<#2#>

נוכחים:

התובע וב"כ עו"ד דניאל גרפינקל גוסטבו

הנתבע 2 וב"כ הנתבעים עו"ד עידן שפי

פרוטוקול

מר יוסי אביטל, לאחר שהוזהר כחוק:

חקירה נגדית:

ש. ממתי אתה לא עוד במלון נשוא התביעה?

ת. שנתיים ושלושה חודשים.

ש. מה קרה עם המלון?

ת. את המלון העברנו לרשת רימונים.

ש. אתה היית בעל מניות בחב?

ת. שכיר, פוטרתי יחד עם כל העובדים.

ש. היית דירקטור בחב'?

ת. לא.

ש. לא היה לך שום תפקיד רשמי בחב' בפני רשם החברות?

ת. לא היה.

ש. איפה האורגנים של החברה?

ת. יש ייצוג משפטי. החברה שכרה את השירותים של עורך הדין והוא מייצג את החברה במשפט.

ש. מפנה אותך לסעיף 4 לתצהיר, שהתובע התפטר מעבודתו בחברה?

ת. כן. כי מעולם לא פיטרתי אותו. הוא התפטר, הוא שם לי מכתב.

ש. תתאר את היום האחרון של התובע בעבודתו במלון, נסכים שהוא היה מנהל משאבי אנוש כוח אדם של המלון, נכון?

ת. כן.

ש. הוא התפטר מה זה אומר, הוא יוצא מהדלת הגדולה של המלון, כך זה היה?

ת. אתה רוצה את התיאור. יש תקדים לתיאור. היום האחרון עד כמה שזכור לי זה קרה לפני שלוש וחצי שנים, אני חייב לתאר את הסיטואציה. המשרד שלי בקומה 5 מנהל משאבי אנוש 5 קומות מתחת במרתף. ביקשתי משמעון ביטון, קב"ט ראשי שבני יפנה את המשרד כי אני רוצה לבוא לבדוק את המשרד.

ש. תסביר בינתיים מה זה מפריע לך להגיע למשרד שבני במשרד?

ת. פעם כשנכנסתי אליו לבקש את המחשב הוא אמר לי כמנכ"ל שהוא לא סומך עליי. ביקשתי מהקב"ט הראשי שיבקש מבני לפנות את המשרד. הגעתי למשרד, בני היה נוכח במשרד וכמה שזכור לי הוא זרק לי מכתב לא הבנתי מה המכתב, המטרה שלי בכניסה למשרד לחפש בתיקים האישיים. לכל עובד יש תיקים במייל ויש גם תיקים פיזית אישיים. היות וכל מסד המחשב נמחק אחרי שהבאנו שני מומחים אחד מבית ואחד מחוץ לבית, הבנתי שגם התיקים האישיים נמחקו. בני התחיל עם ארסנל של קללות שבית המשפט יסמיק אם ישמע אותם, כולרע וחבל על הזמן. הקבט"ר הראשי אנוכי ובני היינו שלושתנו בלבד בקומת המרתף שמורכבת ממשרד של בני הקבט"ר שמעון בני ואנוכי. לאחר שהודפתי וקוללתי בכל המגוון של שכונה או רחוב. בני עזב את המלון לכיוון הרמפה. מאז לא ראיתי אותו יותר.

ש. תסביר איך קוראים לקב"ט הראשי?

ת. שמעון ביטון. מאוד רציתי שיגיע היום. אחותו נפטרה אתמול. שבית המשפט יזמן אותו.

ש. ראשית כל, תמוה בעיני שלוש וחצי שנים לאחר מכן אתה נזכר לספר את כל הסיפור הזה של המלון, בפני הקב"ט וכו' באותו היום?

ב"כ הנתבעת: אני מתנגד לשאלה. העובדות הנטענות בהרחבה בתצהיר בעדות הראשית. אין לי התנגדות שתשאל את השאלה אבל לא להטעות את העד. החל מסעיף 24, אין בעיה לשאול את העד ולא להטעותו כי העד הצהיר על כך והתגובה נרשמה בכתב הטענות. הטענות אינן חדשות.

ב"כ התובע: אינני מטעה את העד.

<#3#>

החלטה

השאלה תישאל באופן הבא: אתה בסעיף 36 לתצהיר שלך, כשאתה מתאר את האירוע ביום האחרון, אתה לא סיפרת את מה שסיפרת בדיון כאן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"ג, 2013-04-30 במעמד הנוכחים.

העד ממשיך:

ת. הוא נמצא פה והוא יגיד אם קילל אותי וגידף אותי. אני סיפרתי לעורך דין שלי והוא לא מצא לנכון למלא את הפרטים האלה. אני מוכן לעמוד במכונת אמת. אם זה לא נכון, אני מוכן לשפות אותו בכל סכום. תשאל את בני ותזמנו את שמעון ביטון.

ש. זאת אמרת אתה רצית שהוא ייצא כדי לבדוק את המחשב והתיקים האישיים?

ת. המחשב נלקח על ידי. לא באותו יום, ארבעה ימים קודם. באישורו שהוא טוען שלא אישר לי. יש לי את זה בכתובים.

ש. אני אומר לך שהוא לא אישר לך שום דבר ולא רק זאת אלא שאתה ביקשת ממנו את הסיסמא והוא סרב?

ת. אני מבקש להראות מייל שהוא מאשר לי בזה הרגע. אפשר לחפש את המייל?

ש. מי המומחים?

ת. יש איש מחשבים בשם יואב טולדנו ומרכז התוכנה שנתן שירות לחדר השרתים במלון, בחור בשם מיכאל.

ש. וקיבלת חוות דעת שבוצעו מחיקות במחשב?

ת. קיבלתי חוות דעת. מיכאל עבד כדי לשחזר את כל המחשבים בחדר השרתים ואז הבעלים שהגיע למלון ביקש להגיש לתלונה למשטרה.

ש. באותו יום של העזיבה?

ת. כנראה. זו היתה הנחיה של הבעלים של המלון. הבעלים הנחה את שמעון להגיש תלונה.

ש. זו הסיבה שבני יצא מהמלון הגיע ניידת למלון ונכנסו שני שוטרים והוא הצטרף אליהם. אתם בטח באים ..

ת. מעולם לא ראיתי את הניידת והשוטרים.

ש. מה יש לך לומר על כך שהיתה דמות אחרת גם במשרד, אתה יודע מי היתה בתקופה האחרונה, היתה הבת שלך שאתה כפית על התובע שתהיה המזכירה שלו במקום המזכירה שהיתה?

ת. היתה לנו קבוצה שמילאה את המלון. המלון בסדר של 400 חדר. בני והמתאמת שלו דנה נעדרו. בני חלה ואין מזכירה.

ש. תגיד איזה יום?

ת. אני אוציא מסמכים. מצאתי את עצמי עד חצות הלילה אוסף עשרות עובדים אני אשתי והבת שלי מחברות כוח אדם ואקספרס כדי להעביר את הכנס של עמותת המורים.

ש. מתי זה היה, כי זה הכל לא נכון, על איזה ימים מדובר?

ת. אני צריך להסתכל במסמכים. לדעתי זה היה סוף דצמבר תחילת ינואר. יש לי בבית עשרת מיילים, חשבתי שזה לא רלוונטי.

ש. בטח יש לך את חוות הדעת שקיבלת משני המומחים לגבי המחשב, תראה לנו?

ת. עובד אחד שלי לא רלוונטי כי הוא סובייקטיבי. מיכאל עבד בין יומיים שלושה כדי לשחזר את חדר השרתים. בני אמר שמעולם לא השתמש במחשב. רק המזכירה שלו.

ש. גם זה לא הוזכר בתצהיר שלך, אני מבקש ממך תן לי אפשרות לעיין בחוות הדעת שקובע את מה שאתה אומר, עליו הסתמכת?

ת. לא היתה חוות דעת בכתב.

ש. מה קרה עם חוות הדעת השנייה?

ת. המחשב ריק. לא היה שום דבר בכתב כי לא היה כלום. מיכאל שמו ממרכז התוכנה. השני היה יואב טולדנו.

ש. אני אומר לך שהמחשב לא נלקח 4 ימים קודם אלא נלקח לילה קודם?

ת. יש לי מסמך בהקשר לכך שהוא אמר שאני לקחתי ללא אישורו. אני מציג לבית הדין.

ש. אני מבין שאתה בא למשרד ואומר לבני שאתה לוקח את המחשב?

ת. אני לא זוכר מתי. באופן אישי אני לא לוקח מחשבים, יש לי אנשים שעשו את זה.

ש. למה הגעת בלילה בשעות שבני עובד ואמרת לו טוב אם אתה מציע אני לוקח את המחשב?

ת. אני לא הגעתי בלילה. אני לא יודע על מה אתה מדבר. יש לי איש מחשבים שמפרק מחשבים.

ש. אני אומר לך שזה כן היה בלילה ושבני הגיע בבוקר לעבודה, לא מצא מחשב ?

ת. אני לא זוכר את השעה, מה זה לילה?

ש. אני אומר לך שהגעתם למשרד בשעה 18:30 בערב להוציא את המחשב?

ת. 18:30 זה לילה? אני אישית לא לקחתי שום מחשב. יש איש מחשבים שלקח.

ש. אני אומר לך שבני בא בבוקר וקצין הביטחון יחד איתו ראו שאתה נכנסת לחדר?

ת. לא אני לקחתי פיזית את המחשב.

ש. תאשר לי שבכל משרד איפה שהתובע עבד היה מחשב של המזכירה והיה של התובע ומה שנלקח זה של התובע?

ת. נכון.

ש. עד איזה שעה עבדו המומחים מטעמך לגבי המחשבים?

ת. בין יומיים לשלושה. מיכאל ממרכז התוכנה. הוא המומחה לחדר שרתים והוא שיחזר.

ש. כמה זמן עבדו המומחים מטעמך בבדיקת המחשב?

ת. אני לא יכול לזכור בדיוק פרטים ותאריכים. אני לא מתעסק רק בבני זה ארגון גדול. באותה תקופה בתפוסה מלאה.

ש. זה נכון שבאותו מלון מנהל משאבי אנוש היה מספר 2 אחרי המנכ"ל, לא היה סמנכ"ל?

ת. באותו מלון לא היה סמנכ"ל ולא היה ראוי ולא היה לו הידע להיות.

ש. הוא לא היה מספר 2 אחרי המנכ"ל?

ת. ממש לא.

ש. זה נכון כמה זמן עבדת במלון עד לאותו מועד?

ת. כ- 11 שנה.

ש. כמה מתוך הזמן הזה היית השף של המלון?

ת. כ- 4 שנים מנכ"ל ומינוס 11.

ש. בתוף 4 שנים האלה היתה חפיפה שלך תפקדת גם כמנכ"ל וגם כשף?

ת. נאסר היה הסגן שלי, הוא עבד איתי הוא הכיר את המערכת ומיניתי אותו לשף. לא היתה חפיפה.

ש. אומר לי התובע שאתה מסרת לקב"ט הראשי של המלון הוראה שיש להגיש נגד התובע תלונה במשטרה ולסלק אותו מהמלון ולקחת ממנו את המפתחות והטלפון בדחיפות, זה נכון?

ת. אתה אומר את זה או שאתה אומר שאני אמרתי את זה, אני לא מבין? זה מאוד מורכב. הבעלים של המלון דרש שיגישו תלונה ואפילו דיבר עם קצין הביטחון הראשי באופן אישי. מעולם לא אמרתי לסלק אותו מהמלון. ביקשתי שיפנה את החדר בכדי לבדוק את התיקיות. מעולם לא אמרתי לסלק אותו מהמלון. מה שכן הוא יצא עם הנייד לכיוון הרמפה, ואז ראיתי את המכתב והבנתי שהוא התפטר ואז אמרתי לקצין הבטחון הראשי אז לפחות תיקח את הטלפון.

ש. מה יש לך לומר על כך שהתובע שמע את שיחת הטלפון שדיברת עם הקב"ט ונתת לו את ההוראה הזו?

ת. אני אמרתי לו שיפנה את המשרד בכדי שאני אגיע לבדוק את התיקיות. זו היתה הכוונה.

ש. מה מנע ממך להגיע ולהגיד לתובע שיחכה בחוץ כי אתה רוצה לדבר איתו. למה צריך לבקש מהקב"ט.?

ת. כי אין לי את מפתחות המשרד. פניתי לקב"ט שיש לו את המפתחות. למר עזרה נטלתי ממנו את מירב הסמכויות לכן לא היה לי עניין לראות אותו.

ש. כשאתה אמרת נטלתי את כל הסמכויות הכוונה להתקשר עם חברות כוח אדם ולפטר עובדים?

ת. כן.

ש. להשתתף בישיבות מנהלי המלון?

ת. כן.

ש. וכל הסמכויות שמשויכות לתפקיד מנהל משאבי אנוש?

ת. כן. עד שאני אחליט מה לעשות איתו. הוא לא תיפקד.

ש. אתה נידבת את התשובה נטלתי את כל הסמכויות שלו. כששאלתי אותך באופן ספציפי הוספת שאחליט מה לעשות איתו?

ת. הסיטואציה היתה בנושא המחשב שזה היה משהו חמור בצורה בלתי רגילה להסב לנו נזק במהלך השנים. לא יכולתי לסמוך עליו לרגע שהבן אדם אומר לי לא אתן לך ולא סומך עליך כמנהלו האישי. הוא התרפס בבי ואמרו לי לא לגעת. בכל זאת קיבלתי אותו.

ש. למה רק עכשיו הוספת את התשובה עד שאני אחליט מה לעשות איתו?

ת. הוא פשוט לא תפקד. הוא דפק לי אירוע של עמותת המורים. לא הזמין עובדים. הוא והמזכירה שלו לא הגיעו. הבאתי את הבת ואשתי עד חצות בלילה אספנו עובדים.

ש. נתרכז בעניינים שציינת עכשיו אמרת שהאיש גרם נזק חמור לחברה עם ההתנהגות שלו כלפי המחשב. הבעלים נתן הוראה להתלונן במשטרה, אני מבין שהתלונה במשטרה על פי הוראת הבעלים היתה על עבירות לגבי חוק המחשבים או גרימת נזק בזדון, נכון?

ב"כ הנתבע:

אני מתנגד לשאלה. אני מבקש שהשאלות יהיו על עובדות ולא שאלות משפטיות. העד לא מכיר את חוק המחשבים ואת הבסיס המשפטי שאומר אחרי אישור כזה או אחר.

העד ממשיך:

ש. איזה תלונה ביקשה הבעלים להגיש?

ת. על מחיקת המחשב. אגב הוא דיבר עם הקב"טר.

ש. זה נכון לומר שאתה היית בקשר טוב מאוד עם הבעלים, היית איש אמונו של הבעלים?

ת. תקרה לזה כך.

ש. למה הוא לא פנה אליך, הוא נהג לדבר רק עם קצין הבטחון, לא עם המנכל שלו, לא שאל אותך פרטים?

ת. אני גם לא רציתי משטרה. אני לא הייתי בעד להגיש את התלונה במשטרה. הבעלים עמד על זה להגיש תלונה. זה הסיפור. אז הזמנו את שמעון והוא אמר לו באופן אישי. אמרו לו להגיע לקומה 5. יש קומפלקס של משרדים.

ש. איך קראו לבעלים?

ת. אבי דהן . הוא לא חי בארץ .

ש. מה קרה שבאותו יום היה שם?

ת. הוא בא אחת לחודש.

ש. אחרי האירוע הזה ראית אותו?

ת. בוודאי.

ש. ולמשטרה הגשתם את חוותה דעת של ראשי המקצוע שלכם?

ת. אני לא הייתי שותף לתלונה.

ש. מה קרה לתלונה?

ת. שום דבר.

ש. גם כל המסמכים הנוגעים להגשת התלונה לא מצאת להגיש?

ת. לא.

ש. יש לנו בעיה לפיה במסמך ת/8 נדמה לי נספח 2 למסמכים שצורפו לך, מקריא לך את הנספח. זה המכתב שקיבלת, נכון?

ת. כן.

ש. תראה לנו מה ענית למכתב הזה?

ת. בכתב? אם השבתי בכתב או בעל פה אני לא זוכר, אבל אם הייתם שומעים את רצף הקללות שקיבלתי, לא עניתי בכלל. לא קיבלתי את המכתב, הוא זרק לי אותו, הוא לא נתן לי הודעה מוקדמת.

ש. למה לא ענית? יש לו כתובת, יש לו מקום מגורים ידוע.

ת. הבן אדם טס, ברח לי אחרי הקללות, אפילו לא הספקתי להבין מה קורה.

ש. אני מפנה אותך לת/9, מכתב הסתדרות מרחב הנגב.

ת. כן, זה בא מאוחר יותר. ושם אני עונה להם נדמה לי, נתתי להם תשובה שם.

ש. איפה התשובה?

ת. לא נתבקשתי להביא אותה, אני זוכר שעניתי .

ש. כותב מכתב מפורש שפיטרתם את מר עזרא ולא קיבלו מסמכים

ת. ענינו, אני זוכר שעניתי. שלוש וחצי או ארבע שנים אחרי קשה לי להיזכר, אני מאמין שאמצא את זה.

ש. הגבת יפה שההסתדרות ביום 18 לינואר כותב לכם שוב, ת/10, אני מראה לך את המכתב.

ת. (צוחק) קודם כל זה לא נכון, זה לא ממוען אלי זה ממוען לאבי דן והוא לא פה.

ש. אבי דן לא מצא לנכון ללוות אותנו מאז שהוגשה התביעה.

ת. אני זוכר שעניתי על המכתב. גם קלריס ממועצת הפועלים וגם ג'קי יודעים מי זה אבי דן ולכן הם כנראה החליטו לא לפנות אלי, אם זכרוני אינו מטעה אותי, אני עניתי, אני אחפש.

ש. אתה אומר שהחלטת שהתובע מנהל משאבי אנוש של מנהל ים המלח, ישראל כאחראי על המלתחות?

ת. כן, עד שנחליט מה לעשות לגביו, הפרק של מלתחות עובדים זה מאוד חשוב, ארונות של עובדים, גם את זה הוא לא עשה.

ש. כיצד ציפית שאדם שהתקבל לעבודה כמנהל משאבי אנוש, יעבוד בלי מחשב?

ת. הוא עצמו מודה שהוא לא נגע במחשב, אני אומר את זה בהלצה עלובה, אבל זה מה שהוא אמר לי. קודם כל אדם שמתפטר לא צריך מחשב, הוא מתפטר, המחשב היה עדיין בדיוק אחרי הבדיקות והכל, קיבלנו את התוצאות באותו יום ולכן הגשנו את התלונה. מתי לא היה לו מחשב, יום או יומיים לפני, במהלך כל התקופה היה לו מחשב, 14 חודשים היה לו מחשב, מה השאלה? היה מחשב והוא מעולם לא תפקד, מה הבעיה? הוא היה מנהל גרוע גם כשהיה לו מחשב.

ש. למה במקום לפטר אותו בחרת למרר לו את החיים ולהכפיש את שמו?

ת. בכתובים הצעתי לו ללכת כמה שיותר מהר. הבן אדם לא רוצה ללכת בכלל.

ש. שמעת על מכתב פיטורים פעם?

ת. האיש מתרפס.

ש. שמעת על מכתב פיטורים?

ת. בוודאי ששמעתי, קח מה שמגיע לך לך, כמה פעמים. אמרתי לו כמה פעמים בכתובים. אתה רוצה לראות?

ש. הצעות אתה מתייחס לאותה תקופה בה מצאת לנכון לשנות את תנאי העסקתו של בני ללא הסכמתו בכתב, לתקופה הזו אתה מתייחס, חודש מאי 2009?

ת. התקופה של בני מתחלקת לשניים: מאוגוסט 2008 עד מאי 2009, תקופה בה היה הסכם ראשוני כגלובלי. בא תיקון לחוק 24 שהתחיל כבר מפברואר למעשה, ומ-1.6.09 ועד להתפטרותו היו לו תנאי העסקה אחרים, הוא חתם על ההסכם כמו שכל המנהלים חתמו והוא לא ניזוק ולו בשקל.

ש. בהסכם הראשון שנחתם, הוסכם לו בתום השנה הראשונה עליה של 10%

ת. נכון.

ש. איפה היא?

ת. באתי אליו "בני אתה לא תקבל את ה-10%, יש לך אופציה לקום וללכת" בני סירב בהתחלה וסירב במייל בכתובים וגם מכתב חתום בכתב ידו, שהוא כותב לי

ש. אפשר לראות.

ת. במקרה הוא פה אצלי. קודם כל הוא אמר לי גם בכתב יד חתום, מפנה לסעיף 2 "זה אצלך בתא אצל בת אל" כשהוא מכחיש שהוא חתם ולא אישר. זה מייל הטכניקה לחתום במייל ולהגיד שמישהו נכנס וחתם לו, ואחר כך לשלוח לי זה אצלך בתא. בוודאי שהמזכירה לא מצאה את זה בתא, אבל במייל תמיד אפשר להגיד בא גמד וחתם.

ש. למה כתוב מאת יוסי על גבי המייל?

ת. יוסי כותב לבני ובני עונה ליוסי.

ש. אני רוצה לראות את המכתב החתום.

ת. הנה הוא כתב לי "שמתי לך בתא".

ש. אין מכתב חתום על ידי התובע.

ת. אבל יש תגובה למייל שלי המכתב חתום ממוען אצל המזכירה שלך במייל.

ש. מה היה המכתב של ההסתדרות שהגיע בנובמבר 2009 בקשר לתשלומי פנסיה והפרשות לעובדים?

ת. לקראת הסיום שלו, כן. בני לפני שהתחיל לעבוד אצלי, מוסר התשלומים שלנו לקרנות היה בעייתי והגענו עד העובד אחרון לשקל האחרון ושילמנו הכל, שילמנו ריביות וקנסות, איש לא תבע מאיתנו שקל והסברתי את זה לבני, אבל בכל אופן.

ש. מה רצו ההסתדרות מכם?

ת. לשאול מה קורה עם ההפרשות לעובדים וענינו שהעניין בטיפול, היינו מספר פעמים פה בבית הדין ופתרנו את העניין בצורה הטובה.

ש. איך פתרתם?

ת. שילמנו וכל עובד קיבל עד השקל האחרון.

ש. כמה שילמתם למבטחים למשל?

ת. אין לי את הנתונים פה, אני לא רוצה לנחש.

ש. היה תיק בבית הדין לעבודה בבאר שבע נכון?

ת. היו תיקים, כן.

ש. בסביבות יולי 2009 נכון?

ת. לא זוכר. היו תיקים.

ש. אתה הגשת בהזמנה לדין בכתב תביעה שהוגשה על ידי מנורה מבטחים פנסיה בע"מ על סך 552,000 ₪

ת. אני לא מעורב בזה.

ש. אתה הגשת באמצעות עורך הדין שלך ואתה לא מעורב בזה?

ת. אני מתעסק בתפעול היומיומיים של המלון, הכספים הגדולים טיפל הבעלים בעצמו.

ש. המסמך הזה שאתה טוען לו, שכביכול זה מה שמסרת לבית הדין ולגביו טענת שזה המסמך החתום על ידי התובע, שלא חתום על ידיו, זה מייל שלך

ת. שבני עונה לי.

ש. זה מייל שלך שנכתב תקופה ארוכה יחסית לאחר שהתובע מסר לך שהוא לא מוכן לשום שינוי ואתה כותב ולא מחייב אף אחד.

ת. לא היו דברים מעולם.

ש. מה השיחה שהייתה לך עם התובע לגבי המכתב של ההסתדרות?

ת. שיחה? שיחות היו לי למה שיחה? שהנושא בטיפול.

ש. עם התובע

ת. לא זוכר כמה שיחות ותאריכים, גם עם כל המנהלים אמרתי שהנושא בטיפול על ידי משרד עורכי הדין ואין עובד שיפגע בסופו של יום וכך היה.

ש. אני אומר לך שלגבי כתב התביעה שאני ציינתי בפניך שהוגש על ידך לגבי מנורה, אתה לא שיתפת את התובע לגבי הגשת התביעה הזו, נכון?

ת. לא. אני גם לא מעורב. התובע מעולם לא ראה מאזן כספיי של המלון, הוא לא היה מסוגל לנהל מחלקה אחת קטנה שאראה לו את כל המלון.

ש. גם בתביעות אחרות של קרנות הפנסיה לא שיתפת אותו?

ת. זה לא מעניינו זה היה בטיפול רואה החשבון, חשב.

ש. אתה מבין שעובדים שפתאום גילו שאין להם הפרשות פנסיה שמנוכה מהמשכורת שלהם זעמו על כך.

ת. זה רלוונטי לדיון?

ש. זעמו או לא?

ת. חלק כן חלק לא, אבל פתרנו את הבעיות, חלקם עד היום נמצא שם.

ש. אבל הייתה תסיסה?

ת. בוא נגיע לתובע.

ש. ואת יתר המנהלים לגבי זה גם לא שיתפת כי זה לא מעניינם.

ת. ממש לא.

ש. אם לא שיתפת בכל אלה, למה היית צריך לשתף את התובע לגבי הפניה של ההסתדרות? אני אגיד לך למה.

ת. קודם כל כולם היו שותפים לסיטואציה שהייתה לנו בעיה לתשלום המוסדות, למספרים לא נכנסתי עם המנהלים, הם לא יביאו את הכסף והתביעות הללו לא מעניינם.

ש. זה לא מה ששאלתי. אם התביעות לא מעניינם של המנהלים, למה בפניה של ההסתדרות שיתפת את התובע?

ת. אני רוצה לראות את המסמך, על מה אתה מדבר? שיתפתי את בני כל הזמן, אבל לא נכנסתי למספרים. בישיבת המנהלים אמרתי לכולם, אבל לא מספרים, אמרתי שזה יסתדר וזהו. אולי איזה עובד פנה להסתדרות, קלריס פנתה אלי, גם מתמ"ת היו אצלי, לימים הבנתי שבני יזם את כל זה.

ש. זו בדיוק הסיבה ששיתפת אותו ומצאת לנכון לדבר איתו, מפני שחששת שהוא זה שמסר את הנתונים להסתדרות?

ת. ממש לא חשבתי. במרץ או סוף פברואר, לא זוכר תאריכים, ליאור מהתמ"ת זימן לחקירה תחת אזהרה מה יש לך עם בני, מה קרה עם בני, לא הבנתי מה קרה. זה היה כל כך שקוף, זו הייתה בעיה של כל המלון.

ש. אתה חשדת שבני הוא זה שהודיע להסתדרות ומסר נתונים להסתדרות.

ת. מאוד עובדים לא שולמה להם פנסיה, אז בני הוא זה שאפנה אליו? בני הוא זה שצריך לפנות להסתדרות? שילמנו בסופו של דבר את הכל, כל עובד היה פוטנציאל להתלונן, תמיד הרגעתי אותם כי האמנתי שהם יקבלו עד השקל האחרון ואכן זה קרה.

ש. אז מה כן בני עשה בנוגע לפניה של המחלקה המשפטית של ההסתדרות? שום דבר?

ת. תוכל להראות לי איזה מסמך, אני לא מבין על מה אתה מדבר.

ש. אני לא מראה לך שום מסמך, איזה חלק היה לו בזה?

ת. שום דבר, שום השפעה, הוא לא יכל להשפיע על כלום, וגם אני אגב.

ש. בת/6, אני מראה לך אותו,

ת. אני לא זוכר שראיתי מכתב כזה אף פעם, הוא כותב והוא מגיש, לא ראיתי את זה, פעם ראשונה שאני רואה את זה. שמרתם את זה כזה ב.. קראתי לו בוגד מספר פעמים, אני מוכן לעמוד בפני פוליגרף, במי בגד? אולי נגיע גם לכוח פיזי שהרמתי עליו ידיים, עוד הזיה מבית אלעזרא.

ש. כשכתבת את כתב ההגנה, ישבתם עם עורכי הדין שלך.

ת. היו שני עורכי דין, הראשון פרש.

ש. כשהוגש כתב הגנה הוא הוגש על דעתך?

ת. לא. הייתי מאוד נסער, רציתי להגיש יותר ואמרו שלא צריך יותר.

ש. הראו לך את כתב התביעה.

ת. הראו לי.

ש. מה שאתה אומר שאני מוציא מהשפן, זה צורף לכתב התביעה.

ת. אבל לא קיבלתי אותו, לא ראיתי את המכתב הזה.

ש. למרות שמר בני עזרא אומר שהוא מסר לך את זה

ת. הוא לא פחד למסור לי את זה אישית (מחייך)?

ש. אתה אמרת במהלך החקירה הנגדית, שהתובע כאילו התבכיין בפניך שתקבל אותו לעבודה. כן או לא

ת. כן. אם תרצה פירוט תקבל.

ש. למה זה לקח כמה דקות לאחר שעיינת בקורות חיים ואישורי לימודים בניגוד ללימודי השף שלך, בתחום שלו, אתה כעבור כמה דקות החלטת שזה האדם המתאים למשרד?

ת. שקר וכזב, אתה לא יודע כלום.

ש. אתה ראית את המכתבים האלה?

ת. לא קיבלתי כלום, אבל קיבלתי חוות דעת גרועה ביותר ממנהליו הקודמים. משטרת ישראל הייתה שולחת לי עבריינים קשים לשיקולם, אני יכול להציג גם את זה, אגב ההשכלה שלי זה לא רק שף..

ב"כ התובע: אני מבקש להגיש קורות חיים ואישורי לימודים של התובע

ש. זה מה שהוא הראה לך?

ת. אז מה, אני אפילו לא זוכר, לא על סמך זה קיבלתי אותו.

ש. מנהל גרוע, ואתה מכתב פיטורים לא מוציא אף פעם?

ת. אני מציע לו קח כל מה שמגיע לך, לך.

ש. תראה לי את הטיוטה.

ת. אתה רוצה לראות כמה פעמים אמרתי לו לך.

ש. מכתב פיטורים לא הוצאת.

ת. לא. כי הבן אדם מתרפס, חלק מהמנהלים לא מדברים איתו בחדר ישיבות, בוטה.

ש. למה לא פיטרת אותו?\

ת. אמרתי לו בני לך, לא רוצה לפגוע בשמך

ש. למה לא פיטרת אותו?

ת. החמלה שלי דפקה אותי.

ש. אני אומר לך שלא פיטרת אותו כי הוא היה מנהל טוב, ורק כשגילית שהוא פנה להסתדרות מצאת לנכון למרר לו את החיים על ידי נטילת סמכויות, על ידי העסקת הבת שלך כמזכירה שלו במקום דנה, הוצאת המחשב, וכל האיומים שתוגש תלונה נגדו על מנת שיתייאש וילך.

ת. חד משמעית לא. לא לא. הבת שלי לא רלוונטית, היא באה לעזור והיא נשארה.

ש. איפה לעזור? במקום דנה.

ת. דנה התפטרה לא פיטרתי אותה.

ש. אני אומר לך שאתה פיטרת את דנה בגלל הנאמנות שלה לתובע.

ת. לא זכור לי ואני רוצה לראות את מכתב הפיטורים של דנה פה בבית המשפט. אני לא זוכר עברו שלוש שנים.

ש. היא התפטרה כמוהו.

ת. היא לא הגישה לי מכתב ולא צעקה עלי כמוהו. לא זוכר.

לשאלת בית הדין:

ש. השאלה הייתה מאוד ארוכה וענית רק על חלקה, אני מקריא לך את השאלה.

ת. אין קשר הייתה שקיפות מלאה בנושא מוסר התשלומים ולא שילמנו, ולכן כל הטענה שהוא פנה להסתדרות ובעקבות זה הייתה הפגיעה בו, לא נכונה. דיברנו בשולחן המנהלים שאנחנו הולכים ועושים הכל כדי לסיים את הכל, וחלק מהמנהלים נפגעו ובני לא. ממש אין קשר

המשך חקירה נגדית:

ש. בפורום המנהלים, כשהתובע היה נטול סמכויות על ידך והיה אסור לו להשתתף בישיבות מנהלים, הקב"ט הראשי גם השתתף?

ת. בוודאי.

ש. ומה דובר שם, לא שאלו למה התובע לא משתתף?

ת. לא דיברנו רכילות, דיברנו פרופר

ש. לא שאלו איפה הוא?

ת. לא. אגב הקב"ט הראשי הוא חבר טוב של התובע.

ש. אנשים אמרו לתובע שהוא לא משתתף כי הוא עבריין ובוגד.

ת. אנשים אמרו לתובע אני יודע מה אמרו לו? אני לא אמרתי, שיביא את האנשים.

ש. אתה אמרת ככה זה עולה מהחקירה הנגדית של התובע, שהתובע חלק מהטענות שלכם נגדו, שהתובע התעקש לעבוד עם חברת כוח אדם מסוימת, נכון?

ת. ועוד איך.

ש. איזה חברת כוח אדם

ת. ירין. בניגוד להוראות שלי

ש. עם איזו חברות כוח אדם עבדתם?

ת. סיאמקו

ש. מי עוד?

ת. הוא יודע את השמות שהוא לא רצה לעבוד איתם, אבל הייתה את רשימת החברות (מעיין במסמכים) עוד ארבעה צריכים להיות.

ש. אם אתם ניכיתם מהעובדים כסף ולא העברתם לקרנות הפנסיה את הכסף שניכתם, סביר להניח שגם הייתם חייבים לספקים נכון?

ת. כן.

ש. כמה הייתם חייבים לחברות האחרות, הרבה כסף נכון?

ת. ירין קיבל מיליון ש"ח

ש. אני מדבר על חברות אחרות.

ת. קודם כל נחזור לחברות שעבדנו איתם, נ/8, הסכומים ששילמנו לחברות ניצנים 130,000 גולדווק, אקפרס, מקריא מהמסמך ואילו ירין קיבל מיליון ₪. והוא הוזהר במהלך כל השנה לא להגדיל את ההזמנות מירין והוא עשה זאת, 15% קיבלו האחרים, כשבני עזב כולם היו באותה רמה.

ש. זו החברה היחידה שהסכימה לעבוד עם המלון ולתת לו אשראי והאחרים לא רצו.

ת. כל אלה פנו אלי באופן אישי, עלו אלי ושאלו מה ההפליה הזו, למה אתה לא נותן לנו עבודה מאז שבני נכנס, בחצי שקל פחות ובתנאים יותר טובים. אני האמנתי שאוכל לעצור את זה ולא הצלחתי, כשלתי אני מודה.

ש. למה כשקיבלת מיילים מהתובע החלטת להיכנס ולכתוב באמצע המייל וניסית ליצור בפני בית הדין תמונה שלא משקפת את המציאות.

ת. על איזה מייל מדובר פה? שלחתי את המייל לפני שלוש ארבע שנים כדי להציג אותם היום לבית הדין?

ש. אני מראה לך מייל מיום 26.6.09 שצורף לכתב ההגנה, הוא לא נכתב על ידי התובע והוא מופנה אליך?

ת. כן, הוא כותב לי ואני עונה לו.

ש. איפה אתה עונה לו?

ת. על דף המייל.

ש. באמצע המייל.

ת. ככה נוהגים לעשות.

ש. אני אומר לך שעל פי נוסח המייל מה שכתוב באותיות גדולות נכתב על ידי התובע ומה שבאותיות קטנות נכתב על ידך

ת. כן. מה השאלה.

ש. התובע אומר לך למשל "גם ככה אתה משלם באיחור של חצי שנה.."

ת. הוא עובד בחברת ירין או שהוא עובד אצלי, נתתי לך הוראה תבצע את מה שאני אומר לך. בני קיבל בכלל אישור לאשראי של כספים, הוא ידע מה המחזוריות

ש. המייל הזה נועד להטעות כאילו המייל כאילו יצא על ידי התובע ו

ת. לא הבנתי. אני משיב על אותו המייל, הוא כותב בצבע אחר וגדול יותר ואני כותב בצורה קטנה יותר ובצבע אחר, ככה אני כותב, זה סטנדרט רגיל.

ש. מהמייל הזה עולה בבירור שכבר ביוני 2009 אתם בגירעון רציני עם חברות כוח אדם ורק ירין מוכנים לעבוד איתך ואתה מפיל את התיק על התובע.

ת. אני אומר לך שהיו חברות שרצו לעבוד איתנו, אנשים היו נלחמים לעבוד איתנו.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 25 לתצהירך, הציטוט הזה אלה לא דברים שנאמרו כלפיך, אלא כלפי חבר מהעבודה.

ת. כלפי מישהו שהוא יותר גדול מאבא שלו, אדם בן 60 חוצפן, מטומטם

ש. ב-9 לדצמבר אחרי שאתה כבר מתעלל בו תקופה

ת. מתעלל בו?

ש. כן. אין פה שום עלבון בשום דבר, רק עובדות בסעיף 26 לתצהירך. מה העלבון.

ת. אני כותב מייל מבני ליוסי אביטל, הלוואי והיה לך טיפה פחות אטימות.. יש לך ניהול כושל.." איך אתה כותב ככה למנהל שלך תפסיק להתחבא מאחורי העובדות, יש לך ניהול כושל.

ש. אתה קראת לו עבריין בוגד.

ת. אני מעולם לא אמרתי דבר כזה. שמעתי קודם בוגד, עכשיו גם עבריין?

ש. זה נכון שבגלל המצב של המלון עליו אנחנו יודעים לפחות מ-2008, ב-2009 החלטת לקצץ בימי עבודה של עובדים על דעת עצמך, נכון או לא?

ת. המלון עובד על פי תפוסות, כשהתפוסות נמוכות אני חייב להוריד את מכסת העובדים, המנהלים, זה לא גחמות אישיות שלי, ברגע שהתפוסה יורדת אני מוציא את המנהלים ומשלים להם מהיתרה, לבני לא היה 24 חודשים אצלי, אז אני נתתי לו על חשבון החופשה, זו לא גחמה אישית שקמתי בבוקר והחלטתי רק לבני, זה כל המנהלים.

ש. אז היעדרויות שאתה טוען, זו הוצאה על ידך לא היעדרות. כפית עליהם את החופשה

ת. כפיתי את החופשות על האנשים בגלל התפוסות, לכל המנהלים לא בני בפרט.

ש. תוכל להראות הסכמה בכתב.

ת. זו רק מחלקה אחת, ענף המלונאות ככה עובד.

ש. טענת שמתחילת עבודתו כבר נעדר

ת. לאחר לא להיעדר.

ש. להיעדר.

ת. תוכל להראות לי את המסמך? לאחר זה בוודאי.

ש. סעיף 8 לתצהירך, סעיף 10

ת. כן, מה לא נכון פה? מה אתה רוצה לדעת. הוא היה מאחר כרוני עובד 6-7 שעות ביום ומקבל 8, מעולם לא מילא את המשרה. כל האחרים היו עושים פיקס ויותר.

ש. בסעיף 21 לתצהירך.

ת. עם כל הצער נתתי לו את כל שבעת ימי האבל שלו, הייתי מחויב לתת לו.. הוא התחיל לעבוד אצלי ארבע שעות ושיפיתי אותו בכל ימי האבל וגם הגעתי הביתה לבקר אותו. אגב שלא הייתי חייב לעשות את זה.

ש. בסעיפים 12.2 ו-12.8 היה קיצוץ של ימי עבודה, נכון?

ת. מה זה משנה?

ש. בסעיף 12.9 עד 12.18

ת. סביר להניח שברבעון האחרון של השנה כלל המלונות הגרועים ביותר עובדים הכי טוב בשנה וברבעון הראשון של השנה התקופה הכי גרועה ושם יש קיצוצים.

ש. אתם הוצאתם מייל לחופשה כפויה ואתם קוראים לזה היעדרות, השעון האלקטרוני לא מכיר בחופשה.

ת. אם לא באת לחופש, מחלה, כאבה לך הבטן, זה מראה היעדרות.

ש. איפה נרשמות החופשות.

ת. בתלוש. אם אתה רוצה לקבל הסבר על התלוש אני אתן לך.

ש. לא רשום חופשה כפויה רשום היעדרות

ת. לא רשום היעדרות, רשום שעות עבודה חודשיות, זה לכל המנהלים לא רק לבני.

ש. אתה בענף הזה לא מעט זמן, יש לך קשר עם

ת. עם טובי המלונאים בארץ, גם רפי שדה וגם ...

ש. כששאלו אותך למה מר בני התפטר מה סיפרת?

ת. מעולם, מעולם לא התבקשתי משום מנכ"ל רשת, משום מנכ"ל משאבי אנוש רשתי חוות דעת על בני בעשור או שני עשורים. לא רק בני כל מנהל אחר.

ש. איך אתה מסביר שהתובע לאחר שהפסיק עבודתו במלון פנה לעשרות בתי מלון ואף אחד לא קיבל אותו.

ת. אני לא אחראי לזה שהוא פנה, אין לי ידע לזה שהוא פנה, יכול להיות שהשם שלו פשוט הוא כזה שאף אחד לא רוצה אותו, כמו שאני קיבלתי עליו חוות דעת גרועות, לא יודע למה לא רצו אותו, אלי אף אחד לא פנה.

ש. הזמינו לו משטרה למלון.

ת. אני הגשתי תלונה, אני אישית לא ראיתי ניידת, או שוטר. לא יודע איך הגיעו בכלל אם הגיעו.

ש. כל העניין הזה שבני קיבל המלצות שליליות, איפה זה מופיע בתצהיר שלך?

ת. היו ביני לבין בני המון אינטרקציה, זה לא קשור לתביעה. לספר מה היה?

ב"כ הנתבעים: העד נשאל וענה, למה הוא לא ציין הוא לא חשב שזה רלוונטי.

ת. אחרי שביררתי על בני אמרו לי לא לגעת, צרה, צרה. לא כתבתי בתצהיר אבל הסיפור שהוא עם תינוק בבית, משכנתא ולא עובד נגע לליבי, מה אעשה.

חקירה חוזרת:

ש. נשאלת לגבי העובדה שבני לא קיבל 10% לאחר פרק זמן מעבודתו, למרות ההסכם שחתם.

ת. הוא חתם על הסכם ויתור, הן במייל, הוא הטעה אותי שהוא שם בתא אצל המזכירה.

<#5#>

החלטה

התובע יגיש סיכומים מטעמו עד ליום 15.6.2013; הנתבעים עד ליום 1.8.2013.

הסיכומים יוגשו לבית הדין וישירות לצד שכנגד.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"ג, 2013-04-30 במעמד הנוכחים.