1. לפני בקשה לצירוף המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתובע נוסף בתובענה שהוגשה על ידי הגב' דבדגר ליזי (להלן: "התובעת") כנגד שירביט – חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: "הנתבעים"), לפיצוי בגין נזקיה כתוצאה מפציעתה בתאונת אופנוע ים, שהתרחשה בתאריך 19.9.09 (להלן: "התאונה").
2. מעיון בתיק עולה, כי הוגשו בו מספר הודעות לצדדים שלישיים, וכן הוגש כתב תביעה מתוקן, בגדרו הצטרפו לתובענה ,כתובעים נוספים, מכבי שירותי בריאות וכן שירותי בריאות כללית.

עוד יצויין, כי למרות שמדובר בתובענה שהוגשה בשנת 2010, טרם נשמעו בה ראיות, בשל צירופם של בעלי דין נוספים, צירוף שנעשה לסירוגין, בהתאם לקצב בירור העובדות על ידי בעלי הדין השונים, בירור, אשר יש לומר בצער, כי נעשה בעצלתיים.

העובדות הצריכות לעניין

1. ביום 10.6.14 הגיש המל"ל את הבקשה להצטרף כתובע נוסף, היא הבקשה אשר בפני.

המל"ל מבקש להשתית את עילת תביעתו על הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לדבריו, בעקבות התאונה הגישה התובעת תביעה לקיצבת נכות כללית, ולאור החלטות הועדות הרפואיות ופקידי התביעות, היא הוכרה כנכה, ובעקבות כך שילם המל"ל לתובעת את הסכומים המפורטים בבקשתו, ואשר החזרם מבוקש, ועל כן, ונוכח היות סכומם של תשלומי הגמלאות ששילם וישלם המל"ל לתובעת הינה אחת השאלות הכרוכות בבירור במסגרת התובענה דנן, מבקש המל"ל להצטרף כתובע נוסף בתיק זה.

1. התובעת והנתבע 1 מתנגדים לצירוף המבוקש, בטענה כי צירוף זה יגרום לסרבול ההליך ועיכוב של חודשים רבים נוספים בבירורו.

כמו כן, הם טוענים לשיהוי בהגשת הבקשה על ידי המל"ל, ומלינים על הגשתה ללא תצהיר כנדרש על פי הדין.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשת המל"ל ובתגובת התובעת והנתבע 1, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את בית המשפט לצרף בעלי דין נוספים בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין, או אף ללא הגשת בקשה, מקום שנוכחותו "דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (לעניין זה ראו גם רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד ואח' (פורסם בנבו, 25.06.07)).

הלכה פסוקה היא, כי גישת בית המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, וגריעת או הוספת בעלי דין, הינה בדרך כלל גישה ליברלית, וזאת מהטעם, כי התיקון המבוקש נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות ביניהם במחלוקת, וכך לייעל את ההליך המשפטי (ראו: ברע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך לבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, 431-432 ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214, ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556).

1. הנוהג הוא, שתביעת המל"ל מוגשת במקביל לתביעת הנפגע ומתבררת יחד עמה, בין היתר, בשל הקושי של המל"ל להוכיח את התביעה בגפו. אף המחוקק הניח שתביעת הניזוק, ותביעת המוסד לביטוח לאומי כנגד המזיק יתבררו בהליך אחד, כפי שזו באה לידי ביטוי בהוראת סעיף 330(ד) לחוק הביטוח הלאומי.

יפים לעניין זה דברי סגן הנשיאה, כב' השופט א' ריבלין בע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511:

"...וגם כאשר היא מובאת בפני בית-המשפט, מתבררת תביעת המוסד בדרך-כלל בצוותא עם תביעת הניזוק. בהקשר זה יצוין כי גם המחוקק פרש, בהוראת סעיף 330(ד) לחוק הביטוח הלאומי את רצונו בדיון מאוחד בתביעות."

(ראו גם: דברי כב' השופטת אורית אפעל – גבאי בבש"א (י-ם) 5037/04 המוסד לביטוח לאומי נ' בורוכוב ואח' (פורסם בנבו, 30.05.04)).

1. ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 350, 357, עמד בית המשפט על אופייה של זכות המל"ל בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי:

"זכות התביעה של המוסד לביטוח לאומי נגזרת מעקרונות התחלוף (הסוברוגציה), לפיכך גודרת זכותו של הניזוק כלפי המזיק את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה. המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. אכן, זכותו של המוסד לביטוח לאומי היא, מבחינה מהותית, זכותו של הניזוק עצמו, אשר המוסד נכנס לנעליו."

(וכן ראו ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' עמית, פ"ד נז(4) 433, 438).

באשר ליחס בין תביעת המל"ל לתביעת הניזוק קבע בית המשפט, בין היתר, בע"א 709/80 יוסף פרלמן ואח' נ' לוזון, פ"ד לו(4) 273, 278:

"הוראה חקוקה זו קובעת, כי למוסד עומדת הזכות כלפי הניזוק לתבוע פיצוי בגין הגימלה, אשר שולמה על-ידיו או שהוא עתיד לשלמה. באה הפסיקה והוסיפה, בדרך הפרשנות השיפוטית, כי משהוענקה זכות זו למוסד, שוב אין הניזוק יכול להפעיל את זכותו שלו - אשר בנעליה נכנס המוסד - שאם לא כן ילקה המזיק פעמיים. על-כן מפחיתים מסכום הפיצויים, לו זכאי הניזוק כלפי המזיק, אותו סכום, אשר המוסד זכאי לו... מאת המזיק".

1. ומן הכלל אל הפרט: אינני סבורה כי צירוף המבקש עלול לסרבל, או להשהות את הדיון יתר על המידה. התיק מצוי בשלב בו טרם החלה שמיעת הראיות והוא קבוע לקדם משפט נוסף לתאריך 16.12.14, ועל כן היענות לבקשה לא תגרום להארכת ההליך, או לסרבולו, ואף אם נאמר, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, אין בשיהוי זה כדי לפגוע במי מהצדדים.

ודוק: גם אם, מטבע הדברים, צירוף תובע נוסף לתובענה שכבר החל בירורה, מצריך היערכות נוספת מצד כל המעורבים, עדיין יש להעדיף את ניהול הדיון ביעילות ובאופן שכלל המחלוקות המשפטיות הנובעות מהתאונה נשוא כתב התביעה תידונה בהליך אחד, וכלל השאלות השנויות במחלוקת תובאנה בפני בית המשפט ותוכרענה, ללא צורך בהגשת הליכים נוספים.

הצירוף, אם כן, אינו פוגע ביעילות ההליך ולא יגרום לעיכוב בניהול התובענה או לסרבול ניהולה, מדובר במהלך טבעי ומתבקש אשר יביא להכרעה שלמה וסופית של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים בתובענה זו.

1. אשר להגשת הבקשה ללא תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה - עיון בטיעוני הצדדים מעלה, כי למעשה אין מחלוקת בדבר עצם ביצוע התשלום על ידי המבקש, ומשכך לא מצאתי כי יש באי תמיכת הבקשה בתצהיר כדי לשמוט את בסיסה, אם כי, ככלל, רצוי להגיש בקשה כגון דא בהתאם לתקנות, קרי: בצירוף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.

לסיכום

1. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:
   1. כתב התביעה יתוקן על דרך צירוף המל"ל כתובע נוסף. נוסח תיקון כתב התביעה יהיה הנוסח המפורט בסעיפים 5-1 לבקשה, וסעיפים אלה יתווספו לכתב התביעה המקורי.
   2. למען הסדר הטוב, יגיש המוסד לביטוח לאומי, בתוך 14 ימים מתאריך היום, כתב תביעה מתוקן, בהתאם לקביעות בהחלטה זאת.
   3. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בהתייחס לסעיפים אלה, בתוך 90 ימים מתאריך היום, שאם לא כן, יראו אותם כדבקים בכתב ההגנה המקורי.
   4. ימי פגרת הקיץ ופגרת סוכות יובאו במניין המועדים הנקובים בהחלטה זו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.