בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 24.9.09 נפסל רשיונו של הנאשם תאונת דרכים לה גרם לתקופה של 40 חודשים (כאשר הפסילה מחושבת מיום הפסילה עד תום ההליכים כשנה קודם לכן). למרות עובדה זו נהג הנאשם ברכבו 23.3.10.

מאחר ובמסגרת גזר הדין הקודם נגזר על הנאשם עונש מאסר מותנה לתקופה של תשעה חודשים, ביקשה המאשימה להשית עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור פירט את מצבו האישי והמשפחתי של הנאשם והטרגדיות שפקדו אותו לאחרונה. הסנגור ציין כי הנאשם שינה את דרכיו, עבר הליך של גמילה משימוש באלכוהול וביקש שלא להפעיל את העונש המותנה אלא להאריכו.

הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר, אשר אישר באופן כללי את טיעוני הסנגור, לרבות תכנית גמילה מאלכוהול בעמותת אפש"ר. שירות המבחן המליץ על הימנעות מהטלת מאסר בפועל והעמדת הנאשם בצו מבחן.

אין צורך לשוב ולהסביר את חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה וכבר אמר בית המשפט העליון:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רשיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית, וזאת בתלות בנסיבות המקרה. נסיבות רלוונטיות לדוגמא הינן השאלה האם מדובר בפסילה שהוטלה בנוכחות הנאשם או בהעדרו מדיון, בין מקרה בו מדובר בעבירה זו "בלבד" למקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת וכיו"ב נסיבות המשתנות ממקרה למקרה.

עוד נקבע בפסיקה כי לצד עונש המאסר יש להטיל עונש של פסילה נוספת של רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית שבין שישה חודשים לחמש שנים, וזאת בתלות בחומרת המקרה, כמפורט לעיל.

במקרה דנן אכן מדובר בעבירה ראשונה מסוג זה של הנאשם, אולם כאמור לחובתו מאסר מותנה לתקופה משמעותית. לא אחת ציינתי והדגשתי כי הכלל הוא שעונש מותנה יש להפעיל ובדרך כלל אף במצטבר לעונש שבתיק הספציפי. רק לעתים רחוקות ובנסיבות מיוחדות יש להמנע מהפעלת עונש מותנה, ולאחר ששקלתי את כל הטיעונים בתיק זה ושבתי ועיינתי במסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי אכן זהו המקרה המתאים לכך.

התרשמתי כי הנאשם שינה את דרכיו, שיקם את עצמו, וחל בו שינוי משמעותי לאורך התקופה שמאז העבירה ועד היום, וזאת לא רק מאימת הדין, אלא כתוצאה מהבנתו את הפסול שבהתנהגותו, והאירועים האישיים שעבר באותה תקופה.

עוד יש להביא בחשבון כי מדובר בעונש מאסר מותנה לתקופה משמעותית, שלא ניתן לרצותה בעבודות שירות, ואשר חורגת ממתחם הענישה המקובל בגין העבירה. יש לזכור כי העונש המותנה הוטל בשל עבירות אחרות, של נהיגה בשכרות וגרימת חבלה של ממש, ולא בגין עבירה קודמת של נהיגה בפסילה. דהיינו, אין מדובר בנאשם שחזר על מעשהו, אלא במי שביצע אחרת. אין חולק כי על הנאשם להיענש על העבירה שביצע, אולם סבורני כי עונש של מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים יהיה חמור מדי בנסיבות תיק זה. במיוחד מתחזקת מסקנתי זו לאור הליך הגמילה שעבר הנאשם, כך שהסיכוי כי יחזור על העבירה המקורית שביצע הינו נמוך, ואם ישוב ויבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, הרי שכנגדו עונש מאסר ממושך חב-הפעלה.

סעיף 40ד(א') לחוק העונשין מאפשר סטייה מתחם הענישה משיקולי שיקומו של הנאשם. במקרה דנן אכן השתקם הנאשם ועבר הליך רציני של גמילה משימוש באלכוהול, הגורם שהביא לתאונת הדרכים בעקבותיה הוטל עליו עונש פסילת הרשיון. כשאני מצרף לעובדה זו את השיקולים הנוספים שפורטו לעיל, המסקנה העולה היא לדעתי כי זהו אכן המקרה יוצא הדופן בו מוצדק יהיה להאריך את עונש המאסר המותנה.

לצד הארכת עונש המאסר המותנה מצאתי לנכון להטיל על הנאשם ענישה מוחשית בדמות צו של"צ, אותו יבצע במשך מספר שעות שבועיות לאורך שנה, להטיל עליו צו מבחן להבטיח כי ימשיך בטיפול בגמילה מאלכוהול, וזאת לצד פסילת רשיון הנהיגה. באשר לפסילת הרשיון, הרי שעל הנאשם הוטלה פסילה עד תום ההליכים זה מכבר, אולם הוא לא פעל לחישובה עד היום. בנסיבות אלה ובהתחשב בכל האמור לעיל, ראיתי לנכון להטיל על הנאשם פסילת רשיון לתקופה מתונה נוספת בלבד.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

* אני מאריך את עונש המאסר המותנה לתקופה של תשעה חודשים, שנגזר על הנאשם בתיק 11125/06, וזאת בשנתיים נוספות מהיום.

• אני מחייב את הנאשם, ב-"צו שירות לתועלת הציבור" לבצע שירות לציבור בהיקף של 200 שעות אשר יבוצע במשך שנה מהיום לפי התוכנית, אשר הוכנה בהסכמת הנאשם, על ידי שירות המבחן והכל בהתאם לפירוט ולתנאים, כמפורט ב-"צו השירות".
• אני מורה על העמדת הנאשם במבחן למשך 18 חודשים במהלכם ימשיך בהליכי הגמילה בעמותת אפש"ר.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי צו השל"צ או צו המבחן תביא להפקעתם, לגזירת דינו מחדש, לרבות האפשרות להטלת עונש המאסר.

* כאמור לעיל, אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, מעבר לפסילה עד תום ההליכים.

כפי שעולה מכתב האישום, ועל פי הצהרת הנאשם אין הוא מחזיק רשיון תקף להפקדה.

לפיכך, הפסילה בתיק זה תחושב מהיום בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת – שאינה נובעת מתיק זה - שטרם הסתיימה או חושבה. לתשומת לב הנאשם, חישוב הפסילה בפועל הינו במשרד הרישוי, וכל עוד לא דאג הנאשם לחישובה וקבלת רשיון נהיגה תקף הנהיגה אסורה עליו, והוא עלול להיחשב כנוהג בזמן פסילה.

* אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

* אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח או 6 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 1.3.15.

* אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 4000 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה שנתיים מהיום. ההתחייבות תיחתם בתוך 14 יום, שאם לא יחתום ייאסר למשך עשרה ימים.

המזכירות תמציא החלטה זו לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

ניתן היום, 2222 ינואר 2015, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד דאהר וב"כ המאשימה עו"ד עווידה.