<#2#>

נוכחים: מטעם התובע: עו"ד יוסף אלברק

מטעם הנתבעים: עו"ד צחי בן עיון

מטעם צד ג': עו"ד אסנת שחם

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

גב' לאה אבן, מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/20.

חקירה נגדית לעו"ד בן עיון:

ש: האם את חברת ועד?

ת: לא.

ש: את יודעת לתאר לבית המשפט מה חנן ויובל מבצעים בשטח?

ת: אני יודעת שיש מטע זיתים ופירות ודברים כאלה.

ש: בתצהירך לא התייחסת לכך שחנן ויובל מנהלים שם בחודשי הקיץ עסק. את יכולה להגיד למה?

ת: אני חתמתי על תצהיר בו בצורה ברורה כתוב לגביי השטח בלבד שהוא ניתן לחנן עבור חלק חקלאי כמו כולם. מעבר לזה, לא מעניין אותי דבר.

ש: את גרה במושב?

ת: כן.

ש: את חברה של חנן ויובל?

ת: כן.

ש: האם יש להם צימרים בנחלה, איפה שהם גרים?

ת: לא. עד כמה שידוע לי. אבל זה לא קשור לתצהירי. אני באתי להצהיר שאני יודעת שהוא קיבל את השטח.

ש: האם את יודעת שחנן ויובל, המנהל אומר כי הם מנהלים במקום, בשטח שאת טוענת שנמסר להם, עסק של מזנון?

ת: אני יודעת שזה עלה במושב שיש שם בין משפחת אלימלך ליקי שמעוני בגלל השער. יקי שמעוני מנהל מזנון והם בחודשי הקיץ לא יודעת, לא ירדתי לשם בקיץ, אני לא יודעת מה קורה שם. אני יודעת שיורדים לשם אנשים אבל לא ראיתי בעיניים שלי. אני לפני קצת יותר משנה איבדתי את בעלי ואני לא יוצאת מהבית, אני לא יודעת מה קורה בתקופה האחרונה. אני יודעת שיש בעיות וויכוחים אבל לא ירדתי לשטח ולא יודעת מה קורה.

ש: לפני שנתיים, האם את יודעת שיובל וחנן מלבד לגדל עצים, גם מכרו במזנון נייד לעוברים ושבים במקום.

ת: אני לא ראיתי.

ש: השער המזרחי שאת מתייחסת אליו, איפה הוא ממוקם?

ת: אני יודעת שיש לגביו בעיות, הוא ממוקם ליד הבית של יקי שמעוני. הוא סגור ברוב שעות היום, אבל זה רק בשנה שנתיים האחרונות, אבל כל החיים שלי אני לא מכירה את השער סגור. בחיים הוא לא היה סגור.

ש: של מי השער?

ת: המושב שם אותו.

ש: את לא מכירה את השטח של חנן ויובל

ת: אני יודעת איפה הוא ממוקם. אני לא הייתי שם הרבה זמן אבל יודעת איפה הוא נמצא

ש: גם בכניסה של חנן ויובל, יש שער?

ת: לא. המושב לא שם שם שער.

ש: חנן ויובל הקימו שם שער?

ת: לא משהו שאני ראיתי, אני יכולה להסתובב ברגל. עד כמה שאני יודעת וזוכרת לא ראיתי שם שער.

ש: אני אומר לך שיובל וחנן התקינו שער שלא פתוח לכל הציבור, בכניסה לשטח שלהם. האם את מסכימה איתי על זה?

ת: למה שאסכים איתך? תראה לי את התמונה או נייר. חוץ מזה, יכול להיות שיש שם, אני לא יודעת, מאיפה לי לדעת? יש לי מספיק דאגות שלי.

ש: את מכירה את הכניסה של המושב? יש שם שלט של הפינה של יובל. ראית אותו?

ת: אין שם שלט.

ש: את מכירה את הפינה של יובל?

ת: כן אבל אין שם שלט.

ש: איפה נמצאת הפינה של יובל?

ת: לא יודעת איפה הוא שם את הפינה שלו, אני באתי למשהו מסוים פה. אתה שואל אותי על דברים שאני לא יודעת.

ש: מציג לך תמונה שמצורפת לתצהיר של דבורה נפתלי מיום 22/04/12. מציג את נספח ט' לתצהיר ואומר כי השער הזה גם למעלה וגם למטה בתמונה, זה השער שהוא בכניסה לשטח שמחזיקים בו חנן ויובל. את מכירה את השער?

ת: זה לא ברור בכלל. אני לא יכולה לעזור לך בזה.

ש: מציג לך עוד תמונה בנספח ט', תמונה 1 מתוך 3, באמצע התמונה יש שלט של אי כניסת כלבים. מזהה את המקום?

ת: אני לא הייתי שם הרבה זמן ואני לא יודעת, לא רוצה להגיד דברים סתם. יכול להיות שיש ויכול להיות שאין.

חקירה נגדית לעו"ד שחם:

ש: ציינת שאת יודעת שהאגודה נתנה לחנן את השטח. את יודעת מה גודל השטח?

ת: אני יכולה להגיד בקושי את גודל ביתי. אני יודעת שזה שטח גדול. אני לא יודעת גם מתי נתנו לו את זה.

ש: ב74 זה היה אצלו?

ת: כשבאתי למושב היה מזבלה ענקית שם וזרקו פגרי עופות. אני יודעת איפה זה נמצא אבל לא יודעת מה הגודל.

ש: את יודעת באילו תנאים קיבל את השטח? עם הסכם או בלי?

ת: אני לא יודעת. אני יודעת שהוא קיבל את השטח הזה כי לקחו לו שטח אחר שהיה בידיו. אני לא יודעת כמה לקחו לו, לא יודעת מספרים.

ש: את לא יודעת איזה שטח וכמה נתנו לו ובאילו תנאים?

ת: אני לא יודעת באילו תנאים אלא רק את המיקום. תקחי אותי לשם אני אראה לך איפה המיקום.

מר אלי לבנה, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/21.

חקירה נגדית לעו"ד בן עיון:

ש: אתה חקלאי?

ת: עכשיו כן.

ש: יש לך מטעים בקרבת המקום של חנן?

ת: לא.

ש: האם אתה מכיר את המקום של חנן?

ת: כן.

ש: האם אתה יודע מה הוא עושה שם?

ת: עכשיו? יש שם נטיעות חקלאיות כמו כל עמק הבניאס.

ש: בחודשי הקיץ אתה יודע מה הוא מנהל שם?

ת: לא.

ש: אפנה לסעיף 4 בתצהירך.

ת: מה הבעיה עם זה?

ש: איך אתה יודע את זה?

ת: זה סיפור ישן. קודם שאלת אם אני יודע מה יש שם היום.

ש: אתה מכיר את המקום באופן אישי?

ת: כן. אבל מה שאתה מדבר זה סיפור ישן מלפני כמה שנים, הוא קיבל את השטח.

ש: מתי לאחרונה עברת שם?

ת: מזמן, באמת מזמן. מספר חודשים.

ש: זה היה בקיץ ?

ת: לאו דווקא, אני יורד לשם לעתים רחוקות.

ש: תאשר לי שחנן ויובל מנהלים במקום בחודשי הקיץ עסק לממכר שתיה קלה, גלידות במבנה שהוא נייד.

ת: איך אני יכול לאשר את זה? אני לא מס הכנסה. הדרך שאני עובר בה, אי אפשר לראות מה קורה שם.

ש: האם אתה מכיר את הסכסוך בין חנן ויובל לבין יקי שמעוני?

ת: מכיר רק משמועות.

ש: האם אתה מכיר את השער המזרחי של המושב?

ת: כן.

ש: האם השער סמוך לבית של יקי?

ת: כן, סמוך זה עניין יחסי.

ש: האם השער המזרחי פתוח בכל שעות היממה?

ת: לא.

ש: איך פותחים אותו?

ת: שלט.

ש: למי יש שלט?

ת: לחברי המושב. יש גם אפשרות בטלפון. אתה מחייג מספר והשער נפתח.

ש: כחקלאי, כמה פעמים ביום אתה צריך להגיע למטע שלך?

ת: איזה מטע?

ש: למשל לשל חנן.

ת: אני צריך להגיע למטע של חנן?

ש: אנסח מחדש. נניח שיש לחנן ויובל בקרקע שאנו כאן מדברים עליה, רק גידולים חקלאיים. כמה פעמים ביום צריכים להגיע למקום הזה?

ת: למטע שלו למשל, יש שם זיתים, ולזיתים באים מעט מאד, אולי פעם בשבוע. לא צריך יותר אלא אם יש עבודות נלוות.

ש: אז אם משתמשים בשער המזרחי פעם בשבוע, זה מספיק לצורך גידול זיתים.

ת: זה מאד תלוי באיזה אינטנסיביות הוא מתחזק את השטח. אם יש טפטוף אז צריך לבוא הרבה כי יש הרבה נזקים.

ש: כמה אתה מעריך שצריך לבוא כשיש טפטוף?

ת: אולי פעם ביומיים.

ש: לפי מה שאתה יודע, חנן ויובל מעוניינים שהשער המזרחי יהיה פתוח כל שעות היממה?

ת: אני לא יודע במה הם מעוניינים.

ש: האם אתה יודע שיש שער בכניסה לשטח של חנן ויובל?

ת: כל מי שיש לו מטעים בעמק הבניאס יש לו שערים, זה לא ייחודי לחנן.

ש: האם אתה מכיר את השער בכניסה לשטח של חנן ויובל?

ת: ככה. מדי פעם שעברתי שם.

ש: מציג לך תמונה של השער (נספח ט' לתצהיר דבורה נפתלי, התמונה התחתונה). זה השער?

ת: שער יפה. אני חושב שזה השער.

ש: מפנה לתמונה נוספת, התמונה העליונה איפה שיש שלט עם כלב.

ת: אני לא מכיר את השלט. את השער כן. אני חולף ליד השער במרחק די גדול ממנו, אני לא יכול להבחין בפרטים. זה השער של חנן.

ש: ואם אני רוצה להכנס למקום אני יכול להכנס או שצריך אישור שלו?

ת: אפשר מכיוונים אחרים.

ש: אם אני רוצה להכנס מהמקום של השער והשער סגור, ממי אני מקבל רשות על מנת להכנס?

ת: לא יודע.

ש: אתה לא חושב שצריך לקבל רשות?

ת: אני מניח שמבעל השטח, אולי לא. אני לא בטוח.

ש: הכניסה לשטח של חנן ויובל, זה דרך השער הזה. אתה מאשר זאת שזו הכניסה היחידה שאפשר להכנס עם כלי רכב וטרקטור?

ת: אני אף פעם לא נכנסתי לשם עם טרקטור. מבחינת הגודל אתה מתכוון?

ש: מבחינת כלי רכב. כשאני רוצה להכנס לשטח של חנן ויובל, האם אני יכול להכנס כאשר השער סגור?

ת: אי אפשר להכנס לשום מקום שהשער בו סגור. אם הוא פתוח אפשר להכנס.

ש: אתה מכיר את השטח?

ת: אמרתי שאני מכיר לא מה שקורה שם עכשיו אלא בתקופות קודמות שכל עמק הבניאס היה פתוח והיה של שאר יישוב.

ש: כשאתה אומר שעמק הבניאס היה פתוח לא היה את השער של חנן ויובל?

ת: לא היה כלום, היה מזבלה.

ש: כמי שמכיר את השטח, כדי להכנס למקום של חנן ויובל, היום, תסכים שזה המקום היחיד שממנו ניתן להכנס באמצעות כלי רכב ממונע.

ת: כן.

חקירה נגדית לעו"ד שחם:

ש: אתה מציין בתצהירך כי אתה יודע שחנן קיבל את השטח כפיצוי על קרקע שנלקחה. אתה יודע כמה שטח נלקח ממנו?

ת: לא אבל אני מניח שזה קשור ליחידה החקלאית שניתנה לכל אחד. חלקה ב' אני יודע שלא הייתה לו.

ש: אם חלקה א' שלו היא 16 דונם, כמה חלקה ב' צריכה להיות?

ת: בזמנו היחידה הייתה 30 דונם. כלומר, 15 דונם.

ש: אתה יודע באילו תנאים הוא קיבל את השטח?

ת: הוא קיבל מהאגודה את השטח.

ש: באילו תנאים?

ת: הוא קיבל את השטח כפיצוי על חלקה שנלקחה ממנו.

ש: מציגה לך הסכם. אתה מכיר את ההסכם הזה?

ת: (מעיין בהסכם) – לא מכיר את ההסכם, פעם ראשונה שאני רואה אותו. לא הייתי חבר באגודה.

ש: היית חבר ועד באיזשהי תקופה?

ת: לא, הייתי חבר ועדת ביקורת.

ש: האם התקבלו אישורי הרשויות לפעילות של יובל וחנן בשטח?

ת: אילו רשויות?

ש: רשות התכנון והבניה, למשל.

ת: אם הוא קיבל את השטח הוא יכול לעשות שם מה שהוא רוצה. כלומר, הוא לא יכול להקים בית מלון אבל יכול להקים מטעים.

ש: אתה ציינת שלכל החברים במטעים יש שערים.

ת: לרוב המטעים יש שערים, לרובם.

ש: למי מהחברים יש שער ברזל מהסוג שיש ליובל בחלקות ב'?

ת: לא יודע, אני צריך לחשוב.

ש: אתה לא מכיר שער ברזל מהסוג שיש לאלימלך בחלקה ב'.

ת: אני לא ראיתי כזה.

ש: למיטב ידיעתך, לכמה מהחברים יש בשטחי חלקות ב' פעילות תיירותית, סככות צל וכו'?

ת: יש לנו חבר בשם שמעון סופר שיש לו חוות סוסים. זה ממש בתוך עמק הבניאס. יש שם חווה עם קמפינג ממש על שפת המים.

ש: יש עוד בחלקות ב'?

ת: אני מנסה לחשוב.

ש: כמה שטח האגודה נתנה לאלימלך בבניאס?

ת: אני לא יכול להגיד בדיוק, אני יודע שזו הייתה השלמה לחלקה ב' שנלקחה ממנו, בטח הוא לא קיבל יותר מאחרים.

ש: אמרת קודם שזה 14-15 דונם, להערכתך.

ת: פחות או יותר.

ש: אתה יודע כמה שטח הוא מחזיק היום בפועל?

ת: לא.

חקירה חוזרת: אין.

מר רפאל שושן, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/22.

חקירה נגדית לעו"ד בן עיון:

ש: האם אתה חבר ועד אגודה?

ת: לא. אני חבר אגודה.

ש: האם אתה מכיר את שער הכניסה לשטח של חנן ויובל?

ת: אכן מכיר אותו והמלצתי לבנותו.

ש: מדוע המלצת כך?

ת: זה סיפור ארוך. השטח הזה היה מזבלה נוראית, כפי שכתוב בתצהיר. כל יישובי הסביבה זרקו שם פסולת כולל הדרוזים שבנו את המדרשה שלהם. המצב הדרדר כאשר חומר לא רצוי הגיע לשטח זה, כל מסוממי המרכז והמצב החל להתדרדר כאשר הצעירים של היישוב נתפסו לזה. לא הצלחנו לשקם אחד, את היתר כן. אני פניתי לכמה חברים בכפר כשהייתי בועדת קרקעות ורצינו לטפל באיזור הזה. לאחר שכולם סירבו, חוץ מחנן, הוא התנדב לעשות זאת והוא היה רצוי כי הכפר לקח ממנו ללא פיצוי איזה 15-17 דונם אדמה ורצינו לתת לו פיצוי מה גם שהוא היחיד שהסכים לטפל בשטח הזה. לאחר מכן, למרות שהוא ניקה את השטח, היו כניסות של אנשים לא רצויים. הואדי הישן של הבניאס עובר שם ואז זה מקום מסתור מצוין. יש אנשים שהתאספו שם, צעירים במיוחד, עם סמים קשים, אני ביקשתי מחנן לעשות גדר כי אם יש גדר אז כמובן שצריך שער. מי שחתום על הענקת השטח לחנן זה אני כועדת קרקעות.

ש: אז אתה מאשר שמי שבנה את השער זה יובל וחנן?

ת: אם יש גדר, חייב שער.

ש: אז אתה מאשר?

ת: כן.

ש: תאשר שמי ששולט בשער זה באופן בלעדי זה יובל וחנן.

ת: אני מניח שכן, זה הגיוני. הוא יישר את כל השטח על חשבונו, עם באגרים ובולדוזרים.

ש: מציג לך את תמונות השער. אתה מזהה את השער בתמונה העליונה?

ת: כן.

ש: אתה מזהה את השער בתמונה התחתונה?

ת: זה אותו דבר.

ש: כדי לתת קרקע לחנן, תסכים איתי שצריך להיות מוסמך לזה.

ת: נכון.

ש: מאיזה כוח היה לך לתת את הקרקע?

ת: יו"ר ועדת הקרקעות בשנת 2001.

ש: אתה מכיר את המשבצת של שאר יישוב?

ת: בהחלט.

ש: האם לפי ידיעתך, שטח זה נמצא בבעלות מנהל מקרקעי ישראל?

ת: כל השטחים בבעלות המנהל.

ש: האם קיבלת את אישור מנהל מקרקעי ישראל להעביר את הקרקע לחנן?

ת: ברגע שזה שייך למשבצת שלנו, הועד ריבוני להעביר למי שהוא רוצה.

ש: תסכים איתי שבמידה ושטח זה לא נמצא בתוך המשבצת, אסור לך בתור ועד להתעסק בשטח הזה.

ת: נכון אבל היה ברור שזה בתוך המשבצת.

ש: אני אומר לך שהמנהל טוען כבעל הקרקע, שהשטח הזה לא נמצא בתוך משבצת היישוב של שאר יישוב וגם יש דין ודברים על כך בין המנהל לבין האגודה. מה תגיד?

ת: מעניין כי במשך עשרות שנים, כשזה היה מטונף, אף אחד לא התערב, עד שאנחנו התלבשנו על זה בגלל סכנה לצעירינו, ודבר שני, שאתם לא יודעים, זה שהמועצה האיזורית הגליל העליון רצתה לרדת למטה ולעשות מזה פארק, הרעש שלנו והכסף שלהם. מנענו את זה.

ש: אמרת שאף אחד לא עשה עם זה שום דבר.

ת: חוץ מלזרוק פסולת.

ש: מי זרק פסולת?

ת: כל היישובים באיזור, קבלנים מקריית שמונה גם.

ש: אז עד אותם רגעים שחנן נכנס לשטח, המקום הזה לא היה שייך לאגודה.

ת: זה היה בתוך המשבצת של האגודה שנים ובזכות זה ירדתי למטה ועצרתי קבלנים רבים שזרקו פסולת.

ש: אתה אומר שהיה. היום הוא בתוך המשבצת?

ת: אם זה היה משבצת, זה נשאר במשבצת.

ש: אתה מסכים איתי שאם התברר שמה שאמרת לא נכון, אז לא הייתה לך סמכות לתת לחנן את השטח.

ת: לא הייתה אז סמכות לשום דבר. אם יודיעו לי שהמנהל רוצה את הבית שלי, יעיפו אותי משם. זה החוק.

ש: תסכים איתי שאם המנהל מבקש מחנן לפנות את המקום במידה וזה לא בתחום המשבצת, המנהל מוסמך לזה?

ב"כ הנתבע: אני מתנגד.

ת: אם זה היה בתוך המשבצת זה נשאר בתוכה. אף אחד לא אמר לנו שזה לא שייך למשבצת. הפקח של מנהל מקרקעי ישראל, ירד איתנו לשטח, אמר לנו שאנחנו יכולים להכשיר את זה. הוא בינתיים נפטר.

ש: במה עוסקים חנן ויובל בחודשי הקיץ במקום?

ת: ההנחיה שלנו הייתה שמקום יהיה נקי ולא רק נקי מהזבלה אלא מחומר אנושי לא רצוי שבא מהמרכז. רצינו לבלום את זה. הצלחנו, אני יכול להגיד.

ש: חוזר על השאלה.

ת: אני מבין שהם שתלו שם עצי זית.

ש: ידוע לך על פעילות עסק שהם מנהלים שם "הפינה של יובל"?

ת: יובל הקים בוטקה נייד, על גלגלים, אני מניח שכל מיני מטיילים, הוא מוכר להם משקאות, אם זה נכון, אני אף פעם לא שאלתי את יובל על זה.

ש: דרך הגישה למקום של חנן ויובל היא רק דרך השער?

ת: כמה שידוע לי, כן.

ש: אם חנן ויובל לא יסכימו כי מישהו יכנס למקום אז הוא לא יכנס למקום.

ת: לאחר כל ההשקעה האדירה שהם עשו א שמישהו אחר יבוא ויהנה מהשטח? אני לא מרשה לאף אחד להכנס לשטח שלי. כשמקורות רצו להעיף אותי כדי לבנות בשטח שלי, התנגדתי. רק לאחר שקיבלתי פיצוי הסכמתי.

ש: בחודשי הקיץ ישנים אנשים במקום של חנן ויובל.

ת: לא הייתי שם.

ש: חנן ויובל בחודשי הקיץ מאפשרים כניסה של כלי רכב דרך השער שלהם.

ת: לא יודע, אני יודע שהם יורדים מהשער הראשי שלנו למטה ומתפזרים לכל מני כיוונים ומה שהם עושים אח"כ אני לא יודע.

ש: האם אתה חקלאי?

ת: כן.

ש: האם אתה מכיר את המחלוקת שבין יקי לבין חנן?

ת: כן, אני מדבר עם שניהם.

ש: מה הייתה המחלוקת?

ת: אני לא יודע, לכל אחד מהם יש גרסה נוגדת.

ש: האם אתה מכיר את השער המזרחי?

ת: כן.

ש: האם השער המזרחי הוא השער של היישוב.

ת: כן.

ש: השער המזרחי הוא לא השער בכניסה לשטח של חנן ויובל.

ת: השער המזרחי נעשה בשביל למנוע גניבות. הוא בתוך כל שטח האדמות החקלאיות שלנו, מי שעובר את השער המזרחי יכול לגנוב לנו מה שהוא רוצה, אגסים, תפוזים, אבוקדו וכו'.

ש: אז לכל אחד מהחברים יש שלט לשער?

ת: לא. אלה שיש להם אדמות למטה יש להם שלט.

ש: לחנן ויובל יש שלט?

ת: כן. יש להם זיתים שם.

ש: השער המזרחי זה לא אותו שער כמו שער הכניסה לשטח של חנן ויובל.

ת: זה לא קשור אחד לשני.

ש: האם האגודה הסכימה שחנן ויובל יעשו במקום מקום למכירת משקאות ועסק בחודשי הקיץ?

ת: אנחנו נתנו הנחיה כי המקום יהיה נקי, גם מזבל וגם מחומר אנושי לא רצוי. לא אמרנו מה צריך לעשות חוץ מנטיעת זיתים וזה מה שהם עשו.

ש: מציג לך הסכם. זה ההסכם שאתה מדבר עליו, מיום 26/04/98?

ת: כן.

ש: מפנה אותך לסעיף 4 בהסכם. הפעלה של איזה מקום?

ת: של אותו מקום שהיה מזבלה. זה ברור. הוא מתכוון למצב הגיאוגרפי של זה.

ש: האגודה לא אישרה לחנן לנהל עסק במקום הזה?

ת: לא היה שום דבר בעד או נגד.

ש: האם נדון הנושא הזה של העסק?

ת: לא.

חקירה נגדית לעו"ד שחם:

ש: ציינת שהמלצת להקים את הגדר והשער. האם ההמלצה היא דווקא לסוג השער שחנן בנה, מברזל?

ת: זו שאלה משנית, אמרנו גדר. נקודה. אם יש גדר צריך להיות שער, לא אמרנו איזה סוג.

ש: יש מטעים רבים שמגודרים ויש שערים. לכמה מטעים יש שערים כמו לחנן, שערים מברזל יצוק?

ת: מבחינה כלכלית יהיה מטומטם כי כל מי שיש לו 50-60 דונם לעשות גדר כזה, כי הרווח מהחקלאות לא יכסה את זה. לו יש שטח קטן והוא עשה את זה.

ש: חוזרת על השאלה.

ת: לאף אחד מהחברים אין שער כזה. אין כדאיות כלכלית.

ב"כ הנתבע: אין טענה כי השער לא ראוי וכי צריך להיות שער אחר. מתנגד לשינוי חזית.

עו"ד שחם: אין פה שינוי חזית. אנו שומעים מהעד כי השער הוא לא על דעת האגודה. ביקשו פיצוי על ההשקעות.

ש: בהסכם שהוצג לך, חנן היה אמור להביא מודד מוסמך לציין את השטח. ראית את המפה?

ת: אני כבר לא בעניינים. ב98 עוד לא היה תשריט

ש: האם אתה עד היום ראית תשריט שחנן הגיש בקשר לשטח?

ת: לא.

ש: כמה שטח האגודה נתנה לחנן?

ת: אני מניח בסביבות 17-18 דונם, ואני חוזר כי יש את הואדי הישן של הבניאס ששינה את המסלול שלו וקשה לחשב את השטח.

ש: כמה שטח חנן מחזיק בפועל?

ת: אין לי מושג, אני לא בעניינים הרבה זמן.

ש: ציינת שהאגודה נתנה לו שטחים בתוך המשבצת. האם נתנה לו בשמורת הטבע?

ת: לא. שמורת הטבע נמצאת מול השטח שלי ולא נכנסנו לשם.

ש: כמה שטח האגודה לקחה לו בזמנו? בחלקה ב'.

ת: בסביבות 15-17 דונם.

ש: כמה שטח יש לכל חבר?

ת: יש כאלה שעזבו את החקלאות. עכשיו אמור להיות 45.

ש: ב1998, כמה אמור היה להיות לכל חבר?

ת: (חושב) – סביבות ה30 דונם.

ש: חלקה א' היא 16 דונם אז כמה מגיע לו בחלקה ב'?

ת: 14 דונם. מעבר ל14-15 דונם אין מה לעשות, הכל עצים.

ש: בהסכם כתוב שהוא צריך לקבל אישורים. ראית אישור שהוגש לך לגבי השטח?

ת: לא הוגש לי דבר, אני מזמן מחוץ לעניינים.

ש: על סמך מה אתה אומר שלכל חבר מגיע 45 דונם?

ת: על סמך המכסה שלנו, שכשמחלקים את זה ב69-70 משקים, אז זה מה שיוצא בערך. בדיוק אני לא יודע.

ש: המנהל אומר שהמכסה היא 30 דונם לנחלה.

ת: לי יש מידע אחר.

ש: על מה הוא מבוסס?

ת: על מה שאסיפת חברים החליטה להביא לידיעת המנהל.

ש: אסופת חברים קובעת את תקן הנחלה?

ת: אסיפת חברים נותנת אישור לועד להמשיך הליכים מול המנהל.

ש: ההליך הסתיים?

ת: לא יודע.

ש: אז לפי מה אתה קובע שיש מכסה של 45?

ת: באסיפת חברים החלטנו כי ניתן לחלק 45 דונם לכל אחד כדי שלא ישארו חלקים ריקים, כי הם קוראים לאחרים לבוא.

ש: אז ועד האגודה פועל להגדלת תקן הנחלה?

ת: כן.

ש: ברור לך שזה לא נקבע חד צדדית על ידי האסיפה או האגודה?

ת: האסיפה נתנה אישור להמשיך בהליכים מול המנהל. אנחנו לא קובעים שום דבר.

ש: ידוע לך שהמנהל מסרב לאשר זאת?

ת: אין לי מושג כבר 13 שנים.

ש: כלומר, זו משאלת לב של החברים.

ת: האדמה קיימת ומעובדת.

ש: המנהל לא אישר תקן נחלה של 45, הוא מסרב לאשר. עומד על כך שיש אישור ל45 דונם?

ת: יש אישור דה פקטו. אנחנו מעבדים את האדמות ומחכים לאישור.

ש: כשמדובר בהגדלת תקן נחלה, מדובר בשטחים חקלאיים.

ת: נכון.

ש: למה מיועדים השטחים הקלאיים?

ת: לחקלאות.

ש: סככות צל לקמפינג זה שימוש חקלאי?

ת: כן ולא. אצלי יש סככת צל בשביל הפועלים שבאים לעבוד.

ש: סככת צל לקמפינג, שימוש חקלאי?

ת: לא.

ש: בוטקה למכור שתיה ומזון וגלידות לתיירים, זה שימוש חקלאי?

ת: לא.

חקירה חוזרת: אין.

הנתבע, חנן אלימלך, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/23.

-לאחר הפסקה-

ב"כ הנתבע: אבקש לשאול את הנתבע שאלה בקשר למפה.

ש: אני מחזיק תשריט ובו מצויינים 5 אוהלים. יש לך בשטח אוהלים?

ת: אין לי ולא היו מעולם אוהלים. יש רק רשתות צל וגם הן לא כל הזמן שם.

ש: יש פה חושה.

ת: אין.

ש: יש שירותים ניידים?

ת: יש, אבל לא קבוע. הם על גלגלים.

חקירה נגדית לעו"ד בן עיון:

ש: למה יובל לא בא להעיד בבית המשפט?

ת: אף אחד לא ביקש ממנו. אם היו מבקשים אין בעיה. הקטע שאני בעל הקרקע ואני נושא באחריות הקרקע. הוא יש לו קרון רוכלות שהוא נוסע ובזמנו ביקשנו ואתה יכול להסתכל, ב2009, מהועדה לבניין ערים, והם באו לשטח והם אמרו שאין מניעה שהוא יכנס עם הקרון שלו לשטח שלי. אני לא מבין למה צריך אותו.

ש: מה גודל השטח שאתה מחזיק?

ת: על פי המדידה שלי זה בערך 17 או 16 דונם.

ש: בחודשי הקיץ מה אתה עושה במקום?

ת: עד עכשיו הייתי נהג אוטובוס. בד"כ אני לא עושה שם כלום אלא עוסק בחקלאות. לבן שלי יש קרון גרור רוכלות ונוסע ונכנס בפנים, הסברנו כמה פעמים, נכנסים אנשים, היה עו"ד של שאר יישוב, נכנס בחודשי הקיץ, ראה מה עושים שם, אנשים נכנסו וטיילו, קונים גלידה ושתייה והולכים.

ש: הבן שלך? יובל?

ת: כן.

ש: אז הפינה של יובל זה של הבן שלך?

ת: כן, הקרון הנוסע, שלו.

ש: למה משמשים השירותים שנמצאים במקום?

ת: המטיילים שנכנסים לשם, איפה שיש עץ וצל או משהו עושים צרכים אז הבאנו שירותים הם עושים צרכים שם.

ש: הצללות הצל, הרשת, למה זה נועד?

ת: יש חלק מההצללות שבזמנו, כמו עכשיו בתקופה זו, לקראת הנדידה של חרקים, מצד שני יש הצללות שאנשים יושבים שם, הוא מגיע עם הקרון ויושבים. ביקשנו ושאלנו האם מותר להציב הצללות ונתנו לנו אישור בכתב של גודל רשת של 3 על 4 או 3 על 8, אין בו צורך לועדה לבניין ערים או אישור.

ש: מתי מתחילה עונת המטיילים?

ת: העונה לא נגמרה השנה כי אין גשם, כל הזמן יש מטיילים. בד"כ זה מפברואר-מרץ עד ספטמבר-אוקטובר.

ש: בתקופות האלה יובל היה נמצא שם עם הקרואן, ההצללות והשירותים?

ת: הוא היה שם עד שבית המשפט הוציא צו והוא לא נכנס יותר לשטח עד שיקבל את האישורים המתאימים.

ש: האם קיבלת את אישור המנהל לנהל שם עסק?

ת: אני לא מנהל שם עסק.

ש: האם מה שיובל עושה במקום, מכירת שתיה, גלידות, האם יש לכך אישור ממנהל מקרקעי ישראל?

ת: לא, אין אישור מהמנהל.

ש: האם הגשת בקשה לשימוש חורג לועדה המקומית, להפעיל במקום עסק למכירת שתיה?

ת: אני לא צריך שום שימוש חורג למה שמתנהל כרגע. הוא לוקח את הקרון, מגיע לפינה, מוכר, זז, מוכר, זז. אם היה צריך אישור חורג, ולא היו מאשרים לי, כל הויכוח היה מיותר.

ש: אתה טוען שיש לך אישור להפעיל במקום מכירת משקאות וגלידות?

ת: יש לי אישור רישיון עסק מהמועצה האיזורית, רישיון רוכלות.

ש: על שם מי האישור הזה שאתה מדבר עליו?

ת: על שם יובל.

ש: למה האישור לא על שמך?

ת: כי לא אני מנהל אותו.

ש: מציג מסמך מיום 09/05/11, זה הרישיון?

ת: כן. זה הרישיון.

ש: כחלק מהדבר הזה, האם פנית לועדה המקומית לתכנון ובניה כדי לקבל מהם היתר להפעיל במקום עסק?

ת: אמת ויציב. והם סימנו וכתבו גם, זה רשום ברישיון. חלקה וגוש והכל. לאחר מכן הם הסבירו לי שהם לא יכולים לתת את הרישיון לחלקה וגוש כי אני נייד, מאז לא מציינים לא גוש ולא חלקה. מאז שקבע בית המשפט שהוא לא יכנס, הוא לא נכנס.

ש: האם יש לך אישור בכתב של הועדה המקומית גליל עליון?

ת: כדי לקבל את הועדה של גליל עליון היא מגישה את המסמכים למגיש הרישיון, יש להם טופס, אתה מגיע ומבקש, הם מאשרים ויש אישור מהועדה לבניין ערים שחתומה על ידי מהנדס המועצה דוד מעיין, כן לנהל את העסק. יתרה מכך, אבי גור היה מנהל עסקים של גליל עליון, ירד לשטח יחד איתי, בדקנו וראינו והוא אמר שאין בעיה וניתן אישור.

ש: איפה האישור הזה?

ת: יש אישור. הוא בתיק. אני אוכל להציגו בתוך 3 ימים.

ש: אני מבין שאתה הסכמת לבן שלך יובל לנהל שם את הפעילות?

ת: בדיעבד אושר הכל היום אין שם שום פעילות.

ש: כשיגיע החודש מאי ויגיעו מטיילים האם תהיה פעילות?

ת: אם אנשים יכנסו לא תהיה בעיה הוא יהיה בחוץ וימכור.

ש: אתה מאשר לי שלאור החלטת בית המשפט, אתם אינכם עושים יותר ולא תעשו שימוש לעסק למכירת גלידות ושתייה.

ת: מוכר בחוץ גלידות.

ש: איפה בחוץ?

ת: מחוץ לגבולות השטח.

ש: אתה מאשר לי שבתוך השטח נשוא התביעה אינכם עושים שימוש לצורך מכירת משקאות וגלידות?

ת: מאשר

ש: מתי הפסקתם את זה?

ת: השופטת נתנה צו, אלו דברים שכתובים אני מנוע מלהכנס לשאר יישוב מאז ספטמבר 2012.

ש: הבן שלך נמצא בשאר יישוב

ת: כן, והוא רוכל מחוץ לשטח.

ש: איך אתה יודע את זה אם אתה לא נמצא בשאר יישוב?

ת: אני מדבר איתו והוא מקשיב לי לאור מצבי העגום. אין לי צורך בהסתבכות נוספת.

ש: השער המפורסם שדיברנו עליו השער הפנימי שלך, היו עדים מטעמך, שאתה בנית את השער כמו גם את הטרסה שנמצאת משני צידי השער.

ת: אמת.

ש: תסכים איתי שלא כל מי שרוצה נכנס לשטח הזה, אלא רק מי שאתה מסכימים לו?

ת: זה לא נכון, שאתה מגיע לשער שלי זה דבר שלא ניתן למחיקה יש כניסה לאנשים זה קיר אבן קיר אבן ומעבר באמצע. מי שרוצה להיכנס לא מכל מקום אחר שאמרו לך, אלא כל מי שרוצה להיכנס יכול אלא שכדי להיכנס אלי צריך לפתוח 3 שערים בדרך סטטוטורית שסגרה האגודה שאר יישוב.

ש: השער שלך בשליטה שלך ושל יובל.

ת: היה בשליטה שלי.

ש: היום אתה יכול להיות שם, הוא פתוח?

ת: כן, אמרתי לחבר שיעקור את השער וזה לא העניין עכשיו. כיום השער פתוח, השטח בקושי מטופל כי אני לא נמצא שם אין אף אחד שיעבד אותו מאז ספטמבר 2012.

ש: שאלתי את העד רפי שושן, אם השטח נמצא במשבצת, ואני שואל אותך אם השטח שאתה מחזיק נמצא במשבצת שאר יישוב?

ת: כן.

ש: אם מתברר לך שהוא לא בתוך המשבצת? היית מפנה את השטח?

ת: אין סיכוי שזה לא במשבצת. אני הייתי במנהל ואני שילמתי מיליון 800 ₪ חוב קרקעות קיבלתי את מלוא השטח שמגיע לשאר יישוב. הקטע אם הוא במשבצת או לא הוא כן במשבצת.

ש: השער המזרחי, הוא בצבע צהוב, מדוע חשוב לך שהשער הזה יהיה פתוח בשעות היום?

ת: השער הצהוב, חשוב לי ואמרתי אז, טענו שאני מונע מאנשים להיכנס, אמרתי שאם השער צהוב למעלה יהיה פתוח ואז העו"ד אמר לי מה זה מעניין, כל דכפין יבוא ויטייל. יש עוד 2 שערים, לכן פניתי לרשויות למבקר המדינה ורשם האגודות לפתוח את השערים כדי שייכנסו לאזור. הוויכוח הוא על מי שולט בשער להיכנס או לא, כי אם הוא נכנס באישור הקרוב אליו האדון שמעוני פותח ונותן לו תלוש ביד, שהוא מחזיר לו אותו הוא מקבל ארטיק. יש שער, מגיעים עם האוטו רוצים לרדת משלמים לו סכום כסף, את יורדת מטיילת חוזרת חזרה, נותנת לו את התלוש ומקבלת ארטיק.

ש: איך זה קשור לשאלה של שמעוני?

ת: אני מעוניין שכל עם ישראל ייכנס ויטייל במקום.

ש: אתה לפני צו בית המשפט, אפשרת לכל אחד להיכנס למקום באופן חופשי בכל שעות היום, בלילה כל הזמן או שהיו צריכים לקבל את רשותך?

ת: אני חוזר שוב, כל אחד יכול להיכנס עם רשותי או בלעדיה. אפשר להיכנס מכל מקום רק עם רכב להיכנס הוא לא יוכל.

ש: למה לא?

ת: לקחת זיתים מהשטח, הוא יכול?

ש: למה אסור להיכנס עם רכב?

ת: מה יש לו לחפש בשטח שלי עם רכב?

ש: כדי להיכנס עם רכב לשטח שלך אני צריך אישור שלך?

ת: עד הצו כן אתה צריך לקבל אישור מ50 חקלאים אחרים.

ש: לאור מה שהעדת כרגע, לפני צו בית מפשט, אם מישהו רוצה להיכנס עם הרכב הוא צריך לקבל אישור ממך או מיובל?

ת: קודם צריך לקבל אישור מיקי שמעוני , כי אי אפשר לפתוח את השער למעלה רק הוא עם שלט קרוב.

ש: ולפני צו בית משפט, נניח שהרכב מצא את דרכו סמוך לשטח שלך

ת: הוא לא יכול להיכנס לשום שטח חקלאי, אם אין שם בעל בית. לשמורה שזה העניין הוא יכול להיכנס כמה שהוא רוצה.

ש: אחזור לשער שלך, תאשר לי שכדי להיכנס לשטח שלך במידה ויש לי רכב או לפלוני יש רכב להיכנס לשטח שלך לפני צו בית משפט צריך את האישור שלך?

ת: בוודאי, כמו שאני רוצה להיכנס לבית שלך אני צריך את האישור שלך.

ש: בסעיף 18 לתצהירך, אתה אומר שיקי שמעוני חבר עם הפקחית דבורה במטרה אחת לחסום את הפעילות הכלכלית שלנו, מה הפעילות הכלכלית?

ת: מגיעה דבורה נפתלי יחד עם יקי שמעוני גם בבית משפט הזה היא הגיעה איתו לדיונים הראשונים. ניתן והיה אפשר למנוע את כל הדבר הזה, גם דבורה יכלה לבוא לאגודת שאר יישוב ואלי היה אפשר לשבת לדון ולראות ולמצוא פתרון לכל מה שקשור לקרקע. היא באה במטרה לבוא לערוף את הראש שלי ושל הבן שלי בצורה הכי בזויה, היא לא דיברה איתי ופנתה ישר לצו מניעה. אמרתי לה גברתי אני יכול לבוא אלייך הביתה ולהראות שיש לי חוזה עם שאר יישוב, יש לי תשריט ונשב עם האגודה ולא בבית משפט.

ש: תסביר לבית המשפט למה אתה מתכוון "הפעילות הכלכלית שלנו" מהי הפעילות?

ת: "הגזלן" של הבן שלי שיורד למטה

ש: הפעילות הכלכלית זה ה"גזלן".

ת: אמת.

ש: אם לא היה שם "גזלן"

ת: אף אחד לא היה תובע אותי.

ש: זאת אומרת שאתה הבנת שברגע שהמנהל מתנגד שתעשה שימוש ב"גזלן".

ת: המנהל מתנגד לנוכחותי במקום בכלל. וזה מה שהפליא אותי.

ש: היום שהסתבר לך שהמנהל מתנגד שתפעיל עסק במקום ורוצה לפנותך, מדוע לא הפסקת את השימוש בעסק לאלתר?

ת: למה המנהל מתעסק לי בעסק של הרוכלות?, המנהל רצה שלא אכנס לשם לא מעבר לזה הוא לא יכול לאסור עלי לעסוק ברוכלות. לו לא היה שם "גזלן" שהוא בניגוד עניינים של יקי לא היה פונה לדבורה והתביעה לא הייתה קיימת.

ש: זאת אומרת, שמה שאתה אומר שבגלל שלטענתך אתה מתחרה עסקי של שמעוני, הגיעו תלונות למנהל?

ת: דווקא כן, ואני מציע שתפנה ליעקב וידל במנהל, פניתי אליו ואמרתי לו " שאנחנו בהסדר ענייני אתכם, למה מגיעה פקחית שלך הוא אמר שהגיעו תלונות מיקי שמעוני, תבדוק את זה במנהל.

ש: זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר, אם לא היית מנהל עסק במקום

ת: אמרתי שאם יקי לא היה מתלונן לדבורה לא היינו פה. אחדד יותר, עובדה יש בעל עסק עם קיוסק בנוי ומבנים בנויים כולל סוסים ועוד והכל מתנהל ומסודר וכשהגיעה למזכירות הפניתי אותה לשם אמרתי לה שאני נייד והיא אמרה לי שאני לא אהיה שם.

ש: הרישיון עסק ששאלתי לפני כן, יש לך את המפה המצבית תוכל להמציא לי את זה?

ת: מפה מצבית למה?

ש: מצטט לפי סעיף 4 לתצהיר.

ת: אני מסביר לבית משפט, כנראה הטעות היא טעות בכתיב. כי מפה מצבית לרוכלות זה לא דבר קיים זה בשטח גדול הלוואי והייתה מפה מצבית.

ש: אין לך תרשים סביבה כפי שמצויין בסעיף 4

ת: אני לא יודע אם הוגש.

ש: איך אתה מסביר שיש גוש 13341? אמרת שרישיון רוכלות זה להסתובב?

ת: אתה מערבב דברים. זה כנראה משנת 2009 או 2010. אם נותנים לי על הגוש הזה אני יכול להישאר בשטח וזה בניגוד לצו השיפוטי.

ש: אם יש גוש צריך להיות מפה מצבית ותרשים סביבה.

ת: אני לא שם.

ש: אני אומר לך שהרישיון לא לעשות שימוש חורג שימוש עסקי בשטח שאתה תופס ללא רשות התובע? האם אתה יכול להציג את תרשים הסביבה שמצוין בסעיף 4, וגם את המפה המצבית שמצוינת בסעיף הזה ואת תכנית העסק?

ת: אני מבקש ממך שתעמוד במה שכתוב, תקרא את המשפט עד הסוף. מתנהל העסק בהשוואה לתכנית העסק המאושרת. אם אני רוכל, אני לא צריך להביא שום דבר. זה כנראה בטעות, הלוואי והיו נותנים לי רישיון על גוש וחלקה כי התרשים ישנו, המפה המצבית קיימת. לא ביקשו את זה.

ש: אין לך אז תרשים סביבה?

ת: יש לי, אבל לא ביקשו ממני לצרף לרישיון.

ש: מפנה לסעיף 34 לתצהירך.

ת: הכוונה ל2001? יש לי גם מ2006. יש אישור נטיעה מהאגודה.

ש: תיקנת את עצמך עוד לפני שנשאלת, בתצהיר, אמרת שבמקום 2006, זה 2001.

ת: זה גם 2001 וגם 2006. השנה לא משנה. הגעתם ב2009.

ש: למה היית צריך את אישור האגודה בשנת 2006 כדי לנטוע עצים?

ת: כל נוטע בשאר יישוב חייב את אישור האגודה.

ש: למה? ואם זה בשטח שלו, הוא גם חייב?

ת: האדם שנוטע, בשטח רק שלו, חייב באישור האגודה. לא רק שאר יישוב, כל מושבניק, כדי לנטוע חייב את אישור האגודה כי זה מלווה בתקציבים ובעוד דברים.

ש: אבל בלי תקציבים אתה יכול לנטוע לבד.

ת: כן אבל אתה צריך את אישור האגודה, בלעדיה לא תשים עץ

ש: אז מ2006 נטעת עצים?

ת: כבר משנת 2001.

ש: זה לא רשום בתצהירך.

ת: זה כן רשום.

ש: מה נטעת?

ת: נטעתי, אם אני לא טועה, ב2006 תאנים, ב2001 נטעתי זיתים.

ש: כמה שטחים יש לך סה"כ?

ת: שניים.

ש: כמה ההיקף שלהם?

ת: קרוב ל30 דונם. למרות שב2001 בניגוד ליו"ר ועדת קרקעות, אסיפה כללית החליטה על 43 דונם, ועכשיו בימים אלה, שהייתי עוד חבר הנהלה, הגענו אני ודרורי, זה כתוב במסמכים, שהולכים להגדיל את השטח ל45, ויש חתימת שר ומחכים לפרוצדורה הסופית עם המנהל. כל העמידה שלי פה זה בגלל שכל פעם שהלכתי להסדיר את השטח שלי, טענו במנהל כי לשאר היישוב יש חוב ולכן הם מגלגלים אותי מהמדרגות, ואני מצטט זאת. רק בשנת 2006 או 2007, סידרנו את זה ואני חתום על השיקים ששולמו למנהל, טענתי שיש בבקשה להסדיר לי את השטח מאחר והחוב שולם.

ש: השטח הזה שהמנהל תבע אותך, הוא מוגדר כחלקה א'?

ת: חלקה ב'.

ש: בתוך המחנה או מחוץ ?

ת: מחוץ למחנה.

חקירה נגדית לעו"ד שחם:

ש: מפנה לסעיף 2 לתצהירך. ממתי היית חבר ועד?

ת: לא זוכר.

ש: אמרת שיש לך אישור נטיעות. איפה הם?

ת: יש אישורים בתיק. נתתי אותם.

עו"ד שחם: אני לא קיבלתי נספחים וגם לא מצאתי בתיק. אני זכאית לראות את כל הנספחים שקיימים.

ש: אישור הנטיעה, כתוב שהנטיעה לא תגלוש לשטח השמורה.

ת: וכך היה.

ש: אם המנהל טוען שיש לך נטיעות בתוך השמורה זאת אומרת שחרגת מאישור האגודה?

ב"כ הנתבע: אני מתנגד לשאלה. ככל שחברתי תייצר מצב פוזיטיבי של חריגה, אפשר לשאול.

ת: לפני ששמתי עץ אחד בשטח הבאתי מודד מוסמך שמדד את השטח, שם יתדות מתכת בתוך משומנים ורק אז סימן מה שטח השמורה, מה שטחי. לקחנו מרווח ביטחון וזזנו 4 מטרים פנימה לכיוון השטח שלי ושם נטענו. לא נטעתי בתוך השמורה.

ש: אם יסתבר שיש לך נטיעות מעבר לגבול השמורה בתוך השמורה, זה אומר שפעלת בניגוד להוראות האגודה?

ת: אם יסתבר שפעלתי, אעקור אותם. האם כשנטעתי מישהו מהאגודה ירד איתי לבדוק איפה אני נוטע?

ש: מפנה לסעיף 14 לתצהיר. מתי נכתב החוזה האחרון?

ת: החוזה האחרון טרם נחתם משנת 2000.

ש: זאת אומרת שסעיף 14 שקרי?

ת: אני מסביר שברגע ששילמו את הכסף, אמור להיחתם חתימה שבשגרה כל שלוש שנים נחתם, לא באים לבדוק בשטח.

ש: אתה כותב שנחתמים, ועכשיו אתה אומר שאמור להיחתם. כלומר, נחתמים זו מילה לא נכונה.

ת: אנחנו אמורים להיות מוחתמים על הסכם כל שלוש שנים.

ש: אתה מתייחס לקרקע שקיבלת ב87, את השטח שבמחלוקת אתה מחזיק מ87?

ת: כן.

ש: אז אם עדיך מעידים כי בסוף שנות ה90 קיבלת זאת?

ת: בסוף שנות ה90 התחלנו להכנס למצב רצוני של תיירות ולא רק חקלאות.

ש: אז את השטח הזה קיבלת לתיירות?

ת: גם תיירות וגם חקלאות.

ש: מציגה לך הסכם מ98. אתה יכול להציג את מפת המודד מ98 לפי ההסכם?

ת: הגשתי לאגודה, תפני אליהם.

ש: ומה לגביי אישורים להפעלת המקום? הגשת?

ת: למה?

ש: אמרת עסק של תיירות. יש לך אישורים לתיירות?

ת: אין שום אישור.

ש: מפנה לסעיף 19 לתצהיר. אתה טוען הפליה לרעה. חוץ מחוות הסוסים, מי עוד עושה שימוש בתיירות או מסחר אחר בשטחי האגודה, בחלקות ב' בלבד.

ת: גבעתי יצחק. למה יש לו אישור לשטחים.

ש: וחוץ ממנו?

ת: סופר שמעון חוות סוסים.

ש: יש עוד תיירות?

ת: לא.

ש: ליצחק גבעתי יש אישורים?

ת: אין לו אישורים.

ש: שטחי המטעים באיזור, יש עוד מישהו שיש לו שער ברזל עם גדר אבן מסביב למטע שלו?

ב"כ הנתבע: אני מתנגד. לא עלתה טענה כזו.

ת: בתוך המטעים, בחלקות ב' יש שערים, גם לסופר שמעון.

ש: חוזרת על השאלה.

ת: אין לאף אחד חוץ ממני, יש גדרות ושערים.

ש: אפנה לסעיף 24 לתצהיר. איזו פניה? מה כתוב בה?

ת: אני טענתי שמתנכלים לי על הקטע של השטח ואז מר קופרשמידט הוציא מכתב למנהל בו הוא מבקש להפסיק את ההליכים מול חנן ומול מישל. אבל זה היה בכזה בשפה רפה, שהם המשיכו.

ש: יש לך את הפניה הזו יש לך?

ת: כן, נתתי אותה לתיק.

עו"ד שחם: לא קיבלתי נספחים. בתצהיר לא מצוינים מה הם הנספחים, אין לי אפשרות לחפשם, לא ידעתי שאני צריכה לחפשם, אני מבקשת מחברי נספחים שוב ושוב והוא לא מעביר אלא רק אומר שהכל נמסר. ביקשתי רשימת מסמכים וגם לכך הוא מסרב.

עו"ד אלברק: עו"ד קופרשמידט מייצג בתיק, הכל נמסר אליו יותר מפעם אחת, יש לי אישור מסירה על כך. כל ההגשות הוגשו. חברתי לא פנתה בצורה מסודרת וביקשה מסמך כזה או אחר שלא נמצא ברשותה. היא נזכרת במהלך החקירה לטעון כי לא קיבלה מסמכים ותוך כדי החקירה צריכים לאתר מסמכים. אין לי כרגע עליי רשימה מסודרת כיוון שלא נערכתי לעניין זה. אני יכול להוציא מהנט וגם היא כי יש לה גישה לנט. היא חיפשה בנט, לדבריה, אך לא הצליחה למצוא.

ש: אני מבינה שאין פניה כזו.

ת: יש.

ש: בסעיף 26 אתה כותב שעל פי סיכום, אתה אמור לקבל את השטח בחכירה ישירה מהמנהל. אתה מדבר על שטח בתוך המשבצת או מחוצה לה?

ת: מדברים רק על מה שבתוך המשבצת.

ש: יש לך אישור מהאגודה לגרוע את השטח מהמשבצת?

ת: אין לי אישור מהאגודה בכתב, יש לי אישור מהאגודה בישיבות בין שאר יישוב למנהל ביני למנהל והכל בתוך התיק.

ש: כשאתה אומר ישיבות עם המנהל, זה מלווה בפרוטוקול בכתב. יש לך פרוטוקול שכתוב בו כי השטח יועבר אליך בחכירה ישירה?

ת: בפרוטוקולים היה צריך להעביר את השטח, לעשות חילופי קרקע בין המנהל ובין האגודה. לאחר מכן, לאחר כל הנושא הזה, והאגודה הייתה צריכה לקחת את הדיסקט לרישום המשבצות בת"א, ואז היו צריכים לבוא ועלינו למעלה עם סגן המנהל בישיבה עם עוה"ד שלי, דיברנו על העברת השטח הזה לרישום מזמני לקבוע, ורק אחר כך נעשה חכירה ישירה.

ש: יש לך את זה בכתב?

ת: לא. הכתוב אמור להיות בתיק.

ש: אין.

ת: אז תפני לשמשון קליין.

ש: אתה טוען שיש מסמך סיכום עם המנהל שאתה היית נוכח בו. אתה אומר שהסיכום כתוב בדבר חכירה ישירה. איפה הסיכום הזה?

ת: זה סיכום בעל פה. כל שאר הסיכומים רשומים בכתב.

ש: יש החלטת אסיפה כללית שמאשרת גריעת שטח מהמשבצת לטובתך בחכירה ישירה?

ת: לא עד כמה שידוע לי, אבל באסיפה כללית כן אושר השטח הזה שיועבר אליי.

ש: אסיפה כללית ופרוטוקול בכתב. תפנה אותי אליו.

ת: כן. במשרדי האגודה או פה בתיק.

ש: יש לך את תאריך האסיפה הכללית?

ת: לא זוכר.

ש: אז אם אגיד לך שאין פרוטוקולים של אסיפה כללית ?

ת: את לא דוברת אמת כי יש לכל אסיפה פרוטוקול.

ש: אבל לא בכל אסיפה מדברים עלייך. אני אומרת לך שאין פרוטוקול לגביך.

ת: אז אני אומר שאת טועה.

ש: מפנה לסעיף 28. אתה מתייחס להסכם המשבצת. איפה כתוב בהסכם שמותר לעשות שימוש מסחרי בשטח חקלאי?

ת: בסעיף 28 מדובר רק על קרקע חקלאית.

ש: אז הסכם המשבצת מתיר רק שימוש חקלאי בקרקע?

ת: תבדקי את ההסכם שאני חתום עליו איתם.

ש: בסעיף 28 אתה מתייחס להסכם המשבצת, וכתוב שם שהוא מתייחס רק לשימושים חקלאיים בשטח החקלאי.

ת: זה נכון אלא אם כן מבקשים שימוש חורג. אני לא עשיתי שום שימוש חורג בשטח.

ש: גזלן זה שימוש חקלאי?

ת: גם לא שימוש חורג.

ש: חוזרת על השאלה.

ת: לא.

ש: לפי תצהירך, אתה מחזיק ב28 דונם, או יותר נכון, אתה טוען שעל פי אישור האגודה אתה מחזיק ב28 דונם. בכתב התביעה ציינת כי אתה מחזיק ב40 דונם. למה יש הפרש בין המספרים?

ת: יש לי בשטח שלי, על יד הבית, נדמה לי....

עו"ד אלברק: אני מתנגד. מפנה לסעיף 5.19.5, 5.21 בתביעה שכנגד, בעמוד 10.

ת: בהתחלה היה מדובר על 28. עד 30 דונם פחות השטח בניה וכו'. לאחר מכן, קיבלנו אישור באסיפה כללית, ועכשיו הובהר לי כי היא לא קובעת כלום, קיבלנו אישור ל43 דונם הרחבה. יש מסמך על כך, של האסיפה הכללית.

ש: אתה טוען שיש לך 24 דונם ליד הבניאס, בכתב התביעה שכנגד. איך זה מתחבר לכך שאתה אומר שיש לך 28 דונם?

ת: אני לא יודע, יכול להיות שזו טעות מספרית. אני לא אחראי עליה.

ש: כמה שטח אתה מחזיק ליד הבניאס?

ת: 17-18 דונם, לפי המפה.

ש: גם 28 דונם בתצהירך זה לא נכון.

ת: למה?

ש: כמה שטח יש לך ליד הבית?

ת: שטח ליד הבית בימים אלה מודדים בדיוק כמה יש, בערך 16 דונם.

ש: ביחד עם 16-17 ליד הבניאס, זה עובר את ה-30 דונם.

ת: אבל 43 דונם.

ש: בתצהיר אמרת שיש לך 28 דונם אז מה זה כל המספרים? 43 זה משאלת לב של החקלאים.

ת: יש לי 16 דונם לפי הרישום שלהם ועוד 17-18 דונם בעמק הבניאס ואמור להיות לי 43.

ש: ו43 אמור להיות לך אם וכאשר המנהל יאשר את התקן?

ת: לא. כי יש לנו 3,700 דונם מהמנהל, מחולק על 70 אנשים, זה הדברים שסיפרו לנו, 30 דונם.

ש: היית בישיבות עם המנהל ושמעת מה הם אומרים והם אומרים שיש תקן ל30 דונם בלבד. יש סיכומים גם בכתב על כך. כל השאר, זה שטחים חורגים, שימושים חורגים ושטחים מיועדים לפינוי.

ת: שטחים חורגים שיוסדר עליהם הסדר.

ש: אם וכאשר יוסדר, כרגע זה לא מוסדר.

ת: וכל החקלאים מה עושים? נטועים.

ש: כרגע זה מוסדר?

ת: אבל זה שטחים חורגים מאושרים נטוע. על מה שילמנו כסף?

ש: מפנה לסעיף 48. לאיזה חבר ניתנה זכות לעשות שימוש מסחרי בחלקה ב'? חוץ מגבעתי והחוה, שזה ללא אישור.

ת: אף אחד לא קיבל אישור, צריך לסדר את זה.

ש: אתה אומר שאתה זכאי לתבוע ולקבל מהאגודה חלקת קרקע באיכות ודומה למה שאתה מחזיק כיום. מה קיבלת?

ת: אני קיבלתי מזבלה.

ש: אבל מה זה "היום"?

ת: היום זה שטח שהיה פעם מזבלה ופיניתי, סידרתי את הקרקע.

ש: קיבלת היום מהאגודה שטח למטעים חקלאיים.

ת: לא רק למטעים חקלאיים. יש שם חוזה כתוב, זה החוזה היחיד עם כל החקלאים בשאר יישוב.

ש: בחוזה כתוב שאתה מקבל את השטח לצורך תיירות?

ת: אני עושה את ההסדרים על מנת לעשות תיירות.

ש: אבל האגודה הביאה לך שטח למטרת תיירות?

ת: אני לא יודע, לא בדקתי איתם.

ש: כשלקחת את השטח לא ידעת שהוא חקלאי?

ת: עד היום אני לא יודע מה הייעוד, הוא היה מזבלה. חלקה ב' שנלקחה ממני בעבר היא קרקע חקלאית. היא ניתנה לי כחלקה ב' לתיירות.

ש: הקרקע שאתה מחזיק היום, הייעוד שלה להיות קרקע חקלאית?

ת: אני לא יודע, לא בדקתי.

ש: הגשת בקשה להיתר בניה?

ת: לא ביקשתי.

ש: אמרת שניגשת לועדה בקשר לסככות צל, לא פירטת מה ייעוד השטח?

ת: לא פירטתי. הם אמרו לי שלא צריך אישור על זה ועל זה ועד מטר גובה קיר אבן לא צריך אישור. אני אמרתי לו שאני הולך לבנות גדר אבן והוא אמר לי שעד מטר לא צריך אישור אז אין לי אישור.

ש: ואמרת לו שמדובר בשטח חקלאי?

ת: לא אמרתי שזה שטח חקלאי, הוא יודע איפה השטח.

ש: אפנה לסעיף 52. אמרת שהמצאת למנהל מפה שתאשר החכרה ישירה. מתי זה היה?

ת: יש שם מסמך שהיה כתוב עליו התאריך, הייתי אצלם עם העו"ד שדנו על הנושא, אני לא זוכר מתי זה היה.

ש: איפה המפה שהוגשה?

ת: אצלם.

ש: אין לך העתק של המפה?

ת: יש לי העתקים.

ש: מה אתה עושה בחלקה א' שלך?

ת: נטוע פקאנים.

ש: ובחלקה ב'?

ת: תאנים וזיתים. זהו.

ש: שמענו מהחברים כי אצל לא מעט אנשים יש סככות צל בשביל הפועלים. למי מהחקלאים עם מטעי הזיתים יש סככות צל בחלקות ב'?

ת: יש שני אנשים שיושבים על קו רוחב, אני והחוה. אנחנו קרובים למים ויש כניסה להכנס לשם. שאר השטחים הקרובים למים, אין אפשרות להכנס כי הכל מלא בשערים, אחרת גם הם היו שמים סככות.

ש: בשנת 2004, היה לך כתב אישום של רשות הטבע והגנים. ספר לנו על מה הוא היה.

ת: על חפירה כביכול בשטח של שמורת טבע של 100 מטר על 40 ס"מ על 40 עומק.

ש: שם הגיעו איתך להסדר מקל שבתום לב לא ידעת בעת ביצוע העבודות שזה נמצא בתחום שמורת טבע. עוד כתוב כי ייקבע מודד מוסכם בשטח בנוכחותו של הנאשם ונציג המנהל. אני רואה שהודית בעצם בביצוע עבודות בשטח השמורה.

ת: כן.

ש: אחרי זה הייתה המדידה?

ת: כן.

ש: איפה המדידה הזו?

ת: העברתי למנהל ולרשות הטבע והגנים. לי יש העתקים של זה, נתתי העתק של זה, של המודד סבג.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנתבע: חברי לא העיד את מר יקי שמעוני למרות שצירף תצהיר שלו בצו הזמני. ככל שחברי יבקש להסתמך על התצהיר אני עומד על כך שיקי יגיע לחקירה. אם הוא מתכוון שלא להסתמך אני רוצה להסתמך על המוצגים מטעמי.

כתב האישום שהוגש על ידי הועדה המקומית נמחק. מי שנשאר כעד מטעמי זה רק המודד המומחה. אני מבקש למשוך את התצהירים של מירי ויינברגר, צבי מוריאלי, מנשה הושיאר ושל אייל נמשיץ.

<#7#>

החלטה

מורה על הוצאת התצהירים של העדים המפורטים לעיל מתיק בית המשפט.

התיק קבוע לגמר הוכחות.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.