בבקשת התובע לפסילת חוות דעת מומחים שהוגשו על ידי הנתבעת

ראשית יש להצר על סריקת כל אחת מהתגובות לבקשה זו כ"בקשה" עצמאית [עד כולל "בקשה מס' 16]. התנהלות זו אינה מנצלת את יתרונות מערכת נט המשפט ומכבידה על עבודת בית המשפט והצדדים.

לגופה של בקשה:

התובע, ספר במקצועו, הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים ואשר הוכרה על ידי המל"ל כתאונה בעבודה. התובע טוען כי נגרמו לו בתאונה שני שברים ברגל שמאל, שבר בעצם הבריח ונכות פסיכיאטרית. התביעה נדונה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 והתקנות על פיו, בין היתר תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים [מומחים] תשמ"ז – 1986 [להלן – "החוק" ו "התקנות"].

וועדות רפואיות לנפגעי עבודה ליד המל"ל, העמידו זה מכבר את נכויותיו הצמיתות והמשוקללות של התובע על 19%: נכות אורטופדית בשיעור של 10% ונכות פסיכיאטרית בשיעור של 10%. קביעות אלה מחייבות בגדר נכות על פי דין לאור סעיף 6ב' לחוק הפיצויים.

הדרך היחידה לחלוק עליהן הינה באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט במסגרת בקשה להבאת "ראיות לסתור".

אין בכך למנוע מכל אחד מהצדדים להוכיח נכות או מגבלה בתחום שלא נסקר על ידי הוועדות הרפואיות, בין משום שלא התגבשו באותה עת, בין משום שקיימים נתונים או מצב אצל התובע ואשר אינם קשורים כלל לקביעות הוועדות הרפואיות ואשר עשויה להיות להם השלכה למשל על הנכות התפקודית או על היקף הנזק [כגון קיצור תוחלת חיים].

הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו הכחישה את כל טענות התובע.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק כאשר כל אחד מהם מציע חישוב נזק מרבי - קיצוני. בית המשפט טרח והכין לצדדים הצעת פשרה מפורטת אשר נמסרה לידיהם כבר ביום 30.5.11. התובע דחה את ההצעה משום שלא שיקפה לשיטתו את מלוא הפסדי ההשתכרות שלו. הוא תולה את הפסדיו אלה במגבלות תוצאת התאונה. וכאן נפתח סבב חדש של תחשיבי נזק, מה שהצריך הקדשת זמן שיפוטי יקר ונוסף לקידום פשרה.

מסתבר כי הנתבעת צירפה לתחשיב המשלים מטעמה חומרים מתיקו של התובע בקופת חולים ומתיקו במל"ל העוסקים במחלת עור ובאלרגיית עור שהתגלו אצלו. התובע לא הלין על צירוף חומרים אלה.

הוא כן הלין על צירוף שתי חוות דעת של מומחים רפואיים אשר הוכנו ושימשו במסגרת תביעת התובע למבטחת שלו בביטוח חיים, מגדל חברה לביטוח בע"מ [להלן – "מגדל"]. חוות דעת אחת הוכנה על ידי אורטופד ד"ר אלק דורון וחוות דעת שנייה הוכנה על ידי מומחה תעסוקתי ד"ר טמיר גפן [להלן – "חוות הדעת פרטיות"]. לטענת הנתבעת מגלות חוות הדעת הפרטיות כי התובע מסר למומחים שהוא סובל ממחלת עור ומאלרגיה לצבעי שיער המשליכות על תפקודו ועל תוחלת חיי העבודה שלו במקצועו כספר, בין היתר, כי הוא "מועמד לפסילת מקצוע".

הנתבעת לא ביקשה להתיר לה הבאת ראיות לסתור או מינוי מומחה לבדיקת מצבו של התובע שלא עקב התאונה. על כן על פניו ב"הכנסת" חוות הדעת הפרטיות לתיק בית המשפט ניסתה הנתבעת להתעלם ולעקוף את מנגנוני חוק הפיצויים והתקנות.

הנתבעת מנסה להכשיר הכנסת חוות הדעת הללו על ידי הטלת האחריות לכך על התובע. לטענתה התובע הוא זה ש"פתח" את נושא ביטוח החיים הפרטי ואף הסכים למתן צו לגילוי מסמכים כלפי מגדל. איני משוכנעת שירדתי לסוף דעתה שהרי כל שטען התובע הוא כי תגמולי הביטוח הפרטי אינם ברי ניכוי מהפיצוי, זאת בהתאם לסעיף 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מכל מקום, אין בהתנהלות התובע כדי לפתוח פתח להגשת חוות דעת בניגוד לחוק ולתקנות.

טענה נוספת בפי הנתבעת ולפיה הגשת חוות הדעת הפרטיות נדרשה על מנת להפריך את טענות התובע לפיהן התאונה היא הגורם היחיד לבעיותיו ולפגיעה בתוחלת חיי העבודה שלו. לשיטתה כוללות חוות הדעת אנמנזות שנלקחו מפי התובע ולעניין המוגבל של הוכחת אמרותיו, יש לקבל את חוות הדעת הללו כקבילות. התובע מתנגד כמובן לטענות אלה.

כאן יש למתוח קו חד וברור.

חוות דעת מומחה באשר הוא מתקבלת כראיה בעניינים הדורשים מיומנות או ידע מקצועי וכאמור בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971. קבלתה בעניינים אלה הינה חריג לכללי הפסילה של עדות בלתי קבילה כגון עדות שמועה או עדות סברה. כאשר מומחה מפרט במסגרת אנמנזה תלונות של התובע לפניו בתחום שאינו תחום מומחיותו ואשר אותו לא בדק באופן בלתי אמצעי, אין הוא אלא מוסר עדות שמועה על עצם מצבו של התובע. ככזה, אין לו עדיפות על פני כל עד אחר, שעדות שמועה מפיו הינה עדות בלתי קבילה. השלים התובע עם עדות כזו, לא התנגד להגשתה במועד, הרי היא הופכת לראיה קבילה. לא השלים עמה, התנגד במועד, היא נפסלת.

כאשר מבקשים להגיש את חוות דעת המומחה כראיה לעצם אמרותיו של התובע בפני המומחה, נתקלים בכלל הרלוונטיות. על פי כלל זה, אין לקבל ראיה שאינה רלוונטית. לענייננו, השקפת התובע על מצבו לטוב ולרע אינה כשלעצמה רלוונטית לקביעת אותו מצב. מצבו הרפואי – תפקודי של התובע ייקבע על ידי וועדה רפואית במסגרת קביעת נכות על פי דין, או על ידי מומחה בית המשפט, אם וככל שיראה בית המשפט מקום למנות כזה ולאחר שתוגש לו בקשה מתאימה.

מעבר לנדרש, קבלת עמדת הנתבעת כאן תפתח פתח רחב ביותר, מקום שאין להתיר ולו סדק צר, להגשת חוות דעת פרטיות ולסיכול תכליותיו, מנגנוניו ורוחו של חוק הפיצויים.

הנתבעת כאן עשתה דין לעצמה כאשר "הכניסה" לתיק בית המשפט חוות דעת פרטיות בניגוד לחוק הפיצויים ולתקנות ובניגוד לדיני הראיות.

חוות הדעת מוצאות לאלתר מתיק בית המשפט. הנתבעת תגיש בתוך 20 יום תחשיב נזק משלים בנוסח זהה לתחשיב שהוגש, אך ללא מלל המתייחס לחוות הדעת הפרטיות וללא חוות דעת אלה.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ב, 15 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.