1. הוגשה תביעה להכיר בכאבי גב שמהם סובל התובע, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. לאחר שנשמעו עדים במספר ישיבות, ולאחר שנשלח חוקר מטעם המל"ל למקום העבודה, סיכמו הצדדים טענותיהם וביום 20.8.14 ניתנה החלטה לפיה טענת מיקרוטראומה לעניין נהיגה במשאית ובטרקטור נדחית ואילו הטענה לעניין הרמת משאות מתקבלת.

3. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר אופנהיים מבי"ח שיבא.

להלן העובדות שהועברו למומחה:

א. התובע, יליד 1950, נשוי ואב ל-4, עובד בתעשיה הצבאית מזה 37 שנה כטרקטוריסט ומלגזן.

ב. במשך שנתיים, החל משנת 2007 עד לסוף שנת 2009, עבד התובע במחלקת מיגונים. במסגרת עבודתו נדרש במשך 8 שעות ביום, בימים א'-ה' בשבוע, למלא בפלטת ברזל חומר ולהעבירה ידנית למסוע (מרחק של מספר צעדים בהם נדרש להרים את הפלטות ממקום עבודתו ולשאת אותם עד למסוע).

ג. כל פלטת ברזל שקלה בין 6 ל-12 ק"ג והרמתה נעשתה על ידי התובע ללא אמצעי עזר או אמצעי מיגון.

4. להלן השאלות שהופנו למומחה:

א. מהו ליקויו של התובע?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. להלן חוות דעת המומחה מיום 1.11.14:

"א. על פי התיק הרפואי התובע סובל מכאבי גב תחתון ולעיתים הקרנה לרגל שמאל.

ב. על פי התיק הרפואי נרשמו תלונות על כאבי גב תחתון בשנים 2002, 2004. כמו כן, יש בגיליון תאור מודפס של ממצאי צילום ע"ש מותני משנת 1996 בו נרשם "היצרות משמעותית L5-S1".

בגיליונות מחדש ינואר 2009 נרשמו כאבי גב במשך שנתיים, לעיתים הקרנה לרגל שמאל.

על פי הגיליון, נראה כי התובע סבל מכאבי גב תחתון מעת לעת במהלך חייו, לפחות מגיל 52. הרישומים של הביקורים החל משנת 2009 יותר תכופים ומתעדים את הכאב לתקופה שנמשכת כשנתיים.

בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי יש לקחת בחשבון 3 שיקולים:

1. מצבו של התובע לפני התקופה שלגביה הועלתה הטענה של פגיעה בשל עבודה.

2. המהלך הטבעי של מחלת התובע.

3. אופי העבודה ואיפיונה כגורמת לפגיעות במנגנון של מיקרו טראומה.

• להערכתי, על סמך התעוד הרפואי, התובע סבל משינויים ניוונים בע"ש מותני כבר בשנים שקדמו לתקופה הנדונה, מצב שהוא שכיח ביותר באוכלוסיה הכללית בגילו.
• המהלך הטבעי של בעיות דיסקוגניות ניווניות של ע"ש מותני הוא החמרה הדרגתית.
• בחלק גדול של המקרים מופיעה גם תסמונת של לחץ שורשי עם הקרנה מעת לעת לרגל או לרגליים.
• אופי עבודתו של התובע כפי שפורט אינו מהווה עבודה חריגה. נשיאת משקל של 6-12 ק"ג בשתי ידיים אינה עבודה חריגה הן מבחינת המשקל והן מבחינת התנועה הנדרשת לביצועה ולפיכך, אינני מזהה מנגנון מיוחד המהווה מיקרוטראומה חוזרת, הגורמת לנזק זעיר שמצטבר ומביא לידי הווצרות הליקוי הסופי".

6. ביום 21.1.15 הגיש התובע בקשה לעיון מחדש בנוגע לעובדות שנקבעו בהחלטה מיום 20.8.14.

7. לאחר קבלת תגובת הנתבע נדחתה הבקשה.

8. התובע ביקש להסתמך על הסיכומים שהגיש לפני קבלת ההחלטה על העובדות.

הנתבע טען בסיכומים כי לאור חוות דעת המומחה, יש לדחות את התביעה.

9. לאחר עיון בחומר שבתיק ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

10. התובע ביקש לשכנע כי תנאי העבודה שלו כנהג, עונים על הגדרת מיקרוטראומה.

לאחר שנשמעו כל העדים ניתנה החלטה בעניין זה.

על ההחלטה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

11. בעובדות שהועברו למומחה נאמר שמדובר בתובע שעובד כטרקטוריסט ומלגזן וכן הועברו העובדות בנוגע להרמת משאות.

12. חוות דעת המומחה היא ברורה וחד משמעית ולפיה לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע, לבין הפגיעה בגב.

המומחה הוסיף שהתובע סבל משינויים ניווניים בעמ"ש מתני עוד לפני תחילת עבודתו בתקופה הנדונה וכי מהלך המחלה הוא של החמרה הדרגתית.

13. לאור חוות דעת המומחה יש לדחות את התביעה.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ה, (13 מאי 2015), בהעדר הצדדים.