בפניי בקשה למתן צווים לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלונים.

מבוא;

1. עסקינן בתיק פש"ר שבמסגרתו הגיש הנאמן בקשה לחייב את המשיבים 3-4 לשלם לקופת הכינוס כספים שהם חבים לחייב, ומעבר לכך ככל ויסתבר כי במהלך הליכי הכינוס כספים אלו שולמו, לחייבם בתשלום מכוח עוולת הרשלנות ו/או התרמית (ראה בקשה מספר 34).
2. לאחר שהליך גישור לא צלח, נקבעו מועדים להגשת תגובה לבקשה זו, הוגשו תגובות שונות בין היתר לעניין עיכוב הליכים, בקשה לביטולו של ההליך, וניתנה החלטה מנומקת (בקשה 43) עליה הוגשה בר"ע לביהמ"ש העליון שטרם נדונה.
3. במקביל ניתנו על ידי החלטות הנוגעות להליכים מקדמיים, ובדיון שהתקיים ביום 10.7.22 קבעתי כי ככל והצדדים לא יצליחו להגיע להבנות ביחס להליכים המקדמיים, אקבע מועד לדיון בבקשות המקדמיות.
4. הצדדים אכן שלחו האחד לשני תצהירי/מכתבי גילוי מסמכים, והמשיבים השיבו על שאלון.

בעקבות פעולות מקדמיות אלו, הוגשו שתי בקשות, הראשונה – בקשת הנאמן הנוגעת לגילוי מסמכים ספציפיים שהתבקשו וטרם גולו, וכן מענה לשאלות שלא נענו (בקשה 47); השנייה – בקשת המשיבים להמצאת מסמכים וגילויים של מסמכים שנטען על ידי הנאמן כי הינם חסויים (בקשה 48).

לאור מועד הגשת בקשת המשיבים, 8.11.22, ומועד הדיון הקבוע בתיק 13.11.22, טרם הונחה תגובת הנאמן לבקשה 48, ונשמעה טענתו כי הבקשה הוגשה באיחור בלי בקשה להארכת מועד. בקשה 48 תידון לאחר קבלת תגובות הצדדים.

1. בדיון אם כך, נדונה בקשה 47 היא הבקשה מושא החלטתי זו, תוך שאני מאפשרת לנאמן להגיש תגובה לבקשת המשיבים ולאור טענת החיסיון הנטענת, אפשרתי למשיבים להגיש תגובה לתגובת הנאמן, והחלטה בעניין זה תינתן בנפרד.

טענות הצדדים בבקשה 47;

1. לטענת הנאמן, עניינה של הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידו, הוא, בין היתר, לחייב את המשיבים בסכום של 1,757,028 ₪, בהתאם לחלקו היחסי של החייב ברווחי פרויקט שטרם שולמו לו.
2. הנאמן טען כי הגם והחייב היה מצוי בהליכי פשיטת רגל, התקשרו עמו המשיבים בהסכם שלא הובא לידיעת הנאמן, ולאור מומחיותו של החייב בנושא תנורים, הוסכם עמו כי יקבל חלק מהרווחים בפרויקט שנעשה מול ובעבור חברת רותם. הנאמן טען, בין היתר, כי החייב לא קיבל את התשלומים להם התחייבו המשיבים.
3. לטענת הנאמן המסמכים המבוקשים שגילויים הספציפי התבקש הם:
4. הסכם התקשרות בין מי מטעם המשיבים לבין חברת רותם.
5. כרטסות והנהלת חשבונות של המשיבה 3 הנוגעים להתקשרות מול חברת רותם.
6. דוחות כספיים מבוקרים של המשיבה 3 מהשנים 2010 ועד 2015.
7. מסמכים/מסרונים התכתבויות תכתובות בין מי מטעם המשיבים לבין החייב.
8. הסכם העסקה בין מי מטעם המשיבים לבין החייב.
9. תלושי השכר שהופקו לחייב.
10. טפסי 106 ביחס לשנות העסקה.
11. ביחס לשאלונים התבקש מענה על שלוש שאלות:
12. שאלה הנוגעת לחשבוניות של חברות שונות שפורטו, לרבות אסמכתאות.
13. האם נחתם הסכם התקשרות בין מי מטעם המשיבים לבין החייב.
14. מהו המועד שבו החלה העסקתו של החייב במשיבה ומהו מועד סיום ההעסקה.
15. המשיבים בתגובה לבקשה העלו מספר טענות.
16. ראשית, נטען כי הנאמן לא טרח לפרט כי קיבל תצהיר גילוי מסמכים, וכי לא טרח להמציא מסמכים שהתבקש בעצמו בטענה לחיסיון.
17. המשיבים טענו עוד כי בתיק תלויה ועומדת בקשה מספר 45 לעיכוב ההליכים בתיק עד להכרעה של ביהמ"ש העליון, שטרם ניתנה בה החלטה.
18. המשיבים טענו עוד כי הנאמן לא טרח להגיש רשימת בקשות, ומעבר לכך בהתאם להחלטות ביהמ"ש נקבע כי על הצדדים להגיע להבנות בנוגע למתווה ההליכים המקדמיים וכי נושא זה יבורר בישיבה שנדחתה, והתקיימה ביום 13.11.22. כלומר למעשה כלל טרם ניתנו החלטות המורות על צווי גילוי.
19. המשיבים טענו עוד כי הנאמן לא טרח להגיש תצהיר מטעמו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
20. לגופו של עניין נטען כי הנאמן מבקש מסמכים שכבר מצויים בידיו, כי אין בפיו טיעון האם המסמכים מפורטים בתצהיר גילוי המסמכים, ועוד טענו להעדר רלוונטיות של המסמכים.
21. בדיון נטען על ידי ב"כ המשיבים כי המסמכים אינם רלוונטיים משום שאין מחלוקת כי בשלב כלשהו החייב היה זכאי לקבלת הסכום הנקוב לעיל, אלא שטענת המשיבים היא שהסכום שולם, ואף ביתר וכי בתביעה שהוגשה על ידם בביהמ"ש השלום בכפר סבא ביקשו לתבוע את המגיע להם מהחייב, בהיות הסכום חוב שאינו בר תביעה.

דיון:

התשתית הנורמטיבית;

1. בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין רע"א 6243-21 גרגורי גורטובוי נ' בי.אס.די קראון בע"מ [פורסם במאגרים, 19/10/21] פורש ביהמ"ש העליון בהרחבה את ההלכות העומדות ביסוד הליכי גילוי המסמכים, וכך הוא קובע:

"פקודת המוצא בהתדיינות אזרחית היא עיקרון הגילוי על מנת שההליך יתנהל "בקלפים פתוחים" (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002) (להלן: עניין שמשון); רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 10 (28.6.2020); רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 10 (3.11.2019)). יחד עם זאת, תנאי ראשון ובסיסי על מנת שתקום חובת גילוי הוא תנאי הרלוונטיות. על בית המשפט לבחון האם גילוי המסמך עשוי לתרום לבירור המחלוקות שבין הצדדים (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 7 (15.10.2008) (להלן: עניין חברת רנדי); ע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית, [פורסם במאגרים] פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (26.1.2021) (להלן: ענין פלונית); רע"א 2555/20 די.בי.אס. שירותי לווין (1998) בע"מ נ' אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 17 (16.7.2020)).

בפסיקת בית משפט זה ננקטה גישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוונטיות של מסמכים, כאשר נקבע כי כל מסמך שיש בו כדי לסייע לתביעה וכל מסמך אחר הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו- הוא רלוונטי (רע"א 2062/15 פלוני נ' הרשות לניירות ערך, [פורסם במאגרים] פסקה 16 (3.6.2015) (להלן: עניין הרשות לניירות ערך); עניין חברת רנדי, פסקה 7). כמו כן, ניתן לבקש צו גילוי מסמכים בנוגע לסוגי מסמכים. עם זאת, גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל דין לעיין ללא הגבלה במסמכי יריבו. עדיין מוטל על המבקש להוכיח כי קיימת לכאורה זיקה ישירה בין המסמכים (או בין סוג המסמכים) לבין העניין הנדון בהליך (עניין שמשון).

כמו כן, העיקרון העומד מאחורי כלל הגילוי, שמקורו בתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, כגון הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (רע"א 7589/15 בן צבי נ' אלשיך, [פורסם במאגרים] פסקאות 13-12 (24.1.2016)). על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד את עיקרון הגילוי ומידת הרלוונטיות של המסמכים לבירור המחלוקת ומנגד את מידת ההכבדה על הצד האחר; יעילות ההליך המשפטי; פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת האיזון נשקלת עצמתה של רלוונטיות הגילוי, בהתאם לנסיבות והשיקולים השונים העומדים על הפרק (רע"א 3860/16 וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 8 (22.6.2016)).

יצוין כי רלוונטיות איננה בהכרח עניין בינארי, כאשר היא נעה על פני הטווח שבין מידע חיוני לבין תועלת שולית. למידת הרלוונטיות השלכה על מידת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה לגילוי ולעיון במסמכים כאשר קיים חיסיון או אינטרס נוגד אחר, במעין "מקבילית כוחות" (עניין פלונית, פסקה 6; רע"א 8571/16 מעבדות נכסים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 8 (19.1.2017))."

כמו כן ראה דברים דומים שנאמרו בעניין רע"א 8761-20 פלונית נגד פלוני [פורסם במאגרים, 20/01/2021].

1. "הליכי גילוי ועיון במסמכים נועדו לאפשר לבעל דין שכנגד לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, במטרה כי מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית תהיה פרושה כך שכל צד יוכל להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. סמכות בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמכים הינה רחבה, עם זאת כנגד אינטרס גילוי האמת העומד בבסיס היקף הגילוי הרחב לעניינים הרלוונטיים למחלוקת, ניצבים אינטרסים אחרים העשויים להביא לצמצום היקף חובת הגילוי, למשל, יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, וכל מקרה ייבחן על נסיבותיו" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 12, 2015), 237- 241, בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ([פורסם במאגרים], 31.1.11)).

"הלכה פסוקה היא כי ככלל, בית המשפט יחייב במסגרת הליכי גילוי מסמכים מבעל דין לגלות רק מסמכים הקיימים ברשותו או בשליטתו מבלי לחייב את בעל הדין לעשות בירור עובדתי ולהפיק מסמכים במיוחד לצורכי המשפט. ככלל, אין מקום בשלב ההליכים המקדמיים לדון בשאלת עצם קיומם של המסמכים "(רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן נ' זאב איזנברג ס(3) 264 ([פורסם במאגרים], 1.11.05).

לגופו של עניין;

1. לעניין אופן הגשת הבקשה, אודה כי לא ירדתי לסוף דעתו המלומדת של ב"כ המשיבים. בתיק זה ניתנו מספר החלטות הנוגעות לכך שעל הצדדים להסדיר ביניהם את נושא ההליכים המקדמיים, בין השאר אזכיר החלטות שניתנו ביום 6.3.22 עמוד 11, החלטה מיום 29.6.22 שבמסגרתה הבהרתי שטרם התקבל כל מענה מהמשיבים לעניין גילוי מסמכים ולכן נקבעה ישיבה ליום 10.7.22, והחלטתי בדיון ממועד זה שבמסגרתה קבעתי כי על הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים ביניהם עד ליום 19.10.22 וקבעתי מועד לדיון בנושא ההליכים המקדמיים ליום 13.11.22.
2. לאור השתלשלות עניינים זו, נראה כי בקשת הנאמן להגשת מסמכים ספציפיים ומענה לשאלונים הוגשה בהתאם להחלטתי.
3. לעניין אי הגשת תצהיר מטעם הנאמן, המשיבים הגישו תגובה לבקשת הנאמן. במסגרת התגובה ציטטו את ההלכה הנוהגת בעניין הגשת תצהיר מטעם הנאמן, שכידוע מצוי בנחיתות אינפורמטיבית, למול מערכות היחסים העסקיות שמנהל החייב, כפי שצוטט על ידם בעניין רע"א 3032-08 אפרים רייך נגד עו"ד אבנר כהן (מפרק זמני) ואח' [פורסם במאגרים 2.9.09], שם נקבע: "על כן, אין להחיל על בקשות המוגשות על ידי המפרק את הכלל הקבוע בתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיו כל בקשה בכתב צריכה להיתמך בתצהיר לשם אימות העובדות העומדות ביסודה".

אם כך פסק הדין אליו הפנו המשיבים בתגובתם מציין במפורש כי לצורך הגשת בקשות מקדמיות אין חובה על הנאמן להגיש תצהיר, ודי בפירוט התשתית העובדתית הידועה לו.

1. לגופו של עניין נטען כי המדובר במסמכים שאינם רלוונטיים משום שהמשיבים אינם מכחישים שבמועד מסוים חבו כלפי החייב את הסכום שלעיל. הטעם בטיעון מעין זה, הינו כי אין כלל פלוגתא הנוגעת לעצם קיומו של גובהו של החוב, והמחלוקת הינה בטענת המשיבים כי החוב שולם.

כלומר, ברי כי ככל והנאמן יידרש להוכיח את קיומו של החוב, המסמכים רלוונטיים.

1. מעיון בפרוטוקול עולה, כי המשיבים לא הסכימו להגדיר מוסכמה הנוגעת לקיומו של החוב מושא הדיון, ומשום כך ברור שלעמדתם על הנאמן להוכיח את החוב ואת כל פרטי תביעתו, לאור כך המסמכים המבוקשים רלוונטיים וחיוניים להוכחת החוב.
2. יתר על כן, הפלוגתות שבין הצדדים אינן נובעות רק מאופן הגשת התובענה ומהעילות שפורטו בתובענה, אלא גדר המחלוקת נקבע על יסוד כתבי הטענות בכללותם. ומעיון בכתב ההגנה עולה כי המשיבים מכחישים את כלל טענות הנאמן באופן גורף.
3. ובאופן פרטני, כזכור, אין חולק כי המשיבים ו/או מי מטעמם התקשרו מול חברת רותם לביצוע עבודות מסוימות הנוגעות לתנורים. טענת הנאמן, הינה כי חברת רותם התקשרה עם המשיבה 3 בשל נוכחות החייב ולאור מומחיותו בתנורים המדוברים. לכן, נערך הסכם בין המשיבים ו/או מי מטעמם לבין החייב כי יקבל איזו תמורה מתוך העסקה מול חברת רותם.

מהי העסקה שנכרתה בין הצדדים, איזה חלק בתמורה היה החייב זכאי, אם בכלל, האם הסכומים שולמו, כיצד שולמו מתי שולמו, כל אלה כעולה מהמפורט בכתבי הטענות שנוי במחלוקת.

1. לנוכח האמור, הן המסמכים המבוקשים והן השאלון הינם חלק אינטגראלי מתוך המחלוקת הקיימת בין הצדדים.
2. נבחן את הדרישה אחת לאחת;
3. הסכם התקשרות בין מי מטעם המשיבים לבין חברת רותם – ברור כי מסמך זה הינו חלק אינטגרלי מהמחלוקת שבין הצדדים וחיוני להבנת מערכת היחסים שנרקמה בין המשיבה 3 לבין חברת רותם, ובכלל זה התמורה שהייתה אמורה להיות משולמת למשיבה 3. משום כך המדובר בהסכם רלוונטי.
4. כרטסות והנהלת חשבונות של המשיבה 3 הנוגעים להתקשרות מול חברת רותם.

המשיבים טענו כי לנאמן יש את חלקם הגדול של המסמכים, ולכן אין הם נדרשים להמציא אותם. נטען כי הנאמן קיבל את הכרטסות מחברת רותם. כלומר לנאמן יש כרטסות והנהלת החשבונות של ההתקשרות. אלא שחברת רותם אינה חלק מההליך, והמחלוקת נטועה בין הנאמן לבין המשיבים, ולכן לכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה 3 יש חשיבות, גם אם בידי הנאמן יש מסמכים שהתקבלו מצדדים שלישיים וזאת לצורך הצלבת הנתונים ואימותם. וברי שמסמכים אלה רלוונטיים.

1. דוחות כספיים מבוקרים של המשיבה 3 מהשנים 2010 ועד 2015.

טוענת המשיבה 3 כי המדובר בדרישה לא הוגנת שנועדה להוביל לחשיפת מצבה הפיננסי ולנתוניה הכספיים בלא שיש בכך כל תכלית לצורך ההליך, עוד נטען כי ההתקשרות עם החייב החלה בסוף שנת 2011.

לעניין המועד אני סבורה כי הואיל והמשיבה 3 בכתב התביעה שהוגש על ידה בבית המשפט בכפר סבא, טענה כי ההתקשרות עם החייב, בצורה אחרת (הלוואות) החלה עוד בשנת 2010, הרי אין מקום לטענת המשיבה 3 לעניין המועד.

עם זאת, הגשת הדוחות של המשיבה 3 כוללת לא רק את העסקה שנעשתה מול החייב או מול חברת רותם, וגילוי מלא של הדוחות בהינתן שהמשיבה 3 הינה חברה פרטית, עשוי להוביל לחשיפה יתרה של עסקיה וענייניה הפרטיים באופן שאינו מוסיף לבירור המחלוקת הספציפית שבפניי.

לאור כך אני סבורה כי לצורך איזון בין דרישת הנאמן לבין הגנה על פרטיותה של המשיבה 3, ניתן להסתפק באישור רו"ח של המשיבה 3 שערך את הדוחות, במסגרתו יבהיר בצורה מפורשת כי אין בביאורים שנכתבו בדוחות משום התייחסות לחייב או לחברת רותם, וכי ככל וקיימת התייחסות בביאורים, יפרטה.

1. מסמכים/מסרונים, התכתבויות, תכתובות בין מי מטעם המשיבים לבין החייב.

בעניין זה טענו המשיבים כי כל מה שיש בידם גילו. כלומר המדובר במסמכים רלוונטיים, ולפיכך ככל ויש להם איזה מהמסמכים המבוקשים שטרם גולו עליהם לגלותם או להגיש תצהיר המפרט בצורה ספציפית כי אין בידם מסמכים אלה.

1. הסכם העסקה בין מי מטעם המשיבים לבין החייב; תלושי השכר שהופקו לחייב; טפסי 106 ביחס לשנות העסקה.

ביחס לנושא תלושי שכר וטופסי 106 נטען כי הללו הומצאו. אם כך לא הייתה מחלוקת בעניין הרלוונטיות של המסמכים אלא להכבדה בדרישה להמצאתם בשנית. כלומר המדובר במסמכים רלוונטיים, ועל המשיבים להמציאם. ייתכן וחלקם הומצא, וייתכן והומצאו במלואם, ואולם הואיל והנאמן טוען כי אין בידיו את מלוא המסמכים, יואילו המשיבים להמציאם ואתייחס לכך כשאדון בשאלת ההוצאות.

ביחס להסכם ההעסקה – אני סבורה כי הסכם ההעסקה, ככל וקיים, הינו רלוונטי למחלוקת, ונעוץ בליבה של המחלוקת ביחס לסכומים להם היה החייב זכאי בתקופת ההתקשרות.

1. בנוסף המשיבים התבקשו לענות על שלוש שאלות:

שאלה הנוגעת לחשבוניות של חברות שונות שפורטו לרבות אסמכתא;

שאלה האם נחתם הסכם התקשרות בין מי מטעם המשיבים לבין החייב;

שאלה מהו המועד שבו החל החייב את העסקתו במשיבה ומהו מועד סיום ההעסקה;

אין ספק ששתי השאלות האחרונות רלוונטיות וכלל לא ברור מדוע לא נענו.

ביחס לשאלה הראשונה, טוענים המשיבים כי מטרת השאלה נוגעת לחשיפה הקשורה לאירוע מס, כלומר, האם שולם מע"מ אם לאו על ידם, הנאמן לעומת זאת טוען כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין הסכומים הנקובים בשאלונים. כזכור המשיבה 3 טענה כי שילמה את התמורה לחייב בין היתר באמצעות תשלום לאותן חברות שהחשבוניות ביחס אליהן מבוקשות. הנאמן הצביע על פער בין הדרישה לקיזוז לבין גובה הסכום ששולם, לאור כך ברור כי לחשבוניות יש רלוונטיות מבחינת הנאמן לצורך הפרכת הטיעון הנוגע לעצם התשלום, לשיעורו ולשאלה האם מדובר בתשלום ששולם בעבור החייב. אם כך חשבוניות אלה רלוונטיות לצורך הכרעה בפלוגתות בתיק.

לאור האמור אני סבורה כי בקשת הנאמן בדין יסודה ועל המשיבים להמציא את המסמכים הדרושים ולהשיב על השאלון והכול בתוך 30 יום ולצרף תצהיר מתאים בעניין.

1. לעניין ההוצאות, בהתאם לתקנות על המשיבים לשאת בהוצאות הבקשה שבעיקרה הסתברה כמוצדקת. עם זאת, לאור העובדה כי אכן ככל הראה טופסי 106 ותלושי שכר הומצאו לנאמן, ויש טעם בטענת המשיבים כי המצאתם בשנית מובילה להכבדה לא ראויה, בנסיבות אלה לא מצאתי להורות על הוצאות.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.