בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לתשלום חוב בגין סחורה שסיפק לטענתו למבקשת 1, אשר המבקשים 2 ו-3 הם מנהליה. התביעה כנגד המבקשים 2 ו-3 הוגשה בעילה של הרמת מסך.
2. ביום 11.1.11 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה לפיו כתב התביעה נמסר ביום 31.10.10 לאדם בשם מאיר בן שמעון, שהינו עובד של המבקשים.
3. המבקשים עותרים לביטולו של פסק הדין. המבקשים טוענים כי כתב התביעה לא הומצא לידיהם מעולם וכי נודע להם לראשונה על פסק הדין לאחר קבלת אזהרות מלשכת ההוצאה לפועל ביום 7.3.12. כך, כתובתה הרשומה של המבקשת 1 הוא ברח' אשכולי אהרון 122 בירושלים, בעוד שמאישור המסירה עולה כי כתב התביעה נמסר לידי המבקשת 1 בקפה קפה, רח' סנטר 1 בירושלים. כך גם על אישור המסירה מתנוססת חתימה שאינה מוכרת למבקשים. בנסיבות אלה, הרי שההמצאה אינה עומדת בהוראת התקנות.
4. כך גם ההמצאה לידי המבקשים 2 ו-3 בוצעה לידי מר מאיר בן שמעון בבית הקפה "קפה קפה", ואולם במועד המסירה ביום 31.10.10 לא היו המבקשים מפעילים של בית הקפה ולא שהו במקום, והאדם לו נמסרו מסמכי התביעה אינו מוכר למבקשים.
5. עוד טוענים המבקשים, כי סיכויי הגנתם גבוהים. כך, התביעה נגד המבקשים 2 ו-3 הוגשה בעילה של הרמת מסך, כאשר לא הורם הנטל הראשוני להוכחת התקיימותן של העילות להרמת מסך. כןד טוענים המבקשים, כי במהלך תקופה בה סיפק המבקש סחורה למבקשת 1, התגלו חריגות במשקל הסחורה שהתקבלה בפועל אצל המבקשת לעומת הכמות שצוינה בתעודת המשלוח וכן בין שיעור התמורה שהוסכם עליה לבין זו שנדרשה בפועל. לפיכך, דרשה הצבקשת מהמשיב החזר כספי ובסופו של יום החליטה להפסיק את ההתקשרות עם המשיב. המבקשת מוסיפה וטוענת כי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה לא נחתמו על ידיה והמוצרים הנזכרים בהם לא סופקו על ידי המשיב למבקשת. המבקשת טוענת כי עמדה בכל התשלומים למשיב בגין הסחורה שסופקה לידיה.
6. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי במועד ההמצאה ניהלו המבקשים 2 ו-3 את בית הקפה ועל כן ידעו על הגשת התביעה נגדם. אשר למבקשת 1, הרי שהמשיב שלח את כתב התביעה למשרדה הרשום ברח' אשכולי 22 בירושלים, אך זה חזר מסיבה "לא ידוע". כך גם נסיונות לשלוח את כתב התביעה לכתובת המבקש 2 לא צלחו מסיבה "עזב". ואכן, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אותרה כתובתם של המבקשים אשר שונה מהכתובת המופיעה בנסח החברה. לאחר שנסיונות המצאת כתב התביעה למשרדה הרשום של המבקשת לא צלחו, נמסר ביום 12.5.10 כתב התביעה לידי המבקשת 1 במשרדיה המצויים בסנטר 1 בירושלים. מדובר בהמצאה שנעשתה במשרד התאגיד ועל כן הינה בגדר המצאה כדין. המבקשת מודה כי עד ליום 29.8.10 הפעילה בית קפה בסנטר 1 בירושלים ועל כן הומצא לה כתב התביעה כדין.
7. המשיב מוסיף וטוען כי סיפק למבקשים סחורה אשר המבקשת עשתה בה שימוש ומעולם לא השיבה את הסחורה או חלקה על החשבוניות.
8. בתשובה טוענים המבקשים, כי כתב התביעה המתוקן אשר נמסר ביום 31.10.10 לאדם בשם מאיר בן שמעון, לא נמסר למבקשים ועל כן המבקשים לא ידעו על קיומה של התביעה נגדם.
9. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
10. מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקשים. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).
11. בעניינו יש להבחין בין ההמצאה לידי המבקשת 1 לבין ההמצאה לידי המבקשים 2 ו-3. אשר למבקשת 1, הרי שהמסמכים שצורפו לתגובת המשיב עולה כי כתב התביעה נמסר לידי המבקשת 1 עוד ביום 12.5.10 במשרדה של המבקשת 1 בבית הקפה אותו ניהלה באותה תקופה בסנטר 1 בירושלים ועל כן בהתאם לתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המדובר בהמצאה כדין.
12. שונה הדין לגבי המבקשים 2 ו-3, להם הומצא כתב התביעה המתוקן אליו צורפו כנתבעים, באמצעות אדם בשם מר מאיר שמעון בבית הקפה, בתקופה בה טוענים המבקשים כי לא ניהלו את בית הקפה. בנסיבות אלה, כאשר לא הוכח כי המבקשים 2 ו-3 קיבלו את כתב התביעה לידיהם, הרי שאין מדובר בהמצאה כדין ויש לבטל את פסק הדין, ככל שהוא נוגע אליהם, מחובת הצדק.
13. נותר לדון בשאלה האם לגבי המבקשת 1 יש מקום לביטולו של פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).
14. לאור טענות המבקשת כי לא קיבלה את הסחורה המפורטת בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה וכן לנוכח טענתה כי היא זכאית להחזרים כספיים מהמשיב, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתה של המבקשת 1 קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. בנסיבות אלה יש ליתן למבקשת 1 את יומה בבית המשפט, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד.
15. לאור האמור, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשים 2 ו-3 מחובת הצדק. אשר למבקשת 1, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה משיקולי בית המשפט, תוך חיוב המבקשת 1 בהוצאות, בשל מחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד, בסכום של 2,500 ₪.
16. המבקשת 1 תפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום וכן תגיש כתב הגנה בתוך אותו מועד. המבקשים 2 ו-3 יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום. מובהר, כי ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
17. לאחר שיוגשו כתבי הגנה, יועבר התיק להקצאה.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.