ע"א 59329-05-15

1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בסך 813,750 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

התביעה היא של עיזבון ותלויים של עובד אשר מצא את מותו עקב נפילה מגובה במהלך עבודתו באתר בנייה.

2. המבקשים משיגים בערעורם הן על שאלת האחריות, לרבות קיומו של אשם תורם והן על שאלת גובה הפיצוי שנפסק.

לאחר שהוגשה הודעת הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע, שולם סכום הארי בסך 806,330₪ על ידי חברת הביטוח – הנתבעת 9, כך שכעולה מהודעת המשיבים מיום 21.6.15 מדובר למעשה בבקשה לעיכוב ביצוע סך של 226,156 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה.

3. "ככלל הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אך בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בהתקיים שני תנאים – סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1154 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)). כאשר מדובר בפסק-דין כספי הנטל על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו כבד במיוחד וזאת בשל ההנחה כי בדרך כלל יוכל המערער להיפרע מן המשיב את הסכום שיקבע במקרה שערעורו יתקבל (גורן, בעמ' 1156; ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 305-304 (2003); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405 (1997))" (ר' ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ. פריג'י אלבדוי ערוה, פיסקה 4).

4. במקרה הנוכחי הסכום שלגביו מתבקש עיכוב הביצוע עתיד להתחלק בהתאם לפסק הדין בין מספר משיבים (ר' סעיפים 89-88 לפסק הדין).

טענתם העיקרית של המבקשים בשאלת מאזן הנוחות היא כי בנסיבות דנן, לאור העובדה שבכתב התביעה כלל לא פורטו כתובות המשיבים ולא ברור האם הם מתגוררים בשטח מדינת ישראל, והאם מחוץ לגדר ההפרדה כאשר המשיב 4 נמצא בכלא, על פני הדברים ככל שישולם סכום כלשהוא, לא ניתן יהא לגבותו בחזרה. מוסיף וטוען ב"כ המבקשים כלל לא הוכח כי המשיבים עובדים ולעניין המשיבה 2 מפנה ב"כ המבקשים לכך שהיא על פי עדותה עקרת בית נעדרת חשבון בבנק או כספים כלשהם. מוסיף וטוען ב"כ המבקשים לעניין מאזן הנוחות כי מאחר וככל הנוגע למשיבים 8-3 מדובר בתשלומים שאינם קשורים בתלות מסויימת, לא יגרם נזק של ממש למשיבים אם יעוכב פסק הדין עד להכרעה בערעור.

5. לטענת ב"כ המשיבים שעור הסכום עצמו מעיד על כך שתשלומו לא יוליך לכל תוצאה בלתי הפיכה אפילו יתקבל הערעור במלואו. אכן המשיבה 2 הינה עקרת בית ואינה עובדת אך היא מקבלת סכומים ניכרים בתור אלמנת המנוח מהמוסד לביטוח לאומי כך שקיים לה מקור למימון החזרת הסכומים האמורים. אשר לטענת המבקשים כי לא הוכח כי המשיבים עובדים צויין כי מדובר בטענה שאינה רלוונטית ומאחר ומדובר בתביעת פיצויים של התלויה במנוח ויורשיו לא נדרשו למעשה הילדים הבגירים להוכיח מהי עבודתם ומה היקף שכרם ומי שכן העיד – המשיב 7, פירט בעדותו בעניין זה.

אשר לטענת הסתמית, כך על פי התגובה, כי המשיבים בחלקם מתגוררים מחוץ למדינת ישראל נטען כי המשיבים כולם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית ומתגוררים בתחומי ישראל. לתגובה צורפו צלומי תעודת הזהות של המשיבים מהם עולה כי המשיבים 2, 4, 5 ו-8 רשומים כמתגוררים בענתא החדשה, ואילו המשיבים 3 ו-7 בכפר עקב.

6. לתגובת המבקשים צורף מסמך מאת ראש התביעה העירונית ולפיו גורמי האכיפה והגבייה בעיריית ירושלים מתקשים בפעולות אכיפה וגבייה שוטפות בכפר עקב ובמ.פ. שועפט מסיבות ביטחוניות וכי הסמכויות הביטחוניות בנוגע לשכונות מעבר לגדר הועברו ממשטרת ישראל לצה"ל. עוד נטען כי אין באמור בצילומי תעודות הזהות כדי להעיד במידה מספקת על מקום מגורי המשיבים.

7. הרציונל מאחורי הכלל בדבר אי עיכוב ביצוע פסק דין הקובע חיוב כספי הוא כי להבדיל מחיובים אחרים ההנחה היא כי לא יהא כל קושי בהשבת המצב לקדמותו.

מפרוטוקול הדיון עליו הצביע ב"כ המבקשים עולה כי לכל הפחות המשיבים 4-2 ו-6 אינם עובדים. גם לא נטען בתגובה כי למעט המשיב 7 מי מיתר המשיבים עובד. קיימת אי בהירות ככל הנוגע למקום מגוריהם של המשיבים. בעוד שבכתב התביעה לא פורטו כל כתובות, ומצילומי תעודות הזהות עולה מקום מגורים בישובים מסויימים, מעדותו של המשיב 7 אליה היפנה ב"כ המבקשים עולה כי מרבית המשיבים מתגוררים בישובים אחרים מאלו שצויינו בצילומי תעודות הזהות. לכך יש להוסיף כי בחלק ממקומות מגורים אלו עלול להחריף הקושי לאכוף החזר הסכום אם הערעור יתקבל. עוד יש לשקול לעניין מאזן הנוחות את העובדה שחלק הארי של סכום פסק הדין כבר שולם, כי פסק הדין בערעור יינתן בתוך חודשים ספורים וכי אין טענה ולפיה עיכוב בפסק הדין יגרום נזק למשיבים.

אמנם, בלא לקבוע מסמרות, העובדה שהנתבעת 9 שילמה את חלק הארי של הפיצוי שנפסק מלמדת על סכויי הערעור לפחות מבחינתה של אחת הנתבעות. עם זאת, בנסיבות, סבורה אני כי מאזן הנוחות כמפורט לעיל, מטה את הכף לעבר עיכוב ביצוע פסק הדין.

ע"א 34719-06-15

8. בקשה זו מתייחסת לעיכוב ביצוע סך של 217,348 ₪ שהינו הסכום העודף לטענת המבקשים מעבר לסכום ששולם על ידי חברת הביטוח, הנתבעת 9. יצויין כי חיובם של המערערים בע"א 34719-06-15 הוא יחד ולחוד עם חיובם של המערערים בע"א 59329-05-15.

9. גם במסגרת הערעור שהוגש על ידי המבקשים בתיק זה הם חולקים הן על שאלת האחריות והן על שאלת הנזק.

ככל הנוגע למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי חלקם של המשיבים מתגורר בבית חנינא וחלקם כתובתם לא ידועה, כאשר העברת התשלום לכלל היורשים, כל אחד לפי חלקו, תגרום לכך שאם יתקבל הערעור ייאלצו המערערים לחפש כל אחד מהמשיבים. עוד טוענים המערערים כי מאחר ולמשיבים עיקול על דירתם לא ייגרם כל נזק מעיכוב הביצוע.

בתגובת המשיבים נטען כי מדובר בסכום זניח כאשר הכלל הוא כי אין לעכב ביצוע של חיוב כספי שכן אין המדובר בעניין בלתי הפיך. אין כל נימוק או ביסוס להיעדר יכולת השבת המצב לקדמותו בבקשת המבקשים. בנוסף, לטענת המשיבים סכויי הערעור נמוכים שכן נסוב בעיקרו על עובדות כאשר נימוקי המערערים מתייחסים כמעט באופן מוחלט להיקף הכיסוי הביטוחי ואינם נוגעים כלל לחבות כלפי התובעים.

10. לאחר שקילת טענות הצדדים סבורה אני כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע גם ככל הנוגע למערערים בתיק 34719-06-15.

העובדה כי עיכוב הביצוע המתבקש מתייחס לחלק זניח מסכום פסק הדין מלמדת כי למשיבים לא יגרם נזק של ממש מעיכוב הביצוע ודחיית התשלום, בפרט כאשר הערעור עתיד להישמע בתוך זמן קצר (קבוע לחודש אוקטובר). מאידך, הקושי עליו הצביעו המערערים בבקשה בכל הנוגע לאפשרות להחזרת המצב לקדמותו בשל מקומות מגוריהם של המשיבים נותר ללא מענה. לנוכח האמור לא ראיתי מקום להידרש לסכויי הערעור אשר עיון בו מעלה כי אינו מתייחס רק להיקף הכסוי של חברת הביטוח.

אני מורה איפוא על עיכוב ביצוע פסק הדין ככל הנוגע לסכומים שפורטו בסעיפים 2 ו-8 לעיל.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.