הדיון בתביעה שלפניי נקלע לסיבוך לא שכיח וההחלטה להלן מוגבלת לנסיבותיו.

רקע וטענות

1. התובע, ספר במקצועו, נפגע ביום 27.3.07 בתאונת דרכים שהינה גם תאונה בעבודה. בין היתר נגרמו לו לכאורה שבר/ ים בשוק שמאל והיה צורך לקבע אותה באמצעות פלטינות. וועדות רפואיות לנפגעי עבודה ליד המל"ל קבעו לו נכויות בתחום האורטופדי ובתחום הנפשי.

2. הוועדות דחו את ניסיונו של התובע לקשור בין פריחות / נגעי עור / אלרגיות שהופיעו לדבריו בשוק שמאל והתפשטו לשוק ימין, אל הפלטינות ואל התאונה. בשלב מסוים השלים התובע עם קביעות הוועדות ופנה במסגרת התביעה שלפניי לפיצוי, אך הגיש תחשיבי נזק, ביחס לנכויות בתחום האורטופדי והנפשי בלבד.

3. בית המשפט מסר את הצעתו לפשרה על יסוד קביעות הוועדות. ההצעה לא הייתה מקובלת על התובע וזו זכותו.

4. הנתבעת מצידה טוענת כי אכן לתובע בעיות עור שונות שאינן קשורות לתאונה, אלא לעבודתו עם צבעי שיער. על כן, ולאחר דחיית הצעת הפשרה, עתרה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום העור, כאשר באמצעות חוות דעתו מבקשת היא לקשור בין קשיי פרנסה נטענים על ידי התובע לבין בעיות אלו, שאינן קשורות לתאונה, כך לטענתה.

5. התובע אינו מתנגד למינוי מומחה כאמור אלא לדבריו בהזדמנות זו, יש להתיר לו לתקן את כתב תביעתו, לאפשר לו לטעון לקשר סיבתי בין בעיות העור לבין התאונה ובהתאם, להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות, ששללו כאמור קשר סיבתי בין בעיות העור לבין התאונה.

6. בבסיס בקשתו של התובע – הוועדות הרפואיות לא עיינו בתיקו הרפואי המלא ולא נתנו דעתן מפורשות על כך שאין בו קביעה נחרצת השוללת בעיות עור כתוצאה מחשיפה למתכת [פלטינות].

7. הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע. לטענתה מדובר בשינוי חזית שלא בתום לב ובתגובה לבקשתה למינוי מומחה בתחום העור. לדבריה עמד תיקו הרפואי המלא של התובע בפני הוועדות והן אף התייחסו לפי התוכן לחלק מהבדיקות גם אם לא ציינו מפורשות שעיינו בבדיקות אלה.

דיון

8. ההכרעה במקרה זה אינה קלה ולדעתי דינה להיחתך בין היתר על פי טעמים של מדיניות שיפוטית.

9. לא ראיתי במסמכי הוועדות התייחסות חותכת ומפורשת לממצאים השוללים קשר סיבתי בין חשיפה למתכת לבין בעיות העור של התובע. איני מוציאה מכלל אפשרות שאכן הוועדות עיינו בממצאים כאלה.

10. אני מודעת להלכה הפסוקה ולמדיניות השיפוטית הראויה ולפיה אין לאפשר הבאת ראיות לסתור אלא במקרים חריגים וזאת על רקע תכליתו של חוק הפיצויים ושאיפתו לייעל את ההליכים ולמנוע, שלא לצורך, העמסת תיק בית המשפט בחוות דעת רפואיות שונות ובמחלוקות חדשות על קביעות נכות על פי דין. על כן גם נפסק ומקובל, בהקשר של היעדר אינדיקציה לעיון הוועדות במלוא החומר הרפואי, כי על בית המשפט לבחון בנוסף ובמצטבר, האם עיון בחומר זה היה מביא בהכרח לשינוי קביעות הוועדות [בר"ע [ת"א] 1679/04, אליהו נ' לינדן, פורסם בנבו, ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, עמ' 774 ואילך].

11. יחד עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, ומאחר ובית המשפט ממילא נדרש מטעם הנתבעת למנות מומחה מטעמו לבדיקת בעיות העור של התובע, ועל מנת שלא לחסום את שיקול דעתו של המומחה, נראה לי נכון וצודק לאפשר למומחה שיקול דעת רחב ובמסגרתו יבחן את מלוא הממצאים, הבדיקות והנתונים בעניין בעיות העור של התובע ואף יפרטם פרט היטב, מה שלא נעשה על ידי הוועדות. חזקה על המומחה שיתמנה, כי ידע לבודד בין בעיות הקשורות לתאונה, ככל שאכן קיימות [ואיני קובעת כך כלל ועיקר] לבין בעיות שאינן קשורות לתאונה.

12. עניין אחרון – טענת חוסר תום לב כלפי התובע. לא ניתן בשלב זה לבחון האם השלים התובע עם קביעת הוועדות והאם כל תכליתה של בקשתו, לנסות לערוך "מקצה שיפורים" לטענותיו כמעין "נקמה" על בקשת הנתבעת.

13. בסופו של דבר החלטתי להיעתר לבקשות שני הצדדים: התובע רשאי לתקן את תביעתו ולעתור לקביעת נכות בתחום העור על דרך של הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדות. הנתבעת מצידה צודקת בבקשתה למנות מומחה בתחום העור לבחינת בעיות העור של התובע שלא בהקשר לתאונה.

בנסיבות העניין, יישאו שני הצדדים בשכר טרחתו של המומחה שימונה בחלקים שווים.

כתב מינוי יוצא בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.