לפני: כב' השופט יוסף יוספי

הכרעת דין

1. לנאשם יוחסה עבירה על סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

2. על פי כתב האישום, ביום 20.4.05, במסגרת ביקורת שערכו משטרת גן יבנה ומפקחי משרד התמ"ת באתר נשוא כתב האישום, נמצאו 3 עובדים תושבי השטחים, העוסקים בעבודות חשמל.

העובדים לא היו במועד זה אזרחי ישראל או תושבים בה, ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.

3. הנאשם כפר באישום, ועל כן התקיימה מסכת ראיות בתיק.

לאחר קיום מסכת הראיות, סיכמה המאשימה את טענותיה בעל פה, הנאשם סיכם טענותיו בכתב, ולאחר מכן הגישה המאשימה סיכומי תשובה.

4. מטעם המאשימה העידו מר אילן אוחיון – מפקח במאשימה, גב' רותי אילוז – בעלת הנכס נשוא כתב האישום, ומר יוסף אבו כף. כמו כן העיד הנאשם, וכן העיד מר עמי קבילו- אשר שימש כראש ענף תעסוקה במינהל האזרחי בזמן הרלוונטי, אשר אף הגיש תעודת עובד ציבור (ת/14) בה צויינו שמות העובדים נשוא כתב האישום, וכן פורט בה בדבר היעדר רשיון עבודה תקף בישראל במועד הרלוונטי.

במסגרת עדויות אלו, הוגשו הראיות הבאות:

ת/1 – תאור המקרה על ידי מר אילן אוחיון – מפקח במאשימה.

ת/2 – תמונה של 3 העובדים נשוא כתב האישום ביום ביצוע העבירה.

ת/3 – רשימת 3 העובדים שנתפסו באתר נשוא כתב האישום.

ת/4 – הודעתה של גב' רותי אילוז, בעלת המגרש נשוא כתב האישום, מיום 20.4.05.

ת/5 – מכתבה של גב' רותי אילוז למפקח אילן אוחיון, הנושא תאריך 4.5.05 ואשר נשלח ביום 17.5.05.

ת/6 – הודעתה של גב' רותי אילוז מיום 5.4.06.

ת/7 – הודעתו של מר חסן אליהו מיום 7.8.05.

ת/8 – צילום תעודת הזהות של מר אבו כף יוסף.

ת/9 - הסכם עבודה עליו חתום לכאורה מר יוסף אחמד מחמד אלסחאב.

ת/10 – הודעתו של הנאשם מיום 23.4.06.

ת/11 – צילום רשיון העבודה של אחד העובדים נשוא כתב האישום בגין התקופה שמיום 17.9.05 ועד 17.12.05.

ת/12 – הודעתו של מר אבו כף יוסף מיום 24.4.06.

ת/13 – דרישת המצאת מסמכים שהועברה לבעלת הנכס נשוא כתב האישום ביום 20.4.05, במסגרתה נדרשה להמציא חוזה בצירוף חשבונית עם חברת כוח אדם או קבלן משנה במידה ומעורבים בהעסקה.

ת/15 – דו"ח פעולה של פקד איתן רבה מיום 20.4.05, במסגרתו פורטה הפעילות שבוצעה יחד עם מפקחי המאשימה.

להלן נפרט את תוכן העדויות, תוך התייחסות להתרשמות בית הדין מן העדויות והראיות.

5. המפקח אילן אוחיון תיאר את השתלשלות העניינים במסגרת תיאור המקרה אותו כתב בזמן אמת (ת/1).

עד זה חזר בחקירתו הראשית והנגדית על האמור בתיאור המקרה (ת/1).

יצויין, כי גירסתו נתמכה בין השאר גם באמור בדו"ח הפעולה של השוטר, פקד איתן רבה, שגם נכתב באותו יום, דהיינו בזמן אמת.

מגירסתו של המפקח אוחיון, שלא נסתרה ושהתקבלה עלינו כמהימנה, עולה כי במהלך פעילות משותפת עם משטרת ישראל, נצפו 3 עובדים פלשתינאים אשר עסקו בעבודות חשמל בנכס נשוא כתב האישום. עוד עולה, כי בעלת הנכס נכחה במקום, וסיפרה כי יש לה קבלן חשמל שמבצע בעבורה את עבודת החשמל, ושמו חסן אליהו (שהוא הנאשם).

בנוסף, העיד המפקח אוחיון כי גם צילם את שלושת העובדים נשוא כתב האישום בזמן אמת, במהלך הביקורת באתר, וכן שבזמן הרלוונטי לא היתה ברשותו מצלמה דיגיטלית, ולכן כתב את התאריך ואת תיאור המקום ליד התמונה (ת/2).

עוד העיד המפקח אוחיון, כי הנאשם היה המעביד של העובדים נשוא כתב האישום, על סמך החשבונית וחוזה ביצוע העבודה, ולאור האמור בהודעות הנאשם למאשימה, עליהן עוד נפרט בהמשך הכרעת הדין.

התרשמתי כי עסקינן בעדות כנה ואמיתית, במסגרתה ענה העד על כל השאלות שנשאל. עד זה ענה על כל האמור בדו"ח, ובנוסף תיאר את הפעולות אותן ביצע, והכל באופן ישיר וברור, והשתכנעתי כי עד זה תיאר דברים כהווייתם.

6. גם בעלת הנכס נשוא כתב האישום, גב' רותי אילוז, העידה בפנינו, וענתה על השאלות עליהן נשאלה, הן במסגרת חקירתה הראשית והן במסגרת חקירתה הנגדית.

הן מעדותה בבית הדין והן משתי הודעותיה למאשימה עולה גירסה עקבית, אמינה ומשכנעת, אשר נתמכת בראיות, והתרשמנו מעדותה כי עדה זו תיארה את השתלשלות העניינים כפי שקרו בפועל. עדה זו תיארה את הרקע להיכרותה עם הנאשם, סיפרה שהוא מכר של אחותה, וכן תיארה שהתקשרה עימו לביצוע עבודות חשמל בביתה בהיותו קבלן לעבודות חשמל.

עדה זו גם תיארה את נסיבות האירועים במהלך הביקורת, וגירסתה תואמת את גירסתו של המפקח אוחיון.

עדה זו העידה ברוב הגינותה, כי גיסה הוא זה שסיכם עם הנאשם את פרטי ההתקשרות, וכן שביום הביקורת לא היה לה הסכם כתוב עם הנאשם, אלא רק הסכם בעל-פה; אך אין בכך כדי להשפיע או לשנות ביחס לקביעתנו לפיה הנאשם הוא זה שביצע את עבודות החשמל בנכס.

7. במסגרת הודעתה לחוקר המאשימה באתר בזמן אמת, ביום 20.4.05 (ת/4), סיפרה גב' אילוז כי לצורך ביצוע עבודות החשמל לקחה קבלן חשמל בשם "אלי", וכן שכל כלי העבודה בשטח סופקו על ידו לעובדים נשוא כתב האישום. עוד הוסיפה, כי היא אמורה היתה לסכם עימו בכתב את כל הפרטים באותו ערב בו נערכה הביקורת.

גם בהודעתה למאשימה מיום 5.4.06 (ת/6), חזרה גב' אילוז על גירסתה, שכאמור אותה אנו מקבלים במלואה, ולפיה התקשרה עם הנאשם כדי שהוא יבצע עבודות חשמל בנכס, תחילה בעל פה ואח"כ בכתב; תוך שהיא מוסיפה כי הוא היה הקבלן היחיד שביצע עבודות חשמל בנכס, כי רק איתו היתה בקשר, וכי הוא אף הנפיק לה חשבוניות וקבלות אשר צורפו לתיק דנן.

מעיון בחוזה ההתקשרות ובחשבוניות עולה כי הנאשם חתום על שניהם, ויש בכך כדי לתמוך בגירסתה של גברת אילוז. הגם שמסמכים אלו הומצאו על ידה במועד מאוחר לביקורת, אין בכך פגם, היות ועולה מעבר לכל ספק כי הנאשם הוא זה שהיה קבלן החשמל בנכס נשוא כתב האישום, והוא אף קיבל חלק מהתמורה הכספית מראש.

8. גם מהודעתו של הנאשם מיום 7.8.05, עולה כי הוא זה שביצע באופן בלעדי את עבודות החשמל בנכס נשוא כתב האישום.

בהודעתו הודה הנאשם, כי הוא מזהה את עובד מספר 1 שברשימת העובדים נשוא כתב האישום (ת/3), וכי הוא אף סיכם עימו שיבצע את העבודה עבורו לאור המלצות שקיבל עליו מחברו.

עוד הודה הנאשם, כי הוא זה שסיפק את הכלים ואת החומרים לצורך העבודה.

הנאשם הוסיף וטען, שהוא לא מכיר את שני העובדים האחרים, וכי העובד שעימו התקשר לביצוע העבודה הראה לו תעודת זהות פלשתינית ואישור עבודה להכנס לישראל, וכן סוכם עימו שבסוף העבודה הוא ינפיק לנאשם חשבונית מקבלן שאת צילום תעודת הזהות הוא יציג בפניו.

גם בהודעתו השניה מיום 23.4.06 (ת/10), חזר הנאשם על עיקר דבריו מהודעתו הראשונה, ולפיה כל התנהלותו היתה מול עובד מספר 1, אותו לקח כקבלן משנה, והוסיף שהוא לא מכיר את הקבלן שצריך היה להנפיק לו חשבונית, וכן שהעובדים עבדו שם יום אחד בלבד.

הנאשם אף ציין, כי בעלת הנכס אינה קשורה בשום צורה לעובדים או לעבודות החשמל.

הנאשם הוסף וציין שם, כי הוא חושב שהוא ראה את אישור העבודה, וכי הוא לא יודע על שם מי היה רשום אישור העבודה.

גם בעדותו בבית הדין חזר הנאשם על רוב הפרטים שמסר בהודעותיו למאשימה, לפיהם הוא היה קבלן החשמל בנכס, והוא התקשר עם עובד מספר 1 כדי שישמש כקבלן משנה שלו. עוד הוסיף וטען, שעובד זה הראה אישור שמותר לו להיות בארץ, והוסיף שלא היה לעובד אישור על שמו של הנאשם כמעסיק, וכי רק לאחר המקרה הבין שהאישור חייב להיות על שם המעסיק.

9. עוד יצויין, כי מר אבו כף יוסף העיד בפנינו, אך לא מצאנו כי יש מקום לתת משקל לעדותו, היות ואין בה כדי להעלות או להוריד לצורך הכרעתנו; וזאת מאחר שהנאשם טען כי מר אבו כף היה אמור להנפיק לו חשבונית בסיום העבודה, ולפיכף אין בכך כדי להשליך על המחלוקת דנן.

למעלה מן הנדרש נציין, כי רב הנסתר על הגלוי ביחס לאותו מר אבו כף, בנוגע לתעודת הזהות שלו ולצילום תעודת הזהות הנוספת אשר הוצגה בפנינו, ואשר זוייפה לכאורה. יצויין כי לא הוכח כי עד זה הינו מר אבו כף אליו התייחס הנאשם.

10. לאור כל האמור לעיל, מהתמונה שנפרשה בפנינו עולה, כי הנאשם הוא זה שביצע את עבודות החשמל בנכס נשוא כתב האישום. הנאשם הוא זה שהתקשר עם בעלת הנכס לביצוע עבודות החשמל במועד הרלוונטי, הוא שימש כקבלן הבלעדי לביצוע עבודות חשמל בנכס, והוא זה שסיפק את הכלים והחומרים באתר לביצוע עבודות החשמל. הנאשם הודה במסגרת הודעותיו למאשימה ואף בעדותו בבית הדין, כי התקשר עם העובד מספר 1 נשוא כתב האישום, ועולה כי לא היה לו היתר להעסיקו.

11. ביחס לשני העובדים האחרים נשוא כתב האישום, אשר נתפסו בנכס נשוא כתב האישום, נציין כי הנאשם לא הצליח להפריך את החזקה שנקבעה בפסיקה בנושאים כגון דא.

וכך נפסק בבית הדין הארצי בפרשת גבריאל אוזן:

"... מוצאים אנו להזכיר בפתח הדברים את ההלכה כפי שיצאה מבית דין זה, לפיה, כאשר העובדים הזרים, שאינם מורשים לעבוד בישראל, נמצאים בשטח השייך או נמצא בשימוש של בעל מקרקעין או מי שמחזיק בהם מכוחו, חזקה היא כי קיים קשר של יחסי עובד מעביד בין אותו מחזיק מקרקעין לבין העובדים, וזאת אלא אם יוכח אחרת (ע"פ עופר יונסוף נ. מדינת ישראל, מיום 30.5.2010 וההפניות שם, להלן- עניין יונסוף, וכן החלטת בית המשפט העליון מפי השופט ג'ובראן  ברע"פ 5068/10 עופר יונסוף נ' מדינת ישראל, מיום 18.1.2011). בבואנו ליישם את הנפסק בעניין יונסוף על נסיבות המקרה שלפנינו, תוצאת הדברים הינה כי משנמצאו העובדים הזרים עובדים באתר הנמצא באחריותו של המערער, חזקה היא כי הם עובדיו. על פי הנפסק בעניין יונסוף מדובר בחזקה בדבר העסקה ישירה. מובן הדבר שחזקה זו ניתנת לסתירה. מטבע הדברים, הרשעה בהעסקה ישירה, טעונה אישום בהעסקה ישירה".

           ראה :

ע"פ (ארצי) 20422-01-11 אוזן- מדינת ישראל משרד התמ"ת (מיום 4.8.11, פיסקה 19 לפסק הדין).

נסיבות המקרה דנן מצדיקות את החלת החזקה דלעיל.

ראשית, עסקינן בשטח שהינו למעשה נכס בשלבי בנייה בזמנים הרלוונטיים. הנאשם היה קבלן החשמל היחיד בנכס, והנכס במובן זה היה באחריותו הבלעדית.

שלושת העובדים נצפו בזמן אמת עובדים בעבודות חשמל בנכס, כגון חציבה והשחלת כבלים וחוטי חשמל בקירות.

עוד התברר, כי הכלים איתם עבדו העובדים נשוא כתב האישום סופקו ע"י הנאשם.

בנוסף, מחומר הראיות והעדויות עולה, שהנאשם סיים את עבודתו בנכס וקיבל את התמורה בהתאם. בנוסף, עולה כי הנאשם התקשר עם בעלת הנכס בחוזה לביצוע העבודות נשוא כתב האישום, ואף קיבל מקדמה בסך 17,350 ₪.

לפיכך, יש להחיל את החזקה שנקבעה בפסיקה, ולקבוע כי העובדים נשוא כתב האישום ביצעו את העבודה בנכס מטעם הנאשם.

12. הנאשם טען טענות שונות כנגד התנהלות המאשימה, לרבות המפקח מטעמה. לא מצאתי כי יש לקבל טענות אלה, ונהפוך הוא; התרשמתי כי המאשימה התנהלה כראוי, וכי המפקח מטעמה ביצע עבודתו באורח מקצועי וללא דופי.

המפקח ביצע רישום בזמן אמת, ואף צילם את הפועלים נשוא כתב האישום, כאשר אף הנאשם זיהה את העובד מספר 1 ברשימה.

המאשימה גם הוכיחה, כי עסקינן בעובדים שלא היו להם היתרי עבודה במועד הביקורת. העובדים נרשמו ע"י המפקח ברשימת העובדים, לאחר שזוהו באמצעות תעודות הזהות שלהם, ובירור מול משרד התמ"ת העלה כי הם נעדרי אישור עבודה בתוקף. תעודת עובד הציבור שהוגשה מאשרת את תוצאות הבדיקה, ועולה ממנה בבירור כי שלושת העובדים שנתפסו הינם תושבי איו"ש, וכי לשלושתם לא היה רשיון עבודה בתוקף בישראל ביום הביקורת.

13. הנאשם אף טען טענת שיהוי.

אמנם, כתב האישום הוגש בשיהוי, אך הנאשם לא הצביע על נזק שהשיהוי גרם. בנסיבות העניין ולאור כל שפורט לעיל, התרשמתי כי שיהוי זה לא גרם לנזק ראייתי, וכן לא קיפח את הגנת הנאשם.

הנאשם הודה כי הוא התקשר עם בעלת הנכס לביצוע בלעדי של עבודות החשמל, והוכח כי העובדים שנתפסו ביצעו במקום את עבודות החשמל כפי שפורט בתיאור המקרה ע"י המפקח.

14. באשר ליסוד הנפשי הנדרש לשם ביצוע העבירה, השתכנעתי כי העבירה דנן בוצעה ביודעין. על הנאשם היה לוודא כי לכל עובד באתר יש היתר עבודה כדין. מן העדויות והראיות עולה, כי לעובד מספר 1 לא היה בזמנים הרלוונטיים אישור עבודה על שם הנאשם, וביחס לשני העובדים האחרים עולה כי לכל הפחות היתה מצידו "עצימת עיניים".

15. לאור כל האמור לעיל, עולה כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

אחרית דבר

16. אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, עבירה לפי סעיפים 2(א)(1)

ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, וזאת ביחס לשלושת העובדים נשוא כתב האישום.

17. הכרעת דין זו הוקראה לצדדים במעמד הדיון, ונמסרה להם.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ה, (28 אוקטובר 2014), במעמד הצדדים.