצער לנתבע 1. ודוק.
4. בטופס ההודעה אשר הוגש על ידי נתבע 3 לחברת כלל צוין בין היתר כי: "בעת שרכב המבוטח חצה את הצומת השופל נכבה לבד, לא היה ניתן להזיז את ההגה ולא את הבלמים הרכב נתקע..." (טופס ההודעה צורף למוצגי התובעת).
5. דברים דומים העיד נתבע 1 בחקירתו במשטרה (הודעה מתאריך 2.12.2009) שם ציין בנוסף: "...ניסיתי להרים בלם יד אבל הבלם יש (צ"ל: יד) לא תקין..." (עמוד 1 תשובה לשאלה 1; ראה גם עמוד 2, שורות 28-33).
6. נתבע 1 ציין בעדותו במשטרה כי הפעם האחרונה שעבד עם הטרקטור היתה חודש קודם לתאונה וכי הטרקטור אינו עובד באופן יומיומי, שכן "...יש לנו טרקטור חדש שאיתו אנחנו עובדים..." (עמוד 2, שורה 9).
7. נתבע 1 אף העיד כי הטרקטור לא היה ברשות נתבע 3, בעליו, וכי זה חנה אצל אחיו במושב שובה (שורה 39); עוד העיד כי לאחר האירוע נסע עם הטרקטור לאט, בהילוך שני (שורה 49). עדות זו מלמדת כי טענות נתבע 3 באשר למצבו של הטרקטור חסרות בסיס ראייתי באשר הטרקטור לא היה ברשותו וממילא לא הוצגו ראיות סותרות.
8. נתבע 1 אף לא ידע להשיב מדוע בלם היד לא עובד (עמוד 3, שורה 75) ולשאלה מדוע יש חוט תיל לדימום המנוע ולא מתג השיב: "אתה צודק מיליון אחוז" (שורה 77).
9. אף בדו"ח בוחן התנועה שהגיע למקום התאונה, צוין כי במבחן שבוצע, מערכת הבלימה של הטרקטור לא הגיבה והטרקטור נעצר מעצמו. עוד צוין כי מערכת בלם היד היתה מפורקת ולא הגיבה כלל (ראה גם עמוד 4 סעיף 2 לסיכומי חברת כלל).
10. בתצהיר עדות ראשית מטעם נהג התובעת הצהיר נהג התובעת כי נתבע 1 ציין לאחר התאונה כי הבלמים ברכבו לא פעלו כשורה (סעיף 8 לתצהיר). אמנם מאוחר יותר, בחקירתו הנגדית, טען לראשונה כי יכול שנתבע 1 "טעה בפדלים" (עמוד 12 שורה 11 וכן עמוד 14 שורה 18), אך ב"כ חברת כלל התנגד להרחבת חזית, ובצדק.
11. בהמשך עדותו חזר בו נהג התובעת וציין כי אינו זוכר מה אמר נתבע 1 לאחר התאונה (עמוד 14, שורה 20) ואף לא ידע להסביר את הסתירה בין האמור בתצהירו לבין עדותו בבית המשפט (שם, שורה 31).
12. לכך יש להוסיף את העובדה כי נתבע 3 לא זימן את נתבע 1 לעדות ולא טען כל טענה כנגד טענותיו של נתבע 1 במשטרה ו/או כנגד טענותיו של נהג התובעת. כאמור, בתצהירו העיד באופן כללי כי הטרקטור היה במצב תקין (סעיף 3), ללא כל פירוט או בסיס כלשהו.
13. עוד אישר כי הטרקטור לא היה ברשותו, כי לא טיפל בו, לא ידע לאשר מה הם הטיפולים שנעשו לטרקטור ואף אישר כי לאחר התאונה לא התעסק עם הטרקטור ואף לא ידע מה תוקן, שכן שהה בבית חולים (עמודים 17 – 18 לפרוטוקול). נתבע 3 אף אישר כי מי שביצע את הטיפולים לטרקטור היה שותפו, יורם בובליל, אחיו של נתבע 1 ולא ידע להסביר מדוע לא זומן. ברי כי גרסה זו ואי זימונו של נתבע 1, מלמדים על היעדר בסיס ראייתי לגרסת נתבע 3 לגבי תקינות הטרקטור.
14. התובעת טענה בסיכומיה כי לא ניתנה לה ההזדמנות לחקור את נתבע 1 ומשכך שאלת תקינותו של הרכב לא עמדה למבחן; טענה זו טוב היה לו לא היתה נטענת.
15. כאמור, דבר לא מנע מהתובעת ו/או את מנתבע 3 לזמן את נתבע 1 לעדות, לו סבר מי מהם כי סוגיית תקינותו של הרכב מהווה קושי מבחינתם. דא עקא, הן התובעת והן נתבע 3 התעלמו מסוגית תקינות הטרקטור בכתבי הטענות מטעמם והעלו אותה אך בחקירות הנגדיות, לאחר שהבינו כי הדבר יעמוד להם לרועץ: לתובעת - בכך שהתביעה כנגד חברת כלל תידחה ולנתבע 3 – בכך שיוותר ללא כיסוי ביטוחי. לא בכדי התנגד ב"כ חברת כלל להרחבת חזית וטענותיו בענין זה מוצדקות (ראה פרקים א', ב' וה' לסיכומי חברת כלל). ודוק.
16. הן התובעת והן נתבע 3 היו ערים לטענות חברת כלל בכתב ההגנה מטעמה לענין היעדר כיסוי ביטוחי, ולא טענו דבר וחצי דבר לענין זה בכתבי הטענות מטעמם. נתבע 3 אף הגיש את כתב ההגנה מטעמו זמן רב לאחר הגשת כתבי הטענות מטעם יתר הצדדים וכך אף את תצהיר העדות הראשית מטעמו. לפיכך, כל טענות התובעת ונתבע 3 בענין זה, לא רק שהן מהוות הרחבת חזית, אלא שהן אף נעדרות בסיס עובדתי ו/או ראייתי אחר.
17. אמנם, במסגרת חקירתו הנגדית של נציג חברת כלל ניסו ב"כ התובעת וב"כ נתבע 3 להעלות שאלות הנוגעות לאופן עריכת הפוליסה וידיעתו של המבוטח לגביה. דא עקא, בא כוחה של חברת כלל התנגד, פעם אחר פעם, להרחבת חזית ובצדק. כאמור, לתובעת ולנתבע 3 היו הזדמנויות אין ספור לטעון טענות בענין זה, או לתקן את כתבי הטענות מטעמם אך הם לא עשו כן. העלאת טענות בדרך של חקירה נגדית בשלב ההוכחות, בניגוד לכתבי הטענות וכשהצד הנגדי עומד על התנגדותו להרחבת חזית בתוקף, הינה מעט מדי ומאוחר מדי (ראה עמוד 26 לפרוטוקול).
18. התובעת הוסיפה וטענה כי העובדה כי נתבע 1 לא הועמד לדין בעבירה של "רכב לא תקין", שומטת את הבסיס תחת טענות חברת כלל לאי תקינותו של הרכב (כל זאת אף בהתעלם מדו"ח החקירה שצורף על ידי חוקר חברת כלל). אף דין טענה זו להידחות. ודוק.
19. המארג הראייתי דלעיל ובכללו עדותו של נהג התובעת בתצהירו; חקירת נתבע 1 במשטרה; וכן חוסר הידיעה של נתבע 3 לגבי מצבו של הטרקטור – כל אלה תומכים בטענות חברת כלל כי הטרקטור לא היה תקין.
20. לכך יש להוסיף את עדותו של נציג חברת כלל אשר העיד כי: "...אני לא מומחה לרכבים, אני יכול להבין שברכב הזה היו שורה של תקלות לרבות בלם יד, מערכת הבלמים וגם היה שם חוט תיל והבלם עצמו." (עמוד 30, שורה 7).
21. מהראיות שהוצגו עלה אף כי נתבע 3 הודיע לחברת כלל כי מדובר בטרקטור שנת ייצור 1995 אשר במועד התאונה היה כבן 15 שנים. נתבע 1 אישר כי קיים בעסקו של נתבע 3 טרקטור חדש וכי הפעם האחרונה שנעשה שימוש בטרקטור דנן טרם התאונה, היה חודש קודם לכן. אף בכך יש כדי לתמוך בטענות חברת כלל.
22. מבלי לפגוע באמור, סבורני כי אף בדו"ח החוקר יש כדי לתמוך באמור ולבסס את אי תקינותו של הטרקטור.
23. כך, במסגרת דו"ח החוקר הובאו ראיות לפיהן, כחודשיים לאחר התאונה תוקן בלם היד (סעיף 7.4 לדו"ח מתאריך 5.9.2010) וכי עובדות אלה לא הובאו לידיעת חברת כלל. נתון זה, אשר לא נסתר על ידי התובעת ונתבע 3, תומך אף הוא בראיות דלעיל ובהיעדר כיסוי ביטוחי.
24. לכך יש להוסיף תמליל הקלטה שנערכה על ידי החוקר, שם מודה נתבע 1 כי אסור היה "לעלות" עם הטרקטור על הכביש:

"בובליל עופר: היום אם שואלים אותי

גיורא – חוקר: מה?

בובליל עופר: זה כלים שאסור לעלות על הכביש.

גיורא-חוקר: למה?

בובליל עופר: אבל עזוב. את זה אני מעדיף לא לדבר, בעל הבית יעשה לי בלגן."

(דו"ח החוקר, תמליל הקלטה, עמוד 24, משורה 14).

1. סבורני כי בכך עמדה חברת כלל בנטל המוטל עליה והוכיחה את אי תקינותו של הטרקטור בעת התאונה באופן המסיר את הכיסוי הביטוחי.
2. יוער כי, במסגרת סיכומיו ובהיעדר כל ראיה אחרת מטעמו, ניסה נתבע 3 לבסס את הגנתו על דו"ח החוקר מטעם חברת כלל.
3. כאמור סבורני, כי אף ללא הדו"ח עמדה חברת כלל בנטל להוכיח כי הטרקטור לא היה תקין. מכל מקום, במסגרת הסעיפים שצוטטו הושמט, ולא בכדי, המפורט בסעיף 9.9 לדו"ח החוקר, שם צוין: "מאידך – בעניין בלם היד, חרף טענתו של נהג הכלי המדווח בעת האירוע, נמצאה עדות לתיקון בלם היד כחודשיים לאחר התאונה". (ראה דו"ח החוקר מתאריך 5.9.2010 עמוד 14 – סומן נ/1). ממצא זה, עליו סומך נתבע 3 את הגנתו, פועל כנגדו ושומט את הבסיס תחת הגנתו.
4. אף הטענות שהועלו לראשונה בסיכומים לפיהן נתבע 3 פעל כחוק עת ניגש לטסט שנתי, כי הטרקטור עבר טיפולים, הן לפני התאונה והן לאחריה (סעיף 32) וכי פעל ללא דופי, שילם את פוליסת הביטוח שנים רבות, ודאג כי הטרקטור שברשותו יטופל כיאות (סעיף 33 סיפא עמוד 8 לסיכומיו), הינן טענות שלא בא זכרן באף לא אחד מכתבי הטענות מטעמו. כאמור, הנתבע הסתפק בתצהיר קצר ולקוני ובו ציין: "..הטרקטור היה במצב תקין בכל יום עבודה כולל היום בו התרחשה התאונה.." (סעיף 2); וכן: "...ולאחר שבוחני התנועה סיימו מלאכתם הטרקטור נסע בלי כל בעיה למושב" (סעיף 5).
5. ניתן רק לתהות מדוע נמנע נתבע 3 מצירוף ראיות בסיסיות לטענותיו כבעליו של הטרקטור ואף נמנע מזימונו של נתבע 1 אשר החזיק בטרקטור. משפעולות בסיסיות אלה לא נעשו ואף לא צורף דו"ח טיפולים ברכב, אישור על ביצוע טסט ועוד ראיות בבסיס הטענות, לא ניתן לקבל את הטענות בדבר תקינות הטרקטור.
6. לפני סיום יוער, כי לנתבע 3 עמדה אף האפשרות לעתור בבקשות להגשת ראיות נוספות, ממועד קבלת דו"ח החוקר לאחר סיום פרשת התביעה ועד למועד הנדחה בו נחקר המומחה. חרף לוחות הזמנים שנקבעו, בשל עתירת התובעת ונתבע 3, אפשרתי את חקירת החוקר במועד נדחה על מנת לאפשר לתובעת ולנתבע 3 להיערך מבעוד מועד, שכן אלה רצו ללמוד את הדו"ח ולהגיש ראיות לסתור את הנטען בדו"ח. דא עקא, חרף דחיית הדיון והיעתרות לבקשות התובעת ונתבע 3, לא נעשה דבר, לא הוגשו בקשות ולא הובאו ראיות כלשהן לסתור (עמוד 22 לפרוטוקול מיום 7.2.2013).
7. לאור האמור יש לדחות אף את טענות נתבע 3 המתייחסות לחובתו של מבוטח באשר לתקינותו של רכב ומהו הסטנדרט אותו יש להטיל עליו בקשר לכך (סעיפים 34-35). עם כל ההבנה למצבו של הנתבע ולתוצאה המצערת לפיה הוא נותר ללא כיסוי ביטוחי, יש לזכור כי הזדמנויות רבות להגשת ראיות דרושות ורלבנטיות לא נוצלו וכאמור הרחבת החזית לא הותרה.
8. לאור האמור, התביעה כנגד חברת כלל נדחית.
9. סוגיית האשם התורם
10. כאמור, במסגרת תצהירו לא טען נתבע 3 כל טענה באשר לאשם תורם של נהג התובעת ולמעשה וכאמור, הודה באחריותו המוחלטת לתאונה. טענותיו בסיכומיו בענין זה הועלו לראשונה רק בשלב מאוחר זה.
11. התובעת בסיכומיה טענה כי לא הוכח כל אשם תורם מצד נהג התובעת ואילו נתבע 3 טען באופן כללי כי על בית המשפט לקבוע "רשלנות תורמת של כל אחד מן הצדדים". דא עקא, בית המשפט אינו קובע אשם תורם שעה שנתבע 3 כלל לא טען לענין זה וכל טענותיו התמקדו בחבותה של החברה המבטחת. אף אם אתייחס לטענות שהועלו על ידי חברת כלל לענין זה, הרי שבהיעדר גרסה סותרת לגרסת נהג התובעת, סבורני כי לא ניתן לקבוע בהכרח אשם תורם לנהג התובעת.
12. משכך ובהיעדר כל טענה בענין זה לא מצאתי ליחס לנהג התובעת אשם תורם.
13. סיכום
14. לאור האמור, התביעה כנגד חברת כלל נדחית. התובעת תשא בהוצאות ושכ"ט חברת כלל בסך 35,000 ₪.
15. הנני מחייב את נתבע 3 לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 236,995 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בשים לב לכך כי לכל אורך הדרך שיתפה התובעת פעולה עם נתבע 3 והלכה למעשה פעלה לצדו בחזית אחת כנגד חברת כלל, לא מצאתי לחייב את נתבע 3 בהוצאות. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.