תביעה כספית על סך 11,443 ₪, שיסודה בהסכם יזמות שנחתם בין התובע לבין הנתבעת בשנת 2000.

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים

1. התובע הינו מדען העוסק בהנדסת פלסטיקה, מלמד אלקטרו-אופטיקה ומכונאות.
2. הנתבעת הינה עמותה אשר הוקמה על מנת לקדם ולעודד יזמות בישראל. לשם קיום מטרותיה, הקימה הנתבעת מרכז יזמות באזור התעשייה הר החוצבים בירושלים (להלן: "החממה"). לצורך ביצוע ומימון מטרותיה התקשרה הנתבעת בהסכם עם המדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה (להלן: "המדען הראשי"), שלפיו הוא משתתף בתקציב החממה, מלווה ומפקח על פעולות היזמים שבחממה, וזאת במסגרת פרויקט החממות הטכנולוגיות המופעל על ידי המדען הראשי.
3. ביום 12/10/2000 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם יזמות לייצור מכשיר למדידת סוכרים בענבים וביין בסיום תסיסה (להלן: "הסכם היזמות"). על פי הסכם היזמות ולצורך ביצוע המיזם הוקמה ביום 19/2/2001 חברת הזנק בשם "וינרון" אשר פעלה במסגרת החממה ותחת פיקוח וליווי המדען הראשי (להלן: "וינרון"). התובע שימש בוינרון כמנהל מחקר ופיתוח ואף כדירקטור.
4. לטענת התובע, עם הקמת וינרון, התעכבה העברת המקדמה מהמדען הראשי על סך 80,000 ₪. בעקבות כך הוסכם שהנתבעת באמצעות קרן ההלוואות בשם "RLF" תעמיד לוינרון הלוואה בסך של כ- 40,000 ₪, כאשר התובע ישלם בגין חלקו במיזם כנגד הלוואה זו סך של 6,170 ₪; הוא שילם סכום זה לוינרון, אולם הסכום שהועמד על ידי RLF נגבה בחזרה מאוחר יותר על ידי בנק דיסקונט שממנו נטלה RLF את ההלוואה. לפיכך מבקש התובע במסגרת תביעתו שהנתבעת תשלם לו סכום זה.

עוד נטען על ידי התובע כי, בחודש פברואר 2003 היה על וינרון להזמין ציוד מחברת יארד, אולם הדירקטורים מטעם הנתבעת התנו את התשלום עבור ההזמנה לחברת יארד בתשלום 15% משווי ההזמנה על ידי התובע, וזאת על ידי ויתור התובע על שכרו בחברת וינרון בסך של 5,273 ₪.

לטענת התובע, בסופו של דבר, על אף שהוא ויתר על שכרו ובכך סיפק את חלקו בעלות ההזמנה, הנתבעת לא אישרה את התשלום, והתשלום לא בוצע לחברת יארד בסופו של דבר. התובע מבקש שהנתבעת תחזיר לו את הסכום האמור.

בחודש מאי 2003 התברר שוינרון אינה מצליחה לעמוד במשימה. לפיכך חברת וינרון הפסיקה לפעול במסגרת החממה במימון משרד התמ"ת וכל עובדיה פוטרו.

1. הנתבעת מעלה מספר טענות כנגד התביעה: ראשית, לטענתה התביעה התיישנה, שכן התביעה הוגשה מעל 7 שנים ממועד התגבשות החובות כנטען על ידי התובע.

עוד נטען על ידי הנתבעת כי, דין התביעה להידחות בהעדר יריבות, שכן טענות התובע מכוונות כנגד התחייבויות של וינרון ו- RLF, ולפיכך היה עליו להפנות את תביעתו כנגד גורמים אלה.

לעצם העניין נטען על ידי הנתבעת כי, התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם יזמות שבו נטל כל צד סיכונים וסיכויים; הנתבעת נשאה בהוצאות רבות לרבות החזר הכספים למדען הראשי לאחר כישלון הפרויקט, בסך כ- 130,000 ₪, ולכן זה אך טבעי שהתובע יישא בסכום התביעה שמהוה חלק מהסיכון שהתובע נטל על עצמו במסגרת המיזם.

דיון

1. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
2. מטענות התובע עצמו, כפי שהן מוצגות בתצהירו וכתבי טענותיו הנוספים, עולה כי התקיימה בינו לבין הנתבעת, וינרון ו- RLF מערכת יחסים מורכבת ומסועפת. כך למשל, מסר התובע בתצהירו כי בשנת 2001 הוא מכר את בית המלאכה שלו לוינרון ובגין כך קיבל שליטה מלאה בחברה, על ידי החזקת מניות בשיעור 51.75% (ראו: עמ' 3 לתצהיר). בנוסף לכך, מציין התובע בתצהירו כי הוא ביצע עבודות במסגרת חברת וינרון לטובת חברת פלייט מדיקל ותמורת עבודות אלה הועברה לחברת וינרון.
3. מאידך, אין מחלוקת שלחברת וינרון היו הוצאות רבות, כולל הוצאות שכר וניהול אשר לא הוצגו ראיות באשר להיקפן; הוצאות אלה מומנו בסופו של דבר על ידי היזמים.

בתצהירו של מר ישראל בר גיל, העד מטעם הנתבעת, נמסר כי, הנתבעת נשאה בהוצאות וינרון כולל החזרת הכספים למדען הראשי בסך כ- 130,000 ₪. התובע אישר זאת במהלך חקירתו הנגדית (ראו' עמוד 20 לפרוטוקול, ש' 26-27). כשנשאל התובע במהלך עדותו אם הנתבעת שילמה אחוזים גדולים יותר בהוצאות בגלל חלקה במיזם, הוא השיב: "זו הבעיה שלה" (ראו עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 11-12).

1. נמצא כי, בין התובע לבין הנתבעת התקיימה מכח הסכם היזמות מערכת יחסים מסועפת ומורכבת, לרבות בכל הנוגע להתחשבנות הכספית. התובע, כפי שאף הדגיש במהלך טיעונו, ביקש במסגרת תביעה זו הכרעה בנוגע לשני מרכבים בודדים מבין מערכת יחסים מורכבת זו, בגין שני תשלומים זעומים יחסית בתוך מערכת ההתחשבנות הכוללת שבין הצדדים, תוך שהוא שומר לעצמו את האפשרות להגיש תביעה נוספת לבירור יתר הנדבכים המשמעותיים התלויים בין הצדדים, כך כטענתו.

סבורני כי דרך הילוך זה מצד התובע נועד לכישלון, שכן על מנת שיקום סיכוי לזכיית התובע בתביעה זו בנוגע לשני הרכיבים הנתבעים על ידו, היה על התובע להציג ולהוכיח את מכלול מערכת היחסים הכספית שהתקיימה בין הצדדים, זאת בכדי להיווכח אם בשורה התחתונה התובע זכאי לקבלת יתרת זכות שעומדת לטובתו מהנתבעת. התובע לא עמד במשימה זו במסגרת תביעה זו; הוא לא הציג מערכת התחשבנות סדורה ומקיפה בנוגע למערכת היחסים שהתקיימה בין הצדדים, וממילא לא עמד בנטל ההוכחה בכל הנוגע למערכת יחסים זו; משום כך, הוא הותיר את בית המשפט ללא אפשרות להגיע לשורה התחתונה בהתחשבנות בין התובע לבין הנתבעת. מכאן, שיש לקבוע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ודין תביעתו להידחות.

1. בנסיבות העניין אינני נותן צו להוצאות.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.